אין סיבה שתתמודדי עם זה לבד

אנחנו לא המשגיחים הרוחניים זה של זו..
זה משהו שצריך לנטרל מהמרחב הזוגי.
אפשר לדבר ולהבין את בן הזוג ואפילו לבקש. אבל אנחנו לא קובעים זה לזו את ההתנהלות בעבודת ה'

זה יתמסמס 

כל הכוח של התורה 

זה שהיא התקבלה לעיני כל העם במעמד הר סיני

שמשה רבינו מסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים וכו'...

תורה שבע"פ נמסרה והועברה אלינו מדור לדור

כדי שנבין נכון את התורה שבכתב

(ולא עין תחת עין וכו'..)

וכמובן שלא נעשה מהתורה כמו הקראים שמחקו את התורה שבע"פ

אולי יש תפיסות הלכתיות שונות מה נקרא כיסוי ראש

ואולי יש התרים וכו'...

אבל להגיד שאת לא מאמינה במצווה הזו, נו ומחר והבן שלך לא יאמין במצווה ההיא וכו'...

התורה היא אמת אף אחד לא הקריץ אותה משום מקום 

אם כל אחד יביא את פרשונות למה שצריך לקיים כבר לא היה פה עם 

והיינו נעלמים כבר לפני אלפי שנים כמו שהרומאים נעלמו וכמו שהיוונים נעלמו וכו'...

נשארנו כי התורה הייתה אמת וקיבלנו אותה וקיימנו אותה כמו שמקימיים אמת- אנחנו איתה 

כשמתחילים לערער על האמת אין לדבר סוף

אני אישה..
ואם את קוראת לכיסוי הראש סמרטוט -
לא סביר שתתאהבי בו מתי שהוא (אם לפחות יש לך כוונה להצליח לאהוב את המצווה)

אישתי קונה את הבד היפה שהיא רוצה (ישירות מהחנות בדים) בלי שם שאיזו מעצבת גוזרת קופונים.. וזה עולה רק כמה עשרות שקלים.. 

של מעצבות מטפחות..

איך כיסוי ראש שנראה כמו פסל החירות של זר פרחים ססגוני, שכולו צועק "הסתכלו עלי" - אמור להיות משהו שמשדר צניעות? 
או שמספיק לחסות את השיער אפילו עם צלחת לוויון כדי לסמנ"ו צניעות? 

עובדה שאנחנו מאפשרים לרווקות ללכת איתו בגלוי.
שאר איברי הגוף המוצנעים - הם ערווה ולכן צריך לכסותם.
אבל שיער הראש - צווינו לכסותו - ורק מפני כך הוא נעשה בנשואה לערווה.
ולכן לא בטוח ששייך פה עניין הצנעה של כיסוי הראש.

בכל מקרה - צניעות זה עניין רחב הרבה יותר.
יש נשים שלא מתבלטות גם עם כיסוי ראש ענקי ויש נשים שמתבלטות גם עם מטפחת הכי סתמית על הראש..
לא בטוח שזו הנקודה.

אני שואל: איך זה הגיוני שמנסים להשיג צניעות (השיער) ועושים את זה בעזרת משהו שזועק לתשומת לב (כיסוי ראש ססגוני ומושך עין)?

ולכן הבאתי סברה שהראש הוא לא בדיוק מקום שצריך להצניע בניגוד למקומות אחרים שאנחנו משתדלים לא ללבוש בהם דברים שמושכים את העין.

זה קשור לצניעות הכללית של אדם שהולך עם צלחת לויין על הראש ומצפה שלא ימשוך תשומת לב ולא יסתכלו עליו. 
אני לא סובר שצריך ללכת עם סמרטוט רצפה על הראש. אבל מזה ועד לעשות קשרים ענקיים או כל מיני דברים מפוארים יש הרבה באמצע. 

בסוף זה לא עניין שלה עם אלוקים. 
זה עניין של כולנו, כולנו באותה סירה.
זה שיותר נוח לנו לעצום עיניים, לא מעלים את האחריות הכללית והפרטית של כל אחד על כול אחד.

לפחות ככה זה ביהדות, אני לא יודע במה את מאמינה.. 

(ממה שהבנתי - היא לא אומרת: אני בוחרת בזרם מסוים ביהדות ועל פיו אני נוהגת.
היא כן אומרת: אני עושה מה שנראה לי, שולחן ערוך זו המלצה אם לא המצאה של כמה רבנים קיצוניים שאני לא מאמינה להם.
"דוסית ממש ממש" בעיקר לא נמדד באורך החצאית, לפחות לא בעיני. יראת שמיים ואמונת חכמים באות הרבה לפני)

קונסרבטיביים

רפורמים

קראים

ככל שאתה פחות שומר את החוקים, ככה אתה פחות דתי.
זה כמו להגיד "אני אזרח שומר חוק, אבל מעלים מס רק בחלק מהחודשים"..

היא בהחלט יכולה לבחור לעשות בסוף מה שהיא רוצה - 
לא נראה לי שיש לנו עניין ודרך לכפות עליה או על כל אחד פה לעשות משהו.
אבל זה בהחלט משמעותי למידת הדתיות שלה.. 

נכון שזה בינה ובין ה' יתברך.
אבל מידת ההקפדה על ההלכה בהחלט משפיעה על מידת הדתיות.

להתנהג כדת וכדין.. 

אני לא הולכת לסמן לך ציונים בעניין הזה.
זה שלך. אבל אי אפשר להגיד שאין השפעה על היותך שומרת הלכה, אם את בוחרת שלא לשמור את חלקה.
זה מה שהיה חשוב לי לדייק.

אז רק לכתוב לך יקרה:

1. חיבוק גדול 

2. אולי כדאי להתייחס למצווה הזו כמו לכל המצוות - שעושים אותן כי כך ציווה הקב"ה.

גם מצוות שאין בהן טעם או הסבר הגיוני או סיבה - עושים כי כך ציוונו הבורא. וזהו...

3. שואלת בזהירות האם המצב בינך לבין בעלך טוב? האם משהו השתנה שם? לפעמים כדאי לבדוק מול עצמנו האם דווקא המצווה הזו לא באה כתוצאה מריחוק זוגי או כעס על בןהזוג/החיים עצמם - כי אז השורש הוא שם ומיקוד הטיפול הוא שם וממילא כאשר הלב יתיישב שם זה ישפיע גם על האופן החיצוני והפנימי של המצווה הזו.

בהצלחה רבה בהכל

שמוגדרים בהלכה ככיסוי ורביד.. (כיסוי שמכסה את כל השיער וצמוד אליו, ורביד - סוג של שאל, שמונח מעל..)
וזה מה שנכנס בגדר דת יהודית. מנהגי נשות התנאים והאמוראים, לא כל מנהג שנהגו נשות ישראל בגלות.
(היום אני צוחקת שחזרנו לזה עם כל הבובואים..כיסוי ורביד)

למרות שאני גבר ואין לי את ההתמודדות הזאת, אני מבין שאצל נשים רבות סוגיית כיסוי השיער היא סוגיה לא פשוטה והיא אף לא הופכת להיות קלה ככל שהזמן עובר מהחתונה. יחד עם זאת תני לי לנסות להציע לך מספר נקודות למחשבה שאולי יאירו לך נקודה אחרת מעבר לנקודה ההלכתית "היבשה".

נקודת המוצא היא שאין ויכוח על כך ששיער האישה זה דבר יפה המוסיף לה חן רב, יתרה מזאת, השיער הוא אפילו חלק מהזהות שלך כאישה, כך שבמידה מסוימת כשאת מכסה את שיערך את נאצלת להסתיר את חנך ו"להיפרד" ממשהו שהיה חלק בלתי נפרד ממך עד החתונה.

אבל אולי, ודווקא בשל כך הסתרת השיער וכיסויו דווקא מעמיקה ומחדדת את שתי הנקודות הנ"ל, את עניין החן ועניין הזהות, ומרוממת אותם למדרגה גבוהה יותר.

כיצד?

אז ראשית כל את לא נפרדת מהשיער, את רק מכסה אותו. מעתה ואילך רק את ואישך תזכו לחלוק את החן המתוק הזה, מעתה ואילך הוא שייך רק לכם ולא נחלת כולם. זה לא שלפני החתונה כל העולם התעניין בשיער שלך, ממש לא. אבל בין אם תרצי ובין אם לא היה לו חלק ביופי שלך כאישה.

ועכשיו, דווקא המקום הזה של לכסות אותו כלפי חוץ ולשמור אותו אך ורק לעיניכם בלבד, מעמיקה תחושת היחד שלכם, וזה הופך להיות 'סוד' שלכם בלבד. בזה שאת מכסה כעת את שיערך את מייחדת למעשה את החן ואת היופי הזה לתא המשפחתי שלך ושל אישך בלבד, מרוממת אותו ומקדשת אותו. נכון, לא רק בכך תלוי הדבר, וקשר עמוק של בני זוג תלוי בעוד המון דברים אך יחד עם זאת זו נקודה מאוד מאוד חשובה לדעתי. וזה נכון לא רק לגבי שיער אלא בכלל לגבי הלכות צניעות, שלא באות לכופף ולכבות את המהות הנשית שלך אלא רק להעצים אותה ואת היחד שלכם ומתוך כך את כל התא המשפחתי והבית שלכם. 

שנית, כך גם לעניין הזהות ממנה "נפרדת". לא נפרדת משום דבר! בכיסוי השיער דווקא יש לדעתי זהות משודרגת יותר. מעתה ואיך את אישה נשואה, יש לך בעל ויש לך בית! לא שאלו מנת חלקך בלבד, את יכולה להיות כל מה שתרצי, רופאה/ טייסת/ מנכל"ית , אבל לכל אלה את מגיעה מתוך ביתך ומבצרך. כיסוי הראש הוא מעין הגדרה מחדש שלך כאישה נשואה ושלמה יותר!

לגבי מה שכתבת שקשה לך ושאת כבר לא מאמינה בזה. תראי, לא תמיד אנחנו מבינים את הכל. אם היינו מבינים את הכל כנראה שלא היה שום ערך למאמץ והשתדלות בעבודה השם. ולכן פה נכנסת הנקודה של האמונה בהלכה (ולא ברבנים למיניהם מהם את מסתייגת) ובדבר השם. ההלכה, גם אם היא "יבשה" באופן הנראה לעין היא המדריך לחיינו, גם אם לא תמיד אנו מבינים אותה לעומקה. השאלה פה היא לא אם את מאמינה בהלכה ספציפית או לא, אלא אם את מאמינה בכל המכלול הזה שנקרא הלכה, והאם את מוכנה ללכת לפיו גם אם לא תמיד נוח ולא תמיד מובן. 

ושלא תביני אותי לא נכון, לא תמיד צריך להתאבד על הכל כדי לא להישבר לגמרי. צריך לעשות את הדברים בצורה מאוזנת ובריאה. אבל יש כאן אמירה בסאב טקסט של האם אני מוכנה לשים את הקב"ה לפני הרצונות וההבנות שלי. האם אני מבין שיש פה משהו יותר גדול ממני ואני מוכן להתבטל... וכמובן שיש בכך גם אמירה לבית וילדים שלך, מי במרכז, אנחנו או הקב"ה.

כתבתי מהר, מקווה שיצא מובן...

יותר מסיפורים אחרים.
הסיפור על קמחית שקירות ביתה לא ראו שערות ראשה.. וזכתה עקב כך לבנים שכולם היו כהנים גדולים
מיד אחר כך גם כתוב "הרבה עשו כן ולא עלתה בידם"
 זה בוודאי לא עיקר הדין של ההלכה.
אפשר לחשוף עד 3-4 ס"מ (המושג של 2 אצבעות) מהשיער הסמוך לפנים, לכל הדעות..

אבל המושג שממש לא יראו את השיער (גם בבית) מגיע מקמחית.
אני איתך נשמה - צריך להזהר מלהחמיר במה שבקושי מתמודדים עם עיקר הדין שלו..
ציינתי את "הרבה עשו כן ולא עלה בידם" בדיוק בשביל להבהיר את זה.

זה לילדים שלנו.. לפחות אם עבודת ה' נמצאת בליבנו ובתפילתנו..
דווקא הקבלה מתייחסת בצורה יפה מאוד לנושא של כסוי הראש הנשי ובהחלט נותנת בו טעם.
ככה שחבל לא לקחת ממנה טעמים למצוות כיסוי ראש..
אבל לפני כל נושא ההשקפהה  - קודם צריך להתייחס להלכה.
וזו אחת הבעיות שעד היום לא נכתב משהו מסודר הלכתי בנושא הזה, וככה נשים נחלשות להן לאט לאט
והכיסויים מתגלצ'ים..
מקווה שנוציא את החוברת לאור בקרוב..
 

לקיים את רצון ה'.זה ראוי להערכה. למה את לא מורידה? כנראה כי את יראת שמיים ומבינה שלא הכל את מבינה ובכל זאת "נעשה ונשמע" זה אנחנו...אם אני לא טועה, בעבר פתחת שרשור על קשיים בזוגיות, ואולי זה מתחבר לך..כי לבוש צנוע זה כאילו לכל בת ישראל, אבל כיסוי ראש זה רק חובה על נשואות-ואולי זה רגיש לך ולא מזדהה בעקבות הרקע הזוגי.מציעה לך להמשיך ולכסות, ולהשקיע שירגיש לך יפה ומחמיא, ללמוד על זה, להתפלל על זה, ולהבין שגם אם לא התחברת, את עושה לשם שמיים.מעל ההבנה והרגש האנושי.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.