טוב.. אז עשיתי את זה.. לא מאמינה..באר מרים
בהמשך לכל הדיונים בימים האחרונים על שיחות לקראת גיל ההתבגרות..

אקדים ואומר - אצלי הגדולים הם בנים והם דוסים ממש..
ועם כולם באיזשהוא שלב יצא לבעלי או לי להסביר להם על כל ענייני הגוף והקשר הגופני בין איש ואשה. אצל חלקם בעלי לימד תוך כדי לימוד גמרא או משנה (כולל בן אחד שבגיל 11 למד מסכת יבמות ונתקל בביטויים של העראה וגמר ביאה ומכחול בתוך שפורפרת ובעלי היה צריך להסביר לו הכל) ואצל חלקם מתוך מענה לשאלות שהתעוררו.. ועם כולם זה זרם טבעי והם מרגישים ממש פתוחים לפנות לבעלי או חי עם שאלות בנושא.

בעלי גם ניהל איתם בגיל המתאים שיחות על קרי, שמירת הברית וכו.. וממש מעורב איתם בכל התהליכים הגופניים.

כרגע יש ילדה בת 11 פלוס שאני ממש משקשקת מהרעיון של לדבר איתה ודוחה ודוחה.. לא יודעת למה קל לי יותר לדבר עם הבנים מאשר איתה..

אבל שיחה כזאת עוד לא היתה לי.. מסבירה:

כתבתי כאן השבוע שבשבת באמצע דיון תורני על מעשה זמרי הבן שלי בן ה 9.5 הודיע שחברים שלו אמרו שאבא ואמא שוכבים במיטה ערומים ומעבירים דברים מאחד לשני..

אז החלטתי שצריך לדבר איתו והיום יצא לי לתפוס איתו שעה פרטית.

מסתבר שהמידע שהילד כבר ידע הוא ממש לא מעט:
(מסיים כיתה ג בת"ת ממש דוסי וכל החברים שלו ממשפחות ממש תורניות, אין לנו בבית לא מחשב ולא אינטרנט והפלאפונים ברמת חסימה ממש גבוהה ואין לילדים גישה אליהם. גם לחברים אין מכשירים לא מסוננים, יישוב ממש תורני..)

1. למדו במסכת ברכות על בעל קרי והרב הסביר להם על הזרע. איפה הוא נמצא ומאיפה הוא יוצא ושהוא צריך להגיע לתוך הגוף של האשה.

הוא היה מודאג האם רואים את הזרע או מרגישים אותו והאם זה כואב כשהזרע יוצא.

2. למדו בכתה בחומש ויקרא על נדה והרב הסביר להם שאם הזרע נכנס לגוף של האשה והיא לא נקלטת יוצא ממנה דם במשך כמה ימים.

הוא רצה לדעת האם גם לי כשאני לא בהריון יוצא דם וכל כמה זמן זה קורה..
התעניין עד איזה גיל זה קורה.

3. החברים הסבירו לו שאבא ואמא ישנים במיטה ערומים כדי שהזרע יעבור מהאבא לאשה. הוא הבין מהם דרך אילו איברים זה אמור לעבור.

היה נראה לו ממש לא נכון כי יצא לו לראות אותנו בלילה ישנים והוא יודע שאנחנו ישנים במיטה עם בגדים..

אז הסברתי לו ה-כ-ל בצורה הכי קדושה וטהורה ועניינית שיכלתי. לא זוכרת שאי-פעם הסברתי בכזאת רמה פירוט לגדולים שלי. ואין לי מושג האם אסביר ככה לבנות שלי. ממש מוזר לי שהסברתי לו על רחם, שחלות, מחזור לפני שהסברתי לאחותו בת ה 11.5...
אמרתי לו שזה נושא פרטי וצנוע אמנם קדוש אבל שלא מתאים לדבר עליו עם חברים ואפילו לא עם האחים אבל מותר תמיד לדבר עליו עם אבא ואמא.

הסברתי לו על המבנה של מערכת הרביה אצל בנים ואצל בנות: אשכים-צינוריות-ברית ואצל בנות הכל הפוך פנימה: צינור "הפוך"(הנרתיק) שמוליך אל הרחם וממנו חצוצרות ושחלות. הוא ידע שלגברים נוצרים כל הזמן מליונים של זרעונים באשכים ( הרב הסביר את זה בנושא בעל קרי). הסברתי לו שלאשה כל חודש יוצאת רק ביצית אחת ומחכה לזרע והרחם מכין ריפוד מיוחד כדי שאם ה' יוסיף לביצית ולזרע נשמע התינוק יוכל להישתל שם (כמו שמכינים אדמה לפני ששותלים וזורעים..)

