מחשבות בהריון ראשון - קורה גם לכן??מחשבות.
ברוך ה' הריון ראשון, לקראת חודש שמיני, מתרגשים מאוד.
בתקופה הזאת גיליתי שיש לי הרבה חששות ומחשבות.

אני מאוד חרדתית ולחוצה בנוגע לתנועות העובר. אם אני לא מרגישה כל כמה שעות תנועה אני נכנסת ללחץ ומתחילה להתרכז טוב טוב כדי להרגיש. חשבתי על עצמי שאני אדם עם אמונה מאוד חזקה ואני מגלה שאני די לחוצה על בריאות התינוק יותר מדי..

עוד מחשבה שעולה לי - איך יראה הגוף שלי אחרי?? לפני ההריון החזה לא היה גדול מדי. עכשיו כבר עלה בכמה מידות והצורה שלו השתנתה. מפחדת שלא יהיה כמו פעם ולא אוהב אותו ושאהיה פחות מושכת בעיניי בעלי.

וגם איך הבטן תראה?? אני מורחת פעם ביום שמן מיוחד אבל מפחדת שיהיו סימני מתיחה.

איך התינוק יראה? כן, טיפשי לחשוב על זה. אבל עדיין, למי יהיה דומה? (רע מצדי לחשוב שלא בא לי שיהיה דומה לחמותי?)

מפחדת שכשאכנס לחודש תשיעי לא אצליח להכנס לשירותים מהפחד שאם אלחץ הוא יצא (זה הגיוני שיקרה בכלל?..)


איך הלידה תהיה? רוצה להיות קרוב לבית כדי שאמא שלי תוכל להיכנס איתי ושזה לא יתפוס אותי כשאנחנו אצל ההורים של בעלי. חמותי רוצה להיכנס לחדר לידה ולא יודעת כמה ארצה בזה.

בקיצור האם גם לכן יש את המחשבות האלה?
האם הפחדים בנוגע לשינוי הגוף התממשו/התבדו לטחר הלידה?

תודה לכן מראש!
את לגמרי הכי נורמלית בעולםמיואשת******
לא מכל הדברים חששתי אבל כן מהרבה מהם
ומה זה מזדהה עם הרצון שלא יהיה דומה לחמות! וכן, מיצר להתפלל על זה! ובכלל, להתפלל על הכל הכל!
בחיים לא שמעתי על חמות שנכנסת לחדר לידה תרגישי הכי חזקה ובטוחה לומר מה מתאים לך ומה בשום אופן לא. זה רגע שבו את צריכה את כל התמיכה הרגשית והפיזית שתוכלי לקבל ואם אפילו טיפה לא נוח לך הרעיון אז בשום אופן לא.
אני בפעם האחרונה גם חא רציתי את אמא שלי איתי. וכמה שהיה קשה לי לומר לה את זה ידעתי שפה בנקודה הזו בחיים שלי יותר חשוב מה אני צריכה מאשר כיבוד הורים.
אני מכירה נשים שהחמיות היו איתן בלידה (מרצונן אני מניחה)יעל מהדרום
לק"י

אבל כן, בתור חמות לא הייתי בכלל אומרת שאני רוצה לבוא, אם הכלה לא היתה מבקשת מעצמה.

יש לי חברה שחמותה יילדה אותה.44444
( היא פשוט מיילדת וזו הייתה התורנות שלה....).
מקווה שזה היה ברצון הכלה🤣יעל מהדרום
מכירה גם כמה נשים שהחמות אצלכם בלידה..פיצלוש לשאלה
לגמרי מבחירה חופשית
כמה? מבחירה ? וואו... אני לא מכירה אף לא אחתמיואשת******
מכירה מישהי, נדמה לי שההורים שלה בחו"ל, וחמותה היתה איתהיעל מהדרום
ומכירה עוד חוץ ממנהיעל מהדרום
תראי את תגובתי למטה יקירתיהמקורית
ממש נורמלי כל החששות האלהבתי 123
לגבי תנועות כדאי לך אולי להחליט על שעות קבועות שבהן את שוכבת ועוקבת ולא כל היום כי זה באמת יכול להלחיץ
הרופאה הסבירה לי פעם שאם ח"ו יש מצוקה הדבר הראשון העובר מפסיק לזוז כלומר זה סימן ראשוני ומשם ועד שיכול לקרות משהו יכול לקחת שעות ארוכות לכן שלוש פעמים ביום לבדוק נראה לי שזו ההנחיה
לעובר יש גם מעגלי שינה יכול להיות שהוא פשוט ישן כשאת מחליטה לבדוק לכן חשוב לשבת שעה.
שיהיה המשך הריון קל ותקין לידה קלה בעז"ה ובידיים מלאות
רק לגבי מה שכתבת על איך שייראה-בתנועה מתמדת
הבן שלי ממש דומה לחמי (ואני לא ככ אוהבת איך שחמי נראה.. ממש לא רציתי שיהיה דומה לצד שלהם🙈), אבל בעיני כרבע הוא פשוט מהמם!! כשזה הבן שלך זה ייראה לך אחרת😁

(מקווה שלא מכלילה.. אבל זאת החוויה שלי בכל אופן. ונראלי שכל אמא אוהבת את הילדים שלה לא משנה איך הם נראים)
איך שאני מזדההחולת שוקולד
התנועות זה אחד המלחיצים, ממש.
אני אמנם לא ממש חשבתי מראש על השינויים בגוף אבל אחרי- בהחלט כן, ובהחלט יש שינויים וקשה לי להתמודד איתם (סליחה שאני לא מעודדת)
וממש לא רע מצדך שאת לא רוצה שיהיה דומה לחמותך הכי נורמלי
אם אתם יכולים בסוף ההריון לא ליסוע להורים של בעלך- מה טוב, את קודמת לכולם! ואותו דבר לגבי הכניסה של חמותך לחדר לידה- אם את לא רוצה אז לא!!! ועוד פעם לא!!! (מאיפה הם מביאות את הרעיונות ההזויים האלה?😯)
בקשר ללידה בשירותים- אין מצב, הלוואי שלידה היתה פשוט לחיצה וזהו, קודם יש צירים (יש נשים מעטות שלא מרגישות כמעט אבל הרוב המכריע כן) את תדעי שמתחילה לידה, גם אם זה מהיר אין מצב שבלי להרגיש כלום את לוחצת והוא יוצא, גם הלחיצות זה בד"כ לא לחיצה אחת וזהו
בהצלחה
תשובה מקסימה!מיואשת******
לא שאני מחלקת ציונים או משהו כן? אבל מישהי אמרה פה לא מזמן שהיא לא תורמת בלה בלה... אז סתם רציתי לומר לך ש... הנה לך! רואה? אין כמוך! 💕💕💕💕
👍 תודה, מותק את, שימחתחולת שוקולד
חמותי נהדרתפולניה12

ועדין כל תשיעי לא דרכנו שם. הם גרים רחוק, הגענו בתחילת שבוע37 להגיד שלום, ומאז היינו בבית- קרוב להורים שלי.

 

את נורמלית לגמרי.

 

 

הקורונה עוזרת לך...תיתי2
לא יודעת אם אפשר להכניס יותר ממלווה אחד או שתיים לבית החולים. בעלך ואמא שלך וזהו...
ואם צריך, תשלחי את בעלך להבהיר לה שהיא לא מוזמנת.

לגבי השינוי בגוף...
תראי, יש שינוי, בהתחלה הגוף ירגיש לך אחר - ולו מעצם הטלטלה הפיזית וההורמונלית שעוברת עליו בהריון ובלידה.
בחודש חודשיים ראשונים את תתאוששי פיזית ותתרגלי להרגיש את הגוף מחדש.
וגם לקבל את השינויים, אם יהיו (כנראה שיהיו...).
אחר כך תטבלי
ותראי שגם אם בעלך צריך להתרגל לשינויים, הוא עדיין אוהב אותך, ואת עדיין איזה מושכת
אולי אפילו יותר.
כי משיכה היא ממש לא רק פיזית, אלא מושפעת מאוד מהנפש והרגש.
ואת אשתו שעברה לידה והיא אמא לילד שלו.
איזה דבר מקרב ועוצמתי זה...

העיקר
לא להלחץ
יהיו שינויים רגשיים ונפשיים ופיזיים
ותעכלי אותם עם הזמן.
במעגליות חוזרת...
חלק בלתי נפרד ומשמעותי באמהות.
את מהממת, ממש אוהבת לקרוא תגובות שלך!כי לעולם חסדו


אני ממליצה לא לוותר על נוכחות בעל בלידהתיתי2
גם בהקשר של השינויים ההורמונליים, המנטליים והגופניים.
לידה זה אירוע מאוד מאוד גדול ומשמעותי
גם כך לגבר קשה לתפוס מה את עוברת.
גברים שלא נוכחים בלידה - עוד הרבה יותר.
הנוכחות שלו תעזור לשניכם לעכל את החוויה, את המעבר להורות, את השינויים בגוף, את מה שאת עוברת.

(כותבת את זה, כי יש בתי חולים שמרשים רק מלווה אחד... לדעתי זה ממש שיקול, בעיקר בלידה ראשונה, ללכת לבית חולים שיאפשר גם לבעלך וגם לאמא שלך להכנס איתך)
לגבי החמות- תנצלי את הקורונה ותלכי לבית חולים שלא מאפשר44444
כניסה ליותר ממלווה אחד.
לדעתי היום זה רובם.
ואפשר גם לא להגיד לה עד אחרי הלידהואילו פינו
זה כבר לדעתי לא יפה ושמור למקרי קיצון או ללידההמקורית
שמתרחשת בשבת .
לפני אופציה כזו עדיף שהבעל יגיד בתחילת הלידה שהיולדת ביקשה לא להיכנס. פחות מעליב
זה נראלי ממש תלוי בקשר ובאופי של המשפחוץואילו פינו
אני בקשר ממש טוב עם חמותי. והיא גם לא תרצה להכנס לחדר לידה בלי שאבקש ממנה.
אבל לגבי להגיד לה שאני בחדר לידה- אם מסתדר בסיטואציה אז אחלה. אבל לא יקרה כלום אם היא תדע אחרי הלידה. גם מבחינתה.
תראיהמקורית
גם אני בקשר מעולה אם חמתי. היא מעולם לא ביקשה להכנס מעצמה אני זו שהרגשתי בנח לבקש ממנה לבוא איתי ל2 הלידות. הראשונה בנוכחות אמי והשנייה בנוכחותה בלבד.

בטוחה שהיא לא הייתה אומרת כלום אם הייתי מודיעה מראש שלא תגיע או אם הייתי אומרת רק אחרי כי זה הבנאדם . ועם זאת בטוחה שזה היה מאוד פוגע בה.

אניבדעה שהתינוק הזה שייך גם למשפחה שלהם וזה עובדתי. אז לגיטימי לבקש לא להגיע לחדר לידה ולהכנס או להכנס רק אחרי הגעה למחלקה. אבל להגיד אחרי הלידה בעיניי זו לגיטימציה ששמורה רק ליולדות בשבת או חג שאז יש תרוץ שמניח שאת הדעת ולא יפגע, או למי שהקשר עם חמתה ממש ממש נוראי. ואני לא חושבת שזה המצב. זה יכול גם לפגוע בבעלה לא להגיד עד אחרי הלידה אז חשוב לשתף אותו בהחלטה

המקרה שלך נראה לי יחסית לא רגיל. כמו שלי בערך
מסכימה עם זהואילו פינו
שהתינוק הוא לגמרי המשפחה שלהם..

שאלתי עכשיו את בעלי- אמר שזה פשוט תלוי סיטואציה וזמן ושממש לא יהיה לו קריטי להגיד תוך כדי ושברור לו שההורים שלו יהיו ממש בסדר עם זה שנגיד אחרי.
הלידה של המתוקה שלי הייתה מאוד מהירה שאפילו לא היה לו זמן לחשוב על זה. לא יודעת מה יהיה בלידה הקרובה בעזרת ה'..
אבל זה לא מרגיש לי משהו הכרחי וקריטי שידעו. אין לי בעיה שידעו, אבל לא יקרה כלום אם לא ידעו..
תראי אני לא יולדת בלידה רגילה אבל לא מבינה אתמיואשת******
אני בהחלט לא הודעתי מתי הניתוח שלי והתקשרנו רק אחרי הלידה לספר.
לא מבינה למה זה לא זכותי הלגיטימית . למה אני חייבת להודיע למשפחה מתי אני בלידה? ממש לא מבינה את זה.
וגם לאמא שלי לא הייתי מודיעה בלידה רגילהמיואשת******
בגלל שזה ניתוח הודענו להורים שלי שעה קודם כדי שיבואו להיות עם הילדות (כי בכל ניצוח אני בטוחה שאני הולכת למות אז כדאי שיהיה איתן מישהו למקרה ש... כן. ככה אני)
בלידה רגילה הייתי הולכת עם בעלי ולא מספרת לאף
אחד עד אחרי הלידה. ממש לא מבינה למה זה לא זכותי הלגיטימית ומה פתאום להיפגע מזה.
זו דעתך וזה בסדר. דעתי היא שונההמקורית
אני חושבת שאת כאמא היית רוצה לדעת שהנכד שלך בדרך כדי להתפלל ולצפות ולחכות ולהיות חלק מזה.
זו דעתי
רוצה אולי כן, נפגעת ממש לאמיואשת******
אני כאמא כנראה הייתי רוצה לדעת ביום שגילן הריון.
אני כאמא לא אפגע אם אשמע מזה חודשיים אחרי.
כנ״ל לידה
זה דבר אינטימי ופרטי של זוג התינוק יש לו ״שייכות״ למשפחה, ללידה לא.
יש הבדל גדול בין מה שישמח אותי לבין מה שאפגע אם לא יקרה.
טוב אני חושבת קצת שונה ממך ואומר גם שהכל תלויהמקורית
בסוג הקשר
אני מדברת על מקרה שבו הקשר הוא מאוד קרוב.
למשל אמא שלי לא יכולה להתמודד טוב עם הסיטואציה זה קשה לה גם שבועות אחרי אז זה לא מתאים. ויצא לי טוב לא להגיד.

את חמתי לא היה לי אכפת להכניס היא אפילו מאוד עזרה לי.

אני מבינה שסה יותר מורכב מכן ולא אבל לדעתי אם הקשר טוב ומאפשר אז כן לעשות את הנחת הזו
אבל שוב, את מדברת על רצון שלך לשתףמיואשת******
ואני מדברת על זה שאין מה להיפגע אם לא משתפים.
זה הבדל ענק.
ברור שמי שרוצה וטוב לה אין סיבה שלא.
אבל אין פה מה להיפגע אם לא מספרים לך.
לדעתי זה אלף בית בסיסי להבין שלידה זה תהליך קשה מלחיץ ואינטימי של בני זוג. ואם הם מחליטים לא לשתף בו פשוט אין שום מקום לפגיעה. שום מקום.
אם הם רוצים ונחמד להם וזה עושה נחת, בכיף.
מסכימה איתך! תימללת את מה שרציתי להגיד..ואילו פינו
אני אומרת דברים דומים לשלך. רק בהסתייגותהמקורית
איפה הקו של הנחת עובר?

זה מאוד אינדיבידואלי לכל אחת אבל
עדיין בעיניי ולדעתי יש בהחלט מקום להגיד ולספר על לידה. ואם את לא היית נפגעת אז אשרייך.
אני לא רואה כך את הדברים.

מה נחת בלידה. סתם מלחיץ בטירוףמיואשת******
בסדר. לא נסכים. רק לא הבנתי איזה דברים את אומרת שדומים לשלי ואיפה ההסתייגות.
את אומרת שלגיטימי להיפגע מזה וזה נחת. אני אומרת הפוך.
נסכים לא להסכים. תזכרי מה אמרתי אם הבנים/בנות שלך לא ישתפו אותך. כלומר אם זה יקרה מקווה שלא תיפגעי 🤗

ו....הקו של הנחת עובר לפני הנרתיק שלי. סליחה על הבוטות
דיברתי על העניין של הרצון של אמאהמקורית
לדעת. ומסייגת בזה שזה לא שחור או לבן ותלוי בהרבה דברים.
מפתיע אותי שלא היית נפגעת מזה אבל אולי זה בגלל שכך את נוהגת בעצמך.

אותי מפתיע שכן היית נפגעת מזהמיואשת******
באמת מענין לשמוע עוד דעות
ממה שאני מכירה הרוב לא מספררים
ובטח שלא מחכים להודעה.
אולי אני לא מכירה מספיק.

ושוב אני מבינה את הרצון של אמא לדעת
בשום אופן לא מבינה את הפגיעה. מה קשור פגיעה. גם אמא שמאד רוצה לדעת אמורה להבין שמותר לזוג להחליט לא לספר ושזה לא פוגע.
כאמא את יודעת שלא כל דבר מספרים לך גם אם את מאד רוצה.
זה שהיא מבינה לא אומר שזה לא יפריע לההמקורית
ופה ההבדל.
אם היא תיפגע אז היא לא מבינה. זה ההגדרה של להביןמיואשת******
לא מקבלת. אני כאמא מבינה מאודהמקורית
את הצורך בפרטיות אבל כן הייתי רוצה להיות הכתובת עבור הבת שלי או הכלה שלי לבשורות כאלה
אז מה זה מבינה מאד אצלך?מיואשת******
את אומרת אני כאמא מבינה מאד את הצורך שלכן בפרטיות אבל אם לא תשתפו אותי אפגע מאד?
אז איך בדיוק את מבינה את הצורך בפרטיות?
אפשר להבין ועדיין לרצות שיהיה אחרת כי לעולם חסדו


תראי אני לא אצא בהכרזה כזו לראש חוצותהמקורית
אבל ביני לבין עצמי יהיה לי קשה עם הידיעה שלא רוכל להיות שם. זה הכל.
פשוט נותנת לגיטימיות לרגשות שלי.
זה לא אומר לא מבינה.
למה זה שאמא או חמה רוצות להיות בלידה זה כזה מוקצה?? לא אמרתי שחייב להסכים אבל עצם הרצון הוא מובן וזה שיש אכזבה זה גם מובן לדעתי. ולא סותר את העובדה שאפשר לכבד את ההחלטה ולא לעשות עליה פרצופים
יש הבדל בין אכזבה לבין פגיעהמיואשת******
מבינה רצון (טוב לא באמת, כלה? מה קשור? אבל משתדלת להבין אותך או לפחות לקבל את זה)
מבינה אכזבה מזה שלא מתממש החלום להיות במשהו שאת רוצה.
בשום אופן חא מבינה את המילה פגיעה. בשום אופן. ולדעתי כדאי להתאמן על זה מהיום לכל הפחות ההקשר של כלות. זה מאד נדיר אז תתכונני לאפשרות הסבירה יותר ותמזערי אכזבות
את המילה פגיעה הייתי לגמרי מוציאה מהלקסיקון.
אולי. אקח את דברייך לתשומת לביהמקורית
בהחלט זו אופציה שייתכן ותקרה.
מקווה שלא.
Wishful thinking מה שנקרא
יש מצב שאת כותבת את זה לחמותי?בתי 123
פשוט תיארת מדוייק את המצב
בטח, תני אימייל מיואשת******
מהכפת לי? לא מכירה אותה
רוצה שאגיד עוד כמה דברים?

וואי מתחילה להעריך את חמותי. בחיים לא עלה על דעתה לבוא לחדר לידה. (לי עוד קשה עם זה שהיא באה לבקר באותו יום ולא מחכה למחרת....)
כן תכתבי האמת שרשמתבתי 123
משהו כאילו קטן אבל זה כן קצת האיר לי משהו פתאום
אנחנו לא פוגעים בה היא פשוט מאוכזבת ולא יודעת להגדיר את זה כנראה.
ובקשר ללידות גם אמהות לבנות אל תקחו כמובן מאליו גם בנות לפעמים מעדיפות להיות רק עם הבעל או עם דולה מקצועית
כן גם אני בת כזומיואשת******
בהתחלה לא היה לי נעים
רק בלידה האחרונה קיבלתי שכל שלא טוב לי שאמא שלי מגיעה
לבנות שלי אומר מראש שכל בחירה שלהם מקובלת עלי ולא יעלה על דעתי להיפגע העיקר שיהיה להן טוב.
כי אני מבינה כמה הציפיה הזו מצד האמא יוצרת לחץ
נוראי. וחמות? אלוקים ישמור.
מי שבאמת רוצה להיות חמות טובה שלא תרמוז בניד עפעף על הרצון להיות בלידה. באמת שאפילו רמז כזה היה גורם לי לא להגיע לחמותי כל ההריון.
בתור אמא היום סופר חשוב לי שהבת שלי תרגיש הכי הכי הכי בנוח בלידה שלה. ואני אציע לשלם לה דולה במקומי אם זה מה שיעשה לה טוב. ואבטיח לה אלפי פעמים שלא יעלה על בדל דעתי להיפגע. אני רוצה שיהיה לה טוב. זה מה שהכי חשוב לי.
לא שלי יהיה טוב. שאני אשמח שאני בלידה שלה, שאני אתאה שהיא בחרה אותי ופינת אלי, שאני אתפלל, שאני ארווה נחת. כל זה זה לחשוב על עצמי ולא עליה. זה לא מה שחשוב לי.
היא חשובה לי.
שלה יהיה טוב.
ואם הטוב שלה יהיה יותר טוב מזה שלא אהיה שם, אז זה מה שטוב. וזה מה שישמח אותי
וזהו.
את מותקמחי
💕
ואם היא הייתה נפגעת?אמאשוני
לא מצליחה להבין מה זה קשור?
גם אם הזוג החמוד לא ירצה לבוא לשבת החמות יכולה להיפגע
וגם אם היא רוצה לקפוץ לביקור והבן אומר לה לא היום היא יכולה להיפגע.
כולנו בני אדם ונפגעים כשמשהו לא קורה כפי שאנחנו רוצים ומתכננים. לכולנו קשה לשמוע לא.
איך זה מתקשר??
זה לא ברור לך שאם אין תנאים אופטימליים ליולדת ללדת בנחת זה סכנת נפשות??
מותר לחלל שבת כדי שמלווה תגיע ללוות לידה
מותר לחמות/ אמא להיפגע שהיא לא רצויה בחדר לידה.
תשאלי כל צוות לידה איזה אורחים הם סילקו מחדרי לידה כדי להרגיע יולדות. הם סופר מומחים בזה.

לך זה טוב להיות עם חמותך? זכית וחמותך זכתה. אבל מכאן ועד להפוך את לאידיאל שכלה אמורה או יפה מצידה לכבד את חמותה ולשתף אותה מקרוב/רחוק בתהליך הלידה המרחק רב מאוד.

בואי, יש דברים הרבה יותר בסיסיים שהלוואי ולא היינו פוגעות בחמיות שלנו...

יולדת צריכה להיות מודעת לעצמה ולתכנן לידה שתהיה הכי רגועה שאפשר בשבילה. זהו. זה תפקידה ליצור את התנאים הטובים ביותר להתפתחות לידה והשאר בידי שמיים.
אני מרגישה בנימה שלך ממש תקיפההמקורית
ולא ברור לי למה.
אנחנו בסך הכל מחזיקות בדעה שונה. הכל בסדר. זה לא שעל פי יישק דבר.
הכל ברור ומובן לי אבל רציתי להציג צד אחר של הדברים.
לא אמרתי שזה תקף רק למצב שבו החמות תיעלב ולא אנרתי שחייב לעשות מה שאני אומרת. ברור שלא. אמרתי בעוד הודעות שזה לא שחור או לבן ותלוי בעוד דברים. ואני מבינה מי שחושבת שונה ממני אבל לא מסכימה עם זה בהכרח ולא חושבת שזה נכון באופן גורף וזכותי לחשוב כך.
את בוחרת לקחת רק חלק מהדברים ולהתלהם במקום לנהל דיון פורה. חבל זה לא נעים.
את כתבת שזה ״לא יפה ושמור למקרי קיצוןמיואשת******
לומר רק אחרי הלידה.
בעיני זה ניסוח מאד קיצוני. מאד.
לא הבנתי מה הקשר בין הניסוחהמקורית
הקיצוני שלי כביכול שלי לבין מה שהיא עותבת.
אני בכלל אמרתי שלדעתי להגיד לחמות אחרי לידה שצור למקרי קיצון ואני עומדת מאחריה. שוב - זו דעתי
היא אומרת שאמרתי שהחמות תיפגע מזה שהיא לא תכנס ללידה. זה לא מה שכתבתי. כתבתי שאפשר להגיד ואפשר לבקש לא להכנס ללידה או להגיע לאחר התאוששות.
היא בוחרת לקרוא לא נכון ואז לתקוף. סתם.
ניסוח קיצוני אין בעיה שתגידי. הנימה של אמאשוני פשוט לא נעימה סליחה. וגם על דברים שבכלל לא אמרתי
אני לא אגיב בשמהמיואשת******
אבל אני חושבת שאת מדברת בצורה קיצונית יחסית לרב המקרים.
לא לומר לחמות שאת הולכת ללדת שמור רק למקרי קיצון - זו דעה קיצונית.
כתבת לי שמפתיע אותך שאני לא הייתי נפגעת. להיפגע שלא אמרו לך שהולכים לחדר לידה- לדעתי זו דעה קיצונית
הצגת את זה כאילו הלידה היא תהליך ״ ששיך ״ להורים וחייבים לתת להם את הנחת הזאת אלא אם כן זה מקרי קיצון.
מותר לך בכיף כמובן
אבל דעות ואמירות קיצוניות גוררות הרבה פעמים תגובות קצת אמוציונליות. זה הכל
שאולי היא באמת התכוונה שרובבתי 123
ההורים היו רוצים ומצפים לדעת שהאישה הולכת ללדת
ומבחינתה לא לספר זה ממש לפגוע
אני לא יודעת. זה מה שרוב ההורים מצפים?מיואשת******
זה לא מה שאני מכירה
לא יודעת למה זה קיצוני בעינייךהמקורית
בתוך עמי אנכי יושבת. ככה עושות רוב הנשים שאני מכירה. כן מספרות לחמות בלידה.
אני אשמה שיש כאלו שלא רוצות לספר? בעולם הקטן שלי זה מקובל מאוד ומה שלא מקובל זה לא לספר. אפילו קיצוני כמו שאת אומרת.
וזה עדיין לא מצדיק שיח אלים.
את לא אשמה בכלום חס ושלוםמיואשת******
תראי, לי זה נשמע קיצוני.
ואני חושבת שזה טוב שכתבת שאצלכם ככה מקובל . כי אני נחשפת למשהו מקובל במקומות מסוימים שלא ידעתי עליו. אז זה טוב לי לדעת שיש כאלו שיעלבו מזה.
אני חושבת שגם לך טוב שכתבת פה ואת נחשפת לאנשים כמוני וכמו חברות ומשפחה שלי, שמאד מקובל אצלינו לא לומר ואף
אחד לא יחלום לרגע שיש פיפס להיפגע ממנו, זה בכלל לא עובר במחשבה. באמת.
ואולי הכלה שלך תבוא מהעולם שלי אז זה טוב לשמוע על עוד סוגי אנשים והתנהגויות ולהבין שמה שבעיניך שמור למקרי קיצון אצלינו הוא הנורמה, ומה שבעיני קיצוני אצלך הוא הנורמה. אז שתינו נתרמנו מהידע הזה תודה רבה 💕

ואני חושבת שחשוב לזכור שבסופו של דבר אנחנו אוהבות את הכלה/בת שלנו והכי חשוב לנו שתהיה לה לידה קלה וטובה. ואם בגלל זה היא תרצה שנבוא או תרצה לא לספר- המטרה היא שיהיה לה טוב. ואם חושבים רק על זה שיהיה אוב למי שאוהבים אז נראה לי שזה פחות פוגע או מאכזב.
זה באמת עניין של נורמות משפחתיותמחי
במשפחה שלי ובמשפחות של הגיסות שלי כן מקובל להודיע להורים שנסענו ללדת,
אבל אני לגמרי מבינה את מי שזה לא נעים לה וילחיץ אותה.
לדעתי אין שום חובה להודיע להורים אם זה לא רצון היולדת, אבל במקרה שמקובל במשפחה שכן מודיעים, אולי כדאי להגיד מראש שאנחנו לא הולכים להודיע כשאנחנו יוצאים ללידה כי זה ילחיץ את זרובבלה.
תראי אנחנו לא דנות פה איזה עונה עדיפהאמאשוני
חורף או קיץ.
ואנחנו גם לא דנות פה בהעדפות אישיות, כפי שכתבתי אני מכבדת מאוד את החלטתך להכניס את חמותך ללידה.
ואם חושבת שזה מעיד על קשר מאוד חיובי שיש ביניכן.
אבל בתור אג'נדה את מציגה פה אמירה שיכולה לעלות בחיי אדם. כן כן. ככה כפשוטו.
לכתוב בבמה כזאת דעה כזאת זאת זכותך המלאה,
וזכותי לצאת נחרצות נגדה.
לא כי זה ישפיע על הלידות שלי אלא כי זה יכול להשפיע על לידות של אחרות שלפעמים נמצאות בבלבול ולחץ מהמשפחה וגם ככה עם כל המתח של תשיעי לא תמיד יהיו קשובות באמת לעצמן ועלולות למצוא את עצמם תחת לחץ חיצוני מיותר בחדר לידה במקום להתמקד בגוף שלהן ובתהליך הלידה (וזה יכול לקרות גם אם זה רק בטלפונים או אפילו רק מעצם הידיעה שאחרים יודעים שהיולדת בחדר לידה)

מכירה כמה מקרים באופן אישי שהדרדרו ללידות חירום בגלל שהיולדת הייתה לחוצה בגלל סביבה לא תומכת
(גם בעל בטלפון שעסוק בהלרגיע את אמא שלו במקום את אשתו יכול להיות סביבה לא תומכת וגם אמא שעסוקה בלהסביר לבעלה איך לחמם אוכל במקום להיות עם ביתה היולדת יכול להיות סביבה לא תומכת
וגם מישהי שלא יכולה להשלים עם זה שהיא בתהליך לידה כי יש לה משהו נורא קריטי לסיים בעבודה)
לא שאני אומרת שהמלווים צריכים להיות כל שניה ושניה עם היולדת, זה לא ריאלי, אבל הם כן צריכים לתת לה את ההרגשה שהם שם בשבילה.

אני לא באה לתקוף אותך באופן אישי חלילה וסליחה אם נשמע ככה, המחלוקת היא לגופו של עניין בלבד
טוב עדיין לא מבינה את האמירות הקשות שלךהמקורית
אג'נדה שעלולה לעלות בחיי אדם.. אמירה קשה מאודולא קשורה בכלל בעיניי.

אז מה אם יש פה מישהי שתקרא שבעיניי זה בסדר ואפילו הכרחי שחמות תדע שהיא בחדר לידה? זה הופך את הרצון שלה לכזה? וזה אומר שבהכרח זה מה שיקרה אצלה בלידה?? לא. זו דעתי ומי שלוקחת דברים שנאמרים בפורום ע"י מאן דהוא בלי לברר עם עצמה אם זה נכון לה ומה מתאים לה זו בעיה שלה לדעתי.
ועל אותו משקל הפוך. אם הייתי הריונית טרייה ולא הייתי בודקת עם עצמי מה מתאים לי ומה נכון לי והייתי לוקחת את העצות של הפורום בנושא הזה, ולא קוראת לחמתי לבוא איתי ללידה כי זה קיצוני בעיניכן, ייתכן והלידה שלי הייתה הרבה יותר קשה . אז מה אם אני אחת ואתן 30? המחשבה שלי פה לגבי מה נכון לי ולא לגבי מה נהוג אמל כולן הצילה לי את חווית הלידה.

וגם -בסך הכל אמרתי שבעיניי וממה שאני מכירה בסביבה שלי אומרים לחמות על לידה.זה הכל. ומי שלא אומרת זה רק במקרים חריגים.
בעיניי מה שאת מציגה זה חריג ולא מוכר.
ותאמיני לי שאני יודעת מה זה החלטות לא נכונות בלידה-למשל להביא את אמא שלי ללידה הראשונה שלי. אז זה לא שאני לא מבינה מה זה יולדת כי בהחלט הייתי שם ואני בהחלט גם מבינה מה זה הלחץ שם עם אנשים שלא מתאימים.
אבל אולי אולי יש פה שמישהי שקוראת ואולי היא קצת כמוני שחושבת הפוך מכן וירגיש לה מוזר לנהוג כך. בשביל אותה אחת הדברים צריכים להיאמר. וגם בשביל כל אלו שחושבות אחרת, שתדענה שיש גם נשים כמוני שבוחרות אחרת וזה רק הטיב עמן
יש הבדל בין לדעת שיש נשים כמוך, שזה חשובמיואשת******
לבין לומר שהזכות לא לעשות כמוך שמורה רק למקרי קיצון.
וכמו שאת רואה את באמת בשעת מיעוט פה, אז אני חושבת שאולי אפשר להסיק מזה שהנחרצות שבה אמרת את הדברים לא מתאימה כל כך.
זו דעתי
טוב אז נסכים שלא להסכיםהמקורית
לא יודעת למה המילה נחרצות עולה פה. לא קבעתי עובדה נחרצת הבעתי דעה (אפילו שלא כתבתי במפורש שזו דעתי ברור שזו רק דעתי וכל אחת מדברת מתוך עולמה) שאני מבינה שמעלה הרבה אמוציות שלא ברור לי למה הן ככ שליליות אם בסך הכל מדובר במה שטוב לנו במשפחה לנו ותלויה במנהגים של אנשים ומשפחות. אני לא יודעת מראש מה אחוז התופסות בדעתי כשאני כותבת אני פשוט אומרת מה נהוג בקרב אנשי שלומי.
יקירה, את שאת שכתבת- זכות שמורה למצבי קיצוןמיואשת******
אז כן. היית מאד נחרצת.
אני לא מבינה למה את לא מסוגלת לקבל את זה ולומר וואלה טעיתי בניסוח. זה הכל.
כי כשמדובר בדעה שלי אין נכון או לא נכוןהמקורית
לא מבינה את ההתעקשות בלנסות להעמיד אותי על טעותי.
דעתי היא עדיין שלא להגיד לחמות שמורה למקרי קיצון והיא לא טעות, היא הדעה שלי וזה מה שאני חושבת. מקרי קיצון זה סקאלה רחבה שכנראה מתחילה ב'לא נח לי שהיא תדע' ממשיכה ב'זה יכול מאוד להלחיץ אותי ולהפריע למהלך התקין של הלידה' ומסתיימת ב'חמתי מכשפה אין מצב שהיא תדע'
כל אחת ואיפה שהיא עומדת על הסקאלה וזה בסדר אין פה אמת אחת ואין משהו אחד שנכון לכולן, אבל לדעתי זה באמת ככה ושמור למקרה בו אין בררה. וכך אני חיה וחושבת ועוד הרבה כמוני. וכל אחת תשים את עצמה איפה שהיא רוצה ותנהג כך.
זה שיש מי שחושבת שונה ממני לא אומר שהדעה שלי לא נכונה.
טובמיואשת******
באמת אין טעם בזה. בעיני המילה קיצון היא קיצונית. וחומר דעתי לא קיצונית כשהכנסת את המילה קיצון לשיח לא ברור לי.
בשום מקום לא אמרתי שאת טועה. לדעתי הניסוח שלך מוטעה. אבל נעזוב את זה
אני גם לא הרגשתי נחרצות בדברייךיעל מהדרום
לק"י

הבעת דיעה, אולי קיצונית, אבל לא הרגשתי שזה נחרץ.

אם היית שמה מלא סימני קריאה, אז זה היה נראה לי ממש נחרץ
תודה על הגיבוי. השתדלתי להתנסח כךהמקורית
שלא יובן מדבריי אחרת ועדיין כנראה פורשתי אחרת.
ובנוסף , אף אחת לא אמרה פה- אסור לקחת חמותמיואשת******
או- אסור לומר לחמות.
אמרו- לא חייבים.
ואת אמרת- חייבים אלא אם כן זה מקרה קיצון.
שוב, זה ממש שונה לדעתי.
את אומרת עכשיו משהו הפוך ממה שאמרת כל השרשוראמאשוני
אם מישהי חושבת שנוכחות חמותה תעשה לה טוב אדרבא. למה לא?
מההתחלה אמרתי את זה.
העניין כאן איזה צורך גובר רצון האישה או רצון החמות כי היא חלק מהמשפחה וצריך להתחשב בזה כשזה עומד בסתירה אחד לשני.
בד"כ בכל סוגיית חמות כלה יש שני צדדים והאמת היא איפשהו באמצע.
במקרה של לידה אין אמצע. יש רצון היולדת וזה מה שקובע כי אחרת הלידה יכולה להסתיים באסון.

ואת בעצמך אומרת שבלידות שלך את בוחרת איך הם יהיו,
אבל לאחרות את אומרת שמי שלא משתפת היא מקרה קיצון.
למה זה פחות לגיטימי מהצורך שלך שלא להביא את אמא שלך לחדר לידה? (בלי להיכנס לפרטים אישיים, כן? רק לדוגמה שרצון היולדת זה מה שקובע)
ואם מישהי תקרא שלא ליידע את חמותה שהיא בדרך ללדת זה מקרה קיצון אולי היא תחשוב שבאמת ככה זה ותבטל את הרצון שלה כי חמותה עלולה להיפגע (והיא באמת עלולה להיפגע) במיוחד כשאת כותבת את זה בשרשור שההפותחת הציגה מצב שחמותה רוצה להגיע והיא לא רוצה, וזה מכניס אותה לבלבול.
כי לא דיברתי על נוכחות בלידההמקורית
פשוט. את לא קוראת אותי נכון.
דיברתי על להודיע.
הרור לי וגם לך ולכל מי שיש לו שכל ישר שהנוכחות בלידה תהיה רק עם מי שמרגיש בנח. ושימי לב שהפותחת לא דיברה על להודיע על הלידה אלא על מצב שבו חמתה ביקשה להיות נוכחת. זה שאני חריגה בנוף כי חמתי נכחה זה מובן. אבל לא על זה דיברתי ופה פספסת אותי. זה היה דבר שאמרתי בלי קשר בנוסף.
הדיון גלש לעניין של להודיע או לא.
אם גם להודיע לה ילחיץ אותה עד כדי כך אז זה גם כן נמצא במצב קיצון כמו שאמרתי, שהוא אכן לא מוכר לי כמו שההתנהלות שלי לא מוכרת לכן ועדיין זה לא כזה חריג שמשפחה מצפה לדעת שבת או כלה נמצאת בלידה.

מכל מקום אני לא חושבת שיש מקום להמשיך בדיון. לא ביטלתי את דעתה של אף אחת רק ביטאתי קול ודעה שאינם נשמעים אבל קיימים ונוכחים בהרבה מקרים. ושכל אחת תעשה כראות עיניה
עניין של נורמהשריקה

עוד לא ילדתי,

ואין לי מושג מה אני אעשה כשאלד.

 

אבל כל האחיות והגיסות שלי שילדו (ויש לי הרבה) לא סיפרו להורים שהולכים לחדר לידה,

רק כשהיו צריכים בייביסיטר סיפרו להורים.

ולכולן יש קשר מצוין עם ההורים שלי. מצוין פלוס.

 

 

אז כנראה ששזה לא בהכרח במקרי קיצון.

הסתכלות שונה.

אני חושבת, שאולי בחברה של מקורית לא מספרים במקרי קיצוןיעל מהדרום
לק"י

ולכן היא חושבת ככה.

והדיון פה טוב, כי הוא פותח לנו עוד כיווני חשיבה שונים.
ללמוד מה קורה בחברות שונות.
היא דברה על לדעת שהאשה בחדר לידה, לא על להגיעיעל מהדרום
זכותך לשתף את חמותךאמאשוני
אבל להציג את זה בתור אג'נדה שזה הנכד שלהם אז זכותם לדעת ולהתפלל זה מוגזם.
לידה זה דבר מאוד אינטימי ואישי ושייך בראש ובראשונה ליולדת.
וזכותה של כל יולדת על גופה ופרטיותה והצורך לשמור על פרופיל נמוך.
להתפלל אפשר כל תשיעי. לא צריך להצדיק פגיעה בפרטיות בשביל הצדיקות.
מי שרוצה שתשתף את מי שהיא רוצה באיזה שלב שהיא רוצה.
אבל כל העולם כולל הבעל ורופאים צריכים להפנים שרצון היולדת הוא במקום הראשון ואין בכלל עניין וחישוב של מה הקרבה לתינוק הנולד. (אני כן חושבת שצריך לתווך את הגישה הזאת בצורה נכונה למשפחה שלא תיפגע, אבל לא לוותר על זכויות יולדת בגלל אג'נדות או לחץ)
לקחת את דעתי קצת קשה נראה ליהמקורית
זו בסך הכל דעתי
ולדעתי להגיע למצב שאת חושבת שזה שחמתך תדע שאת יולדת זה פגיעה בפרטיות זה ללכת רחוק.
אולי נפגעת מזה בעצמך אז לא יודעת..
בכל מקרה לא מתנצלת על דעתי. ואמרתי בעצמי שצריך לתווך את זה.
למה? עבורי זה פגיע הפרטיות לגמרימיואשת******
מי שלא לא. אבל מי שעבורה זה אירוע פרטי אז פגיעה בפרטיות. נשמע שלידה אצלך לא מתקשרת לפרטיות ואינטימיות כל כך אז אולי את לא מבינה את מי שרואה את זה כמשהו מאד מאד פרטי ואמא וחמות הן לא חלק מהמעגל הפרטי שלי. אולי שלך כן. שלי לא.
לגמרי פגיעה בפרטיות עבורי
יש משהו יותר אנטימי ופרטי מלידה?בתי 123
בתור אחת שהייתה בצד השניואילו פינו
שידעה על אמא שלי, דודה שלי ועוד שהן בחדר לידה זה לא היה לי כיף בכלל.
הייתי מעדיפה לוותר על הלחץ והמתח הזה ופשוט לשמוע שנולד תינוק..
בת לאמא לדעתי זה לא כמו אמא לבת.המקורית
גם אני חוויתי את זה כילדה ואף כבוגרת
בלידה ראשונה הודענו והרגיש לי ממשבתי 123
מלחיץ כי בעלי קיבל כל הזמן טלפונים והודעות לבקד עדכון הרגשתי את אנרגיות הלחץ שלהם עד אלי אז העדפתי לספר ישר אחרי
אם הייתה לי ברירה גם להורים שלי לא הייתי מספרת לפני אבל הם היו הבייביסיטר
אני גם חושבת שזה תלוי במה שזה גורריעל מהדרום
לק"י

נגיד טלפונים ולחץ ליולדת לא נשמעים לא רצויים בלידה
באמת מכירה מקרה שזה לא גרר?מיואשת******
ואני לא מדברת על לידות בזק
אבל איםה האמא הזו שמספרים לה שהולכים ללידה ואז עוברים 5-6-7 שעות והיא לא מתקשרת או שולחת סמס מה קורה? יש כזו חיה? נשמע לי מדע בדיוני...
זה תלוי ביולדת כמה זה מלחיץ אותהיעל מהדרום
לק"י

וגם תלוי איך כתובה ההודעה.
נגיד לי לא מפריע שישלחו הודעות מידי פעם. לא הודעות היסטריות כמובן
אם בעלי מעז להסתכל בטלפון שלו אני מתפרקת 🙈מיואשת******
טוב, בלידה רגילה שלוקחת שעות, את גם יכולה להסתכל בפלאפוןיעל מהדרום
לק"י

בטח אם את עם אפידוראל ובלי כאבים.
כן כן. סייגתי שאני לא יולדת לידות רגילותמיואשת******
אבל בגדול, זה מלחיץ אותי. עצם העובדה שאמא שלי יושבת ואומרת תהילים בבית ומחכה לטלפון מלחיצה אותי. גם בלי שהיא אומרת מילה! אם היו מתחילות הודעות הייתי מעלה עשן. אבל זו אני...
נכון, לכן אם זה מלחיץ או לא תלוי ביולדתיעל מהדרום
לק"י

אם חמותי היתה מתקשרת כל חצי שעה לשאול מה קורה, כנראה שהייתי משתגעת...
האמת שאני גם מאוד מופתעת לשמוע את זהבוקר אור
חמותי אחת המקסימות והלא מתערבות. אבל ממש. אוהבת אותה מאוד.
ועם זה- לדעתי זה מאוד לגיטימי להודיע רק אחרי שהלידה נגמרת. ולא משנה מה הסיבה.
אולי כי מבחינתי עד שהלידה לא נגמרת זה לא נגמר? לא יודעת, ככה ברור לי. גם להורים שלי אני חושבת אותו דבר- מתאים לי אני מודיעה, לא מתאים לי לא מודיעה.
(ספציפית הפעם היה ניתוח מתוכנן ושתיהן ידעו מתי הוא אמור להיות. אבל אני ממש לא חושבת שחמותי היתה נפגעת, ובלי נדר אני גם בתור חמות לא אפגע. אפילו לא חשבתי שזה משהו להיפגע ממנו)
את מתכוונתחולת שוקולד
שלספר רק אחרי זה קיצוני במקרה שהיא רוצה לבוא או סתם ככה?
כי אצלינו זה לגמרי מקובל ובחיים לא חשבתי שצריך להודיע כשמתחילה הלידה
חייבת להצטרף..באר מרים
בדרך כלל לא מתערבת ב''מחלוקות'' מהסוג הזה וברור שכל אחת איך שנח לה..

אבל חייבת לומר בתור אמא למשפחה גדולה (דו-ספרתי) שחוץ מפעם אחת שהיינו בבית של ההורים שלי כשהלידה התחילה ועוד פעמיים שהיינו צריכים עזרה ולכן ההורים ידעו שאנחנו לקראת הלידה, ועוד פעם שגיסתי הצעירה הגיעה לשמור על הילדים ושיתפה את אמא שלה (חמותי) שנסענו לבית החולים - בכל שאר הלידות גם ההורים שלי וגם ההורים של בעלי שמעו על הלידה רק אחרי שהיא הסתיימה.

גם הגיסות שלי משני הצדדים לא עדכנו שהן נכנסות ללידה חוץ מכשהיו צריכות עזרה עם הילדים האחרים אלא סיפרו להורים רק אחרי הלידה. (כולל הבנות לאמא שלהן..)

אז נראה לי שזה לגמרי תלוי אופי ונורמה משפחתית וברור שאין שום סיבה שההורים יעלבו אם לא מספרים להם.

מוסיפה בהמשך לדיון ש@מיואשת******
פתחה לגבי בנות במחזור - כשם שיש בנות שמספרות לאמא חופשי מתי הן במחזור ויש בנות שבכלל לא משתפות, כך לגבי לידה. יש מי שמשתפת חופשי ושמחה לליווי בלידה ויש מי שזו סיטואציה אינטימית בשבילה ולא מעוניינת לשתף.

אישית היה ממש מלחיץ אותי אם המשפחות משני הצדדים הוי יודעות מתי אני יוחדת והתחושה ש''מתפללים עלי'' ממש מאיימת עלי ומשתקת אותי.. אני הרבה יותר רגועה בלידה מהידיעה שלא יותר מדי חושבים עלי כרגע..
אז דווקא אנידפני11
הבנתי את כוונתך ואני ממש מסכימה עם מה שאמרת....
גם אצלנו זה נראה לי ממש ממש בסיסי להודיע כשנכנסים לחדר לידה.
לא אומרת להודיע כשיוצאים לבית חולים.. יש הרבה דרך לפעמים עד שנכנסים לחדר לידה.
אבל ברגע שנכנסים... נראה לי ממש הגיוני להודיע שנכנסים.
ו.. זהו. לא צריך לתת עוד מידע. מקסימום שהבעל ידבר בהודעות. ואם מוגזם לומר להם שכרגע אי אפשר לדבר.

אבל
היי,
זה גם הנכד שלהם....
ולכן כמו שאודיע לאמא שלי שאני נכנסת נראה לי פשוט להודיע גם לחמותי...

ולדעתי בנות שלא מספרות לאמא שלהן אז זה סבבה לא לספר גם לחמות.
אבל סתם ככה לא להודיע..?
לוידעת. נראה לי לא פייר ומוגזם..

(הערה חשובה- ברורר שאם עצם זה שהם יודעים מלחיץ את היולדת אז ברור שלא לספר, אבל בהנחה שהכל טוב- למה לא לספר? עוד כמה תפילות לא יזיקו.... הם דואגים בדיוק כמוך אם לא יותר...)
טוב עכשיו קוראת עוד תגובותדפני11אחרונה
וזה באמת מעניין מה שאתן אומרות.
כנראה שאני ומקורית המוזרות חחחח
אז סבבה
אני אחלה לי עם המוזרות הזאת
אבל טוב שאתן אומרות כדי שאם תבוא לי כלה כזאת לא אהיה בהלם הלם חחח
ואהוו.. באוי נתחיל ראשון ראשוןשירוש16
1. את ממש אבל ממש לא חרדתית.
יש חרדה ויש חשש.
לכל אישה בהריון יש חחש כלשהו לעובר שחי וגדל לה בבטן.
אל תחברי את החשש המוצדק שלך למושג חרדה. כי זה לא. (חרדה זה פחד ממשהו לא הגיוני/לא קיים/לא יתמשש כמו שעץ אקליפטוס ידקור אותך בשיינה..)
נכון. הפחד קיים. יש יותר ויש פחות.
ואל תדאגי - זה לא עובר אחרי הלידה.
כשהתינוק מונח עליך הפחד מתחלף עם דאגה. את פשוט דואגת ליצור הזה מבוקר עד לילה וגם תוך כדי שינה (אם את בכלל תיזכי לישון בזמן הקרוב..)
וזה טבעי ונורמלי ולא עובר עד מאה ושערים.
ככה זה הורים. הם דואגים לילדים שלהם.

2. הגוף שלך ישתנה. ללא ספק.
זה משהו שדווא לא כל כך חשבתי עליו מראש. במיוחד בקטע של הנקה שמשנה את מראה האיזור.
תיהיה לך הזדמנות טובה ללכת לבקר את חדר הכושר ולהכיר את כוח הרצון שלך. עם שניהם יחד אפשר לחזור אחורה בזמן ולקבל את הגוף חזרה. (לפחות את הרוב..)
בעלך יאהב אותך כמו שאת. ואם את באמת חוששת - תדברי על זה עם בעלי.
אני אישית עליתי 20 קילו בהריון, סימני מתיחה מכאן ועד להודעה חדשה ושום דבר לא דומה למה שהיה - ובעלי מבסוט. הוא בכלל לא מבין למה אני אומרת שאני שמנה. (ראיה סלקטיבית)

3. תאמיני או לא - גם התינוק שלי לא דומה לי או לבעלי. שום כלום. גם לא לקרובי משפחה.
בהתחלה חששתי אולי התחלפו התינוקות בתינוקיה בגלל שהוא פשוט לא דומה לנו.
זה משנה? ממש לא. מאוהבת ביצור הזה למוותתתתת!!! התינוק הכי הכי מושלם בעולם.
את תתאהבי בילד/ה שלך. זה טבעי. (זה לא תמיד בא מייד עם הלידה. לפעמים זה לוקח זמן. )

4. התינור שלך לא יצא כל כך מהר הלוואי וזה היה כל כך קל..
הרחם הוא מקום מאוד בטוח ושום דבר לא יוצא משם בלי תרועות וחצוצרות (והמון המון כאבים..)
יש פקק רירי שלא מאפשר לתוכן הרחם לצאת. הוא צריך לצאת קודם. אחר כך יש פתיחה. האיזור צריך להיפתח כדי לאפשר לתינוק לצאת. ויש גם צירים...
זה ממש לא דומה ללחיצה בשירותים וואי יש תינוק. הלוואי וזה היה בא בכזאת קלות.

ולגבי החמות -
דעתי האישית - לידה זה זמן אינטימי ומאוד רגיש. אם לא נוח לך שהיא תיהיה לצידך אולי כדאי להודיע לה מראש שזה לא בא בחשבון. כמובן בצורה מכובדת ויפה. גם ככה לא מאפשרים פמליה בחדר לידה. ועכשיו האופציה ממש מצומצמת בגלל הקורונה.

בהצלחה !
יש מלללא חששות לפני לידהאמא גם
ממש נורמלי
כל לידה ראשונה וגם לידות חוזרות
תפרקי לך אחד אחד,מה את מרגישה שם,מה היית רוצה לעשות בקשר לזה,האם חסר לך מידע שאולי היית רוצה לקבל בנושא מסויים.
ממש טוב שפירטת לך ככה ברשימה כל מה שמפחיד
ואו תודה רבה על העצותמחשבות.
הרגעתן אותי קצת..
ובקשר לחמות - היא ביקשה את זה מול כולם בערך ולא הרגשתי בנוח להגיד לה ככה לא. אבל בפועל לא מרגישה בנוח בכלל וזה אפילו עצבן אותי שהיא העמידה אותי בסיטואציה כזו אבל הבלגתי..
אני לא יודעת אפילו אם ארצה שאמי תהיה איתי. זה רגע כ"כ פרטי שהייתי רוצה להתרכז שניה בעצמי ולא בתגובות של אנשים מבחוץ. תודה על החיזוקים שזה לגיטימי כי הייתי מבולבלת ולא רציתי לפגוע בחמות אבל אני יודעת שזה יכול לבוא על חשבון פגיעה בי.
הייתי צריכה את החיזוקים האלו שזה בסדר לשמור על הפרטיות שלי וזה קודם כל רגע שלי ושל בעלי ואחר כך של כולם.. ובכלל לדעת שרוב היולדות ככה וזה בסדר זה בכלל מרגיע.. אז תודה לכן! אתן מקסימות ממש.
שנזכה לשמוע רק בשורות טובות
👍🏼👍🏼מיואשת******
תשלחי את בעלך שיגיד לה ברגע של רוגע שתודה רבה על ההצעה אתם מאד מעריכים, אבל שבעיקרון אתם מעדיפים להיות לבד בלידה ואם זה ישתנה תודיעו לה.ושוב תודה.
וזהו.



(בשום אופן ובשום יקום אני צא מבינה את הבקשה הזו. ממש הזוי. תארו לכן שבעלי יצטרך לעבוד בדיקת אשכים ואבא שלי יבקש לבוא איתו??? תחשוב עלי מה שתרצו הבקשה נשמעת לי הזויה .)
אני מקווה שאלד בעיר שאנחנו גרים בהמחשבות.
ואז תוך כדי אגיד כבר לבעלי שאני לא מעוניינת שיכנסו.. גם לעדכן שנמצאים בחדר לידה נשמע לי מלחיץ אבל לא יודעת איך זה יהיה ברגע האמת.

וגם אני הסתכלתי על זה ככה. העובדה שזאת לידה לא אומרת שזה בסדר שאמא של בעלי תראה אותי ברגע הכי רגיש שהגוף שלי עובר בצורה כל כך חשופה.. אני מכירה את עצמי ויודעת שלא אתרכז בלידה אלא בנוכחות ובלחץ מסביב..

אני ממש אוהבת את התגובות שלך. הסיטואציות האלה מלמדות אותי איך להתנהג גם עם ילדיי בעתיד בעזרת ה'.
כדאי לדבר על זה מראש ולא תוך כדי הלידהואילו פינו
עם בעלך ושהוא יכין את ההורים שלו שהם לא מגיעים בכלל לבית חולים ושאולי ידעו רק אחרי הלידה
תוך כדי יכול להיות לחוץ וחבל שזה מה שיעסיק את בעלך..
מסכימה. תוך כדי לידה זה ממש לא הזמןמיואשת******
זה מלחיץ והכל ואת
תרצי את בעלך איתך ולא מרגיע את הריגשי של אמא שלו.
ממש עדיף לפני הלידה בשעה של רוגע שהוא ידבר איתה.
מוסיפהאמאשוני
וגם לא לשאול אותו איך היא הגיבה.
תשמרי את זה בינהם. רק תוודאי שהמסר הופנם וזהו.
אגיב לך בהתאם למה שאת חווההמקורית

אם זה לא מתאים שחמתך תגיע תתאמי ציפיות מראש. במהלך לידה זה ממש לא מתאים ועלול להלחיץ אותך.
בעלך הוא הצינור לזה. תכיני אותו מראש לזה שאת לא מעוניינת שמלבד מי שבחרת לך כמלווה יכנסו לחדר הלידה. זכותך לגמרי.
וגם באמת שהקורונה תוכל לעזור פה כמו שכבר אמרו
^^^^^ אם חמותך לא טיפוס נדחף, מניחה שהיא לא תגיעיעל מהדרום
לק"י

נראה לי (או שאני מקווה לפחות) שרוב הנשים שמבקשים מהן *לא* להגיע ללידה- לא מגיעות בכל זאת.
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדניתאחרונה

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9אחרונה

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

איך זה נקרא בבדיקת דם?זוית חדשה

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא