טוב.. אז עשיתי את זה.. לא מאמינה..באר מרים
בהמשך לכל הדיונים בימים האחרונים על שיחות לקראת גיל ההתבגרות..

אקדים ואומר - אצלי הגדולים הם בנים והם דוסים ממש..
ועם כולם באיזשהוא שלב יצא לבעלי או לי להסביר להם על כל ענייני הגוף והקשר הגופני בין איש ואשה. אצל חלקם בעלי לימד תוך כדי לימוד גמרא או משנה (כולל בן אחד שבגיל 11 למד מסכת יבמות ונתקל בביטויים של העראה וגמר ביאה ומכחול בתוך שפורפרת ובעלי היה צריך להסביר לו הכל) ואצל חלקם מתוך מענה לשאלות שהתעוררו.. ועם כולם זה זרם טבעי והם מרגישים ממש פתוחים לפנות לבעלי או חי עם שאלות בנושא.

בעלי גם ניהל איתם בגיל המתאים שיחות על קרי, שמירת הברית וכו.. וממש מעורב איתם בכל התהליכים הגופניים.

כרגע יש ילדה בת 11 פלוס שאני ממש משקשקת מהרעיון של לדבר איתה ודוחה ודוחה.. לא יודעת למה קל לי יותר לדבר עם הבנים מאשר איתה..

אבל שיחה כזאת עוד לא היתה לי.. מסבירה:

כתבתי כאן השבוע שבשבת באמצע דיון תורני על מעשה זמרי הבן שלי בן ה 9.5 הודיע שחברים שלו אמרו שאבא ואמא שוכבים במיטה ערומים ומעבירים דברים מאחד לשני..

אז החלטתי שצריך לדבר איתו והיום יצא לי לתפוס איתו שעה פרטית.

מסתבר שהמידע שהילד כבר ידע הוא ממש לא מעט:
(מסיים כיתה ג בת"ת ממש דוסי וכל החברים שלו ממשפחות ממש תורניות, אין לנו בבית לא מחשב ולא אינטרנט והפלאפונים ברמת חסימה ממש גבוהה ואין לילדים גישה אליהם. גם לחברים אין מכשירים לא מסוננים, יישוב ממש תורני..)

1. למדו במסכת ברכות על בעל קרי והרב הסביר להם על הזרע. איפה הוא נמצא ומאיפה הוא יוצא ושהוא צריך להגיע לתוך הגוף של האשה.

הוא היה מודאג האם רואים את הזרע או מרגישים אותו והאם זה כואב כשהזרע יוצא.

2. למדו בכתה בחומש ויקרא על נדה והרב הסביר להם שאם הזרע נכנס לגוף של האשה והיא לא נקלטת יוצא ממנה דם במשך כמה ימים.

הוא רצה לדעת האם גם לי כשאני לא בהריון יוצא דם וכל כמה זמן זה קורה..
התעניין עד איזה גיל זה קורה.

3. החברים הסבירו לו שאבא ואמא ישנים במיטה ערומים כדי שהזרע יעבור מהאבא לאשה. הוא הבין מהם דרך אילו איברים זה אמור לעבור.

היה נראה לו ממש לא נכון כי יצא לו לראות אותנו בלילה ישנים והוא יודע שאנחנו ישנים במיטה עם בגדים..

אז הסברתי לו ה-כ-ל בצורה הכי קדושה וטהורה ועניינית שיכלתי. לא זוכרת שאי-פעם הסברתי בכזאת רמה פירוט לגדולים שלי. ואין לי מושג האם אסביר ככה לבנות שלי. ממש מוזר לי שהסברתי לו על רחם, שחלות, מחזור לפני שהסברתי לאחותו בת ה 11.5...
אמרתי לו שזה נושא פרטי וצנוע אמנם קדוש אבל שלא מתאים לדבר עליו עם חברים ואפילו לא עם האחים אבל מותר תמיד לדבר עליו עם אבא ואמא.

הסברתי לו על המבנה של מערכת הרביה אצל בנים ואצל בנות: אשכים-צינוריות-ברית ואצל בנות הכל הפוך פנימה: צינור "הפוך"(הנרתיק) שמוליך אל הרחם וממנו חצוצרות ושחלות. הוא ידע שלגברים נוצרים כל הזמן מליונים של זרעונים באשכים ( הרב הסביר את זה בנושא בעל קרי). הסברתי לו שלאשה כל חודש יוצאת רק ביצית אחת ומחכה לזרע והרחם מכין ריפוד מיוחד כדי שאם ה' יוסיף לביצית ולזרע נשמע התינוק יוכל להישתל שם (כמו שמכינים אדמה לפני ששותלים וזורעים..)

הסברתי לו (לפי דברים ששמעתי מבת שבע שוב..) שה' ברא נשמה שישבה לידו בגן עדן והיתה קרובה אליו והיה לה נעים. ואז הוא חילק אותה לשניים וחצי שם בגוף שלו וחצי שם בגוף של ילדה אחרת.. ועכשיו לשניהם טוב והם לא מרגישים שהם רק חצי, אבל שיום אחד הנשמה תתחיל לחפש את החצי השני שלה ותרצה להתחבר וחזרה ואז הוא ירגיש ממש רצון למצוא את אשתו ולהיות קרוב אליה. ושכמו שהנשמות רוצות להתחבר גם הגופים מתחברים.

(הוא רצה לדעת מי שידך ביני לבין בעלי ואיך ידעתו שאנחנו מתאימים. רצה לדעת איך ידע שמי שהוא יפגוש בעתיד היא החצי השני שלו. רצה לדעת מה קורה אם מישהן מתחתן עם מישהי שהיא לא החצי ששמתאים לו והאם זאת הסיבה שאנשים מתגרשים..)

הסברתי לו שכמו שכשממש אוהבים את התינוק מחבקים ומנשקים אותו גם כשאבא ואמא אוהבים אחד את השני הם מתחבקים חיבוק מיוחד מאוד בלי בגדים וככה הזרע עובר מאבא לאמא ושזה דבר ממש קדוש ואז ה' משרה את השכינה ונותן להם נשמה.

הסברתי לו שכשהחיבוק המיוחד נעשה בין אבא לאמא נשואים, בפרטיות ובצניעות וכשאמא טהורה ולא נדה אז זה מעשה ממש קדוש אם זה נשעשה בצורות אחרות זה מעשה ממש פרוץ ואסור באיסור חמור.
ומכיוון שזה מעשה צנוע אבא ואמא לא מדברים על זה ולא מספרים לאף אחד מתי זה קורה.

( הוא שאל האם מותר לאבא ואמא להתחבק את החיבוק המיוחד בשירותים ציבוריים ומסריחים וזה עדין יהיה קדוש 😱)

אמרתי לו שאדבר עם אבא ושגם הוא ישוחח איתו על הנושא. ושידע שזה נושא ממש חשןב ושלאבכ ואמא תמיד יש זמן לשוחח איתו על זה.

הוא רצה לדעת מה יקרה אם הוא יחבק את אחותו הקטנה אז הסברתי לו בערך באיזה גיל הדברים קורים וכמובן שמותר שזה יקרה רק בין אנשים נשואים ואחרת זה איסור חמור.

מקווה שלא סיפרתי יותר מידי.. היה נראה לי שיש לו המון מידע שהןא כבר נשחף אליו ושהוא קצת מובך מהמידע ושהוא עשוי להבין דברים לא נכונים או לחשוב שאלה מעשים בזויים ואסורים אז היה חשוב לי שהמידע יבוא בצורה מסודרת ממני..

שמחתי שהוא הרגיש בנוח לשאול אותי שאלות בנושא. מקווה שירגיש בנח לחוזר אלי אם תעלינה אצלו שאלות נוספות. זה מה שהיה לי הכי חשוב.

והכי מצחיק..
אין לי שמץ של מושג למה איתו השיחה ממש זרמה אבל אני ממש לא יודעת כיצד לגשת לשיחה עם הבת הגדולה יותר.. היא יודעת מאיזה מקום בגוף התינוק יוצא. ויצא לה לראות תחבושות הגייניות והיא יודעת שהן סופגות את הדימום שיוצא משם אחרי הלידה ורמזתי לה שיש עוד זמנים שיוצא משם דם. אבל ממש לא יודעת איך להמשיך מכאן את השיחה..
ממש מקווה לתפוס בקרוב אומץ לעשות את זה.
גפ לא בטוחה האם אני רוצה להסביר לה את הכל ומוזר לי שאחיה הצעיר יודע דברים על הגוף של בנות שהיא לא יודעת.


עכשיו אני מבינה למה יש לי רק בנות.מיואשת******

באמת

אלוקים ישמור

אייייייייייייי

אמאלה

 

קודם כל נשמע שהסברת לו ממש יפה. - כל הכבוד!!!

שתי דברים שקצת קפצו לי לעיניים

הקטע של הדגשה על דבר קדוש ובקדושה, לדעתי לפחות אצל בנות כדאי להוריד קצת במינון של ההדגשה הזו. אשה צריכה להרגיש משוחררת כדי להנות (ולא ארחיב) ואשה שכל הזמן חושבת שזה צריך להיות משהו קדוש וטהור עלולה לבוא מאד סגורה וצנועה וחסודה לקדוש ולטהור הזה. דעתי האישית. הייתי יותר מדגישה שקשר של נישואין הוא קשר מקודש ומיוחד, וזה דבר שנעשה אך ורק בנישואין. כאילו להפריד את המילה קדוש וטהור מהאקט עצמו. שוב, זו דעתי האישית כאשה.

 

דבר שני- השאלה לגבי השירותים, יקירה, ככל הנראה למרות כל מה שכתבת על ישוב תורני ותת שמור וחברים מבתים קרובים, הילד נחשף למידע איכשהו, אולי סרט שהראו לו ואולי חבר שראה סרט וסיפר לו (לא הכוונה לסרטים נוראיים אלא אולי איזה סרט של בני נוער שבו התנשקו בשירותים?משהו סוג כזה...). קורה. יקרה. כדאי לקבל את זה ולדבר על זה. זאת לא שאלה ששואל מישהו סתם. 

 

שוב כל הכבוד!!!

הסברת לו מהמם! אלופהפה לקצת
אבל למה הרב שלהם דיבר איתם על זה ככה??? הזדעזעתי לקרוא את זה
מה שתהיתי לעצמי.הנורמלית האחרונה
אולי הוא שאל על שירותים מסריחיםניצנוצי תקווה
בגלל שהיא אמרה קדוש וטהור. לא?
^^^באר מרים
זה היה הכיוון ולא כמו שאחרות הציעו.
את אלופה ומדהימה ממשתוהה לי
יכוחות להיות הרבה סיבות שקל יותר לדסר על הנושאים האלו עם גבר (גם ילד בן 9 הוא גבר..), זה יוצר קונקרטי, פחות מתוסבך, וגם עם הבת יכול להיות שזה מרגיש לך מדי רגיש שיכול לערער אותה, או דווקא אותך שזה יהיה חושפני כלפייך..
או סיבות אחרות..
אבל למה מפריע לי שהרב שלו דיבר איתם על זה בכזו פתיחות ובכזה פירוט בלי להתייעץ עם ההורים ובלי בהכרח להתייעץ עם דמות שהוסמכה לדבר עם ילדים על מיניות.. קצת נשמע לי סוטה לדבר על זה ככה עם ילדים בני תשע (לא שחלילה אומרת על הרב שהוא סוטה, אבל לדבר על זה ככה בפורום כזה ובגיל כזה וברמת פירוט כזו..)
גם לי קצת הפריעצמיד זהב
שהרב ככה פתח נושא עם ילדים בלי לבדוק לפני ולהכין את ההורים...
ברור שהבנים נתקלים במושגים ובסיפורים מוקדם, אבל לפרט להם ולהסביר להם בלי לעדכן הורים .. נשמע לי קצת.. אממ לא יודעת.
מה אם יש ילד שלא פתוח ככה בפני ההורים שלו ועסוק בזה כל היום עם שאלות ומחפש תשובות במקומות אחרים?! לא יודעת...


והסברת מהממם מהממם!!! הלוואי אמא שלי הייתה מסבירה לי שמינית מיזה ובצורה כל כך נעימה ופתוחה. נהנתי לקרוא .. ממש!!
והלוואי ובעז'ה גם אצליח ונצליח להעביר ככה מסר לילדים שלנו בלי לגמגם...
וואימשמעת עצמית
איזו אלופהההההה
התרגשתי שהוא כל כך יפה שאל אותך והרגיש בנח!

מהממת!

והשירותים המסריחים, קורעעעעעע!!@!
וואו. איזו מדהימה!אין לי הסבר

מקווה שבבא הזמן והעת אצליח להסביר לילדים שלי בצורה כזאת רגישה וחכמה!

וואו. קראתי בעיון והחכמתי. כל הכבוד על השיחה. והכי אהבתיהשם בשימוש כבר
שהוא הרגיש בנח לשאול אותך הכל. בכזה נושא - מחמאה גדולה עבורך.(מכירה אנשים ונשים שמשתיקים את הנושא הזה או משקרים ממבוכה). גם לי יש ילד פחות או יותר בגיל הזה, ובדיוק בשבוע שעבר אמרתי לבעלי-איזה כיף שאתה תצטרך לדבר איתו על כל זה ולא אני...אבל תודה שרשמת, אם יפתיע אותי בכל זאת לקחתי ממך רעיונות.
נו קדימה באר מרים!!אמאשוני
בואי ספרי לנו שהסרת את המחסומים ודיברת עם הנערה..
השעון דופק.. הוא לא מחכה מתי יתחשק לנו לספר

