לא רוצה לחשוב מה שהיה

אני בנוי מטעויות של אנשים אחרים

מכאן אתחיל לסחוב לבד תודה

לא צריך טובות אני אומר לך

מזל שלי כי אין מי שייתן

אני לבד אני יכול כמו גיל שנתיים הארור

ונסתדר

לא צריך טובות יהיה בסדר

נמות בסוף אז מה כל כך נורא

ובינתיים יש הים וישנו קצף הגלים

ועלים טובלים בשמש בשקיעה

פשוט למה?

לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע

וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי

לא הייתי מסוגלת בכלל לספר

אלוהים 

הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.