ימ"ל עם הילדים
שירה עם משה
מירי עם הפלאפון החדש
ואני עושה קולות של דג

ושמחה כל כך על הסטטוס שהעלת

מה עם הרהיטים? ניסית ברהט?
סליחה בדיחה של עייפות

לגבי אבא שלי, לפני כמה ימים הוא לא הצליח לעכל אוכל והכל יצא, ואמרו שקרסו לו המעיים, אבל היום הוא עיכל שוב אוכל!!! עלה לו החלבון בדם והסוכר!!!
והרופא היה בהלם
ואמר שיש מצב שיחול שיפור נוסף בימים הקרובים

אני כל כך שמחה ומתפללת ומקווה, באמת!


-

חח קורעת את


האמת ב"ה נסעתי היום למרכז, חנות ענקית שחשבתי לקנות שם מזרון למיטה ההיא מאיקאה
ויש להם סחורה איכותית, אז ברוך ה' קניתי משם את כל הריהוט
(חוץ משולחן סלון ופוף שאני רוצה, אבל זה בהמשך בעזרת ה')


מכונת כביסה ומקרר בהמשך.

וסכו"ם חח

שרק יילך וישתפר

ממש משמח לשמוע.

וואלה עלו על משהו

כלומר על אותו דבר שעולם הדייטים הדתי עלה

חזרתי להיות בלק"ית

יאללה מי רוצה לצאת עם חברה שלי?
היא גריפינדור מושלמת ויש לה אופניים עם סל

חטפתי דיכאון לשבועיים

תחשבי שזאת התמונה היחידה של עצמי שיש לי מהשנתיים האחרונות

עצוב מאוד

לא היית מכוערת שם בכלל
הבונוס- במציאות את באמת פי אלף יותר יפה

שלושתינו ביחד

ורק אנחנו יורדות על עצמנו על כל קילוגרם עודף?

ובואי את אחרי לידות אז בכלל

אני סתם אחרי חצי מגש

תודה שרה יקרה אחת

וואלה עשה לי חשק

אבל למה אני כל כך מכוערת

ולפני כן אני חייבת לקנות בגדים

ולהסגר על האם אני דתייה ואם כן כמה

ועוד ועוד ועוד

אני גם חייבת בגדים
אבל קודם כל מכונת כביסה

אני נסגרתי שאני דתיה סבבה כזה
הכי דוסית בעולם אבל בלב אין מה לעשות
רחמנא ליבא בעי וכזה

יגיע בהמשך גם לריאות, לכלי הדם, לאט לאט

יהיה מדהים לחפור לך

פעם ראשונה שראיתי תמונה שלך זה היה כזה אוי שיט אני לא יכולה להיות חברה שלה היא יפה ומגניבה מידי

אבל ריגשת!

לא שמת לב שמאז לא נפגשנו

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה