כולנו זקוקים לחסדנגמרו לי השמות

כולנו זקוקים לחסד

 

וכולנו בני אדם

 

ולפעמים

גם החזקים צריכים חיזוק

וגם המטפלים צריכים טיפול

וגם הרופאים צריכים ריפוי

וגם המקשיבים צריכים הקשבה

וגם המעניקים זקוקים לנתינה

וגם הטבחים רוצים שיכינו להם אוכל ולהתפנק

וגם המוזיקאים רוצים להקשיב לשיר שלא הם כתבו ולהינות

וגם מומחי הזוגיות צריכים לעבוד על הזוגיות שלהם

וגם מדריכי ההורים צריכים להתמודד עם אתגרים בחינוך

וגם השחקנים רוצים אמת ולא משחק

וגם עורכי הדין נשפטים למשפט

וגם כל מי שמקים אחרים – צריך לפעמים שירימו אותו

 

כי אנחנו בני אדם.

וכולנו בשר ודם. אנושיים. עם חוזקות. עם חולשות.

עם נפילות. עם עליות.

עם התמודדויות

עם ניצחונות. עם כישלונות.

 

היום דיברתי עם חברה יקרה שמכירה אותי גם בחיים האמיתיים וגם בפורום והיא אמרה לי: "את יודעת ____ את אף פעם לא משתפת בפורום, ואף פעם לא זכור לי שכתבת איזה קושי שיש לך – ולי כקוראת מהצד זה נראה שאין לך שום קושי והחיים שלך מושלמים ותמיד היו!"

ואז פתאום נזכרתי שעוד מישהו אמר לי משהו בסגנון,

ואז נזכרתי שגם בתור נערה כמה חברות אמרו לי משהו בסגנון,

ואז חשבתי לעצמי כן לשתף קצת וכן לכתוב את הפוסט הזה,

כי באמת בסופו של דבר כ-ו-ל-נ-ו בני אדם

 

ובמיוחד בימים אלו, ימי בין המצרים,

שהכל צר, כל כך כל כך צר, ונהיה יותר ויותר סוגר, ומחניק,

וחשוך, ועצוב, וקשה, וכואב

כל אחד והתמודדותו הוא...

 

וכולנו זקוקים לרחמים וחסד של הקב"ה

וגם של אנשים

בבחינת "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!"

ונדמה לי הקטנה שזהו צו השעה – לעזור אחד לשני,

להתחזק, לחזק,

להאיר

את הלב שלנו – ואת הלב של אחרים.

 

אז דווקא בעבר שיתפתי הרבה (בפורומי כיפה ולא כאן, כי הייתי שם 13 שנים עד שהכרתי את הפורום הנפלא הזה , ובחרתי היום גם לשתף כאן חווית אובדן מאוד גדולה שחוויתי עם מותו של אבי מורי האהוב ז"ל,

דווקא בימים שאחותי האהובה עומדת להתחתן, ופתאום חשבנו שתינו מי ילווה אותה לחופה ומלאו עיני שתינו דמעות קולחות וכואבות, הרגשתי צורך קצת קצת לכתוב על אז... לפני כמעט 3 שנים, שאיבדנו אותו

מעתיקה מעמקי ליבי ונשמתי מה שכתבתי לו ועליו בשבעה, ורוצה להדגיש שהמקום שלי בכתבי זאת מאוד מאוד רגיש, אפילו יותר מתמיד, אז אם אפשר בלי תגובות קשות... אני לא אעמוד בזה כרגע... (לא שחלילה חושבת שיהיו, אבל לפעמים לפעמים מישהו יכול להגיב בלי לשים לב משהו שכן יכול להכאיב...)

 

" אבוש

בראש השנה לפני שנה גיליתי.

איך אפשר לשמוע בשורה כזאת?

אי אפשר.

אי אפשר לשמוע שאבא שלך חולה במחלה הגועלית.

אבל אני שמעתי. וידעתי. והתכווצתי. ופחדתי.

 

התמלאנו כולם, כל המשפחה המדהימה הזאת באמונה חזקה, בתקוות גדולות,

המשכנו להתפלל, להאמין ולקוות בכל יום ויום מחדש.

בכינו, זעקנו, ניסינו, פנינו למי שאפשר, ובעיקר – ניסינו לשמח אותך אבוש יקר.

 

כל חג היינו אצלכם. השתדלנו כל שבת שיכולנו. כל יום באמצע השבוע שהתאפשר. כל חופש.

להספיק.

להספיק לחוות אותך כמה שיותר.

להספיק לראות את הצחוק הזה המתגלגל שלך כמה שיותר.

להספיק לשמוע ממך ולראות ממך כמה שיותר.

אנחנו, והנכדים שלך, ילדינו המתוקים שכל כך אהבנו את סבוש.

אין כמו סבוש בעולם! הם תמיד אמרו.

 

והקדמנו לך את יום ההולדת,

כדי לחגוג ברוב פאר והדר, שאתה עדיין מרגיש טוב וחזק,

ואספנו את כל מי שאתה אוהב, והכנו שירים, ומשחקים,

וחידונים, ואוכל מושקע, וצחוקים, ומופעים, ואלבומים, ומתנות,

וניסינו להכניס את כל הכיף והצחוק והשמחת חיים של כל חייך לתוך אותם אלבומים ושירים,

שגם אתה תראה כמה מדהים אתה. כמה הרבה הספקת.

לכמה הרבה זכית. לכמה פעלת בעולם הזה, כמה השפעת, כמה נתת,

כמה גידלת,

כמה לימדת

כמה חינכת

כמה העברת

כמה ספרים כתבת

כמה אהבה להשם ותורתו ספגת וגרמת לנו לספוג.

כמה אהבה לתפילה מעומק עומק לב הייתה לך והעברת לכולנו.

כמה היית הכל.

הכל.

 

ובחודשיים האחרונים, כבר היה קשה מנשוא.

לא הייתי מסוגלת לראות אותך ככה.

כחוש כזה.

חלש כזה.

כאוב כזה.

הלב שלי נגמר בפנים

כאבתי איתך, אוי כמה כאבתי.

איזה קשה היה לראות אותך סובל ככה אבוש שלי.

אבל אתה?

אתה עדיין האמנת.

אתה היית חזק מבפנים.

אתה היית אריה שנלחם על חייו.

אתה היית אות ומופת לכולנו מה זו אמונה.

אתה היית אתה –

האבא המדהים שלי.

 

ובשבת האחרונה שלך, 6 ימים לפני שהלכת לעולמך.

התכנסנו כולנו להיות איתך.

ביקשת שנשיר שירי קודש. פיוטים. כל מה שריח קדושה עולה ממנו.

וקיימנו.

כולנו שרנו לך במשך כמה שעות את שירי שבת האהובים בזמן סעודה שלישית, את כל שירי החגים של כל השנה, את כל הסליחות והפיוטים שכ"כ אהבת, סבבנו אותך ועטפנו אותך באהבה גדולה ובקדושה שלה ייחלת כל כך.

ובמוצאי השבת, נתת נשיקה באוויר לכולנו ואמרת לנו "אלו היו השעות הכי יפות וטובות בחיים שלי".

וכמה שמחנו. ואיזו זכות.

 

וביום חמישי, יום לפני שהלכת לעולמך,

באנו אליך כולנו.

באתי גם אני.

שאלת אותי "עד מתי את נשארת?"

ועניתי: "כמה שתרצה אבוש!"

וכ"כ שמחת, ליטפת לי את הלחי השמאלית ואמרת "יופי! איזה יופי!"

ולא עזבנו אותך.

אני אמרתי לעצמי כמה זה נורא וכואב לראות אותך ככה.

ואיך שמלאך המוות משטה בנו ומתגרה בנו "זה יהיה עכשיו! זה לא יהיה עכשיו! זה יהיה! זה לא יהיה!"

ואיך החוסר וודאות והפחדים והחרדות השתלטו על כל כולי לאט לאט, או בעצם מהר מהר.

 

והיינו איתך סביב המיטה.

אוחזים בידך.

מלטפים את ראשך.

מנשקים כל רגע את מצחך האהוב והקדוש.

שמים לך שירי קודש באוזן מהפלאפון ושרים איתם בו זמנית.

שרים ובוכים.

שרים ובוכים.

"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי"

"אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים"

אתה מחאת כפיים,

עשית תנועות של אגרופים מלאי כוונה למילות התפילה,

נתת לנו נשיקות, אמרת תודה,

כל הלילה לא עזבנו אותך. כולנו.

המשכנו לחזק אותך ולהתחזק ממך.

וב5:00 בבוקר פקחת את עיניך, הן היו צלולות, ישירות, מלאות כוונה.

אמא המתוקה שאלה "מה שלומך חמוד שלי?"

וענית: "הכל בסדר!"

אמרנו לך

"אבא אנחנו אוהבים אותך! אבא אני אוהבת  אותך!"

הבטת בכל אחד ואחת מאיתנו ואמרת לנו "אני אוהב אתכם מאוד מאוד"

"אוהב אותך מאוד מאוד"

ואז עצמת את עיניך ולא היית בהכרה עוד.

אבל נשמת.

ואיתך גם אנחנו נשמנו.

כל נשימה שלך,

עמוקה, גדולה, רחבה,

נשמנו איתך

נשמנו אותך

המשכנו לומר תהילים, שירים, לדבר אליך, להתפלל,

ואז

ב13:30 בצהרי יום שישי, י' באלול,

נשמת את נשימותיך האחרונות,

כולנו קראנו בקול "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"

כולנו אמרנו לך באוזן, עם נשיקה חמה חמה על המצח:

"אבא!

תודה לך על הכל!

אבא!

סליחה על הכל!

אבא!

אנחנו אוהבים אותך!

אתה האבא הכי טוב בעולם!

אתה הסבא הכי טוב בעולם!

אתה הבעל הכי טוב בעולם!

אנחנו נהיה בסדר!

אתה תהיה בסדר!

אל תדאג אבוש, אל תדאג

אבא אתה הכי מדהים בעולם!"

וכך נשמת את נשימתך האחרונה.

עמוקה וגדולה ומלאת משמעות.

וכך מסרת את נשמתך הטהורה הזאת, הקדושה הזאת, הזכה הזאת לבורא עולם.

ואני רק אמרתי בבכי:

"עולם כמנהגו נוהג.

אבא שלי נפטר

ועולם כמנהגו נוהג".

 

אין מילים לתאר את גודל האבידה.

אין מילים לתאר מה היית ומה אתה בשבילי ועבורי.

כמה כמה לימדת אותי.

כל מי שאני זה כ"כ הרבה ממך ובזכותך.

ואני רוצה להגיד לך תודה

ולהגיד לעולם כולו שהיה לי אבא מושלם, וצדיק, ויפה, וטוב,

וענו, וצנוע, וגומל חסדים,

ואיש אמונה במלוא מובן המילה,

ואוהב השפה העברית, ודבק בקב"ה ובתורתו קלה כבחמורה

וחרוץ, ומוסר נפש על התפילות והדיוק בהן,

ואוהב ואהוב הבריות, מחפש איפה לעזור ואיפה לגמול חסדים

ואבא הכי מצחיק וכיפי בעולם,

וסבא הכי משקיע וכיפי ומפנק בעולם,

ומאמין עד הרגע האחרון וגם לאחריו,

ולא מתלונן אפילו בייסורי גיהנום שעבר, אפילו לא מילת תלונה, רק המון תקווה ואופטימיות ואמונה.

ובעל קול ערב וכשרון כתיבה של ספרים, סיפורים ושירים מדהים, מדהים!

ואתה אבא שלי.

אבוש החמוד חמוד שלי.

ואני אוהבת אותך.

ומתגעגעת אליך כל כך.

ואני אהיה חזקה, ואתה כבר נותן לי כוחות להתחזק, ואני אמשיך ואתחזק

ואשתדל ללכת בדרכך כמה שיותר

ואשתדל להיות טובה כמה שיותר

כמוך.

טוב אחד גדול ושלם.

אבוש שלי."

 

ושני שירים שכתבתי עליו אחרי השבעה:

אבא שלי

 

לאבא שלי יש סולם
עולה בו עוד ועוד בשמים

ואבא אותי כה הצחיק
צוחק הוא עכשיו בשמים

כי רק בגללו אני הבת שלו
וכל ששלי הוא בעצם שלו

מלאת ערכים והכל בזכותו
ורק בגללו מאמינה כמותו

וגם בגללי הוא האבא שלי
והבטיח הוא לי שתמיד יהיה שם בשבילי.

ואם קצת עצוב וקשה ומגעיל
נזכרת שוב בו, במשפט כה מועיל
הוא אומר וחוזר וחוזר ואומר
להמשיך להאמין ולא לוותר

והמשיך וכתב גם לכל ילדיי
ועודד וכיוון את כל מסכת חיי
וחרז "אמונה יש אל תתייאש"
תתחזק תתחזק, ממש כמו האש

ו"מה שיוצא אני מרוצה
כי כל מה שקורה הוא רצון הבורא
ומכאן אמץ הכלל
אין יאוש בעולם כלל"

ואבא שלי הוא הכל בשבילי
ואבא שלי כה חסר הוא לי
אבל שם במרום
הוא משקיף ושומר
ולעיתים בחלום
לי חוזר ואומר

**** שלי אל תתעצבי
הרימי הראש, הכל אפשרי
אני כאן באמת
לא עוזב, לא כואב
רק שומר ושומר
ואיתך תמיד בלב

 

-------------------

מאז שהלכת

 

מאז שהלכת

אני לומדת ללכת

אני לומדת להיות בת,

בלי אבא

 

מאז שהלכת

אני לומדת ללכת

לומדת להיות אמא,

לילדיי, בלי ***** הסבא

 

איתך, לפני שהלכת

הצחוק המתגלגל היה קיים

מאז שהלכת – הוא נעלם

 

איתך, לפני שהלכת,

הייתי הבת שלך,

עיניה נשואות-

לאבא שלה.

 

לפני שהלכת,

איתך הילדים משתוללים

נהנים צוחקים ומכייפים

מאז שהלכת

הם בוכים בלילה ושואלים:

איפה סבא *****?

אני רוצה את סבא *****!

מתי סבא ***** יבוא?

מתי המשיח יבוא?

ובוכים.

אוי כמה בוכים.

 

דמעותיהם מנגבת

דמעתם בדמעתי משתרבבת

מחבקת

מחזקת

ובלב שבורה ובעצמי נזקקת

 

איתך כל הטוב היה קיים

עכשיו נעלם

 

אבא שלי

השורש שלי

בזכותך כאן בעולם

אתה בעצם עדיין קיים

אבל כאן לידי נעלם.

 

אבא שלי

המורה הדגול שלי

בזכותך יודעת איך להתנהל עם כולם

אתה בעצם עדיין קיים

ובתוך ליבי – נוכח מאוד ולא נעלם.

 

נשמה יקרה שלילורייל

כל כך כאב לי לקרוא על אביך היקר, 

לא ידעתי.. 

את באמת אישה עם תעצומות נפש ענקיות ונדירות !!!

נהוג לחשוב שאלו שתמיד מחייכים ועוזרים אז אצלם הכל דבש.

