יש לזה מחיר.

לא אותה עצמה, את מה שהיא נהייתה.

היא התחילה כוולוגרית די תמימה וחמודה, לא מעניינת בכלל אבל יש באופי שלה משהו עליז שגורם לך לראות את הסרטונים כמו פופקורן.

היום היא ממוסחרת לגמרי. היא חבדניקית אבל לא לגמרי דוסית, והייחצון הזה מעיק. היא לא שליחה, לא ככה אמורה שליחה להיראות ולהתנהג.

בדיוק דיברתי על זה עם אחותי דסי. היא רוצה להיות וולוגרית בעצמה.

אם אני אפתח יוטיוב זה יהיה בעיקר כדי ללמד, לא מעניין אותי לשתף כל שניה מחיי הפרטיים עם כל העולם, לא כי אני לא רוצה להרגיש מעניינת, אלא כי החיים שלי לא פוטוגניים כלל כל עיקר, ובשביל שהם כן יהיו אצטרך לבזבז אנרגיה שאני מעדיפה להפנות לאפיקים אחרים.

תודה רבה אבל על ההצעה, אני מוחמאת מאד, זה אומר שאת חושבת שאני מעניינת.

נראה שכולן מתמסחרות בשלב כלשהו, במיוחד כשזה הופך להיות מרכז חייהן.

בפרט כשזה הופך להיות מקור פרנסה עיקרי.

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה