בהרכבת הממשלה בתשע"ג, פנה בנט אל חרדיך אהוביך בהצעה לכריתת ברית,
אך הם, לא נאה להם היה, איך אומר הסיפור? "חסיד של הרבי מגור, ליד אשה פרוצה לגור"...
בצר לו, ובהכירו את נפש הו"כ ראש ממשלתנו ונאוות ביתו שתחי', הבין בט שאם חפץ חיים הוא - עליו לכרות ברית עם מישהו אחר.
הלך וכרת עם לפיד.
ויהי כי לא יכל ראש הממשלה להקים ממשלה מבלעדיהם, נאנס להכניסם.
ויהי כי באו החרדים ויבקשו אף המה להכנס, ויאמר להם הבנט - אין לי בעיה שתיכנסו - אבל גם אני ולפיד בפנים, הן ברית כרתנו.
ויאמר ביבי הבוגד: מי שאינני מוכרח לאצבעותיו - לא ידור בממשלתי!
ויוותרו החרדים לבדם באופוזיציה, וישוש ביבי על זריקתם, אך נעצב אל ליבו על שהוכרח לצרף את בנט.
וברבות הימים הוסיפו החרדים וביבי חטא על פשע, ויזרקו שנית את אנשי הצינות הדתית.
ויאמר איתן גיל" כך נאה וכך יאה -לקח ילמדו, ועוד נקום ינקמו. (נ' בקמץ)
ויאמרו אנשי האמונה: עוד יבוא יום נקם ושילם, ומי שפרע מאנשי דור המבול, הוא יפרע מליצמן בן גפני,
ואיתן גיל יישב ויסתכל.
ואנחנו נצחק.
כי אך אנו הסוד ידענו: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". וחבירו עמו "אמת היא תורת בר כוכבא, גם בנפול ביתר"