הייתה שבת נהדרת
נשארה לי עוד אחת אחרונה פה ודי.
תכלס, אני עפה על עצמי שעברתי לכאן. היה טוב, סך הכל טוב לי עם עצמי. אני גאה בעצמי ממש על המגורים לבד, לראשונה בחיים.
זה לא האידאל, לגמרי לא. והבדידות נוגסת ללא רחם אבל זה שאני מסתדרת איתי לגמרי ולא מחפשת לברוח זה נהדר.
חשבתי על זה אתמול, אולי הגיע הזמן לשוב ולעבוד עם נערות בסיכון בנוסף לעבודה שלי כמחנכת כמובן. גם הכנסה מהצד, גם לעשות טוב בעולם, וגם אני טובה בזה תכל'ס. יש לי קליק מהיר עם נערות בסיכון , אני מדברת איתן בשפה שלהן, אני מבינה אותן.
והפעם יהיו את ילדי א' כדי לאזן את הכאבים העצומים שאפגוש בהן. וביננו? כולם קיימים גם בי, וכשאני אומרת כולם אני לגמרי מתכוונת לזה.
אז -
עדיין יש לי איזושהי ציפור קטנה בלב שאומרת לי עוד לא, זה לא הזמן, את עלולה מידי להתמסר, תבני לך קודם בית ואז מתוך השלימות הזו תחזרי לעבודה איתן.
והציפור הזו די צודקת.
בכל אופן, בשבת בצהריים חלמתי חלום מפחיד
כל המכוניות נסעו לאותו כיוון. גם אני נסעתי לאותו הכיוון, רק ברוורס. ואני לא קלטתי את זה. רק הרגשתי הרגשה מוזרה ונוראית שמשהו לא תקין. וכשקלטתי - זה היה כשהתקרבה אלי מכונית במהירות שיא והיושבים בה ראו שבעצם אני עם הפנים אליהם, נוסעת אחורה. בסוף הצלחתי להסתובב אבל זה היה חלום מחריד.
כמה דקות לפני סוף השבת ישבתי בחוץ וקראתי
ואז עברה שם משפחה, האבא עבר, האמא עברה, ואז הילדים.
והיא הייתה בלונדינית מתוקה מתוקה בת שלוש בערך
היא הסתכלה עלי,
הוציאה את המוצץ ואמרה לי שבת שלום.
עניתי לה בחיוך ענק
וכשהם הלכו פשוט התחלתי לבכות. כי ריגש אותי שמישהו ראה אותי בעולם, ואז מה שזו הייתה ילדה בת שלוש..
וכמה זה חסר לי.
אלוקים.
נשארה לי עוד אחת אחרונה פה ודי.
תכלס, אני עפה על עצמי שעברתי לכאן. היה טוב, סך הכל טוב לי עם עצמי. אני גאה בעצמי ממש על המגורים לבד, לראשונה בחיים.
זה לא האידאל, לגמרי לא. והבדידות נוגסת ללא רחם אבל זה שאני מסתדרת איתי לגמרי ולא מחפשת לברוח זה נהדר.
חשבתי על זה אתמול, אולי הגיע הזמן לשוב ולעבוד עם נערות בסיכון בנוסף לעבודה שלי כמחנכת כמובן. גם הכנסה מהצד, גם לעשות טוב בעולם, וגם אני טובה בזה תכל'ס. יש לי קליק מהיר עם נערות בסיכון , אני מדברת איתן בשפה שלהן, אני מבינה אותן.
והפעם יהיו את ילדי א' כדי לאזן את הכאבים העצומים שאפגוש בהן. וביננו? כולם קיימים גם בי, וכשאני אומרת כולם אני לגמרי מתכוונת לזה.
אז -
עדיין יש לי איזושהי ציפור קטנה בלב שאומרת לי עוד לא, זה לא הזמן, את עלולה מידי להתמסר, תבני לך קודם בית ואז מתוך השלימות הזו תחזרי לעבודה איתן.
והציפור הזו די צודקת.
בכל אופן, בשבת בצהריים חלמתי חלום מפחיד
כל המכוניות נסעו לאותו כיוון. גם אני נסעתי לאותו הכיוון, רק ברוורס. ואני לא קלטתי את זה. רק הרגשתי הרגשה מוזרה ונוראית שמשהו לא תקין. וכשקלטתי - זה היה כשהתקרבה אלי מכונית במהירות שיא והיושבים בה ראו שבעצם אני עם הפנים אליהם, נוסעת אחורה. בסוף הצלחתי להסתובב אבל זה היה חלום מחריד.
כמה דקות לפני סוף השבת ישבתי בחוץ וקראתי
ואז עברה שם משפחה, האבא עבר, האמא עברה, ואז הילדים.
והיא הייתה בלונדינית מתוקה מתוקה בת שלוש בערך
היא הסתכלה עלי,
הוציאה את המוצץ ואמרה לי שבת שלום.
עניתי לה בחיוך ענק
וכשהם הלכו פשוט התחלתי לבכות. כי ריגש אותי שמישהו ראה אותי בעולם, ואז מה שזו הייתה ילדה בת שלוש..
וכמה זה חסר לי.
אלוקים.