לצאת החוצה לשקיעה עם כוס קפה, זה תמיד היה אצלי כלל כזה. יום לא יכול להיגמר סתם ככה. אני צריכה להיות איתו כשהוא נגמר, ללטף אותו לפני שהוא עוזב.
געגוע זה חולשה. וחולשה זה משהו שאנשים מעדיפים להכחיש, הם יקראו לזה כאב, או שורף בחזה או סתם הם יבכו ויגידו שזה ההורמונים.
געגוע הוא כזה חסר צורה. אם תביאו לי עט לצייר אותה אני אקפל את הדף למלא ריבועים קטנים ובכל ריבוע אני אעשה צורה גאומטרית שונה. סימטרית. א סימטרית. ובסוף אני אשאיר כמה ריבועים ריקים. לאמת.
אהבה היא פלא שנמצא. אתה לא צריך לחפש אותה, בטח לא ליסוע אחריה לניו יורק. היא כאן, יושבת לידך על הספא בחצר, תסתכל עליה. איזה יפה היא. איזה פלא היא. תתן לה להיות.
להיות חלש זה לתת לאהבה להכנס לך ללב, להשליך עליה את החיים שלך, אתה היית אתה. עכשיו תן לה לעזור. תן לה לפתור אותך כי אתה חידה.
האהבה היא כמו גמד כזה קטן, כמו פיה שתמיד חלמתי שיש לי, כלומר, שאני. כל אחת חולמת שהיא פיה מתישהו, לא?!
והחלומות הם אלה שמחזיקים אותנו שפויים. הכל כאן כל כך מדוייק. תסתכל על האהבה הזאת שיושבת לידך. אני יודעת שאין לה צורה וצבע. אם אץה מתקשה עם החלומות, תקח דף ותצייר אותה. עיגול גדול, או ריבוע או סתם קו. או אם אתה ממש אמיתי, תשאיר אותו ריק. ותהיה. רק תהיה.
אתה יודע מה יקרה אז? תרגיש פתאום את הרוח, תריח את הנענע ששתלת לפני חודשיים, תהיה בהוויה. איזה קסם זה להיות בהוויה.

להתגעגע זה חולשה של אנשים עם אהבה.