אז אין לי עניין להתווכח עם אפאחת אם לתת או לא לתת חיסונים. אז אל תגיבו תגובות כאלה בבקשה.
אז אני מאמינה שהגוף של הילד יודע להתמודד עם מחלות וליצור נוגדנים לבד אחרי כמה ימים של חולשה וחום... ככה חינכו אותי וגידלו אותי ואני מסכימה עם זה.
אתן דוגמא- אני בת 20, בחיים שלי קיבלתי 2 חיסונים- 1- טטנוס אחרי שפתחתי את הראש בגיל 4 בערך, ואחד- חזרת (שהגיע עם אדמת ועוד משהו) כי היתה לי אחות בת חודשיים שהיה מסוכן שתדבק אז התחסננו כל המשפחה.
כל האחים האחרים קיבלו גם שעלת כי היתה התפרצות, רק אני לא, כי הגוף שלי נכסף לזה ובלי שנדבקתי, הוא פיתח נוגדנים טבעיים...
בעלי לא גדל ככה. הוא גדל שנותנים הכל לפי הספר ולא לוקחים סיכונים. (הגיוני בסך הכל...)
אז אנחנו מנסים למצוא את האמצע.
אני לא נגד חיסונים, אבל כן נגד לדחוף כל דבר שטיפת חלב אומרים.
אני רוצה להיות אמיתית, לתת רק את מה שבאמת באמת נצרך ואם לא נותנים אז זה מסוכן...
אז השאלה שלי היא כזאת,
הבת שלי בת 8 חודשים ועוד לא קיבלה שום חיסון. לא בכוונה, פשוט רצינו לתת לה רק את מה שבאמת צריך אבל התאצלנו לשבת לבדוק מה זה כל חיסון וכמה הוא קריטי וכו'...
אז אם בא לכם, אשמח שתסבירו על החיסונים שאפשר עדיין לתת. איזה מחלה הם מונעים, מה הסיכוי בכלל להדבק במחלה הזו וכמה היא מסוכנת...
חוץ מזה, שמעתי פעם שחיסונים מכבידים קצת על המח, ושהמח של הילד מתפתח עד גיל שנה. והמלצה לא לחסן עד גיל שנה ואז להתחיל בהדרגה עם כל מה שעדיין אפשר, שמעתם על זה פעם?
סליחה שזה ארוך... ממש אשמח לשמוע אתכם!

)