תסמכי על עצמך שאת מספיק חכמה ומבינה כדי להתמודד עם מה שיהיה.

הראש כואב בגלל הצום?

מיציתי את הקטע הזה של לדעת להתמודד ולשרוד, בזה אני לוקחת אליפות


פתאום אני חושבת לעצמי למה נראה לי שאני פתאום אהפוך להיות סופר חברותית ויהיו לי מלא חברים ברגע? ולעבור למקום רחוק רחוק שאני לא מכירה משם אף אחד זה פשוט מבהיל

פה היו לי 2 חברות

אני שונאת את המחלה הזו. שונאת

הדרך שהשגת חברות בפעם הקודמת לא יכולה לעבוד גם הפעם?

אמרתי את זה כדי שתדאגי פחות מתוך ידיעה שאת יודעת להתמודד.

(ראית?)

החברות שלי מפה הם חברות שלי מהמכללה

זה היה מלפני אלפי שנים

עזבי, אולי כדאי לא לחשוב ולהתנהג בספונטניות.

יש דברים שאם חושבים עליהם הם רק הופכים הכל למתוסבך יותר

במיוחד עכשיו בצום כשאין כוח לכלום חושבים שזה כל הכוח

סתם שתדעי הודיה, לא בטוח שיהיה לך קשה
לפחות לא כמו שאת חוששת

סתם הכל מלחיץ

אלא שתמצאי אנשים חמודים להיות חברה שלהם. בסגנון שלך.

זה כמו מירי, מקליטה שעה ואז אומרת עצם ההקלטה עזרה לי אז מחקתי
לא עושים ככההההה

מבחינתי את יכולה לראות אני פשוט לא רוצה לראות מה שכתבתי

בכיתי כאבתי ועכשיו הלאה

עושים עושים, למה לא?

טוב זה בכלל הצום
אני צריכה קפה

כורכומין חברים
לא רוצה להשמע כמו האלה של "תקחי עלה של זית ותגרגרי אותו מהאוזן וחייך ישתנו"

אבל כורכומין

ולא נתתי לזה סיכוי אגב, חשבתי שרק אחרי שינה ואיבופן זה יעבור

ואני יכולה לספר עכשיו השבח לאל שאחרי חצי שנה (נכון שירה? מהחתונה שלך עברה חצי שנה?)
ואחרי שבועיים של התמדה איתו (וחוסר אמונה מוחלט מזה שזה יעזור כי כבר ניסיתי כל כך הרבה - גם רפואה רגילה, וגם טבעית)
עברה לי ברוך השם אלף פעמים הדלקת

וזהו זה אומר שחייב להתחיל להתאמן 😅

וכורכומין גם משכך כאבים, בין היתר

ו

אבל המוכר ממש המליץ על החברה המסויימת שאני לוקחת, אשלח לך
והוא היה הכי מהמם שיש. אני צריכה לחזור להודות לו
(כאן מתאהבים 2)

ובדקתי גם באינטרנט עכשיו-

גם בהתמודדות עם כאבים נוירופטיים – כאבים שמקורם בעצב, כמו פריצת דיסק – שורש הכורכום מסייע. השינוי אמנם איננו דרמטי כמו במקרה של דלקת המפרקים הניוונית, אבל בהחלט ניכר. "במקרים כאלו הכאב קשה מאוד לטיפול, ורואים שהכורכום לא מצליח להשתלט על הכאב לבד", אומרת שיין, "אבל נטילת כמוסות מיצוי כורכום במקביל לנטילת נוגדי כאב ודלקת קונבנציונליים מפחיתה את הצריכה של התרופות הרגילות".



יאללה תנסי, מה אכפת לך
גם ככה זה עוזר לעוד דברים בגוף
אבל צריך סבלנות

זה כמוסות?

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה