|ידפרצוף|
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
וואי הזיינוקים החדשיםאהבה.
הייתי זיינוקית השנהבת סוד
אני הופכת לאט לאט לחינוקית
יואוווו מממשששששששששששרוח סערה

בדייייווווקקקקקרק הפעם.
מעתיקניתתתתרוח סערה


מההה את מחיייכתתתתרוח סערה



בואי זה הכי זיינוקי בעולם לעשות פול כאלורק הפעם.
נכוןנכוןרוח סערה
אני זורמת איתך כפרוני
😁
😁
הוא כזה מכוער.
רק הפעם.
בעעערוח סערה
לא נכון אני הייתי יותר זיינוקיתReminder
נכון

רק הפעם.
קשה לצאת ממצב זיינוקיתבת סוד
סליחה?!
פטל.
סולח
כיפת ברזל-סרוגה
(סמיילי זיינוק)
אעע
פטל.

גם בת וגם זיינוק?כיפת ברזל-סרוגהאחרונה
אתה יודע למה זה יכול להפוך?
לזיינוקית

לזיינוקית

אמאלה ממש אבךךךללReminder
חחחחחחח





מתקפהפעם הייתי ניקית
אהה ממש..~אניגמה~
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

