בקשר לקטע של המוזיקה. כלומר מסקירה של פוסקים די מיינסטרימיים, גיליתי שיחסית הרבה פוסקים סוברים שמוזיקה מרגיעה/שאיננה מוזיקה שקשורה לריקודים זה בסדר

כמובן איש איש צרכיו ומצבו

לא יודע, החיים מלאים הפתעות. אתה ידעת בתחילת השנה שתהיה מגפה? יכולת בקלות לקחת משכנתא על סמך מסעדה שפתחת וליפול לבור שאתה לא יודע לצאת ממנו.

אתה יכול להתפלפ על הצד השני לא פחות. או משהו חיצוני בכלל.

לפעמים אתה כן רואה סדקים ואתה לא יודע אם האדם שמולך הולך לקחת את זה למקום טוב יותר או רע יותר. ואז באמת זה מדאיג.

לא יודע, זה אף פעם לא מטריד אותי באמת. כאילו, יש המון אסונות שאף אחד לא צפה. אז בגלל זה נשב בבית בתוך חבית מפלדה עם מסכות אב"כ? אנחנו מתנהלים ויודעים שלרוב האנשים החיים בערך סבבה. וזה אכן עובד. ולפעמים יש קצת ווג'ערס וכמה שקלים.

אם יש על מה לפחד, כדאי לפחד ולא להסיח את הדעת מהפחד. כדאי להיות מוטרד.

הוא לא כתב את זה במופרש, אבל ה'מקובעות'/מחוייבות שקשר יוצר היא אכן משהו שכדאי לשים עליו את הדעת.

אני לא חושבת שכשמתחתנים חותמים חוזה שזו אני וזה אתה וככה הזוגיות שלנו עד 120 

ממש לא חס ושלום, אני חושבת שהמטרה בחיים זה להתקדם באיזה אופן .

אני פשוט רוצה שמי שאתחתן איתו יהיה מישהו שיקבל אותי כמו שאני ואני אותו ושאם יש קושי נדבר על זה 

אני יודעת שכמו שהוא דינמי ואנושי גם אני . ויותר מזה אם הוא היה מלאך אני עם חוסר שלמות שלי , עם השינויים שלי לא הייתי רוצה אותו בתור האיש שלי .

אני גם חושבת שבנישואים יש הרבה יותר צורך ומקום לראות את האחר בעיין טובה מאשר בחיים בכל מקום אחר 

שיש לו אתגרים, תהיות, מחשבות כמו שלך יש, זה עוזר.

העובדה שאף אחד לא מושלם וגם אף אחד לא מחפש להיות עם אנשים מושלמים.

כמו שאתה מסתכל על הסיכון אפשר גם להסתכל על הסיכוי. תמיד החיים הם סיכוי מול סיכון.

בסופו של דבר אני מסתכל סביבי ואני רואה שאנשים מתחתנים והם בסדר עם זה סה"כ. 

בסופו של דבר - אמון זה משהו אישי שיוצרים עם בנאדם מסויים. קשה להסביר את התחושה שיש לך אמון במשהו.

הרבה אמון. זה נראה לי חשוב. אמון בעצמי, אמון בסביבה, אמון במשפחה, כל הדברים האלה עוזרים לצאת לדרך.

וגם אם יהיו עליות וירידות בדרך - האמון - זה מה שמחזיק הכל.

אגב, אין בעיה לקבל הצעה בדרך הכי קלאסית - לפנות לשדכנית. חבל לעשות סתם תאונות ;)

שמעתי שיעור של אחד הרבנים שאמר "להתחתן זה כמו לקנות חתול בשק"

צריכים הרבה אמונה, תפילות וסיעתא דשמייא

שה' יעזרנו

רק אוסיף, שיותר מפחיד להישאר רווק/ה אז הפחד של מי עומד מולי קצת נרגע לעומת הפחד היותר גדול...

תדעי שהוא מוכן למות למענך.

בגדול? <שניה, שכחתי מה היתה השאלה.. בודק>

הא כן, בדוק שמישהו יתפלפ בסוף, זה הרעיון. כי מושלם אין. לא לאורך זמן לפחות.

איך משלימים? אם אתה אוהב אותה באמת זה לא יזיז לך. 

נראה לי שזה הסרט של כולנו,

נראה כאילו אף אחד לא באמת רוצה את ההתחלה אלא כולם רוצים להיות שלוש שנים אחרי ההיכרות והחתונה חח

מקסים

פשוט

פשוט מקסים.

אני בעצמי לא מבין למה פתחתי כרטיס באתרים שונים

גם ככה לא נכנס להודעות שקיבלתי שם.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