יש לי שעתיים, עד 16:30

מחר יום הולדת
מצד אחד חבל שאמרתי להם בכלל, הייתי מתעלמת מהיום הזה כאילו הוא לא קיים.
31, אני מרגישה לאחרונה זקנה בלה, בדגש על הבלה,
גועל נפש של גיל כשאתה רווק.

לא מעניין אותי שאני אחלה מורה ועשיתי משהו עם תלמידים בעולם, לעזאזל אין לי כרגע המשכיות, אין לי ילדים, אין לי בן זוג, וחרא על הכל.
הייתה לי שנה מחורבנת. אני חיה לי מסביב הזנב של עצמי ומתמסרת לדברים שלא בא לי להתמסר אליהם, אין לי כח לכלום, נשבר לי מהחיים האלו. אם זה הקונספט אז - לא. די. חאלס

קמתי מחלום מעפן הבוקר, כולם טבעו בחלום, לא יודעת מי אלו הכולם האלו הם היו אנשים גדולים אבל זה היה נורא.

אני מרגישה שאני נאבדת לעצמי,

אני מרגישה שמנה
לא יכולה לראות אותי בתמונות. לא יכולה עם הכבדות הזו אפילו לא עוד רגע.

זה לא פייר. אני אכלתי שטויות כל החיים שלי והייתי רזה ברמות קיצוניות, מה התהפך שם פתאום?
אני כבר חצי שנה מקפידה על תזונה. ניסיתי הכל, פליאו, ספירת קלוריות קפדנית, ללא פחמימות, ללא סוכר, וכלום, אני לא יורדת גרם. ולאחרונה ההפך, ונשבר לי אין לי כח יותר. הפעם היחידה שהצלחתי קצת זה שלקחתי מאמנת אישית, וגם זו הייתה ירידה איטית ומאמץ קשה מידי. אני יכולה לעשות את זה שוב כשאעבור אבל תחושת המסכנות הזו שאני לא יכולה לבד שוברת אותי

רציתי זמן לעצמי היום ובמקום זה הרכזת שכבה הודיעה לי ברגע האחרון שיש הערב מפגש זום, בזמן שיש לי שיעור קבוע בשעה הזו שממש חיכיתי לו. אני לא יכולה להגיד לה לא כי הם נפגשו השבוע ולא באתי בגלל הקייטנה

יש לי 2 קליפים לערוך עד אז
ולארגן חפש את המטמון שאמור להמשך שעתיים לפחות
אין לי כח

הודיה הודיה הודיה הודיה הודיה

הודיה

אין לי שום מילים לנחם בכלל. רק לתמוך בך
אם יש משהו שאני יכולה לעזור... לא יודעת
אני לא טובה בשידוכים ולא טובה בדיאטה
ולא טובה בלעזור להרגיש לא לבד

אני פשוט כאן
מחר יש לך יומולדת ואת יכולה להתעלם ממנו אם תרצי אבל עדיף שלא
מחר נתחיל מהתחלה

דברים בחיים נדפקים וזה מעצבן וקשה ואנחנו לא תמיד במקום שבו חשבנו שנהיה בגיל הזה
אבל יש זמן. כל עוד אנחנו בחיים

את תמצאי אותו, ותלדי אותם, ותרגישי אהובה
אין לי מושג מתי, אין לאף אחד
וגם אין לי מושג במי ובמה זה תלוי

אני פשוט כאן

זה פשוט מה שהייתי צריכה לשמוע

ועכשיו אני אלך לבכות קצת ולישון בתקווה שזה יועיל

מזדהה איתך
אמנם יש בינינו הפרש גילאים אבל אני במצב די דומה.
גם לי היה חשבון נפש ארוך עם עצמי ביום הולדת, אל תיבהלי מעצמך.

בשורה התחתונה,
אין לי איך לנחם, רק ליידע אותך שאני (גם) פה אם תרצי לדבר או אפילו סתם רק לדעת את זה.


לגבי הדיאטה, עובכן,
לעשות דיאטה זה לא קל
אני לא מכירה הרבה אנשים שמצליחים לעשות את זה לבד, אולי בודדים.
זו לא בושה לבקש עזרה
קשה גם כשנעזרים, כתבת זאת בעצמך
ונשמע שתחושת המסכנות שלך להישאר ככה יותר גדולה מהתחושה של 'לא הצלחתי לבד'.
גם אם תיעזרי, הקרדיט להצלחה והסיפוק מהמאמץ יהיה שלך.

עזרת ושימחת

חיבוק חזק חזק עם ריח של סבון ושל שמן נשימה קלה

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה