גם צינורות זה משחק שקל להרכיב ומאד נחמד.

ספרים- יש ספר גדול מנויילן- "אמא מה זה?" הילדים שלי מאד אוהבים וזה מאד מעשיר את השפה והידע.

יש גם את "חרוזים טעימימים"- הם היו יודעים בע"פ... מה אוכלת הדסה-חסה וכו'...מאד אהבנו אותו אך הוא כבר התבלה. אבל בנתיים לא מצאתי אותו בחנויות הספרים

בעניין הגמילה- אני גומלת יותר מאוחר אז לא אוכל לעזור לך.... בהצלחה רבה!

1. ספרים - ספרי אמי רובינגר, שהילדים צריכים להשלים את המילים:

חתול גדול חתול קטן

אין אריות כאלה

פילים בכל הצבעים

וכו'

יש גם ספר מקסים של דקלומים של דתיה בן דור - 'דגדוגים'. בול לגיל הזה!

עוד ספר קלאסי-

אליעזר והגזר

יש גם לרינת הופר מלא ספרים מקסימים,

אולי הם לא בדיוק לגיל הזה, אבל לעוד חצי שנה - בטח..

חנן הגנן

שבלול בצנצנת

הצב בצבוץ

2. וואי, לא זוכרת.. בעקרון אולי אפילו כבר מגנטים, מגיל שנתיים זה בטח הולך.

3. לדעתי מוקדם מידי.

אפשר לדבר איתה על זה, להכיר לה את השירותים וכו, אבל ממש לא הייתי מתחילה עם זה עכשיו

אבל יש לי אחות בגיל הזה

והיא גמולה.

אמא שלי ראתה שהיא מודעת והיא נגמלה תוך שבוע. רק ישנה עם טיטול עד שהחבילה תיגמר...

יש לי עוד כמה אחים שנגמלו כבר בגיל הזה...

לגבי משחקים-

בובה ועגלה זה להיט. במיוחד אם את צריכה ללדת...

היא יכולה להרגיש שגם לה יש תינוקי...

זה כבר גיל שהדמיון מתחיל להתפתח, אז כל משחק שדורש ממנה לפתוח את הראש ולדמיין זה מעולה...

תראי לה איך משחקים

בואי נקח את הבובה לטיול

נעשה אמבטיה לבובה

נאכיל את הבובה

כל מיני דברים של יום יום

היא כבר תקח משם האלה לאט לאט ותמשיך,אבל תתחילי את והיא תחקה אותך

משחקי דמיון זה המשחקים הכי אהובים שגם תופסים אותם להכי הרבה זמן. לפחות אצלי זה כך

וגם שמוליקיפוד
בקשר למחיר במקסטוק יש הרבה פעמים ספרי ילדים קלאסיים מקרטון ב30 שח
גם בפיראט האדום וכד'

כמה זמן לוקחת גמילה? אין לזה תשובה ברורה. קודם כל זה משתנה מילד לילד. דבר שני, אין יום אחד שאת קמה בבוקר ומבינה שהגמילה הסתיימה. כן יש יום אחד שאת שמה לב שאת כבר לא חושבת פעמיים לפני שאת מושיבה אותה עלייך, ושרוב הימים היא לובשת את אותו בגד מהבוקר עד הערב. וזה משמח

אבל זה לא זבנג וגמרנו. זה כמו לשאול כמה זמן לוקח לילד ללמוד לאכול מרק בלי להתלכלך.

אגב זה שהיא חכמה לא קשור.. גמילה לא עוברת דרך השכל בהכרח אלא דרך הגוף. לגבי הגיל היא ממש לא צעירה, אני גמלתי את ביתי בגיל הזה (התחלנו קודם אבל אז הורדתי לה טיטול). אפשר לגמול גם באמצע שנה במסגרת אבל ברור שעדיף עכשיו, גמילה בגיל צעיר דורשת ליווי צמוד בהתחלה ואני ממש ממליצה לעשות את זה בחופשה. אישית עשינו את זה בחגים, כך שהיו לנו איזה עשרה ימים בבית בשביל לבסס גמילה.

ואני כן אוהבת לגמול לפחות שבוע רק בבית 

לגמרי הייתי הולכת על זה. יש לכן עכשיו הרבה זמן בבית ברצף ביחד, זה עיתוי מצויין ללמוד מיומנות של עשיית צרכים בשירותים. הגיל שלה ממש מתאים (אפילו קצת מאוחר לטעמי..)

יש לך חודשיים עד הלידה - חודשיים זה נצח בגיל הזה. יהיה לך הרבה יותר קל בסוף ההיריון ואחרי הלידה שלא תצטרכי לחתל גם את הגדולה, זה ממש מקל וקחי בחשבון שאם את לא גומלת לפני הלידה את נכנסת לחורף וככל הנראה לפני פסח כבר לא תגיעי לזה. בעיני ממש כדאי לך עכשיו.

את הבכור בגיל שלוש (חודש וחצי אחרי לידה)

האמצעית בגיל שנה ושבע

הגמילה שלה היתה הרבה יותר נעימה.

יתרונות? בגיל צעיר מפספסים בעיקר פיפי, בגיל בוגר מפספסים המון קקי. אישית ברור לי מה אני מעדיפה.. בנוסף לא מערבבים שמחה בשמחה - גיל שנתיים הוא מספיק איום גם בלי מאבקים סביב השירותים.

כרגע הקטן שלי בן שנה וחודשיים עדיין עם טיטול אבל עושה בשירותים פה ושם כבר חצי שנה, מתכננת לגמול אותו בחופש.

ב"ה.

חשוב לי לכתוב את זה דוקא בגלל שהתפיסה המקובלת היא שמתחילים לגמול ילדים בין גיל שנתיים וחצי ל3. זה גורם לאמהות לא לחשוב בכלל על גמילה למרות שבהחלט אפשר וכדאי לפני.

עד לפני פרוץ החיתולים החד"פ לעולמנו רוב הילדים היו נגמלים בין גיל שנה לשנה וחצי (סביב 90%). מאז גיל הגמילה הולך ועולה בהתמדה ונוצרות המון בעיות סביב הגמילה שלא היו בעבר (רפרפתי עכשיו קצת על כתבות בנושא, וראיתי באיזה מקום שחמישית מילדי הגן - גיל 4.5 בממוצע! - אינם גמולים באופן משביע רצון).

בהצלחה לפני גיל שנתיים, כי סיוט לכבס חיתולים... ועכשו זה נוח, אז פתאום גיל שנתיים נהיה צעיר

קודם כל הפותחת העידה בהודעה הראשונה שהבת שלה מוכנה לגמילה. אין כאן מה להתלבט (לא שאני חושבת שצריך בשלות של הילד לגמילה אבל ניחא).

דבר שני גיל שנתיים וכמה חודשים הוא גיל מאד בעייתי לגמילה, בעיני אפילו יותר מגיל 3, מכיין שבגיל הזה מתגבשת עצמאות ורצון עצמי ואם מסבכים גמילה עם מאבקי כח זה יכול להיות מאד מאד מתיש.

דבר שלישי - חד משמעית כן. 90% מהילדים עד גיל שנה וחצי היו גמולים - מניחה ש100% מהילדים התחילו תהליך גמילה עד הגיל הזה.

רביעי ואחרון - בעיני גמילה היא לא תהליך שעובר דרך השכל אלא דרך הגוף ולכן הבשלות הקוגנטיבית לא רלוונטית, שפה זה נחמד אבל לא קריטי (ובלי קשר נשמע שהבת של הפותחת כבר מדברת קצת)

דחיתי ודחיתי עד גיל 3

קיויתי שכשהוא יהיה "בשל" והגמילה תתרחש בין יום. זה לא קרה. הוא פיספס בלי סוף. התמודדנו. כשחלפו השבועות הפיספוסים פחתו לאט לאט ולאחר כמה חודשים הוא היה גמול ופיספס פעם ב... .

וגמילה היא לא מבחן להתפתחות, אלא היא עידוד התפתחות. ממש כמו שלוקחים ילד ביד ו"מוליכים אותו" לפני שהוא הולך לבד, וכמו שמאפשרים לילד לאכול לפני שהוא מסיים להוציא שיניים ולבשל לעצמו.

שגרמו להיצמדויות במעי ולסכנת חיים.

ועושה איתם סיכום מראש שיום או יומיים בשבוע יוכלו להישאר ולבלות אתך, ובשאר הימים הם בקייטנה שתוכלי ללכת לסידורים וכו'.

אני חושבת שממש חשוב הזמן לעצמך לפני הלידה, אני אישית לא הייתי מוותרת על זה.

במיוחד אם יש לך החזר

ושולחת רק כשמתאים לי.

העלות בלי צהרון ממש נמוכה.. 100 שקל לילד בערך

הייתי רושמת ושולחת חלקית

עד סוף יולי, בלי צהרון.

