הוא שאל אותי למה התחתנתי עם שלום, והסיק שאני מפעילה עליו מניפולציות

הוא טעה. הוא לא הכיר את שלום בכלל. שלום הרבה יותר מניפולטיבי ממני, בכל מקרה

אבל זה גרם לי לחשוב על זה היום, כשגרמתי בכוונה לאדם מכובד ששלום מעריך - להעריך אותי
שמתי לב שעשיתי את זה לא כי היה אכפת לי מהאדם הספציפי הזה (אם כי הוא בהחלט היה זקוק לעזרה המסויימת שנתתי לו) אלא כי אני רוצה לשלוח את זה לשלום

אבל זאת לא מניפולציה אם אתה אומר לאדם השני מה אתה מתכנן
ושלום לא אכזב

אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי

...
די להיות פתטית

אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית

רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???