מלחמת מים שסחטה מלא אנרגיה כי הייתי חייבת להשיב מלחמה לחוצפנים הקטנים
ניצחתי אגב, טוב ששאלתם

סידורים
ירושלים, קניתי להם מתנות מוזרות
המתנות יהיו משנינו, מוזר נורא

הכל מוזר ומסתיים ומתמוסס פה

יש לי קליפ להכין, ולארוז. ואמרתי ליעל שהיא יכולה לבוא היום
אבל זה לא כל כך מתאים לי

מצד שני אני צריכה חברה
אני חייבת מישהי מול העיניים לדבר איתה
לא בא לי לפרוק ולהתבכיין. רק פשוט לדבר
זה יעשה לי טוב שהיא תבוא
מצד שני יעשה לי טוב לסיים את המשימות שלי

אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי

...
די להיות פתטית

אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית

רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???