משום מה המכוניות בנתיב השמאלי נסעו לאט מאדבוז
לקח לי שבריר שניה לקלוט שאני על 160. לא טוב. אני אדם בוגר ולא אמורה לעשות מעשים מטומטמים.

אתמול בלילה הלכתי לישון מוקדם, אבל לא נרדמתי. ואז דסי שלחה הודעה לשלום, הרב פירר דיבר איתם ואמר שיש סיכוי גדול. החום שלו עולה לסירוגין, לחץ הדם יורד, זה סימן שהגוף נלחם, נלחם חזק.
הוא הסביר שהחום העולה מסייע לגורמי הקרישה, שלחץ הדם הנמוך מסייע לדם להיספג ולהתנקז בעצמו, שהיו מקרים כאלו שנרפאו.

זה נתן לי פתח של מחט לאולם שכולן אופטימיות, ונרדמתי בבת אחת, ישנתי 11 שעות ברצף. הייתי צריכה את זה.
לקום לחיבוק של מנדי היה תענוג של ממש, למרות שהוא היה רטוב מהבקבוק שנשפך עליו בלילה.

הכנתי אותם לגן, סוף סוף לבושים נורמלי ומסורקים (עד כמה שאפשר לסרק קרחים) התקלחתי המוןןן זמן, ונסעתי.

אני פה עכשיו, תמי היתה בהלם מהאנרגיות שלי, אבל לי פשוט אין כוח להיות עצובה יותר.

דסי כרגיל עשתה לי מצברוח מעצבן כשאמרה לי שאבא ואמא בכו בגללי ודאגו מאד כל התקופה הזאת, ולמה אני עושה להם תמיד רע על הלב כשאני נהנית בבית מלון.
כמובן, תמיד שלחתי להם תמונות שמראות כמה כיף לי, אז אי אפשר להאשים אותם.
גם הם היו ערים בלילה, לא מאשימה אותם.

אבל שמחה שהם עזבו. בכל מקרה מורדי הרבה יותר נחמד ממנה. באמת בנאדם טוב. גם דסי בנאדם טוב בעצם. פשוט... היא לא יודעת להתנהג... לא משנה.

יש לי פה עוד כמה שעות. יהיה טוב!
איי דסי דסיים אהבה ~
יאללה שרה
השמחה בכוחה לשבר חומות

יהיה בסדר בעזרת ה'
מתפללים!
שרה את כותבת מרתקיהיה בסדר....
תודהבוזאחרונה
למה?אנונימי (פותח)

פשוט למה?

אני אוהבת איך אחרי שנים אפשר לומר הכל כי לא אכפתסלט

לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע

 

וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי

לא הייתי מסוגלת בכלל לספר

 

אלוהים 

 

הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.

האם יהיה מקום שלא כואב לי להיות בואנונימי (פותח)
אני לא אוהבת לחשוב על עצמי בתור בנאדם אומללסלט
אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי
אני חושבתסלט
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ג באדר תשפ"ב 20:27
...
די להיות פתטית
אני לומדת לאהוב.פסידונית
אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית
וכמו שדניאל אומר זאת ספירלהפסידונית
ואני מטפסת בה בגאון
זה יפהפהסלט
בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך
טוב את צודקתפסידוניתאחרונה
אהבה זה לרצות לראות
מתגעגעת לחור תחת הזהסלט
רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

את לא צריכה לעזוב אף אחד כי הוא לא בא טוב בעין של אף אחדפסידונית

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

זאת היתה הסיבהסלט
הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל
את לא צריכה את עמותת הילל.פסידונית
זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש
אני מפחדת מזה ממש מירי. רועדת מפחדסלט
אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה
אני האחרונה שיהיו לה תשובות לזה האמתפסידונית
אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה
האמת את צודקת לגמריסלט
יהיה בסדר.פסידונית
אני רוצה להגיד לך עוד משהופסידונית

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

זה ברורסלט
אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה
זאת ירושליםפסידוניתאחרונה
אז זה נקרא אונס סדרתי?אנונימי (פותח)
ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???

אולי יעניין אותך