אפשר לחיות בתחושה של לא קיבלתי כך וכך והחיים על הפנים. לחשוב שרק כש ואם אני אהיה מאושרת.
רק אם יהיה לי בעל אני ארגיש אהובה בעולם
רק אם יהיה לי כסף מהבנק אני ארגיש עשירה
רק אם אהיה רזה אהיה יפה
וכן על זאת הדרך

אבל האמת היא שזה מה זה לא נכון.
ואפשר להרגיש הכל, גם בלי תוצאות בשטח. ואני בטוחה ומאמינה שזה מה שמוביל לתוצאות בסופו של דבר, מבחינה רוחנית, אני מתכוונת.
בוודאי שצריך לעשות השתדלות מעשית, בלי ספק ושאלה בכלל אבל אני חושבת שהיא לא הכל, היא רק נועדה לגרום לנו להרגיש שהשגנו את היעד, או שאנחנו בדרך, ועצם ההרגשה והמודעות הפנימית היא זו שמובילה לתוצאות.

אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי

...
די להיות פתטית

אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית

רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???