בת 23

לומדת תכנות, עובדת בשיווק ומכירה באינטרנט, ובעוד דברים

אני במקור מגדרה, אחר כך גרתי ברחובות ואז שוב גדרה, וגרה היום ביצהר

אני אוהבת את כל הצבעים. כל אחד למטרה שונה

אני מעולם לא הצלחתי לבחור ספר אחד שהוא הכי הכי. אבל אולי תהילים.

שידעו שאני אדם מעפן שמאד טוב בלהעמיד פנים שהוא לא

תסמונת המתחזה – ויקיפדיה

מה עושים עם זה?

וגם אני מזדהה אגב. 

 

2. בלברוח מהמציאות. לא רוצה להיות אדם עובד עם משכורת בעשירי. אבל כרגע אני אדם עובד עם משכורת בעשירי

3. מרכז מאז ולתמיד... מרכז

4. חדמש כחול על כל הפלטה

5. אוף, לא יודעת. המון אפיינו אותי פעם. אתמול קראתי הלב וכמעט בכיתי מתמימות. טוב נו, אני אגיד שוב חלף עם הרוח למרות שזה כבר לא מייצג.

6. אני נורא רוצה להחליף חיים

יש מישהו שאת רוצה את החיים שלו?

לא רוצה להחליף חיים עם מישהו אחר, רק לשנות את שלי לכאלו שאוהב

חוץ מהסכרת

מה היית עושה במקום?

כל הרעיון הזה של ללכת לעבודה x שעות ולחזןר הביתה מדכא
הייתי רוצה להיות במקום שההמצאות דם עצמה היא שליחות. לחיות עם אנשים שאני לא מכירה. לעבוד בשעות מוזרות במקומות מוזרים
כן זה נשמע מוזר

אם שליחות הייתה חבורת בני עשרים ולא זוג - היה בול.

בקיצור את רוצה להתפרע ולעשות חיים

נשמה לכי לטיול מעורר בהודו זריז
מתי את באה אלינו ובונים לך מסלול של השמחות

אבל נשמע אופציה נחמדה גם

בס"ד

 

בנדוד שלי עשה את זה בדרום אמריקה אם אני לא טועה

שירה אהבתי את החתימה שלך אבל היא מלחיצה אותי

אני נורא אשתדל אבל אם אטעה תגידי לי, בסדר?

בס"ד

אני ממש מהאומרים

אז 22

2. מחנכת הכי מגניבה בארץ. לא ברור איך אסתדר שנה הבאה בבית ספר רגיל

3. מורשת. מצפה יריחו לעוד שבוע ואז עוברים לתקוע ונהיה שכנות באופן יחסי. אמאלה אני הולכת להיות מהגוש |מבוהל חרגע עד עמקי הנשמה|

4. סגול, לפעמים ורוד ולפעמים תכלת טורקיז

5. צומת הדרורים נראה לי?

6. שאני הכי כיפית בעולם אחרי שמכירים אותי די הרבה זמן ואני מרגישה נח. ובא לי להרגיש נח עם כולם ודי מהר

גיל: 26

עיסוק: יעוץ מס/הנה"ח

מקום: ירושלים

צבע אהוב: כל צבע מתאים למשהו אחר
אולי כחול עמוק, סליחה מירי

ספר אהוב: אני לא בן אדם של ספרים

משהו שתדעו: וואלה לא יודעת
הודיה פעם אמרה לי שלא חייב לענות על כל השאלות
אני רוצה שינוי.

בס"ד

 

אני בת 22 עד שיחגגו לי 23 כראוי

אני לומדת עוס כבר מלאנתלפים זמן וזה לא עומד להיגמר בקרוב

אני במקור מפתח תקווה ועכשיו גרה בישיבה באפרת

אני אוהבת ירוק

נמ לא יודעת מה הכי משמעותי

 אני אוהבת פנטזיה

המ תדעו שאני יותר ממשהו אחד

וכולם בעצם

אבל הנקודה היא אחרת

ממ

אני קיצונית

אני יכולה להיות רגע אחד הכי מאושרת ואחר כך בדיכאון

אני אהיה החברה הכי טובה שיש הכי נאמנה והכי מדהימה והכי תומכת

אבל כשאני נפגעת אני נפגעת חזק

אני רוצה אתכם בחיי לכן אנסה לסלוח

אבל אם תעברו גבול שברירי אתם תמחקו מהחיים שלי

זהו

אל תפגעו בי בבקשה

נראה לי זאת החתימה החדשה שלי

מה פוגע בך? שנדע להיזהר
שאלה רצינית

בס"ד

 

כשרעים אלי כשלוחצים על נקודות רגישות כשנעלמים סתם ככה ופתאום דברים שכאלה בסגנון

סתם.

לימ''ל אין חשק לכלום ושום דבר (כמעט).

 

וגם מי כאן לא מכירה אותי?

ימ''ל ימ''ל!!!

/נדחף לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות/

רק אם רצית בעצמך מלכתחילה /תלמיד טוב/

1.בן 30 וחודש ויום
2. בתגובות בפורום, דא
3. שאלה קשה, עברתי הרבה דירות. אפשר לומר שאת רוב הילדות העברתי בטל מנשה (צפון השומרון) ועכשיו גר בלוד.
4. לא יודע, עכשיו הכל נראה שחור.
5. וואלה לא כל כך קורא ספרים. התנ''ך זו תשובה קבילה?
6. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה שאין לי כוח להתחיל לפרט (וזה גם משתנה למי מכן).

 

אין לי כוח וחשק להטרלות עכשיו, 'צטער.

בס"ד

יש לכל אחת או שיש רק אנשות ספציפיות שיש לך מה להגיד להן?

 

דברים שהייתי רוצה שידעו עליי יש לאנשות ספיציפיות.

דברים שהייתי רוצה לומר יש לכל אחת כאן.

ויש דברים שהייתי רוצה לומר/שידעו עליי בכללי.

רק תגיד לכל אחת מה שהתכוונת לומר למישהי אחרת, ייצא מעניין

כשאנחנו אומרים שאין לנו כוח לדבר על משהו זה כי אין לנו כוח לדבר עליו. מפתיע, מהפכני, אבל זו האמת.

נ"ב 

יואו זה כל כך אחינעם

שבאתי לכתוב אחינועם קללל
ואז ראיתי שזאת אכן היא

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה