מלא מלא אורות קטנים! בכל מקום מנורה קטנה. למה אני צריכה מנורה בכל מדף בארון? או מעל למראה כשיש עוד אחת בתקרה? למה אחת מעל כל כרית ומעל כל כורסה?

מלא אורות קטנטנים.
בלילה החדר מואר לגמרי! מנורות בשלט של המזגן, בגלאי העשן, במסך ממול, בטלפון המיושן שליד המיטה. כמו כוכבים מציקים.

מראה ענקית מול האמבטיה והמקלחת! למה זה שימושי? למה? אני מסתכלת על עצמי בזמן המקלחת ותוהה. האמת יש משהו. ממש יפה לי ככה. חבל שאני לא יכולה ללכת ברחוב עם זרם מים דקיק שמזרזף לי מהסנטר.

המזגן עם שלוש אופציות- קר קפוא ומקפיא.
מה.
אני לא סטייק פרגית, לא צריך לשמור אותי בקירור.

אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי

...
די להיות פתטית

אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית

רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???