בשנים קודמות, כשהקייטנות היו עד 21/7, זה היה 300.

כנראה זה תלוי מקום.

בדרך כלל זה לפי דירוג של העיר/ המועצה.

אבל זה בערך גם המחיר לצהרון אצלנו.

והקייטנה עצמה, לגנים לפחות עלתה 600 ומשהו..

נראה לי שזה לפי אשכול חברתי של המקום או משהו כזה

ובראש או מולם(תלוי בילדים) להניח את האופציה של פעם פעמיים בשבוע להשאיר בבית

יהיה להם גם את כל אוגוסט בבית אל תדאגי....

ואני לא חושבת שאםשר להקיש משנה שעברה כי שנה שעברה לא היית בסוף הריון. זה מאוד שונה.

אבל צודקת, עם ההיריון זה באמת יכול להיות יותר קשה, למרות שברוך ה' אני מרגישה טוב.

לי נשמע שאת רוצה להיות איתם בבית אבל יש לך חששות (מוצדקים...) אז מחפשת סיבות למה לשלוח.

קודם כל רוצה לומר שזה מרגש לקרוא את זה.

כתבת שאת אמורה ללדת באוגוסט והייתי בטוחה שנמשך המשפט יהיה שאת רוצה זמן לעצמך לפני הלידה.

הופתעתי לראות שכתבת שאת רוצה זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה.

וואו זה מרגש בעיניי!

ברמה הפרקטית

היה פה רעיון לרשום לקייטנות יום בשבוע לא לשלוח אותם ולהיות איתם בבית. או יומיים. לפי מה שמרגיש לך. קחי בחשבון ששישי הם בבית בכל מקרה.

או על אותו רעיון- שיהיו איתך בבית ותדברי מראש עם נערה שתבוא בוקר בשבוע להוציא אותם או לעשות להם איזו פעילות שתשחרר אותך לצאת או לעשות דברים אחרים בבית. מראש... עדיף קבוע אם תצליחי למצוא, שלא תצטרכי לטרוח על זה כל פעם מחדש ואז תוותרי על זה (מכירה את זה...)

על העלות או רובה תקבלו החזר אז באמת פחות מטריד.

שיהיה בידיים מלאות בעז"ה!

כזו שתוכל להתחייב לך.

רצון להיות עם הילדים ולא רק לשלוח למסגרות.
נשמעת אמא מהממת!
כמובן תחליטי לפי מה שנכון וטוב לך.
לפני לידה, אני הייתי רושמת. 

אבל אצלי נכנס מאוד גם השיקול החברתי. לגדולה שלי קשה לשמור על שגרה חברתית בלי מסגרת. היא יכולה לעבור ימים שלמים בכיף בבית, אבל אז כשצריך שוב להגיע לגן או להזמין חברה, ממש קשה לה.

כנראה שמה שאעשה בסוף זה לרשום לקייטנה בלי צהרון, כמו שהציעו פה. אולי חלק מהימים לא נשלח.

בשאגת ארי היה לנו ממש טוב בבית אבל היה לילדים קשה לחזור למסגרות אחרי. הם גם לא רצו ללכת לקייטנות והיה להם קצת קשה עם זה שבשעות הגן אין חברים זמינים.

בחום של יולי +סוף הריון, נראה לי שזה יכול להיות שיקול מכריע.

גם הריון גם אוגוסט גם מילואים ואת מתלבטת?

מה שיכול לעזור מבורך!

אני משווקת לילדים שלי את הקייטנה של בביהס כמשהו כיף והם מחכים לזה!

אני לא רושמת לצהרון כי אני מורה ולא רואה צורך, אבל הכמה שעות האלה בבוקר זו ברכה גדולה, ואחרי זה יש לך עוד מלא חופש להיות איתם!

ככה אחהצ תוכלי להיות יותר פנויה אחרי שנטענת בבוקר.

אגב, אם יש לך החזר מילואים שווה לבדוק אופציות של קייטנות יותר שוות.. 

הילדים שלי מאוד אוהבים סדר ובקייטנה יש נטייה ליותר בלגן, צוות פחות קבוע, לא מתחיל בזמן, אין סדר יום מובנה וזה מציק להם.

ואין אצלינו קייטנות אחרות.

כבר אטרקציה.

ויש יצירות, ומסיימים יוקדם. אצלם זה כבר כיף!

ואצלי האמת להשאר בבית לא היה אופציה, עד שמגיעים לכיתה ד.

חודשיים בבית זה המון לילדים קטנים, חייבים מסגרת חלקית. 

מוסיפה שיקול שלא ראיתי שכתבו-

משערת שרוב החברים שלהם ירשמו. ואז את נשארת איתם בבית בלי אופציות לחברים, זה שונה ממה שהיה במלחמה (אצלנו לפחות).

וגם- אם המטרה היא זמן משמעותי, אולי אפשר להחליט כל יום להשאיר רק ילד אחד (או לשלוח אותו מאוחר יותר מאת אחיו), ולתת לו זמן אחד על אחד עם אמא, מה שיותר קשה להשיג כשכולם יחד.

הממשלה רצתה, שר האוצר הוביל, אך נחלו כישלון לגייס את הרוב מבין חברי הכנסת שיעבירו את החוק.

חברי הכנסת נבחרים בפריימריז במפלגות - הם פועלים מאינטרסים אישיים, לקבל תמיכה ממרכז המפלגה כדי להיבחר מחדש ולא מעניין אותם לשרת את טובת העם והמדינה והכלכלה. 

מכוער ביותר.

חשוב להגיד שמי שחתם על הצו להרחבת הפטור ממע"מ הוא השר סמוטריץ ומי שביטלו אותו הם חברי כנסת רבים מאוד מהליכוד.

פשוט ניתוק עצום מצורכי העם וממה שהליכוד ייצגו, או ניסו לייצג, לאורך השנים. 

סופית: בוטל הפטור המורחב ממע"מ

מקווה מאוד שיהיה לך בסדר..

מעמ.

זה עודפים

כמובן אם עולה במשקל וחיוני סהכ

ב"ה עולה ממש יפה במשקל

מגיל 0 עד 120 אנחנו נדאג לכל דבר, ונדאג שיהיה מה לדאוג

אם אלו פליטות "רגילות", לא הקאה, זה יכול להיות שינוי בהרכב החלב, שהשתנה כדי לענות לצרכים, יכול להיות שינוי בקצב, בגודל הקיבה, המון גורמים משפיעים.

גם סוג הפליטה משתנה עם הזמן

אם זה לא הקאה בקשת

ולא כמות ענקית ומוגזמת לא נשמע שיש מה לדאוג

אצלנו זה הגביר ממש את כמות הפליטות לבערך שבוע, ואז זה חזר לקדמותו.

אבל בגדול פליטות זה לא מדאיג.

אני לא מסכימה שהנראות החיצונית משפיעה על הנפש של הילדים - תינוק בן שנה וחודשיים עדיין לא עם דיעה קדומה וניסיון חיים להשוות ולשפוט נראות חיצונית של מבנה ומתקנים…
 

הילדים כן קולטים ומתחברים מאוד למטפלות אהובות שנותנות יחס, אהבה, דיבור ושפה מתונים ולא עצבניים ולחוצים

אני בטוחה שאת גם מכירה את התופעה שקונים או נותנים לילד קטן צעצוע שווה ויקר - והוא דווקא נהנה לשחק עם המגירות במטבח, לפתוח דלתות, לשחק עם דברים הכי פשוטים בעולם…

אני הייתי בוחרת במעון השני בלי שום ספק 

4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.

אם נניח צריך להחליף טיטול-יתחילו לריב מי תחליף?

בכל המעונות שראיתי עד היום כל מטפלת מוגדרת לקבוצה. ברור שהן עוזרות אחת לשניה.

מאמינה שלא הבנת נכון.

ואני הייתי הולכת על המעון הישן. אבל את מכירה את עצמך הכי טוב

החינוך שם גם דתי ומטפלות צנועות ולא עם סיגריה וגופיה אבל המקום המקום…: 

אני עבדתי במקום חדש נקי וכו עם אווירה זוועה

ובמקומות לא הכי נוצצים אוירה טובה ונעימה בצוות וכמובן לילדים.

במעון כי לא יכולתי להיות שם עוד רגע

יש גבול לכמה ישן אפשר להיות

זה הרגיש לי נורא לחוב על לבוא למקום העתיק הזה כל בוקר מחדש וסירבתי

נראות נעימה ויפה מרחיבה את הלב והדעת. גם אם לילדים זה לא משפיע, זה משפיע על המטפלות, וכשיפה ונעים מסביב, זה עושה טוב, וכשטוב להן טוב לילדים שלנו.
כמה נקודות למחשבה- במעון 1
האם הוא רק מבנה ישן?
או שיש הזנחה מבחינת משחקים וחפצים, כלים- כלומר שהםם ישנים, מלוכלכים, שבורים?
האם יש עומס משחקים שהצטבר, או יש סלסלאות מסודרות לפי משחקים, והם מזמינים?
4-5 מטפלות על כל הילדים- מניסיון, זה לא הכי טוב לפעמים.
אין לילד דמות אחת שהוא מחובר ואוהב, אלא כל אחת עושה קצת, וזה מבלבל לפעמים.
מצד שני, הוא יכול להתחבר למטפלת אחת ובבקרים למשל להירגע אצלה, וזה מעולה שיש לו דמות אהובה. אבל תחשבי מה קורה כשהיא לא באה??
 

מעון 2-
נשמע מעולה, האם שני המעונות קרובים לביתך?
אני הייתי חד משמעית הולכת על מעון 2
אצל ילדיי, היה טוב יותר כשהייתה דמות אחת מובילה- מטפלת קבועה ולא כמה ביחד...

עשיתי סיבו קצר ומהיר זה נראה שהמקום יישן

הגימבורי לדוגמא מדכא ממש 

ובדיקץ בטא שני שעבר בטא 13,642

לגבי הווסת לא ממש יודעת קיבלתי פעמיים מחזור אני מניקה

נצפה שק חלמון

נצפה קוטב עוברי לא נצפה דופק

מתאים לשבוע 5+5 

אצל אחותי גם 

שבאתי בשבוע שאת הגעת ולא נצפה אפילו עובר!

כדאי להגיע החל משבוע 8 לבדיקת טולטרסאונד הראשונה כי לוקח זמן לעובר להתפתח ודופק לא רואים בשבוע כזה צעיר.

תהי רגועה ותחזרי על זה שוב עוד שבוע וחצי שבועיים

בהצלחה 

פשוט הגעתי ממש ממש ממש ממש מוקדם

ובסוף נצפה דופק ועובר והיום התינוקת שלי כבר בת 9😊

אם הביוץ לא היה סמוך לטבילה, אלא כמה ימים אחרי, אז ההריון עצמו צעיר יותר.

תחכי כמה שאמרו לך ותלכי להיבדק שוב.

אולי יתקנו את גיל ההריון.

רק אם המחזורים שלך קבוע 28 יום. לרוב הנשים זה לא ככה. לי היו הריונות שידעתי שהיה לי ביוץ מאוד מאוחר (הבדל של כמה שבועות+) ברמה שאמרתי לרופא שזה לא רלוונטי תאריך וסת אחרון וקבעו לי רק לפי אולטרסאונד. אם את מניקה אז ממש הגיוני שהמחזורים לא סדירים.

אצלי בהריון הנוכחי לא ראו דופק, קיבלתי ציטוטק, ו3 ימים אח"כ ראו עובר עם דופק תקין.

כדי לקבוע שלעובר כבר אין דופק ולא עדיין אין דופק צריך שני פרמטרים: 

1. שיהיה מעל 7 מ"מ

2. שיהיו 2 US בהם לא נצפה דופק בהפרש של כמה ימים.

בכל מקרה אם את לא יודעת מתי בדיוק היה הביוץ, את לגמרי יכולה לחזור עוד שבוע ובעז"ה תופתעי לטובה.

מה כתוב לך שהאורך שלו?

השבוע פחות משנה, כמו הגודל שלו

השבוע משנה בעיקר אם את אחרי מעקב זקיקים ויודעת תאריך מדויק

בשורות טובות!

ממש הגיוני לא לראות דופק בכזה גודל של עובר.

על סמך מה את אומרת שאת בשבוע 7? מתי גילית על ההריון?..

שלי, כשהיה 4 מ"מ, אמרו שהוא תואם שבוע 6+1, ולא היה דופק.

ואחרי שלושה ימים כבר היה דופק.

הסימון הזה שצירפת, מתוך התמונה שלך. אמור להיות כתוב לך מה האורך שלו...

בכל מקרה, שני התרחישים אפשריים... זה לא קל לחכות את הימים האלו. חיבוק!!!

היה באורך 2 מ"מ.

אצלי כבר ראו דופק, אבל ממש הגיוני שעוד לא יראו.

אם את שבועיים אחרי בדיקת שמתם אז מאוד הגיוני 5 פלוס 5.

כנראה פשוט ביוץ מאוחר וצריך לבדוק שוב עוד עשרה ימים.