הסברתי לו (לפי דברים ששמעתי מבת שבע שוב..) שה' ברא נשמה שישבה לידו בגן עדן והיתה קרובה אליו והיה לה נעים. ואז הוא חילק אותה לשניים וחצי שם בגוף שלו וחצי שם בגוף של ילדה אחרת.. ועכשיו לשניהם טוב והם לא מרגישים שהם רק חצי, אבל שיום אחד הנשמה תתחיל לחפש את החצי השני שלה ותרצה להתחבר וחזרה ואז הוא ירגיש ממש רצון למצוא את אשתו ולהיות קרוב אליה. ושכמו שהנשמות רוצות להתחבר גם הגופים מתחברים.

(הוא רצה לדעת מי שידך ביני לבין בעלי ואיך ידעתו שאנחנו מתאימים. רצה לדעת איך ידע שמי שהוא יפגוש בעתיד היא החצי השני שלו. רצה לדעת מה קורה אם מישהן מתחתן עם מישהי שהיא לא החצי ששמתאים לו והאם זאת הסיבה שאנשים מתגרשים..)

הסברתי לו שכמו שכשממש אוהבים את התינוק מחבקים ומנשקים אותו גם כשאבא ואמא אוהבים אחד את השני הם מתחבקים חיבוק מיוחד מאוד בלי בגדים וככה הזרע עובר מאבא לאמא ושזה דבר ממש קדוש ואז ה' משרה את השכינה ונותן להם נשמה.

הסברתי לו שכשהחיבוק המיוחד נעשה בין אבא לאמא נשואים, בפרטיות ובצניעות וכשאמא טהורה ולא נדה אז זה מעשה ממש קדוש אם זה נשעשה בצורות אחרות זה מעשה ממש פרוץ ואסור באיסור חמור.
ומכיוון שזה מעשה צנוע אבא ואמא לא מדברים על זה ולא מספרים לאף אחד מתי זה קורה.

( הוא שאל האם מותר לאבא ואמא להתחבק את החיבוק המיוחד בשירותים ציבוריים ומסריחים וזה עדין יהיה קדוש 😱)

אמרתי לו שאדבר עם אבא ושגם הוא ישוחח איתו על הנושא. ושידע שזה נושא ממש חשןב ושלאבכ ואמא תמיד יש זמן לשוחח איתו על זה.

הוא רצה לדעת מה יקרה אם הוא יחבק את אחותו הקטנה אז הסברתי לו בערך באיזה גיל הדברים קורים וכמובן שמותר שזה יקרה רק בין אנשים נשואים ואחרת זה איסור חמור.

מקווה שלא סיפרתי יותר מידי.. היה נראה לי שיש לו המון מידע שהןא כבר נשחף אליו ושהוא קצת מובך מהמידע ושהוא עשוי להבין דברים לא נכונים או לחשוב שאלה מעשים בזויים ואסורים אז היה חשוב לי שהמידע יבוא בצורה מסודרת ממני..

שמחתי שהוא הרגיש בנוח לשאול אותי שאלות בנושא. מקווה שירגיש בנח לחוזר אלי אם תעלינה אצלו שאלות נוספות. זה מה שהיה לי הכי חשוב.

והכי מצחיק..
אין לי שמץ של מושג למה איתו השיחה ממש זרמה אבל אני ממש לא יודעת כיצד לגשת לשיחה עם הבת הגדולה יותר.. היא יודעת מאיזה מקום בגוף התינוק יוצא. ויצא לה לראות תחבושות הגייניות והיא יודעת שהן סופגות את הדימום שיוצא משם אחרי הלידה ורמזתי לה שיש עוד זמנים שיוצא משם דם. אבל ממש לא יודעת איך להמשיך מכאן את השיחה..
ממש מקווה לתפוס בקרוב אומץ לעשות את זה.
גפ לא בטוחה האם אני רוצה להסביר לה את הכל ומוזר לי שאחיה הצעיר יודע דברים על הגוף של בנות שהיא לא יודעת.


עכשיו אני מבינה למה יש לי רק בנות.מיואשת******

באמת

אלוקים ישמור

אייייייייייייי

אמאלה

 

קודם כל נשמע שהסברת לו ממש יפה. - כל הכבוד!!!

שתי דברים שקצת קפצו לי לעיניים

הקטע של הדגשה על דבר קדוש ובקדושה, לדעתי לפחות אצל בנות כדאי להוריד קצת במינון של ההדגשה הזו. אשה צריכה להרגיש משוחררת כדי להנות (ולא ארחיב) ואשה שכל הזמן חושבת שזה צריך להיות משהו קדוש וטהור עלולה לבוא מאד סגורה וצנועה וחסודה לקדוש ולטהור הזה. דעתי האישית. הייתי יותר מדגישה שקשר של נישואין הוא קשר מקודש ומיוחד, וזה דבר שנעשה אך ורק בנישואין. כאילו להפריד את המילה קדוש וטהור מהאקט עצמו. שוב, זו דעתי האישית כאשה.

 

דבר שני- השאלה לגבי השירותים, יקירה, ככל הנראה למרות כל מה שכתבת על ישוב תורני ותת שמור וחברים מבתים קרובים, הילד נחשף למידע איכשהו, אולי סרט שהראו לו ואולי חבר שראה סרט וסיפר לו (לא הכוונה לסרטים נוראיים אלא אולי איזה סרט של בני נוער שבו התנשקו בשירותים?משהו סוג כזה...). קורה. יקרה. כדאי לקבל את זה ולדבר על זה. זאת לא שאלה ששואל מישהו סתם. 

 

שוב כל הכבוד!!!

הסברת לו מהמם! אלופהפה לקצת
אבל למה הרב שלהם דיבר איתם על זה ככה??? הזדעזעתי לקרוא את זה
מה שתהיתי לעצמי.הנורמלית האחרונה
אולי הוא שאל על שירותים מסריחיםניצנוצי תקווה
בגלל שהיא אמרה קדוש וטהור. לא?
^^^באר מרים
זה היה הכיוון ולא כמו שאחרות הציעו.
את אלופה ומדהימה ממשתוהה לי
יכוחות להיות הרבה סיבות שקל יותר לדסר על הנושאים האלו עם גבר (גם ילד בן 9 הוא גבר..), זה יוצר קונקרטי, פחות מתוסבך, וגם עם הבת יכול להיות שזה מרגיש לך מדי רגיש שיכול לערער אותה, או דווקא אותך שזה יהיה חושפני כלפייך..
או סיבות אחרות..
אבל למה מפריע לי שהרב שלו דיבר איתם על זה בכזו פתיחות ובכזה פירוט בלי להתייעץ עם ההורים ובלי בהכרח להתייעץ עם דמות שהוסמכה לדבר עם ילדים על מיניות.. קצת נשמע לי סוטה לדבר על זה ככה עם ילדים בני תשע (לא שחלילה אומרת על הרב שהוא סוטה, אבל לדבר על זה ככה בפורום כזה ובגיל כזה וברמת פירוט כזו..)
גם לי קצת הפריעצמיד זהב
שהרב ככה פתח נושא עם ילדים בלי לבדוק לפני ולהכין את ההורים...
ברור שהבנים נתקלים במושגים ובסיפורים מוקדם, אבל לפרט להם ולהסביר להם בלי לעדכן הורים .. נשמע לי קצת.. אממ לא יודעת.
מה אם יש ילד שלא פתוח ככה בפני ההורים שלו ועסוק בזה כל היום עם שאלות ומחפש תשובות במקומות אחרים?! לא יודעת...


והסברת מהממם מהממם!!! הלוואי אמא שלי הייתה מסבירה לי שמינית מיזה ובצורה כל כך נעימה ופתוחה. נהנתי לקרוא .. ממש!!
והלוואי ובעז'ה גם אצליח ונצליח להעביר ככה מסר לילדים שלנו בלי לגמגם...
וואימשמעת עצמית
איזו אלופהההההה
התרגשתי שהוא כל כך יפה שאל אותך והרגיש בנח!

מהממת!

והשירותים המסריחים, קורעעעעעע!!@!
וואו. איזו מדהימה!אין לי הסבר

מקווה שבבא הזמן והעת אצליח להסביר לילדים שלי בצורה כזאת רגישה וחכמה!

