כן, אדאל את עצמי אחרי הצום

מה אני שואלת אתכם?

אולי זה לא קשור

יכול להיות שאני סתם שואלת..

מה עוד יש חוץ מתרופות? לא שמעתי על זה אף פעם, מעניין.

תלוי גם איזו גישה אתה אוחז. יש כאלה שיותר מסתייגים מטיפול תרופתי. טוענים (בצדק רב) שזה מנמיך את הבנאדם.

זה הופך אותו למשהו שהוא לא הוא. מכבה את חלק האנרגיות..

יש כאלה שברמה מספיק שאפילו יוכלו להתגבר על זה.

הפרעות קשב וריכוז זה לא גורם לאדם לא להצליח לעשות דברים אלא פשוט הרבה יותר קשה לו לעשות אותם. הוא צריך להשקיע הרבה יותר משאבים בנפש כדי לעשות אותם.

*מהם* הדרכים האחרות שישנן?

לא מכיר דרכים טבעיות, לא מבין בזה.

אבל כמו כל קושי שניצב בפני בנאדם, יש אפשרות להתמודד ולהתגבר עליו.

וזה עובד ;)

הוא כתב לטפל, בשיטות אחרות מלבד תרופתית. 

ואני רוצה לדעת על מה הוא מדבר.

בעיות קשב וריכוז לומדים לחיות עם זה וזה גם יתרון בדברים מסויימים.

אפשר לנהל בית מצויין. קצת תמיכה בחיים לא תזיק ;)

לנסות לתלות בזה דברים שקשורים לקבלת החלטות באופן שקול זה לא מקדם.

אולי זה כן קשור לצורך לחוות סיפוקים מיידים והחוסר בלדחות סיפוקים. 

אבל גם אם זה קשור, צריכים להתמודד עם זה. להתגבר על זה ולא לברוח מזה בגלל שאני כזה...

אגב, חיים עם ההבחנה הזאת אפילו אפשר להנות מזה

את חושבת שאת 'חותכת' מהר מדי? מה גורם לחשוב ככה?

שזה יכול להיות קשור, אבל רק במקרים מסויימים.

את חותכת הרבה על "חוסר זרימה" וכאלה?

אם כן - יכול להיות שאת לא נהנת כראוי בדייט מפני שאת לא יכולה לרכז את עצמך אליו.

שווה בדיקה.

הפרעות קשב וריכוז זה נטו שיעמום מדברים משעממים. כמו אצל כל בנאדם.

גם משהו עם הפרעות קשב וריכוז (ברמה סבירה) יצליח להתרכז ממש בדברים שמעניינים אותו.

אבל בדברים שלא מעניינים אותו - יהיה לו יותר קשה ממשהו אחר שאין לו.

ברמות מסויימות של הפרעה - קשה לנהל שיחה בצורה מהנה.

בוודאי.

וזה מעיב. בהחלט.

מי שמסתפק ב10 מ"ל ריטלין - אין לו שום הפרעה מיוחדת בדייט.

ואלו רוב ההפרעות קשב וריכוז שקיימות (מקסימום אלה שלוקחים קונצרטה, כדור יותר חזק).

ממש נדיר משהו שלא יכול לדבר איתך שיחה נורמלית.

(והיו אנשים ששיעממו אותי, למה שאתקע עם אחד כזה כל החיים?)

ברור שזה משפיע על תפקוד.. אבל זאת סכנה מאוד גדולה כל האבחונים המדעיים האלה..

גם לחיות עם בנאדם סתם מבולגן זה יכולה להיות התמודדות אבל זה לא מאובחן בשום הגדרה מדעית...

אותו דבר הפרעות קשה - זאת סקאלה מאוד רחבה. אי אפשר להכניס את כולם תחת טייטל אחד.

בשלבים מתקדמים יותר אפשר לראות מה זה דורש יותר לעומק, אבל זה ממש ממש כמו כל סריטה שיש לבנאדם

אז כולנו קצת שרוטים. חושב זה בזבוז אנרגיות מיותר לברר על זה.

אולי באמת כדאי לברר את ההשלכות של ההפרעת קשב בקטנה, אבל זה כמו השלכה שיכולה להיות אצל בנאדם אחר.

נראה לי שאתה עושה מזה הרבה מעבר למה שזה באמת. 

מכיר מישהי שלומדת עכשיו תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ויש לה הפרעות קשב רציניות. זה דורש ממנה הרבה אבל היא רגילה שלה לוקח יותר משאבים וזה מעצים. ובסופו של דבר - מסתבר שזה גם לא בשמיים.

במחשבה שנייה - זה דורש סבלנות באמת. מי שיש לו רמה סבירה של סבלנות נראה לי שיהיה שווה לו הסיפור הזה ולא צריך לעשות מזה עניין.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