כי שמתי לב שאת מתעלמת כשאני כן, גם אם אני שואל שאלה או משהו.
שזה סבבה פשוט קצת מיותר שאגיב אם בעצם את מעדיפה שלא.
/מתחיל להתעלם באלגנטיות/
בס"ד
אני רוצה שתגיב
ואני פשוט גרועה לאחרונה בלתקשר ולכן אני לא מגיבה חזרה
אבל אתה צודק וזה לא יפה אז אני אשתדל יותר מעכשיו
(זה חזר על עצמו גם כשכן הגבת לאחרים, אבל אני לא אהיה קטנוני ונחיתי ואאמין לך 😌)
אני מוצא סתירה בין "אין לי כוח לאנשים" לבין הרצון שיזכרו אותך והבאסה שכבר עכשיו אין למה ולבין התחושה שלבד לך כל כך.
והמסקנה שלי היא שאין לך כוח לאנשים מרחוקים, שזה די ההפך מ"אין לי כוח לאנשים".
בס"ד
אני אוהבת את הרעיון הכללי שיהיה לי קשר עם אנשים ולכן לא בא לי שישכחו אותי ואוותר לבד
אבל כרגע אין לי כוח לדבר עם אנשים כדי לשמור על הקשר
ולא רק זה גם יתגעגעו אלייך
וזה בסדר אם אין לך כוח
בס"ד
וגם אם יזכרו כשאחזור זה לא יהיה אותו דבר
ונכון, זה לא יהיה אותו דבר כי הכל משתנה כל הזמן
כמו שלעולם אי אפשר לחזור לאותו ים
לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע
וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי
לא הייתי מסוגלת בכלל לספר
אלוהים
הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.
(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)
דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.
אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.