שמחה בשבילך שפרקת, מקווה שהועיל לך אפילו בטיפה...

 

ואביך תמיד איתך, ברוח ,בנשמה..

הוא שומע ורואה אותך, ביתו האהובה 

 

מאחלת לך שלא תדעי אף פעם עצב וכמו שאת משמחת אחרים כך הקב"ה יחזיר לך 

משמיים רק בבריאות ואושר.

אמןנגמרו לי השמות

תודה רבה לך אהובה

חיממת לי את הלב

אמאל'ה כמה דמעות הורדת לי עכשיואון17
משתתפת בצערך וזה פשוט אבידה גדולה נשמע שהיה לך אבא נהדר ועצום.
שולחת לך חיבוק גדול מאחלת לך את תנחומי הכנים והלוואי שד' יתן לכם כוח אמן!
תודה רבה יקרהנגמרו לי השמות

באמת אבא מדהים, תודה לך ה'.

וואאו צמרמורת. איזה צער ואובדןשוברת קופות
ומצד שני זכית באבא כל כך מיוחד.
שתזכו לנחמה ושמחה!
ומה שכתבת בתחילה, כל כך נכון.

תודה רבה יקרהנגמרו לי השמות


אין מילים - שלא תדעו עוד צערor1900
אמן תודה רבהנגמרו לי השמות


אויש כמה כאב!מופאסה
אני גבר ולא בוכה
זה רק הדמעות שיצאו לי בלי שליטה.
איזה זכות שיש לו בת כמוך!
ואו... תודהנגמרו לי השמות

זכות שלי שיש (לא רוצה להגיד היה כי מבחינתי עדיין יש) לי אבא כזה

והלוואי שאזכה להיות ראויה לגאווה שלו בשמים

אני מקווה שמותר לבכות...פשוט אני..

היכולת שלך, המתנה שלך, להעביר מסרים בכתב בצורה כל כך נוגעת, גורמת גם למי שכלל לא הכיר את אביך - להזיל דמעה ולהתגעגע...

 

הייתי מסיים ב*תהיי* חזקה, אבל במקום זה אאחל לך ש*תמשיכי* להיות חזקה, ותמשיכי להיות אור גדול בעולם, עם הרגישות והתבונה שבוודאי ירשת מהורייך.

 

 

תודה רבה לך 🙏🌷נגמרו לי השמות
דמעתירולינג
פשוט ישבתי על הספה ודמעתי
איזו מרגשת את.
כמה זכית, כמה הוא זכה.

רק אושר ושמחה וימים טובים, יקרה
*חיבוק*
אמן ואמן, חיבוק בחזרהנגמרו לי השמות

והמון תודה

ישבתי לבכות עכשיו יקרה.. (אזהרת טריגר? משהו?)אלירז

חיבוק לך! לגמרי גם המטפלים צריכים טיפול, גם החכמים צריכים עצה וחיבוק..
ולפעמים אפילו יותר מכולם..

אמאאא דמעות הורדת לי. עברתי בדיוק אותו דבר לפני 8 חודשיםכלה נאה
קשהה לראות את אבא הטוב סובל.
קשה שהוא חסר. הזיכרונות והגעגועים..
וקשה לראות את אמא צעירה ולבד.

שנזכה במהרה לתחית המתים ❤


ואונגמרו לי השמות

כל מילה...

 

חיבוק גדול גדול גם לך יקרה!

שלא תדעו עוד צער

ואמן על הסיפא שלך!

(לב)

וואוו.. דמעות..רחפת..
נראה שהוא השאיר לכם בכל זאת הרבה עוצמות וכוחות!

אישה יקרה וצעירה שאני מכירה כעת נמצאת במצב קשה קשה עם המחלה הארורה הזו, אשמח שתתפללי עליה.. שהיא ומשפחתה יצליחו להרגיש את הטוב של ה' גם במצב הקשה קשה הזה..

