או לא לצאת כי אני יודעת שאני עייפה עכשיו... ונגמר הכוח.
מה דעתכם?
אם את לא פנויה רגשית
ואת מרגישה עייפה,
אולי כדאי לחכות קצת.
כי ככה את לא פתוחה לקשר...
למרות תקופת הקושי,זה יעבוד
אם היא באה מחוסלת
מה מושך בה?
למה שהוא יימשך אליה?
וירצה להמשיך?
ועוד - הרגש שלה חסום לגמרי
ויש נטייה בנאחס כזה, להתמקד בדברים שליליים.
זה לסמוך על הנס.
אבל נכון, קצת פחות מ 100%, יש בדל סיכוי לנס.
מי רוצה להיפגש רק בלסמוך על ניסים?
אלא לפכעול מתוך מוטיבציה חיובית..
אם אני עכשיו שזה 'מגיע לי' ואם לא אלך על זה - אני 'אפספס' אז ברור שההרגשה שלי תתהיה נאחס.
אבל אם אני יחשוב בכיוון חיובי - וואלה יש הזדמנות! - אז אם זה אכן תהיה הזדמנות - אני אדע הרבה יותר טוב להעריך את זה. ואם זה יתפספס אני פחות אתבאס.
אולי תשני על זה עוד לילה ואז תחליטי?
יהיה ככה..
אבל בעיקרון כן
ולקשרים רציניים יש לך כוח? (בתחושה האישית)
אם עכשיו תצאי למסע שנראה טוב, יהיה לך כוחות?
אולי כדאי לנסות לשנות את גלגל המחשבה השלילי למחשבה חיובית..
כאלה..
גם אם היו אלף כושלים לפני זה לא אומר כלום על הדייט הקרוב.
כדאי לך לאורר את החשיבה בנושא..
אנונימית שכזאתאיך עושים את האיוורור הזה? שינוי חשיבה?
מרב עצים לא רואים את היער.
מרב נסיונות כושלים לא רואים את החלום.
מנסים לדמיין את החלום ולחוש אותו ולנסות כמה שיותר להרגיש אותו (אפילו סוג של דמיון מודרך) ואז מרגישים עד כמה הוא שווה את כל ההשקעה, עד כמה הוא אפשרי ועד כמה שנסיונות העבר לא מעכירים אותו.
זאת הצעה אחת.. מאמין שאפשר לחשוב על הרבה דברים.

היית עם תחושה כזאת, ואז פגשת מישהו טוב - האם הטוב שבו ניצח את התחושה, או שהתחושה השלילית ניצחה?
כי זה מאד שונה בין בני אדם, והשאלה איך זה אצלך
אצל אישה יש תבונת רחם גדולה.
אם הגוף שלה בהתכווצות - זה לא שלה. זה לא בשבילה.
שתקשיב לגוף.
יש לנו שם מערכת הנחיה מדהימה מבפניםאלירזממליצה על הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה"
של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ..
היא רופאת נשים שכתבה ספר על הנושא.
אבל לצערי את העולם היהודי שעומד מאחורי הדבר הזה עוד לא כתבו..
אם רוצים ללמוד את זה - ממליצה על סדנאות של אסתר גופר שנקראות "מדרש אישה"
יש לה אתר בשם הזה.. (מדרש לא מלשון מדרשי חז"ל אלא מלשון "לדרוש נשיות מחדש")
וגם אני מעבירה לרווקות ולנשואות 
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?