וואו. קראתי בעיון והחכמתי. כל הכבוד על השיחה. והכי אהבתיהשם בשימוש כבר
שהוא הרגיש בנח לשאול אותך הכל. בכזה נושא - מחמאה גדולה עבורך.(מכירה אנשים ונשים שמשתיקים את הנושא הזה או משקרים ממבוכה). גם לי יש ילד פחות או יותר בגיל הזה, ובדיוק בשבוע שעבר אמרתי לבעלי-איזה כיף שאתה תצטרך לדבר איתו על כל זה ולא אני...אבל תודה שרשמת, אם יפתיע אותי בכל זאת לקחתי ממך רעיונות.
נו קדימה באר מרים!!אמאשוני
בואי ספרי לנו שהסרת את המחסומים ודיברת עם הנערה..
השעון דופק.. הוא לא מחכה מתי יתחשק לנו לספר

(בתור אחת שקיבלה בלי שום הכנה מוקדמת ובלי שמישהו הסביר לי שהייתי אמורה לקבל הכנה...)
בכיתה ד' לומדים גוף האדם במדעיםעמקאביב
כולל חלק מהדברים בנושא. כך שהגיוני שהוא כבר יודע.
גם בתנ''ך כבר נתקלים בדברים בנושא.
לי דווקא קשה לדבר עם בנים בנושא. קניתי ספר על התבגרות בנים ונתתי לבן לקרוא.
בקשר לבת, נראה לי שבשכבה שלה או בכיתה שלה בטוח יש בנות עם מחזור. ובגיל 11 חצי מהבנות כבר יודעות איך נוצר תינוק, זה יוצא שאתם קצת באיחור.
איך קוראים לספר?בעוז וענווה!
וואוו. השראה. שומרת לי את הקישור לשרשור הזה.נפש חיה.
וואו את מדהימה!מק"ר
והילד שלל קורע בבגרות שלו מצד אחד ובילדותיות התמונה שלו מצד שני.

בהצלחה עם הבת! (היא הראשונה שלל?)
וואו את מלכה...הנורמלית האחרונה
מצטרפת לכל המחמיאות על האליפות שלך!!מצטרפת למועדון
את פשוט אמא מדהימה!כי לעולם חסדו
הכי חשוב שהוא הבין שאת כאן בשבילו ופתוחה לענות על השאלות שלו.
האמת שגם לי נשמע קצת מוזר שהוא ידע את כל זה 😅

לגבי הבת- לדעתי פשוט תזרמי עם הסיטואציה. יש דברים שחשוב שהיא תדע ויש ילדים שלא מתעניינים ושואלים מעבר אז אין חובה לספר מה שלא הכרחי.
הכי חשוב שיעבור המסר שאת כאן אם יהיו עוד שאלות.
וואי איזה סקרן וחכםאורוש3
אהבתי את ההסברים. יאללה תתפסי את הילדה על שוקו ועוגיות. זה לגמרי הזמן!
ואו אלופה.. איזה יסודית ואיזה פתוחה!!!לפניו ברננה!
רק לומר שהשאלה שלו לגבי שירותים ציבוריים מסריחים מעוררת סימן שאלה. זה עולה לי בהקשר של הטרדה/תקיפה...
מדהימה!קטנה67
לגבי הבת, יש ספר מקסים שכתבה מישהי מפורום נשואות בלבד, משום מה אני לא מצליחה לתייג אותה
לספר קוראים בואי ביתי והוא עוסק בדיוק ההכנה שצריך לעשות לבנות בשלב הזה
אולי זה יעזור לך לפתוח את הנושא עם הבת ( הוא מונגש גם לבת עצמה)
מנסה לתייג לךאנונימיות
תודה!קטנה67
אז מעדכנת בבאסה..באר מרים
הבת שלי הופיעה לצידי בדיוק כשהצצתי בפורום ושאלה אותי מה אני עושה.
אז עניתי לה שיש קבוצה של נשים שמדברות על כל מיני עניינים נשיים וגם אני איתן.

אז היא אמרה שגם היא אישה ואולי היא יכולה לראות על מה מדברים בפורום..

שאלתי אותה בשמחה: אז אולי את רוצה שאני אספר לך על חלק מהדברים של הנשים שמדברים בפורום..

ולצערי היא סירבה בכל תוקף.

הצעתי לה כרטיס כניסה (דמיוני) לפגישה אישית עם אמא על כוס שוקו ועוגיות לשיחה בענייני נשים.

היא ממש הסתייגה ולא רצתה לשמוע על הרעיון.

התבאסתי 🥺🥺🥺

למה עם הבנים הכל זורם ואיתה לא?

