שבעבודה אני אעבוד, והמטרה שלה היא להשיג כסף.. אך מהר מאוד הבנתי שזה בלתי אפשרי להיות כל כך הרבה שעות במשהו שלא אוהבים ולא מרגישים מעשייתו סיפוק. 

להתייעץ עם קלינאית תקשורת.

[ואגב, גם קלינאות תקשורת יכול להיות מקצוע שמתאים לשעות נורמליות, לפחות בחלק מהמשרות בתחום...].

גם אני הייתי מורה, ועשיתי הסבה. 

אם רוצים להתמיד במקצוע ולהתקדם בו הוא צריך להיות מקצוע בו את רוב הזמן מרגישה מימנו סיפוק. 

כשהייתי מורה הייתי סופרת את השעות עד לסיום יום העבודה , חייתי מחופשה לחופשה, הייתי מצטרדת המון ובקיצור סבלתי. 

היום אני עובדת יותר שעות, עבודה יותר קשה, אך אני מרגישה סיפוק, לא שמה לב לשעון ובאה בכיף. 

אין שום סיבה להישאר בהוראה כאשר לא אוהבים את זה ומרגישים שליחות! 

גיל 24 הוא גיל צעיר להתחלת לימודים אחרים, עכשיו יהיה לך קשה ומאתגר, אבל זה ישתלם ללא ספק. 

תתחילי בירור מה באמת את רוצה לעשות , והופ לכי על זה.. 

הם שיקול מרכזי בבחירת מקצוע. 

עבודה היא עבודה - וזה מאוד נחמד אם עושים משהו שאוהבים, אבל זו לא המטרה. 

גיל 24 הוא גיל לא מבוגר בכלל כדי להתחיל משהו חדש. 

אני מכיר בעיקר את שוק ההייטק ולכן אתייחס לאפשרות הזאת: (אגב, גם אשתי מהנדסת ועובדת בהייטק בתפקיד פיתוח אז אני מכיר את הנושא גם מהזוית הזו). 

1. באופן כללי, אני חושב שכמעט כל אחד יכול למצוא משהו שמעניין אותו בתחום. ההייטק הוא עולם שלם של תפקידים. 

יש תפקידי חומרה, תפקידי תכנה, תפקידי פיתוח ותפקידי מחקר, משרות שכוללות עבודה במעבדה, משרות שכוללות ישיבה מול מסך ומשרות שכוללות ישיבה מול מאמרים עם דף ועט. 

2. מבחינת שעות - הדרישה היא לרוב 9 שעות ביום ויש הרבה גמישות ברוב המקומות. (קצת פחות, למען האמת. בערך 8 שעות ו-45 דקות באופן רשמי. 

גם היום שמים הרבה דגש על איזון עבודה-בית, מאפשרים לעבוד לא מעט מהבית (במיוחד עכשיו זה צובר תאוצה ואפשר להסתדר עם ילדים. 

שני דברים שכדאי לקחת בחשבון זה שבשנה שלאחר הלידה יש "שעת הנקה" - כלומר, עובדים רק 8 שעות ולא 9 שעות ביום ובנוסף, הרבה יותר קל להאריך את חופשת הלידה כשמקבלים משכורת של הייטק. 

מה שכן, הלימודים הם מאוד קשים ותובעניים וחובה שבבית יהיה מי שמוכן "לספוג" את השנים הללו. 

במקרה הכי גרוע, תוכלי לעשות בחזרה הסבה מהייטק להוראה ולקבל 150% בשכר לפי מה שהבנתי...

ויש עוד כמה הנדסות שנחשבות למקצועות הייטק, אבל אלה בעיקר. 

כן. 

אבל, השכר במקומות הללו נמוך מאוד ביחס לשוק - באופן אישי קיבלתי מהם הצעה כ"כ מגוחכת שלא ידעתי אם זו מתיחה - אבל זה עדיין שכר גבוה יחסית לתחומים אחרים. 

האם העבודה הולכת איתך הביתה או נשארת במשרד?

זה מאוד תלוי בתפקיד, בחברה בה עובדים ולעיתים קרובות גם בראש הצוות. 

אני יכול להגיד לך שאני לוקח את המחשב אתי הביתה, אבל כמעט אף פעם לא פותח אותו בבית כדי לעבוד. (אלא אם יש משהו ממש דחוף או שהגעתי ממש מאוחר באותו יום לעבודה ואני צריך להשלים שעות - ואף אחד לא מתחשבן אתי על כמה דקות). 

וכן, זה 3 או 4 שנים (מדעי המחשב זה 3, הנדסה זה 4) וזה לא פשוט בכלל. 

אחוזי הנשירה (לפחות באוניברסיטאות) הם די גבוהים. בשנה שלי 30% נשרו בערך עד סוף השנה הראשונה. 

מצד שני, אני חושב שעולם ההייטק הוא המקום הכי טוב לעבוד בו כיום כמעט מכל בחינה שהיא. 

(אם תרצי, אני יכול לבקש מאשתי לכתוב מה היא חושבת). 

1. זה מאוד נחמד להרוויח טוב.

עם משכורת הייטק אפשר להסתדר להסתדר גם עם 80% או אפילו 60% משרה - זה יותר קשה למצוא, אבל זה אפשרי. 

2. מבחינת שעות - זה נח להורים מבחינת שעות כי הן גמישות ואפשר לשחק איתן איך שרוצים ואפילו להשלים מהבית בערב. 

3. באופן כללי, העובדה שאפשר לעבוד מהבית זה נחמד גם בהריונות כשלא היה לי כח לגרור את עצמי למשרד וגם כשהילד חולה, אז במקום לקחת יום מחלה, אפשר לעבוד מהבית. 

בקיצור, אם יש לך את היכולת ואת הזמן, אני ממליצה. 

(אני מהנדסת חשמל). 

ואני בשנה הראשונה לתואר השני. (היא יושבת לידי ואני מדובב אותה). 

הצורך להגיע למשרד משתנה ממקום למקום - הוא בעיקר תלוי בישיבות. 

גם יש תפקידים שכוללים עבודה במעבדה. 

לגבי אהבת העבודה - היא אומרת שהיא לא תגיד שהיא אוהבת כל משימה שהיא מקבלת. יש משימות שהיא יותר אוהבת ויש שפחות - אבל גם אם היא עושה משימות פחות מעניינות, המשכורת בסוף החודש שווה את זה. 

היא גם אומרת שהתפיסה שלה (בדומה לתפיסה שלי)  היא שאמנם עבודה מספקת זה חשוב, אבל זה לא אמור לבוא על חשבון רווחה כלכלית. רווחה כלכלית היא גם רווחה נפשית (היא יכלה להרשות לעצמה חופשת לידה של שמונה חודשים למשל), ותחביבים - זה לשעות הפנאי.

בהנדסת חשמל יש המון תחומים. (עיבוד אותות, תקשורת, אלקטרואופטיקה, חומרה וכו'). 

היא ספציפית עובדת בתחום של עיבוד אותות לתקשורת. 

זה קשה להסביר. 

יש המון תחומים. 

היא עובדת בחברה שמייצרת שבבים לתקשורת (היא לא כ"כ רוצה לכתוב מה בדיוק היא עושה. היא מפחדת מאאוטינג...). 

בגדול, כל התקשורת האלחוטית היום עוברת דרך גלי רדיו ויש פרוטוקולים להעברת מידע והצד שמשדר צריך לדעת לשדר נכון והצד שמפענח צריך לדעת איך לפענח את המידע שהוא מקבל. 

אז בזה היא עוסקת.

חוץ מהתחום הזה, יש עוד המון תחומים אחרים. (אם תרצי, אנסה להרחיב מחר). 

פה ושם היו ספרים וחומרי עזר באנגלית - אבל לא משהו שהצריך אנגלית ברמה גבוהה. 

הבעיה היא בד"כ להתקבל כיוון שנדרש ציון פסיכומטרי די גבוה שמאוד קשה לקבל עם אנגלית ברמה נמוכה. 

זה נשמע יותר IT (סוג של תמיכה טכנית). 

זה לא הנדסה או מדעי המחשב וזה בענף ההייטק אבל זה לא בדיוק. (גם השכר לא לא דומה). 

השיקולים שלך נכונים - גם משכורת, גם "להיות אמא ורעיה" (הגדרה יפה ואמיתית).

אבל גם  כדאי מאד להביא בחשבון מה מדבר אלייך. מה מתאים וטוב לך. בים אם זה מה שכעת, בין אם זה משהו אחר.

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.