שבעבודה אני אעבוד, והמטרה שלה היא להשיג כסף.. אך מהר מאוד הבנתי שזה בלתי אפשרי להיות כל כך הרבה שעות במשהו שלא אוהבים ולא מרגישים מעשייתו סיפוק. 

להתייעץ עם קלינאית תקשורת.

[ואגב, גם קלינאות תקשורת יכול להיות מקצוע שמתאים לשעות נורמליות, לפחות בחלק מהמשרות בתחום...].

גם אני הייתי מורה, ועשיתי הסבה. 

אם רוצים להתמיד במקצוע ולהתקדם בו הוא צריך להיות מקצוע בו את רוב הזמן מרגישה מימנו סיפוק. 

כשהייתי מורה הייתי סופרת את השעות עד לסיום יום העבודה , חייתי מחופשה לחופשה, הייתי מצטרדת המון ובקיצור סבלתי. 

היום אני עובדת יותר שעות, עבודה יותר קשה, אך אני מרגישה סיפוק, לא שמה לב לשעון ובאה בכיף. 

אין שום סיבה להישאר בהוראה כאשר לא אוהבים את זה ומרגישים שליחות! 

גיל 24 הוא גיל צעיר להתחלת לימודים אחרים, עכשיו יהיה לך קשה ומאתגר, אבל זה ישתלם ללא ספק. 

תתחילי בירור מה באמת את רוצה לעשות , והופ לכי על זה.. 

הם שיקול מרכזי בבחירת מקצוע. 

עבודה היא עבודה - וזה מאוד נחמד אם עושים משהו שאוהבים, אבל זו לא המטרה. 

גיל 24 הוא גיל לא מבוגר בכלל כדי להתחיל משהו חדש. 

אני מכיר בעיקר את שוק ההייטק ולכן אתייחס לאפשרות הזאת: (אגב, גם אשתי מהנדסת ועובדת בהייטק בתפקיד פיתוח אז אני מכיר את הנושא גם מהזוית הזו). 

1. באופן כללי, אני חושב שכמעט כל אחד יכול למצוא משהו שמעניין אותו בתחום. ההייטק הוא עולם שלם של תפקידים. 

יש תפקידי חומרה, תפקידי תכנה, תפקידי פיתוח ותפקידי מחקר, משרות שכוללות עבודה במעבדה, משרות שכוללות ישיבה מול מסך ומשרות שכוללות ישיבה מול מאמרים עם דף ועט. 

2. מבחינת שעות - הדרישה היא לרוב 9 שעות ביום ויש הרבה גמישות ברוב המקומות. (קצת פחות, למען האמת. בערך 8 שעות ו-45 דקות באופן רשמי. 

גם היום שמים הרבה דגש על איזון עבודה-בית, מאפשרים לעבוד לא מעט מהבית (במיוחד עכשיו זה צובר תאוצה ואפשר להסתדר עם ילדים. 

שני דברים שכדאי לקחת בחשבון זה שבשנה שלאחר הלידה יש "שעת הנקה" - כלומר, עובדים רק 8 שעות ולא 9 שעות ביום ובנוסף, הרבה יותר קל להאריך את חופשת הלידה כשמקבלים משכורת של הייטק. 

מה שכן, הלימודים הם מאוד קשים ותובעניים וחובה שבבית יהיה מי שמוכן "לספוג" את השנים הללו. 

במקרה הכי גרוע, תוכלי לעשות בחזרה הסבה מהייטק להוראה ולקבל 150% בשכר לפי מה שהבנתי...

ויש עוד כמה הנדסות שנחשבות למקצועות הייטק, אבל אלה בעיקר. 

כן. 

אבל, השכר במקומות הללו נמוך מאוד ביחס לשוק - באופן אישי קיבלתי מהם הצעה כ"כ מגוחכת שלא ידעתי אם זו מתיחה - אבל זה עדיין שכר גבוה יחסית לתחומים אחרים. 

האם העבודה הולכת איתך הביתה או נשארת במשרד?

זה מאוד תלוי בתפקיד, בחברה בה עובדים ולעיתים קרובות גם בראש הצוות. 

אני יכול להגיד לך שאני לוקח את המחשב אתי הביתה, אבל כמעט אף פעם לא פותח אותו בבית כדי לעבוד. (אלא אם יש משהו ממש דחוף או שהגעתי ממש מאוחר באותו יום לעבודה ואני צריך להשלים שעות - ואף אחד לא מתחשבן אתי על כמה דקות). 

וכן, זה 3 או 4 שנים (מדעי המחשב זה 3, הנדסה זה 4) וזה לא פשוט בכלל. 

אחוזי הנשירה (לפחות באוניברסיטאות) הם די גבוהים. בשנה שלי 30% נשרו בערך עד סוף השנה הראשונה. 

מצד שני, אני חושב שעולם ההייטק הוא המקום הכי טוב לעבוד בו כיום כמעט מכל בחינה שהיא. 

(אם תרצי, אני יכול לבקש מאשתי לכתוב מה היא חושבת). 

1. זה מאוד נחמד להרוויח טוב.

עם משכורת הייטק אפשר להסתדר להסתדר גם עם 80% או אפילו 60% משרה - זה יותר קשה למצוא, אבל זה אפשרי. 

2. מבחינת שעות - זה נח להורים מבחינת שעות כי הן גמישות ואפשר לשחק איתן איך שרוצים ואפילו להשלים מהבית בערב. 

3. באופן כללי, העובדה שאפשר לעבוד מהבית זה נחמד גם בהריונות כשלא היה לי כח לגרור את עצמי למשרד וגם כשהילד חולה, אז במקום לקחת יום מחלה, אפשר לעבוד מהבית. 

בקיצור, אם יש לך את היכולת ואת הזמן, אני ממליצה. 

(אני מהנדסת חשמל). 

ואני בשנה הראשונה לתואר השני. (היא יושבת לידי ואני מדובב אותה). 

הצורך להגיע למשרד משתנה ממקום למקום - הוא בעיקר תלוי בישיבות. 

גם יש תפקידים שכוללים עבודה במעבדה. 

לגבי אהבת העבודה - היא אומרת שהיא לא תגיד שהיא אוהבת כל משימה שהיא מקבלת. יש משימות שהיא יותר אוהבת ויש שפחות - אבל גם אם היא עושה משימות פחות מעניינות, המשכורת בסוף החודש שווה את זה. 

היא גם אומרת שהתפיסה שלה (בדומה לתפיסה שלי)  היא שאמנם עבודה מספקת זה חשוב, אבל זה לא אמור לבוא על חשבון רווחה כלכלית. רווחה כלכלית היא גם רווחה נפשית (היא יכלה להרשות לעצמה חופשת לידה של שמונה חודשים למשל), ותחביבים - זה לשעות הפנאי.

בהנדסת חשמל יש המון תחומים. (עיבוד אותות, תקשורת, אלקטרואופטיקה, חומרה וכו'). 

היא ספציפית עובדת בתחום של עיבוד אותות לתקשורת. 

זה קשה להסביר. 

יש המון תחומים. 

היא עובדת בחברה שמייצרת שבבים לתקשורת (היא לא כ"כ רוצה לכתוב מה בדיוק היא עושה. היא מפחדת מאאוטינג...). 

בגדול, כל התקשורת האלחוטית היום עוברת דרך גלי רדיו ויש פרוטוקולים להעברת מידע והצד שמשדר צריך לדעת לשדר נכון והצד שמפענח צריך לדעת איך לפענח את המידע שהוא מקבל. 

אז בזה היא עוסקת.

חוץ מהתחום הזה, יש עוד המון תחומים אחרים. (אם תרצי, אנסה להרחיב מחר). 

פה ושם היו ספרים וחומרי עזר באנגלית - אבל לא משהו שהצריך אנגלית ברמה גבוהה. 

הבעיה היא בד"כ להתקבל כיוון שנדרש ציון פסיכומטרי די גבוה שמאוד קשה לקבל עם אנגלית ברמה נמוכה. 

זה נשמע יותר IT (סוג של תמיכה טכנית). 

זה לא הנדסה או מדעי המחשב וזה בענף ההייטק אבל זה לא בדיוק. (גם השכר לא לא דומה). 

השיקולים שלך נכונים - גם משכורת, גם "להיות אמא ורעיה" (הגדרה יפה ואמיתית).

אבל גם  כדאי מאד להביא בחשבון מה מדבר אלייך. מה מתאים וטוב לך. בים אם זה מה שכעת, בין אם זה משהו אחר.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....