לגיטימי מאוד להשתעמם מסיפורים של אדם אחר. החיים הם לא תוכנית טלוויזיה, על רובנו עוברים ימים משעממים רבים, אנחנו מתעניינים בדברים שישעממו אנשים אחרים, וזה לגמרי לגמרי בסדר!

אני לא הייתי פוסל דייט רק בגלל זה (כמובן - הכל גם שאלה של כמות ואיכות. אם בכל פעם שהוא פותח את הפה אני רק מחכה שיסגור אותו מחדש, זה בעייתי. אבל אם הבנאדם מעניין אותי בגדול, רק שלפעמים הוא מספר על התואר ה*מאוד* מעניין שהוא עושה בהיסטוריה של מחוז קוצ'ין בהודו, אז זה לא נורא בעייני).

אבל זה תלוי בהרגשה של הבחורה

או שכתבת על זה איפשהו במקום אחר ותוכלי להפנות אותי אליו

מה ההבדל בין תקשורת מצוינת ל'שמחת הלב'?

זה נשמע לי כ2 חלקים שממש מחוברים זה לזה. האם בכלל שייך שיהיה אחד בלי השני? ('שמחת הלב' בלי תקשורת ברורה ופתוחה ו"אותו ראש")

ציינת כמה דברים שאת חושבת עליהם -

א. שיחות בנושאים נמוכים פשוטים ולא עמוקים אישיים.

ב. שיחות לא מעניינות.

ג. כיף לך איתו.

ד. חוסר בטחון כלפי המראה

ולבסוף שאלתך - האם להמשיך לאור כל הנ"ל?

אתחיל מהסוף - תמיד אם יש סיכוי שיכול להיות סביר אז כדאי לנסות.

אמנם חלק הפואנטה של המפגשים זה ליצור תיאום בסיסי.

כדאי להמשיך רק לשפר את התיאום בכמה דברים -

לגבי א' וב' כדאי לרמוז או לדבר במפורש. הוא יעריך את זה.

אם אומרים בחיוך ותאקט - תמיד זה יעזור. לא לומר - "תעשה ככה, אל תעשה ככה" אלא "אני מרגישה שאני צריכה ככה וככה" ואז יוצאת שאת לא 'מאשימה' אותו אלא אומרת לו מה את צריכה.

לגבי ג' - זה הכי חשוב.

ד' - כשבנאדם בעצמו לא סגור על עצמו במשהו מסויים אז זה בא לידי ביטוי בכך שהוא חושש מהסביבה. אם אדם בטוח בעצמו אז הוא גם משדר לסביבה בטחון.

מראה זה משהו שיכול להשתנות היחס אליו אם נותנים לזה לזרום. אם כל הזמן תבחני את הנקודה אז תמיד זה יראה לך אותו דבר. אבל אם את זורמת אם זה ולא מטרידה את עצמך בזה זה אכן ממש לא מופרח שזה ישתנה לטובה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?