(בתור אחת שקיבלה בלי שום הכנה מוקדמת ובלי שמישהו הסביר לי שהייתי אמורה לקבל הכנה...)
בכיתה ד' לומדים גוף האדם במדעיםעמקאביב
כולל חלק מהדברים בנושא. כך שהגיוני שהוא כבר יודע.
גם בתנ''ך כבר נתקלים בדברים בנושא.
לי דווקא קשה לדבר עם בנים בנושא. קניתי ספר על התבגרות בנים ונתתי לבן לקרוא.
בקשר לבת, נראה לי שבשכבה שלה או בכיתה שלה בטוח יש בנות עם מחזור. ובגיל 11 חצי מהבנות כבר יודעות איך נוצר תינוק, זה יוצא שאתם קצת באיחור.
איך קוראים לספר?בעוז וענווה!
וואוו. השראה. שומרת לי את הקישור לשרשור הזה.נפש חיה.
וואו את מדהימה!מק"ר
והילד שלל קורע בבגרות שלו מצד אחד ובילדותיות התמונה שלו מצד שני.

בהצלחה עם הבת! (היא הראשונה שלל?)
וואו את מלכה...הנורמלית האחרונה
מצטרפת לכל המחמיאות על האליפות שלך!!מצטרפת למועדון
את פשוט אמא מדהימה!כי לעולם חסדו
הכי חשוב שהוא הבין שאת כאן בשבילו ופתוחה לענות על השאלות שלו.
האמת שגם לי נשמע קצת מוזר שהוא ידע את כל זה 😅

לגבי הבת- לדעתי פשוט תזרמי עם הסיטואציה. יש דברים שחשוב שהיא תדע ויש ילדים שלא מתעניינים ושואלים מעבר אז אין חובה לספר מה שלא הכרחי.
הכי חשוב שיעבור המסר שאת כאן אם יהיו עוד שאלות.
וואי איזה סקרן וחכםאורוש3
אהבתי את ההסברים. יאללה תתפסי את הילדה על שוקו ועוגיות. זה לגמרי הזמן!
ואו אלופה.. איזה יסודית ואיזה פתוחה!!!לפניו ברננה!
רק לומר שהשאלה שלו לגבי שירותים ציבוריים מסריחים מעוררת סימן שאלה. זה עולה לי בהקשר של הטרדה/תקיפה...
מדהימה!קטנה67
לגבי הבת, יש ספר מקסים שכתבה מישהי מפורום נשואות בלבד, משום מה אני לא מצליחה לתייג אותה
לספר קוראים בואי ביתי והוא עוסק בדיוק ההכנה שצריך לעשות לבנות בשלב הזה
אולי זה יעזור לך לפתוח את הנושא עם הבת ( הוא מונגש גם לבת עצמה)
מנסה לתייג לךאנונימיות
תודה!קטנה67
אז מעדכנת בבאסה..באר מרים
הבת שלי הופיעה לצידי בדיוק כשהצצתי בפורום ושאלה אותי מה אני עושה.
אז עניתי לה שיש קבוצה של נשים שמדברות על כל מיני עניינים נשיים וגם אני איתן.

אז היא אמרה שגם היא אישה ואולי היא יכולה לראות על מה מדברים בפורום..

שאלתי אותה בשמחה: אז אולי את רוצה שאני אספר לך על חלק מהדברים של הנשים שמדברים בפורום..

ולצערי היא סירבה בכל תוקף.

הצעתי לה כרטיס כניסה (דמיוני) לפגישה אישית עם אמא על כוס שוקו ועוגיות לשיחה בענייני נשים.

היא ממש הסתייגה ולא רצתה לשמוע על הרעיון.

התבאסתי 🥺🥺🥺

למה עם הבנים הכל זורם ואיתה לא?

בתחומים אחרים יש לי איתה קשר טוב והיא ממש נהנית לפטפט איתי שעות ולחפור על כל מיני בעיות חברתיות ועניינים שקורים בכיתה או בשבט בסניף או כל מיני סיפורים שקורים לה עם הבנות דודות ובכלל היא מאוד משתפת אותי במה שעובר עליה..
גם שיחות בענייני בגדים או עיצוב הבית היא זורמת.. או סתם קשקושים מהחיים..

אז למה בתחום הזה לא הולך לי?
למישהי קרה שהבת שלה סירבה לשיחה בעניינים האלה?באר מרים
זה ממש הוריד לי את הבטחון העצמי בנושא..

ודווקא יצא לי קצת לדבר איתה מסביב לענייני הריון ולידה על הנושא..

יכול להיות שהיא שמעה דברים וזה הפחיד אותה? היא ממש נרתעה מהרעיון של לשוחח איתי על "עניינים נשיים"..
🤔🤔
ועל "עניינים של מתבגרות"?מחי
היא אוהבת לקרוא?
אולי במקרה שלכן עדיף להביא לה את הספר שתקרא לבד ואחר כך תדברו על זה, כשכבר יהיה לה את המידע וזה לא ישמע לה מלחיץ?
אולי היא מתביישתהתמסרות
וגם עוד משהו
מאוד יכול להיות שהיא כבר נחשפה לתכנים.
ועל כן כרגע, לא רואה בך כתובת לעניין.

מציעה לקבוע איתה יום שבו תצאו למקום נחמד.
ואז.תפתחי את הנושא, תהיי מוכנה וככה לא תתבלבלי ממנה

את מהממת בטוחה שיהיה טוב
נורא מפחיד לקבוע" שיחה"תפוחים ותמרים
סתם לדבר.... הרבה יותר קל.
לדעתי זה לא שלא הולך לך
אלא שקשה לך מאד לגשת לזה
והקושי *שלך* ניכר ומבריח אותה.


אולי תתפסי אותה לרגע קצר, ותספרי לה כמה לך היה מביך לדבר עם אמא שלך, אבל שזה נורא חשוב, ושגם לך זה קצת מביך - ותצללי פנימה. לפעמים להודות באיזשהוא מעצור אצלנו (במקום לנסות איכשהוא להחזיק מעמד) דווקא נותן כוח ומשרה נינוחות.
נשמע שהיא קצת שמעה והיא מאוד מובכתפתק ממו

הייתה לי חברה שאמא שלה סופר פתוחה ומשתפת 

והיא סיפרה שהגיע הגיל אמא שלה כל הזמן ניסתה לתפוס איתה שיחה והיא כל הזצן התחמקה כנראה איזה מנגון הגנה 

(לא האמנתי עליה כי אמא שלה ממש מומחית בלהניח מושגים ודיבור כנה ופתוח עם ילדה)

ככה שזה לא מופרך

 

אולי תהיי אסטרטיבת ופשוט תגידי לה 

יש לי כמה דברים חשובים שרציתי שתדעי 

במקום ובצורה שהיה לה נעים אבל תצטרך לעמוד מול זה 

בעדינות אבל שהיה 

גם לדעתי היא כבר יודעת או מנחשתתיתי2
ולכן מתחמקת.
אולי תשאלי אותה אם היא יודעת למה את מתכוונת כשאת מציעה לה שיחה בנושאים נשיים
ואיך היא היתה רוצה לדבר על זה.
אולי לעשות מזה פחות טקס ו"שיחה" ובית קפה
ולדבר הכי קונקרטי ומעשי בשלב ראשון.
אחרי יומיים לשאול אותה אם היא מעכלת לבד או רוצה לדבר על זה?
א. את אלופה!הבוקר יעלה
ב. אולי לעשות לה יום כיף, לקחת אותה לקנות בגד חדש, משהו שהיא תרגיש שהיא גדולה נגיד לביוטיקר לקנות כמה דברים נחמדים בשבילה, קרם או שפתון. כמובן במסגרת הגיל.
לשבת בבית קפה לשתות משהו ולפתוח את הנושא או לחלופין אם לא נעים, פיקניק במקום שקט עם שוקו ועוגיות..
ולהתחיל את השיחה במה היא יודעת כבר- לדעתי זה גיל ששומעים מחברות המון..
אפשר אגב, להתחיל ככה ולתת לה לפתח איתך לאט לאט.. להתחיל על מחזור ובפעם אחרת להרחיב על אישות..בהצלחה!
אוקי אני עונה לך פה מיואשת******

זה נורמלי לגמרי שהיא מובכת ואמרה שהיא לא רוצה. ממש נורמלי. אופי.

הטעות היחידה שעשית זה שהצעת לה. את לא אמורה להציע את אמורה להודיע - מחר יוצאים ביחד ליום כיף אני ואת. (תחכי עכשיו שבוע שבועיים שזה לא יקושר לה מיד)

יש לי בת אחת שקופצת על כל הצעה ויש לי אחרת שצריך לגרור אותה ואף פעם לא מעונינת לדסקס דברים. אותה אחת אגב גם הקשיבה בשקט כשדיברתי על כל העסק וממש לא הגיבה. לא נורא. זה בסדר. זה ממש ענין של אופי. היום היא כבר קצת יותר פתוחה איתי. התעקשתי "לא לראות" את המבוכה שלה. התעלמתי מזה לגמרי והמשכתי לפטפט תוך כדי הגלידה, וגם בבית כשהיא שאלה דברים בקצת מבוכה על תחבושות וכו, התעלמתי מהמבוכה, התנהגתי כאילו הכל רגיל לגמרי עניתי לענין כאילו אני לא שמה לב לסומק וכו. 

זה לא קשור אלייך ולא לזה שהיא בת. זה פשוט אופי שלה. תצאי איתה, בלי הודעות פומפוזיות מראש על מה מדברים... תדברו על כל מיני תהנו ביחד ובסוף תשחילי את הנושא איפשהו.

 

אם היא לא תגיב ולא תשאל שאלות, זה בסדר. 

העיקר שהיא יודעת שאת שמה 

ממליצה גם לסר קצת על עצמך כילדה איך עברת את זה וכו, זה ממיס את הקרח..

בהצלחה!

 

תודה.. נתת לי כיוון!באר מרים
לי אמא שלי דיברה על אישות בערך בגיל הזה וממש לא הייתי מוכנה.22252

על מחזור ידעתי. אמא שלי מאוד פתוחה. לא זוכרת בכלל שאי פעם הסבירו לי מה זה מחזור, זוכרת פשוט שגדלתי שאני יודעת מה זה ושמתישהו זה יגיע. וכשזה הגיע זה היה בזמן הכי לא טוב..(הייתי באמצע לעשות בייביסיטר אצל השכנים בלילה וההורים שלי לא ענו לי...) אבל העיקר- שזה לא הפחיד אותי והייתי מוכנה... שמתי ערמות של נייר טואלט עד שאגיע הביתה ואז הלכתי לספר לאמא שלי... אז אין לי טיפים בשבילך, רק שזה חשוב שהיא תדע מה זה לפני שזה מגיע ושלא תלך לשירותים ותגלה שכולה מלוכלכת בדם ותלחץ ממש! והגיוני גם שתפחד לשתף אותך בזה... וגיל 11.5 זה גיל שמאוד הגיוני לקבל אז לדעתי חשוב שתדע מזה בהקדם...

אבל על אישות זה היה עניין אחר.

אנחנו גם מאוד מאוד דוסים אבל אמא שלי חוזרת בתשובה. אז יש לנו חברים חילוניים שהיא שמרה איתם על קשר ודרכנו הם התקרבו קצת ליהדות.... כל חנוכה ופורים הם באים אלינו, שרגתי לו את הכיפה הראשונה שלי והוא היה באורות...

העניין הוא שכשהם התחתנו האישה היתה בהריון חודש תשיעי.. (ילדה יומיים אחרי החתונה) וכמה זמן אחרי זה אמא שלי זרקה משפט שאפשר להיות בהריון רק אחרי החתונה. אז אני אמרתי לה שלא נכון כי עובדה, פלונית היתה בהריון לפי... אז אמא שלי אמרה לי לבוא לדבר איתה בערב..

ובאמת היא הסבירה מאוד יפה. היא אמרה שזה מעשה צנוע שמותר רק אחרי החתונה. שזה קדוש מאוד. שזה כיף. שזה רק כששני אנשים מאוד מאוד אוהבים אחד את השני... אמא שלי אלופת השיחות האלה! תמיד אמרתי לה שאשלח אליה את בילדים שלי שתגיש להם כמו שהיא יודעת...

הבעיה היא, שאני ממש ממש ממש לא הייתי מוכנה!! הייתי כבר אחרי בת מצווה, אבל הייתי תמימה ממש! וזיעזע אותי שאנשים מסוגלים לעשות דבר כזה... באמת באמת הבנתי והפנמתי רק אחרי החתונה... וזה ממש לא בריא.

אם יש איך לגושש אם זה יפחיד אותה או לא... כי אם כן נראה לי שכדאי לחכות עם זה, או לחכות שהיא תשאל...

מצד שני, כמו שמישהיא אמרה פה שלומדים על מערכת הרביה בשיעור מדעים, אז בכיתה ז' יש שיעור על הנושא הזה הבה יותר מורחב, אני זוכרת שבאמצע השיעור ילדה שאלה איך הזרע מגיע לרחם, אז המורה אמרה לה שזה שאלה מצויינת לשאול את אמא ואמרה שהיא תמשיך את השיעור בהזדמנות אחרת, אז לא נראה לי כדאי להגיע למצב כזה...

 

וואוו, חפרתי...

אקיצר, על מחזור לדעתי כדאי לדבר איתה בהקדם כדי שהיא תדע מזה לפני שזה קורה לה, ועל אישות לגושש לזמן שבטוחים שהיא מוכנה לזה נפשית..

בהצלחה פולים! תחזרי לספר לנו מה עשית...

אה ושכחתי...22252

אחרי השמורה אמרה לילדה את זה אז כמובן שהיא היתה סקרנית ושאלה בנות בהפסקה והחברות אמרו לה בצורה הכי שיטחית שיש! לא מאחלת מאף אחת לגלות ככה... אז כדאי שתדברי איתה לפני שתשמע מחברות, או לתפנה לחברות עם שאלות...

כן. הבת שליצבעי התכלת
ממש אבל ממש קשה לדבר איתה בעניין.
ראיתי שהיא לא זורמת אז הכי תמצתתי
ודי אכפת לי כי אני מרגישה פיספוס ואפילו קצת לחוצה מאיך שהיא תופסת את הדברים ולא משתפת בכלום.
זאת שאחריה לעומת זאת משתפת בכל זווית של הרגשה וכאב וזרימת הדם וזה ככ נוח לי

אני ממש חושבת על זה בימים האחרונים שהייתי רוצה להצליח לפתוח איתה יותר מה היא מרגישה
הלוואי ...
אולי פשוט לשאולעמקאביב
אותה אם היא יודעת מה זה מחזור. אם לא אז להסביר בפשטות ולהראות איפה התחבושות או לתת לה חבילה אחת ולהגיד שאם יהיו שאלות היא מוזמנת.
לא חייבים ממש שיחה על מערכת הרבייה. גם מסבירים בבית ספר וגם לא תמיד זה מעניין.
למה היא לא רוצה שיחה?
יכול להיות שפשוט מתביישת.
יועצת בבית ספר אמרה לא להגיד אבא ואימא, להגיד איש ואישה. כי זה נושא כללי. ופרטי. ולא כולם רוצים לדעת מה אבא ואימא עושים
עוד נקודה. יכול להיות שהיא יודעת שאת כותבת על דברים האלו בפורום ומפריע לה.
יש ילדים שיודעים לשים לב ולזכור סיסמא במחשב.
על תחבןץושות כבר דיברתי איתה לפני שנתייםבאר מריםאחרונה
היא היתה בערך בת תשע.
כשחזרתי מבית החולים אחרי הלידה היא ראתה את התחבושות בתיק שלי ושאלה מה זה והאם זה מה ששמים על הפצע שיש אחרי הלידה.

אז ניצלתי את ההזדמנות להסביר לה.
בשיחה משותפת הובלתי אותה להבין מאיזה מקום בגוף יוצא התינוק החוצה ואז הסברתי שמשם גם יוצא הדם של הפצע שיש אחרי הלידה והראיתי לה איך שמים את התחבושת על התחתונים.
רמזתי לה גם בלי להרחיב שיש עוד זמנים שלנשים יוצא משם דם ושגם אז משתמשים בתחבושת.

אבל ממש הגיע הזמן לשיחת המשך שתסביר לה מהם בדיוק הזמנים האלה ואת שאר המידע בנושא..

מצד שני הם למדו בכיתה את חומש ויקרא ואני יודעת שהמורה דיברה איתן קצת מסביב לזה.. אז אולי יש לה יותר ידע ממה שזה נראה לי..
קודם כלמצטרפת למועדון
תהיי גאה בעצמך שעם הבן זה כן הולך..
הרמת פתיחות שאליה הגעת עם הבן שלך לא מובנת מאליה וברור לי שאת כאמא תוכלי לתת לה את הבטחון ואת הידע בנושא הזה. כנראה שיש משהו אצל הבת שחושש לפתוח את זה ואני נוטה לחשוב שזה לא כי זה מולך כי את אמא מדהימה. ואגב את חששת מהשיחה הזאת קודם, זאת אומרת שזיהית שיש איזה טריגר שחוסם את הבת.
מעניין שמצד אחד היא כן התענינה במה שכתוב בפורום ורצתה לקרוא ומצד שני לא רצתה לשמוע? מה יכולה להיות לדעתך הסיבה?
בכל אופן אני חושבת שטוב עשית שהצעת לה ועכשיו היא יודעת שהאופציה הזו פתוחה. אולי היא צריכה עוד קצת בשלות כדי לפנות אבל היא כבר יודעת שיש לה כרטיס כניסה לשיחה עם אמא שזו חתיכת התקדמות.
כל הכבוד לך! ממש מקוה להיות כמוך בזמנו.
אני לא מתחברת לרעיון של לקבוע 'שיחה רצינית'כי לעולם חסדו
ולדבר על זה.
אני חושבת שעדיף פשוט להכניס את זה לשיח.
לדבר על זה כמו שמדברים על הדברים הכי אלמנטריים וטבעיים.
לא לעשות מזה וואו, כי זה לא וואו. בטח לא בשיחה עם בנות.

ככה אני חושבת והבת שלי פיצית, ככה שאני מדברת מנקודת המבט של המתבגרת דווקא
ככה אמא שלי דיברה איתי וזה היה לי טוב ונתפס אצלי כחלק נפלא מהחיים.
אני גם חושבתאמאשוני
יכול להיות ששיחה על "שוקו עוגיות" נשמע רציני מדי..
דווקא מתוך שגרת החיים אפשר להעלות את הנושא,
בטח יש בת מצוות בקרוב,
אפשר לדבר על התבגרות באופן כללי ומתוך זה על השינויים שקרו ויקרו.
אולי תתכתבי איתה על זה?רבה אמונתך!

יכול להיות שמפגש ישיר איתך בנושאים נשיים מרתיע אותה כרגע.

אבל נשמע שהיא דווקא מתעניינת ורוצה לדעת, רק נבוכה.

אולי תכתבי לה את מה שאת רוצה להגיד?

לא את הכל בבת אחת, תתחילי בקטן, ותשאירי שורות בפתק לתשובה/שאלות שלה...

היא כבר די גדולה, זה גיל שבנות כבר בגיל ההתבגרות ויכולות להיות מאוד קנאיות לפרטיות שלהן ולנבדלות שלהן מההורים.

ממש אל תקחי את זה אישי, זה גיל מאוד מבולבל ומבלבל. בע"ה יתאזן בעוד שנתיים שלוש ארבע...

 

עוד משהו שעולה לי, זה שיכול להיות שהיא מרגישה את המבוכה שלך בנושא (למרות שלא אמרת לה עליה), אם נראה לך שזה הכיוון, אולי יהיה נכון לשתף- שגם אותך מביך לדבר על זה, אבל נושא חשוב וטבעי, וביחד תצליחו להתגבר על המבוכה?

הסברת לו מקסים וואי... באמת באמת. קראתי בהתפעלות והערכה!!!anonimit48
תתחילי מלשאול מה היא יודעתאמא גם

ומשם תזרמי

נראה שכך זה עבד

כל כך יפה עם הבן

זה ניווט אותך

וואי את פשוט מדהימה!!דפני11
נהנת ככ לקרוא אותך
ותודה שפירטת לנו
חבל שהבן שלי לא בגיל, עשית לי חשק לדבר איתם על זה, או יותר נכון, נתת לי כיוון וחומר ובעיקר- אל פחד מלדבר עליהם כשיגיע הגיל..
הלוואי שאזכור
כתבת- דיברת מהמם
המון בהצלחה עם הבת שלך!
התחברתי למה שמיואשת אמרה.....
וואו. כל הכבוד!!בת 30
ולגבי הילדה- לא היתה להן שיחה של האחות בבי''ס?
בטוח היא כבר קצת שמעה וקצת יודעת
אותי את יכולה לקרוא לזה ''שיחת בנות''
ולהודיע לה שהיום אחרי שהקטנים הולכים לישון יש לכן שיחת בנות
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"לאחרונה
התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
כןאהבה.אחרונה

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקית

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

לבן שלי היה כל עוד ינק16210
מסתבר שרגיש ברמה מסוימת לחלבי וברגע שהפסיק לינוק ( אני אכלתי חלבי לא עמדתי בזה.. ) ולאכול חלבי עבר לו.
אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאוד
יש בבית מרקחתאורוש3

שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב 

אפשר גם להכין בבית לערבב מים עם מלח וסוכרפרח חדש

אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי

אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר

תודה לכולן❤️❤️❤️חמדמדהאחרונה

בעלי הלך עם הילדות מהבית כדי שאוכל לנוח כי הגדולה שלי רק רואה שאני חלושה היא ישר נלחצת ונהיית דבק אליי

ואמא שלי טיפלה לי חיים שלי חח (אנחנו גרים ביחידה שלה, אז היא כל איזה שעה קפצה אליי עם קצת אורז או תפוח אדמה מבןשל

שישי הייתי על הפנים

שבת בערב גם (@אמאשוני לא הצלחתי לאכול כלום היה לי כאבי בטן ולא היה לי כיך והייתי חלשה)

שבת בבוקר כבר יותר טוב

ועכשיו אני כבר ניראלי בסדר אבל עדיין מפחדת לאכול (כל היום אכלתי תה, חופן קורנפלקס, רבע שוק עוף, מישמש וחתיכונת של דג עם חתיכונת של לחם)

משתדלת בעיקר לשתות אבל כן חלשה עדיין, אני מרגישה שהחוסר אוכל הזה ממש לוקח כוח שיואו

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

כנראה היו מוצאים מה לאכול 🫣אפרסקה
אני הרבה פעמים משאירה להם את הצלחת אולי ירצו אחכ להמשיך ולפעמים זה עובד, אבל הרבה פעמים לא

אולי יעניין אותך