ולא מובן...

מישהו יכול להסביר למה? אני עוד לא הבנתי.....

...

Population, female (% of total population) | Data

יש 1.2 אחוז יותר נשים מאשר גברים.

במילים אחרות, על כל 80 בנים יש 81 בנות. זה לא משהו שיכול להיות מורגש בחיי היום יום.

זה שהיא תפסול אותו ממש לא מעיד על גאוה.

ענוה זה בראש ובראשונה נאמנות לעצמי

אלא אם מדובר על בחור איכותי, והיא פשוט מחשיבה את עצמה כהרבה יותר איכותית-

אולי פה מידת הענוה תעזור

יש יותר בנות תורניות/צדיקות שיכולות להכיל עם זה גם עוד דברים

מאשר בנים תורניים...

ובכללי תחושה שיש יותר בנות מבנים חח

(לפעמים אני יכולה להבין איך פעם גבר היה מתחתן עם כמה נשים...)

אבל המשמעות קשה לעיכול:

זה אומר שכמה שלא נעשה השתדלות, אחוז מסוים מאיתנו הבנות עשוי להישאר לבד. 

מפחיד. 

אבל ראיתי את זה מלא בחיים שלי

ולא רק בגילאים שלי, גם בגילאים יותר מאוחרים....

זה כואב, אבל לא רואה מה יש יותר מדיי מה לעשות

כי האחוז המסויים הזה יכול להיסחב עוד הרבה דורות, ובתכל'ס אולי עוד כמה דורות זה יתאזן

(כלומר הרי לא מתחתנים דווקא עם בן זוג מאותו הגיל)

וחוץ מזה-

המציאות היא לא שכל הבנים מתחתנים בגיל מוקדם.. וזה לא בהכרח בגלל הבררנות שלהם

בכל זאת יש הדדיות מסוימת פה בין גברים לנשים

אצלי בשכבה של השבט בבני עקיבא כמעט כל הבנות נשואות, בעוד ש5-6 בנים נשואים

יכול להיות כמה סיבות.

1) בנות מתחילות לצאת יותר מוקדם מבנים (זה דיון בפני עצמו למה זה קורה). לכן בגילאים צעירים יהיה הרבה יותר בנות מחפשות מבנים מחפשים. וגם לאחר שמתחילים לחפש, באופן יחסי בנות מחפשות בצורה יותר אינטנסיבית מבנים, בעוד יש לא מעט בנים שמחפשים בנחת. 

2) את נמצאת בתוך חברה של בנות, את מכירה יותר בנות, ממילא את רואה יותר בנות רווקות ופחות בנים רווקים. בטח בחברה שלנו שיש יחסית הפרדה בין בנים לבנות. אבל זה לא בהכרח אומר שיש פחות בנים רווקים, את פשוט לא פוגשת אותם. 

3) לדעתי רוב הקבוצות וואטסאפ ורוב מיזמי השידוכים נוצרים על ידי בנות, וממילא יותר קל להן להגיע לבנות מאשר לבנים. כלומר בנות יותר נחשפות לדברים כאלה מבנים, ממילא יהיו שם יותר בנות.

4) לדעתי באופן יחסי בנות יותר נוטות להתבסס על הצעות של אחרים מאשר בנים. כי יש בנים שמעדיפים גם לנסות להכיר בכוחות עצמם. לכן יותר בנות יפנו לשדכנים מאשר בנים (זה רק באופן יחסי, ברור שיש גם בנים שפונים לשדכנים). 

5) בדרך כלל שמציעים הצעה אז פונים קודם כל לבן ורק אחר כך לבת. ממילא יוצא שיפנו יותר פעמים לבנים מאשר לבנות, כי אליהן פונים רק במקרה שהבן רוצה. 

אחרי כל הסיבות שכתבתי יוצא שאין באמת יותר בנות רווקות מבנים רווקים. אלא מסיבות טכניות את רואה יותר בנות מאשר בנים. 

יש מי שטוען שיש יותר בנות דתיות מאשר בנים דתיים, כי באופן סטטיסטי יותר בנים עוזבים את הדת מאשר בנות, או נחלשים מבחינה דתית במהלך השנים. אבל אני לא באמת יודע אם זה נכון. אני רואה המון בנים דתיים רווקים, לא נראה לי שיש מחסור.  

גדולים ממנה

וככל שבן גדל יש יותר בנות שקטנות ממנו.. ככה שלגברים כביכול מספר הכלות הפוטנציאליות עולה ככל שעוברות השנים ולבנות להפך

כמות הבנות פוחתת,

פשוט מאוד- בנות מתחתנות צעירות יותר מבנים.

השאלה היא מה טווח הגילאים שנפגשים איתם.

לבנים בגיל 25 הטווח יותר גדול מגיל 20, ואצל בנות הפוך.

אצל בנים שמתחילים לצאת צעירים יש קצת אופציות וככל שהגיל עולה זה גדל, אצל הבנות הפוך.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

מה אנשים יגידו,

האם הם יהיו רגישים,

עם טאקט -

זה לא בבחירתי ובשליטתי.

ותמיד יהיו אנשים שיגידו משהו חסר טאקט\לא רגיש,

ולא תמיד זה יהיה מישהו שנוח לי להגיד לו משהו, לשקף לו את הבעיתיות.

מה שאתה מגדיר כמידה נכונה, זה עניין סובייקטיבי בעיני,

ולכן

זה משאיר בידיים שלי את הבחירה מה לעשות עם מה שנאמר.

אני יכולה לבחור לאיזה כיוון לקחת את הדברים.

כמה הם ישפיעו עליי.

בסופו של דבר קשרים עם חברות מבוססים על מה שקורה לנו בחיים.

וחברות נשואות - קורה להן בחיים זוגיות, משפחה, ילדים.

אם הן יהיו חייבות לא להזכיר את הדברים האלה בנוכחותי, מהר מאוד החברות שלנו תלך ותתמסמס,

ויישארו רק החברות שבאותו סטטוס שלי.

אמרתי כבר בהודעה הקודמת - "אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך"

אני כמוך, אני גם לא רוצה שאנשים ילכו לידי על ביצים, וכן, אני גם רוצה לשמוע חוויות מנישואים ומאנשים שונים על מה שהם חווים שלהם יש ולי אין - ואין לי עם זה שום בעיה.

אז קצת מוזר לי שהסברת לי את מה שכבר אמרתי, ברור שאני רוצה לשמוע (כמעט) הכל, השאלה מתי ואיך.

ולגבי הגישה שאת מביאה פה - 

נראה לי שאת גם כמוני וכמו פותחת השרשור תבחרי להעלב אם את חושבת שזה מעליב לפי ההערכה הסובייקטיבית שלך.

רק את מציגה שלפעמים אי אפשר לשקף את הבעיותיות לצד השני, זה בהחלט נכון. זה לא אומר שמשהו מסויים לא מעליב.

זה כן אומר (ופה אני מסכים איתך) שאני ישלים עם זה, אבל כן, מי שיהיה יותר חסר טקט כלפי זה ישפיע על הקשר שלי איתו.

ולא נראה לי שפותחת השרשור כתבה משהו ביחס לבחירה שלה על מה שהיא יכולה לשלוט בו, אז לא נראה לי ששייך דיון על זה בהקשר לתגובה שלה.

ולפרוק דבר שמציק מצד הזולת - יכולה להיות התמודדות מצויינת.

ברור שההתמודדות לא נעצרת בכך, נכון, אבל זה לא סותר את האמור לעיל.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים