מנסה לענות על עוד כמה כיוונים שכתבת:
1. הלבד מול הביחד
זו נקודה חשובה, עבור כל רווק/ה שהתחתן/ה, ובמיוחד אצלך/ם שחיכיתם לכך שנים רבות יחסית והייתם רגילים הרבה יותר לחופש שלכם, ללבד שלכם.
השנה הראשונה לנישואין לא סתם מוזכרת ומודגשת,
גם בתורה כתוב "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח..."
נתון כללי שחשוב מאוד שכל חתן/כלה ידעו:
השנה הראשונה לנישואין היא מאוד מורכבת וטומנת בחובה אתגרים זוגיים ואישיים רבים מאוד.
רק לפני חודשיים היית רווקה.
היום את נשואה.
זה מעבר עצום.
אתם חיים בבית משלכם
עם אחריות כלכלית ואישית וזוגית שהיא רק שלכם
עם איש שאת חיה איתו 24/7 פתאום!
ועם כל מה שכרוך במעבר העצום הזה.
זה חתיכת שינוי.
וכמו כל שינוי בחיים - צריך זמן כדי לעכל אותו וכדי להבין אותו בכלל.
לפני ההיכרות, יש שני בני זוג שכל אחד מהם נמצא ב"עיגול" (עיגול=מסמל כרגע את העולם האישי של האדם) שלם משלו.
העיגולים לא נפגשים כלל.
אחרי ההיכרות, לאט לאט כל עיגול מתחיל להיכנס לתוך השני,
כאשר אחרי החתונה ובעיקר בשנה הראשונה מגיע ה"שיא" של ההתכנסות הזו אחד בשני - כאשר שני העיגולים ממש מכסים אחד את השני, מעורבבים אחד בתוך השני ולא רואים כמעט עיגול נפרד.
לאט לאט, כאשר עוברים עוד זמן ביחד ואל תוך חיי הנישואין - העיגולים מתחילים להתרחק לאט לאט אחד מהשני,
כאשר המצב האידיאלי הוא שהעיגולים כן מחוברים, אבל מחולקים ל-3:
.1 החלק של האישה בנפרד - העולם הפנימי של האישה
2. החלק של האיש בנפרד - העולם הפנימי של האיש
3. החלק הזוגי של הביחד שלהם - שם זה מקום שבו העיגולים מחוברים.
(בציור זה הרבה יותר קל להסביר, דמייני שני עיגולים שבאמצע מחוברים ובקצוות נפרדים, בערך ככה, רק להשלים בדמיום לעיגול מלא: ( ( ) )
מה שעומד מאחורי העיקרון הזה הוא פשוט:
באנו לעולם אנשים נפרדים.
לכל אחד הרצונות שלו, המאווים שלו, התחביבים שלו, תחומי העניין שלו, הרגשות שלו וכו'.
כדי ליצור אדם שלם המורכב משני חצאי נשמה - איש+אישה - אסור להיפרד מהאני האישי, אלא להביא אותו,
בשלמותו,
בשיא עוצמתו
אל תוך הביחד הזוגי
בצורה הזו - הביחד הזוגי יוכל לזהור הרבה יותר ולהתפתח הרבה יותר.
כאשר כל אחד בפני עצמו שלם *עם עצמו*,
*אוהב* את עצמו,
מפתח תחביבים, התנדבויות, עולם אישי, עבודה מקצועית, הורית, אישית וזוגית - הוא אדם הרבה יותר שמח - ואדם יותר שמח מביא את עצמו לתוך זוגיות יותר שמחה ובריאה וטובה.
זה בסדר גמור שתרגישי כיף גם בלבד שלך!
וזה לא סותר בכהוא זה את האהבה והחיבור שלך לבעלך ואת הטוב שאתם יכולים לחוות גם יחד!
הכל בסדר! טבעי לגמרי, נורמלי לגמרי, וטוב!
2. החשק
מה שתיארת לגבי החשק - מאוד טבעי שיקרה.
אם לפני החתונה, כל עניין המגע היה עבורך גם חדש ומלהיב ומקרב,
וגם ובעיקר *ברצון שלך* *במידה שאת מחליטה ורוצה* *באפשרות ובידיעה המוחלטת שלך שאת שולטת בו ושזה לא יגיע "עד הסוף"
הרי שאחרי החתונה אולי המקום הזה אצלך בלב - של *הרצון שלך*
של *השליטה שלך במצב* משתנה - ואת אולי מרגישה לפעמים במקום שאת עושה את "זה" כי "צריך" או כדי "לרצות" או "בשבילו" או "לא בא לי אבל נזרום" או "לא בא לי "עד הסוף" אבל אי אפשר כי יש פה גבר"... וכן הלאה וכן הלאה הרבה משפטים שאנחנו יכולים ויכולות לומר לעצמנו - כאשר בבסיס של כולן עומד איבוד השליטה, איבוד הכוח, איבוד הרצון.
כאשר תחזירי לעצמך את הרצון,
כאשר תחזירי לעצמך את השליטה,
כאשר בנוסף לכל הנ"ל יחסי האישות יהיו עבורך מהנים מאוד, מענגים מאוד, מקרבים מאוד - גם החשק יושפע.
אבל זה תהליך.
זה לימוד.
זו דרך.
אי אפשר בבת אחת... לאט לאט. כל פעם עוד קומה ועוד קומה, עוד עומק ועוד עומק.
3. הפער
לגבי הפער מעתיקה לך תשובה שכתבתי בנושא:
"יש בפער הזה בין בני זוג
במיוחד בתחום האישות,
מין מעגל הרסני כזה שבו בן הזוג שרוצה יותר מרגיש: אני לא אהוב, אני לא רצוי, לא רוצים בי, לא חושקים בי,
ואל מול זה בן הזוג שרוצה פחות מרגיש: מה דפוק בי? למה אני לא רוצה יותר? למה ל"כולם" (ממש שמרכאות!) זה הולך חלק ורק לי לא? מה לא בסדר בי? למה דוחקים בי? הצילוווו!
והמעגל הזה ממש מזין את עצמו -
בן הזוג שרוצה יותר מנסה -
השני לא רוצה - מרגיש שדוחקים בו - דוחה את זה -
בן הזוג שרצה יותר מרגיש כנ"ל לא אהוב וכו' -
ומנסה למחרת או לפני שוב "בכוח" הכוונה שאינטנסיביות כי הוא חייב להרגיש כמה שיותר מהר אהוב -
ואז בן הזוג השני עוד יותר מרגיש חנוק ולחוץ!
ואז שוב ושוב ושוב.
ממש כל אחד דורך לשני בלי כוונה על ה"כפתור הרגשי| שהכי כואב לו כרגע.
שלב ראשון יהיה קודם להביט בזה.
לזהות את זה.
לקבל את זה.
להבין את זה.
להבין את עצמנו.
לקבל את עצמנו.
פערים יש בין כל בני הזוג, באמת,
גם בנושא הזה יש לרוב מוחץ ככל הזוגות פערים - לפעמים האיש רוצה יותר והאישה פחות,
לפעמים האישה רוצה יותר והאיש פחות,
לפעמים אצל אותו הזוג (!) זה יכול להשתנות בתקופות החיים השונות
אבל תמיד יורגש הרגש הזה של התסכול.
זה באמת לא נעים להרגיש שלא אוהבים אותי או לא חושקים בי מספיק!
זה באמת לא נעים להרגיש שמשהו בי דפוק או למה אני לא כמו כולם או די כבר שיתנו לי ספייס!
זו הרגשה מאוד לגיטימית
לא צריך להוסיף לעצמנו רגשות אשמה *על עצמם ההרגשה הרעה הזו*
כי היא כ"כ כ"כ טבעית ונורמלי ואנושית!!!
ורק אחרי ההבנה הזו אפשר שנייה לחשוב מה אפשר לעשות?
איך כן להצליח לגשר על הפער?
אז אפשר לדבר עלזה
ושוב לדבר על זה בזמן אחר שיותר בנחת
ואפשר ליזום יום בשבוע שהוא "קבוע" ומעבר לכך אפשר אם רוצים להוסיף ספונטניות
ואפשר לחששוב על דרכים אחרות שבן הזוג השני יראה לראשון שהוא אוהב ורצוי וחושקים בו מלבד יחסים,
לדוגמא מילים טובות, תשומת לב, יחס אוהב, מתנות, פתקים, זמן איכות יחד, אמירה "אני אוהבת אותך ורוצה בך אך כרגע לא מתאים לי. אולי מחר? או אולי 5 דקות אעשה לך מסטג' מפנק במקום?"
משהו כזה - אמירה שיוצרת אצל השני בלב את הידיעה שהוא *כן|* מאוד מאוד אהוב ורצוי רק עכשיו לא מתאים ובפעם אחרת כן.
אפשר לחשוב על דרכים שבן הזוג שרוצה פחות לא ירגיש שהוא "נלחץ אל הקיר"
שהוא יותר יקשיב לרצון שלו.
הרצון כאן חשוב חשוב חשוב.
להקשיב לרצון שלו
לקצב שלו
למה מסב לו הנאה
להתרגל שהמטרה שלנו היא הקירבה הזוגית
היא ההנאה מהביחד שלנו
ולא הגעה לשיא או חדירה או אקט זה או אחר -
אלא עצם הקירבה היא היא המטרה.
לא להכניס לחצים,
להקשיב לגוף,
להיות נוכחים ברגע,
להתמלא בחיות (בשורוק) גם בפן העצמי-האישי
לפתח את העולם האישי ותחביבים ובכללי דימוי עצמי טוב
לפתח את המרחב הזוגי (לא רק האירוטי) ולהקדיש זמן, פניות, מקום, מאמץ ואנרגיה למרחב הזוגי ואח"כ גם האירוטי,
להכניס גיוון בחי האישות,
להכניס עומק בחיי האישות ולהעמיק את מה שקיים
ללמוד עוד על מנגנון ההנאה והחשק הנשי
ועל מנגנון ההנאה והחשק הגברי
ללמוד עוד ולהקשיב לגוף ולרצון
ללמוד עוד איך להגיע להנאה ואיזה מגע נעים לי
ללמוד איך לתקשר את זה נכון לבן/בת הזוג
להכיר יותר לעומק את הגוף שלנו ומה מסב לו הנאה, איפה, מתי, סוג מגע מסוים, מיקום מדויק, קצב מסוים, מהירות מסוימת וכנ"ל אצל בן הזוג,
להכניס אווירה נעימה בבית בכל היום ולא רק במיטה,
לדאוג שלא יהיו כאבים כלל
להרגיע ספקות הלכתיים אםפ יש או תפיסות מוטעות או חינוך מוטעה שהשתרשו מילדות
אם יש יובש בנרתיק – לשים ג'ל סיכה, וגם לדאוג שהאישה תהיה מגורה מספיק, לחכות בסבלנות את הזמן שדרוש לאישה כדי להגיע לכך ולא למהר מדי, כי אז האיזור של האישה עדיין יבש ועלולים להיות כאבים.
- לגלות עוד סוגי מגע נעימים, למשל ע"י המשחק "1-5" שבו אחד מבני הזוג בתורו "מטייל" על גופו של בן הזוג השני כל פעם במגע אחר: מגע מרפרף, מגע מסיבי יותר, עם קצות הציפורניים, עם כריות האצבעות, כמו מסאז' וכן הלאה, כל פעם באזור אחר בגוף, ובן הזוג השני רק אומר עד כמה נעים לו מ1-5.
מה שנעים – ממשיכים, מה שלא – עוצרים מיד.
- לדעת שכדי להגיע לאורגזמה נשית, צריך שלא יהיו הפרעות טרדות, מחשבות ודאגות במוח – כי אז האמיגדלה במוח פעילה ואי אפשר להפריש הורמונים של חשק מיני.
לכן לדאוג לפנות את המוח מטרדות, לדחות אותן לאח"כ, לנעול את הדלת עם מפתח, לשים מאוורר אם צריך, לנתק פלאפונים, לא לחשוב כל הזמן: "מה בן הזוג חושב עליי? איך אני נראית? אני שקטה מדי? קולנית מדי? הוא עושה טוב? אני עושה טוב?
פשוט לא לחשוב אלא להתרכז רק בהנאה וברגע בשלווה ובנחת.
- להכיר את הדגדגן, איזה מגע נעים, התמדה, סבלנות, קצב, אזור מדויק,
"טיזינג" – להתקרב – ולסגת, להתקרב ולסגת כדי ליצור תשוקה רבה יותר, תנוחות שונות שיכולות לגוון וגם ליצור מגע נעים יותר,
להוריד תחושת חובה מלהגיע לשיא – המטרה היא ההנאה והביחד לא ההגעה לשיא!
-היכרות וירטואלית מחדש בכאילו עם בן הזוג שלנו, יכול ליצור עניין וחשק
- חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:
גלולות,
תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),
תזונה לא מאוזנת
אלכוהול וסמים
חוסר פעילות גופנית
עייפות
לחץ וטרדות
הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)
ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)
דימוי עצמי נמוך
קושי לקבל
חרדת ביצוע
חרדת דחייה
חשש מקירבה
רשימת מטלות
חסמים זוגיים
משבר ההורות
-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!
זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!
לא מחכים לו שיבוא מהשמים,
אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,
ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),
להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,
להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים
לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.
-לדעת לתת ולדעת לקבל - לפעמים חושבים בטעות שרק לתת זה טוב.
אבל הלימוד (זה ממש לימוד!) של לדעת לקבל הוא כל כך משמעותי בכללי, ועבור חיי האישות הפרטי, ממש לאין ערוך!
גם לאישה וגם לאיש!
-אינטימיות טובה- חשוב לשתף לשתף לשתף בהכל- גם בטוב, גם ברע, גם בחלומות, גם בקשיים.
-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי - תורם רבות מאוד גם לזוגיות וגם למיניות.
-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור מעורר ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.
-עוד כל מיני טיפים קטנים שיכולים גם לעזור קצת: חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.
-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.
לתכנן זמן לרומנטיקה.
-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.
-תשוקה זו יצירה.
יוצרים תשוקה ע"י מרחב אירוטי, הסרת חסמים, עיסוק בזה, לימוד על זה, לא לחכות לתשוקה שתגיע משמים, אלא להתמיד עד שתהיה יצירה של תשוקה.
בהצלחה רבה יקרה
לחיים מלאים בשמחה, אהבה וכיף, גם בביחד שלכם וגם בלבד שלכם 