והילדים הקטנים..
תודה רבה לך יקרהנגמרו לי השמות
ב"ה אתפלל בשמחה, רוצה לשלוח לי את השם במסר?
וואו איזה אבא ואיזו ילדההרמוניה

פשוט אין מילים
תודה רבה לך יקרהנגמרו לי השמות

(לב)

אהובה של כולנו ,אני עם דמעותה' אלוקינו

בטוח שאבא שלך היה מדהיםםם אם את כזו מדהימה !!
הכל בא מההורים !
חיבוק גדול אלייךך 3> 

גם אני עם דמעות והוקרת תודה גדולה כ"כנגמרו לי השמות

לך ולכל הפורום המקסים הזה, באמת.

 

תודה לך יקרה שאת!

(לב)

ריגשת מאוד מאוד. שהשם ייתן כוח. אמן.נפש חיה.
אמן! תודה רבה רבה יקרהנגמרו לי השמות


אמא שלי חולה ואנחנו לא בקשר לצערי -השרשור הזה מטלטלor1900
רפואה שלמה לאמך היקרהנגמרו לי השמות

לדעתי הקטנה כדאי לעשות הכל כולל הכל כדי לא להצטער חס ושלום בזמן שיהיה מאוחר מדי...

אמא זו אמא, ואמא חולה זה כאב לב ענקי

 

לא נכנסת חלילה לדקויות ולא שופטת אבל כן מציעה עם כל הלב והרגישות לחשוב על כל העניין לעומק ולנסות להיות שלמים ובטוחים שאנחנו עושים מה שאנו באמת בוחרים ומאמינים בו מלב שלם, ושלא נצטער חלילה חלילה בהווה או בעתיד.

 

רק בשורות טובות!

סליחה, אבל את כן שופטתאבגדהוזחטיכ

זה כמו לומר ״בלי להעליב אבל...״ (ואז מעליבים).

בגלל שהיה לך אבא כזה שאפשר רק לקנא בך, את לא מבינה באמת מה המשמעות של הורה עם בעיות נפשיות (גם אם קראת כמה ספרים על זה, אם בכלל), לא יודע מה המקרה שלו, אבל אני במקומו כן הייתי מרגיש ששופטים אותי (במיוחד בחברה הדתית ששמה דגש גדול על ״כבד את אביך ואת אמך״).

כמה דבריםנגמרו לי השמות

א. אני מכירה את מי שעניתי לו


ב. אין בעיות נפשיות במקרה הזה

 

ג. המגיב כתב *לצערי* - כלומר כבר אפשר להבין שהוא כן היה רוצה קשר, כל שהוא

(וב"חולה" הכוונה בריאותית ולא נפשית)


ד. שים לב שכתבתי "... מציעה להיות שלמים ובטוחים שאנחנו עושים מה שאנחנו באמת בוחרים ומאמינים בו בלב שלם..."
ז"א ממש לא ציינתי מה לעשות, אלא שיהיה שלם *הוא* בבחירה שלו. כתוב מפורט לגמרי.

ודאי במקרה של אדם אחר שהוריו עם בעיות אישיות או כל מקרה אחר ו*הוא* יבחר שנכון *לו* לא ליצור קשר גם על ערש דווי - זו בחירה שלו ולא אתערב כלל.
כל שכן במקרה הזה שגם לא מדובר בזה כלל
וגם כתבתי במפורש שרק יהיה שלם עם בחירותיו שלו, מה שהן יהיו, לא שלי ולא של אף אחד אחר,
וגם זה היה רק כתגובה למה שכתב לי שהשרשור טילטל אותו.


ה. מבקשת להפסיק לדון על העניין כאן, כפי שהבהרתי בהודעתי הפותחת שהנושא גורם לי לרגישות אפילו יותר מהרגיל וממש לא רוצה להרגיש מואשמת במשהו שלא עשיתי בשרשור שכזה, ובטח שלא יתפתח תת דיון שממש לא מסוגלת נפשית לפתח בשרשור הספציפי הזה ובכאב שבו.


ו. מבינה שהתכוונת מטוב, ואולי גם מהירות או ניסיון שיצא לך להכיר אחרים או אפילו באופן אישי, מבינה גם שכל כוונותיך היו להאיר בא' גם מקרים אחרים, לא כועסת עליך חלילה אלא מאחלת לך שמחה שלמה ומברשת אם אפשר לקרוא את כל הסעיפים שכתבתי בטון מסביר ורגוע וחברי ולא חלילה מתריס או מאשים.

שבת שלום ומבורך ורק בשורות טובות לכל עם ישראל 🌷

שבת שלום, מבין את הרגישותאבגדהוזחטיכ

כי יודע אני יתמות מהי.

תודה על השיתוףהעני ממעש
מזכיר את הפטירה של אבא שלי..
אהבה ומשפחה וקשר זה חשוב מאד.

אחד הילדים היה הולך לישון עם תמונה שלו..
לגמרינגמרו לי השמות

ותודה רבה לך

מטלטל איזה מעמד קדוש! אבא שלך זכה!אושפיזין מהירח
תודה רבה 🌷נגמרו לי השמות
כואב הלב. זכית וזכה אבא.אורה שחורה
בעז"ה שלא תדעי עוד שום צער.


דווקא בהקשר הנוראי הזה רציתי לומר
שהחיים כידוע טומנים בחובם הרבה אתגרים משמחים יותר ומשמחים פחות.
אנחנו הולכים וגדלים והחיים משתנים.
הדבר הכי חשוב בעיני זה בן זוג אוהב ושומר ותומך.
כשיש את זה- יש לך הכל.
האתגרים באים והולכים והאהבה יכולה רק לצמוח מזה. וגם את.
אבל חלילה כשאת בזוגיות ואין את זה- אין חיים כמעט.
וכל אתגר שמגיע מביא איתו צורך בתמיכה וחיבוק וכשמקבלים את ההיפך או אפילו רק כתף קרה האתגר קשה שבעתיים ואין אויר לנשימה.

תודה רבה 🌷🙏נגמרו לי השמותאחרונה
מסכימה עם כל מילה שכתבת
תודה (💓
קשה לי בתקופה הזאתפשוט אני..

הצביעות הזאת,

שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,

כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...

כואבהסטורי

בעיקרון אתה לא אמוראריק מהדרום

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

אבל אין חרטה 😬פשוט אני..

אז אין טעם לבקש סליחה ומחילה מרבש"עאריק מהדרום

זה מה שאמרתי.

וואומשה

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

מהות התשובה היא עזיבת החטאנעמי28

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

לכאורהoo

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

האם מה שאינך מתחרט עליו היה לתיאבון או להכעיס?מי האיש? הח"ח!

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אז תחזור בתשובה באמת.אדם פרו+

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אולי אתה לא מצטער על העברה בעצמהמתוך סקרנות

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין דבר כזה בלי להצטער על העבירהאדם פרו+

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

אתה קשוח ונוקט במידת הדין, ברור שגם רצון להצטערמתוך סקרנות

עדיף על כלום

מה יש לך מסקרנות. הבן אדם אומר לך.אדם פרו+

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

כאןאדם פרו+

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אני פירשתי את דבריו שהוא נהנה מעברות מסוימותמתוך סקרנות

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

חסססס וחלילה חלילה וחס וחלילהאדם פרו+

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

אפשרות שלישית, היא להגיד כמה נחמד שמישהו מצטערמתוך סקרנות

על כך שאינו מצטער כאמור.

הריני שמח בכל עימקי נפשי ומאודי שמישהואדם פרו+אחרונה

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

באיזה תת מקצוע?משהאחרונה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

אולי יעניין אותך