בתחומים אחרים יש לי איתה קשר טוב והיא ממש נהנית לפטפט איתי שעות ולחפור על כל מיני בעיות חברתיות ועניינים שקורים בכיתה או בשבט בסניף או כל מיני סיפורים שקורים לה עם הבנות דודות ובכלל היא מאוד משתפת אותי במה שעובר עליה..
גם שיחות בענייני בגדים או עיצוב הבית היא זורמת.. או סתם קשקושים מהחיים..

אז למה בתחום הזה לא הולך לי?
למישהי קרה שהבת שלה סירבה לשיחה בעניינים האלה?באר מרים
זה ממש הוריד לי את הבטחון העצמי בנושא..

ודווקא יצא לי קצת לדבר איתה מסביב לענייני הריון ולידה על הנושא..

יכול להיות שהיא שמעה דברים וזה הפחיד אותה? היא ממש נרתעה מהרעיון של לשוחח איתי על "עניינים נשיים"..
🤔🤔
ועל "עניינים של מתבגרות"?מחי
היא אוהבת לקרוא?
אולי במקרה שלכן עדיף להביא לה את הספר שתקרא לבד ואחר כך תדברו על זה, כשכבר יהיה לה את המידע וזה לא ישמע לה מלחיץ?
אולי היא מתביישתהתמסרות
וגם עוד משהו
מאוד יכול להיות שהיא כבר נחשפה לתכנים.
ועל כן כרגע, לא רואה בך כתובת לעניין.

מציעה לקבוע איתה יום שבו תצאו למקום נחמד.
ואז.תפתחי את הנושא, תהיי מוכנה וככה לא תתבלבלי ממנה

את מהממת בטוחה שיהיה טוב
נורא מפחיד לקבוע" שיחה"תפוחים ותמרים
סתם לדבר.... הרבה יותר קל.
לדעתי זה לא שלא הולך לך
אלא שקשה לך מאד לגשת לזה
והקושי *שלך* ניכר ומבריח אותה.


אולי תתפסי אותה לרגע קצר, ותספרי לה כמה לך היה מביך לדבר עם אמא שלך, אבל שזה נורא חשוב, ושגם לך זה קצת מביך - ותצללי פנימה. לפעמים להודות באיזשהוא מעצור אצלנו (במקום לנסות איכשהוא להחזיק מעמד) דווקא נותן כוח ומשרה נינוחות.
נשמע שהיא קצת שמעה והיא מאוד מובכתפתק ממו

הייתה לי חברה שאמא שלה סופר פתוחה ומשתפת 

והיא סיפרה שהגיע הגיל אמא שלה כל הזמן ניסתה לתפוס איתה שיחה והיא כל הזצן התחמקה כנראה איזה מנגון הגנה 

(לא האמנתי עליה כי אמא שלה ממש מומחית בלהניח מושגים ודיבור כנה ופתוח עם ילדה)

ככה שזה לא מופרך

 

אולי תהיי אסטרטיבת ופשוט תגידי לה 

יש לי כמה דברים חשובים שרציתי שתדעי 

במקום ובצורה שהיה לה נעים אבל תצטרך לעמוד מול זה 

בעדינות אבל שהיה 

גם לדעתי היא כבר יודעת או מנחשתתיתי2
ולכן מתחמקת.
אולי תשאלי אותה אם היא יודעת למה את מתכוונת כשאת מציעה לה שיחה בנושאים נשיים
ואיך היא היתה רוצה לדבר על זה.
אולי לעשות מזה פחות טקס ו"שיחה" ובית קפה
ולדבר הכי קונקרטי ומעשי בשלב ראשון.
אחרי יומיים לשאול אותה אם היא מעכלת לבד או רוצה לדבר על זה?
א. את אלופה!הבוקר יעלה
ב. אולי לעשות לה יום כיף, לקחת אותה לקנות בגד חדש, משהו שהיא תרגיש שהיא גדולה נגיד לביוטיקר לקנות כמה דברים נחמדים בשבילה, קרם או שפתון. כמובן במסגרת הגיל.
לשבת בבית קפה לשתות משהו ולפתוח את הנושא או לחלופין אם לא נעים, פיקניק במקום שקט עם שוקו ועוגיות..
ולהתחיל את השיחה במה היא יודעת כבר- לדעתי זה גיל ששומעים מחברות המון..
אפשר אגב, להתחיל ככה ולתת לה לפתח איתך לאט לאט.. להתחיל על מחזור ובפעם אחרת להרחיב על אישות..בהצלחה!
אוקי אני עונה לך פה מיואשת******

זה נורמלי לגמרי שהיא מובכת ואמרה שהיא לא רוצה. ממש נורמלי. אופי.

הטעות היחידה שעשית זה שהצעת לה. את לא אמורה להציע את אמורה להודיע - מחר יוצאים ביחד ליום כיף אני ואת. (תחכי עכשיו שבוע שבועיים שזה לא יקושר לה מיד)

יש לי בת אחת שקופצת על כל הצעה ויש לי אחרת שצריך לגרור אותה ואף פעם לא מעונינת לדסקס דברים. אותה אחת אגב גם הקשיבה בשקט כשדיברתי על כל העסק וממש לא הגיבה. לא נורא. זה בסדר. זה ממש ענין של אופי. היום היא כבר קצת יותר פתוחה איתי. התעקשתי "לא לראות" את המבוכה שלה. התעלמתי מזה לגמרי והמשכתי לפטפט תוך כדי הגלידה, וגם בבית כשהיא שאלה דברים בקצת מבוכה על תחבושות וכו, התעלמתי מהמבוכה, התנהגתי כאילו הכל רגיל לגמרי עניתי לענין כאילו אני לא שמה לב לסומק וכו. 

זה לא קשור אלייך ולא לזה שהיא בת. זה פשוט אופי שלה. תצאי איתה, בלי הודעות פומפוזיות מראש על מה מדברים... תדברו על כל מיני תהנו ביחד ובסוף תשחילי את הנושא איפשהו.

 

אם היא לא תגיב ולא תשאל שאלות, זה בסדר. 

העיקר שהיא יודעת שאת שמה 

ממליצה גם לסר קצת על עצמך כילדה איך עברת את זה וכו, זה ממיס את הקרח..

בהצלחה!

 

תודה.. נתת לי כיוון!באר מרים
לי אמא שלי דיברה על אישות בערך בגיל הזה וממש לא הייתי מוכנה.22252

על מחזור ידעתי. אמא שלי מאוד פתוחה. לא זוכרת בכלל שאי פעם הסבירו לי מה זה מחזור, זוכרת פשוט שגדלתי שאני יודעת מה זה ושמתישהו זה יגיע. וכשזה הגיע זה היה בזמן הכי לא טוב..(הייתי באמצע לעשות בייביסיטר אצל השכנים בלילה וההורים שלי לא ענו לי...) אבל העיקר- שזה לא הפחיד אותי והייתי מוכנה... שמתי ערמות של נייר טואלט עד שאגיע הביתה ואז הלכתי לספר לאמא שלי... אז אין לי טיפים בשבילך, רק שזה חשוב שהיא תדע מה זה לפני שזה מגיע ושלא תלך לשירותים ותגלה שכולה מלוכלכת בדם ותלחץ ממש! והגיוני גם שתפחד לשתף אותך בזה... וגיל 11.5 זה גיל שמאוד הגיוני לקבל אז לדעתי חשוב שתדע מזה בהקדם...

אבל על אישות זה היה עניין אחר.

אנחנו גם מאוד מאוד דוסים אבל אמא שלי חוזרת בתשובה. אז יש לנו חברים חילוניים שהיא שמרה איתם על קשר ודרכנו הם התקרבו קצת ליהדות.... כל חנוכה ופורים הם באים אלינו, שרגתי לו את הכיפה הראשונה שלי והוא היה באורות...

העניין הוא שכשהם התחתנו האישה היתה בהריון חודש תשיעי.. (ילדה יומיים אחרי החתונה) וכמה זמן אחרי זה אמא שלי זרקה משפט שאפשר להיות בהריון רק אחרי החתונה. אז אני אמרתי לה שלא נכון כי עובדה, פלונית היתה בהריון לפי... אז אמא שלי אמרה לי לבוא לדבר איתה בערב..

ובאמת היא הסבירה מאוד יפה. היא אמרה שזה מעשה צנוע שמותר רק אחרי החתונה. שזה קדוש מאוד. שזה כיף. שזה רק כששני אנשים מאוד מאוד אוהבים אחד את השני... אמא שלי אלופת השיחות האלה! תמיד אמרתי לה שאשלח אליה את בילדים שלי שתגיש להם כמו שהיא יודעת...

הבעיה היא, שאני ממש ממש ממש לא הייתי מוכנה!! הייתי כבר אחרי בת מצווה, אבל הייתי תמימה ממש! וזיעזע אותי שאנשים מסוגלים לעשות דבר כזה... באמת באמת הבנתי והפנמתי רק אחרי החתונה... וזה ממש לא בריא.

אם יש איך לגושש אם זה יפחיד אותה או לא... כי אם כן נראה לי שכדאי לחכות עם זה, או לחכות שהיא תשאל...

מצד שני, כמו שמישהיא אמרה פה שלומדים על מערכת הרביה בשיעור מדעים, אז בכיתה ז' יש שיעור על הנושא הזה הבה יותר מורחב, אני זוכרת שבאמצע השיעור ילדה שאלה איך הזרע מגיע לרחם, אז המורה אמרה לה שזה שאלה מצויינת לשאול את אמא ואמרה שהיא תמשיך את השיעור בהזדמנות אחרת, אז לא נראה לי כדאי להגיע למצב כזה...

 

וואוו, חפרתי...

אקיצר, על מחזור לדעתי כדאי לדבר איתה בהקדם כדי שהיא תדע מזה לפני שזה קורה לה, ועל אישות לגושש לזמן שבטוחים שהיא מוכנה לזה נפשית..

בהצלחה פולים! תחזרי לספר לנו מה עשית...

אה ושכחתי...22252

אחרי השמורה אמרה לילדה את זה אז כמובן שהיא היתה סקרנית ושאלה בנות בהפסקה והחברות אמרו לה בצורה הכי שיטחית שיש! לא מאחלת מאף אחת לגלות ככה... אז כדאי שתדברי איתה לפני שתשמע מחברות, או לתפנה לחברות עם שאלות...

כן. הבת שליצבעי התכלת
ממש אבל ממש קשה לדבר איתה בעניין.
ראיתי שהיא לא זורמת אז הכי תמצתתי
ודי אכפת לי כי אני מרגישה פיספוס ואפילו קצת לחוצה מאיך שהיא תופסת את הדברים ולא משתפת בכלום.
זאת שאחריה לעומת זאת משתפת בכל זווית של הרגשה וכאב וזרימת הדם וזה ככ נוח לי

אני ממש חושבת על זה בימים האחרונים שהייתי רוצה להצליח לפתוח איתה יותר מה היא מרגישה
הלוואי ...
אולי פשוט לשאולעמקאביב
אותה אם היא יודעת מה זה מחזור. אם לא אז להסביר בפשטות ולהראות איפה התחבושות או לתת לה חבילה אחת ולהגיד שאם יהיו שאלות היא מוזמנת.
לא חייבים ממש שיחה על מערכת הרבייה. גם מסבירים בבית ספר וגם לא תמיד זה מעניין.
למה היא לא רוצה שיחה?
יכול להיות שפשוט מתביישת.
יועצת בבית ספר אמרה לא להגיד אבא ואימא, להגיד איש ואישה. כי זה נושא כללי. ופרטי. ולא כולם רוצים לדעת מה אבא ואימא עושים
עוד נקודה. יכול להיות שהיא יודעת שאת כותבת על דברים האלו בפורום ומפריע לה.
יש ילדים שיודעים לשים לב ולזכור סיסמא במחשב.
על תחבןץושות כבר דיברתי איתה לפני שנתייםבאר מריםאחרונה
היא היתה בערך בת תשע.
כשחזרתי מבית החולים אחרי הלידה היא ראתה את התחבושות בתיק שלי ושאלה מה זה והאם זה מה ששמים על הפצע שיש אחרי הלידה.

אז ניצלתי את ההזדמנות להסביר לה.
בשיחה משותפת הובלתי אותה להבין מאיזה מקום בגוף יוצא התינוק החוצה ואז הסברתי שמשם גם יוצא הדם של הפצע שיש אחרי הלידה והראיתי לה איך שמים את התחבושת על התחתונים.
רמזתי לה גם בלי להרחיב שיש עוד זמנים שלנשים יוצא משם דם ושגם אז משתמשים בתחבושת.

אבל ממש הגיע הזמן לשיחת המשך שתסביר לה מהם בדיוק הזמנים האלה ואת שאר המידע בנושא..

מצד שני הם למדו בכיתה את חומש ויקרא ואני יודעת שהמורה דיברה איתן קצת מסביב לזה.. אז אולי יש לה יותר ידע ממה שזה נראה לי..
קודם כלמצטרפת למועדון
תהיי גאה בעצמך שעם הבן זה כן הולך..
הרמת פתיחות שאליה הגעת עם הבן שלך לא מובנת מאליה וברור לי שאת כאמא תוכלי לתת לה את הבטחון ואת הידע בנושא הזה. כנראה שיש משהו אצל הבת שחושש לפתוח את זה ואני נוטה לחשוב שזה לא כי זה מולך כי את אמא מדהימה. ואגב את חששת מהשיחה הזאת קודם, זאת אומרת שזיהית שיש איזה טריגר שחוסם את הבת.
מעניין שמצד אחד היא כן התענינה במה שכתוב בפורום ורצתה לקרוא ומצד שני לא רצתה לשמוע? מה יכולה להיות לדעתך הסיבה?
בכל אופן אני חושבת שטוב עשית שהצעת לה ועכשיו היא יודעת שהאופציה הזו פתוחה. אולי היא צריכה עוד קצת בשלות כדי לפנות אבל היא כבר יודעת שיש לה כרטיס כניסה לשיחה עם אמא שזו חתיכת התקדמות.
כל הכבוד לך! ממש מקוה להיות כמוך בזמנו.
אני לא מתחברת לרעיון של לקבוע 'שיחה רצינית'כי לעולם חסדו
ולדבר על זה.
אני חושבת שעדיף פשוט להכניס את זה לשיח.
לדבר על זה כמו שמדברים על הדברים הכי אלמנטריים וטבעיים.
לא לעשות מזה וואו, כי זה לא וואו. בטח לא בשיחה עם בנות.

ככה אני חושבת והבת שלי פיצית, ככה שאני מדברת מנקודת המבט של המתבגרת דווקא
ככה אמא שלי דיברה איתי וזה היה לי טוב ונתפס אצלי כחלק נפלא מהחיים.
אני גם חושבתאמאשוני
יכול להיות ששיחה על "שוקו עוגיות" נשמע רציני מדי..
דווקא מתוך שגרת החיים אפשר להעלות את הנושא,
בטח יש בת מצוות בקרוב,
אפשר לדבר על התבגרות באופן כללי ומתוך זה על השינויים שקרו ויקרו.
אולי תתכתבי איתה על זה?רבה אמונתך!

יכול להיות שמפגש ישיר איתך בנושאים נשיים מרתיע אותה כרגע.

אבל נשמע שהיא דווקא מתעניינת ורוצה לדעת, רק נבוכה.

אולי תכתבי לה את מה שאת רוצה להגיד?

לא את הכל בבת אחת, תתחילי בקטן, ותשאירי שורות בפתק לתשובה/שאלות שלה...

היא כבר די גדולה, זה גיל שבנות כבר בגיל ההתבגרות ויכולות להיות מאוד קנאיות לפרטיות שלהן ולנבדלות שלהן מההורים.

ממש אל תקחי את זה אישי, זה גיל מאוד מבולבל ומבלבל. בע"ה יתאזן בעוד שנתיים שלוש ארבע...

 

עוד משהו שעולה לי, זה שיכול להיות שהיא מרגישה את המבוכה שלך בנושא (למרות שלא אמרת לה עליה), אם נראה לך שזה הכיוון, אולי יהיה נכון לשתף- שגם אותך מביך לדבר על זה, אבל נושא חשוב וטבעי, וביחד תצליחו להתגבר על המבוכה?

הסברת לו מקסים וואי... באמת באמת. קראתי בהתפעלות והערכה!!!anonimit48
תתחילי מלשאול מה היא יודעתאמא גם

ומשם תזרמי

נראה שכך זה עבד

כל כך יפה עם הבן

זה ניווט אותך

וואי את פשוט מדהימה!!דפני11
נהנת ככ לקרוא אותך
ותודה שפירטת לנו
חבל שהבן שלי לא בגיל, עשית לי חשק לדבר איתם על זה, או יותר נכון, נתת לי כיוון וחומר ובעיקר- אל פחד מלדבר עליהם כשיגיע הגיל..
הלוואי שאזכור
כתבת- דיברת מהמם
המון בהצלחה עם הבת שלך!
התחברתי למה שמיואשת אמרה.....
וואו. כל הכבוד!!בת 30
ולגבי הילדה- לא היתה להן שיחה של האחות בבי''ס?
בטוח היא כבר קצת שמעה וקצת יודעת
אותי את יכולה לקרוא לזה ''שיחת בנות''
ולהודיע לה שהיום אחרי שהקטנים הולכים לישון יש לכן שיחת בנות
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

מסכימההמקורית

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמוןאחרונה

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדשאחרונה

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..