הבעיה שהתעודת יושר לא מכוונת כלפי הנושא המדובר 

ביחס לזה - זה נשמע לי ממש מוצדק.

רוב התוקפים מינית - הם גברים. זאת עובדה.

כן אני אצפה יותר מגברים להביא ראיות.

באמת זה מדובר על תקיפות מיניות ולא על תקיפות אחרות.

ואכן אתה צודק שזה לא פשוט שאפשר להתקבל כל כך בקלות לתפקיד כל כך רגיש וחשוב.

תקיפות מיניות על בוגרים - נעשות לרוב נעשות ע"י גברים. אחוז הנשים הוא קטן מאוד בתחום הזה.

ברור שרוב המטפלות המתעללות יהיו נשים, כי הן היחידות שעובדות בתחום.

אני רואה צורך לחשוב על סטטיסטיקה. כי זה מה שיש לנו.

זו טענה לא מוכחת.
אני יכול לטעון שכוס הקפה הראשונה שכל אדם שותה בבוקר היא תחנת חלל חייזרית שנוחתת בכל מטבח על השיש לפני שקמים בבוקר, רק שזה "לא מדווח" ולכן "אין נתונים".

שכשם שאתה מקבל את טיעוניה של לולה קידר בעניין הזה, כך תקבל גם את הלוגיקות והטיעונים שלה נגד בתי הדין הרבניים והשוביניזם שם (מאמרה התפרסם בדצמבר 2015)

כדי שיהיה יותר ביקוש, ואז יהיה אפשר לסנן.

מקבלים כל אחת, אבל לגמרי.. זה באמת עצוב כמה שזה מחריד.

זה ברמה של להגיד לא לאישה מבוגרת, מסורה, מדהימה, עם ותק של כמה שנים במשפחתון פרטי,

כי ימי העבודה שלה מוגבלים יותר,

ולהכניס בשמחה צעירונת לא מוכרת ובלי שום ניסיון, ותק או המלצות-

כי הקריטריון החשוב למנהלת הוא הרבה ימי עבודה, ולא אופי העבודה עם הילדים.

מצד שני- מעלה נק' שלי אישית צורמת וכואבת מאד.

בעבודה שלי כמטפלת נפגשתי עם המון ילדים, קבוצות שונות, הרבה הורים.

מנק' המבט של המטפלת- להורים לא אכפת מה עובר על הילד במשך היום.

אז ברור שזה לא נכון, ואני לא באמת יודעת וכו',

אבל מתוך עשרות הורים, במשך שנה שלמה, יש הורים בודדים (אפשר לספור על יד אחת)

שאתה מרגיש שהם בוחנים, בודקים, מתעניינים,

וגם מודים למטפלת בצורה שמביעה הערכה אמיתית של שעות של בילוי וליווי של הילד שלהם.

רוב מוחלט של ההורים, 90 אחוז, מגיעים במשך שנה שלמה בתחילת היום, בוקר טוב למטפלת, נפרדים מהילד והולכים.

מגיעים בסוף היום, חיבוק אוהב לילד, תודה למטפלת והביתה.

אפס התעניינות 'איך הוא הרגיש היום? מה עשיתם היום? היה לו יותר טוב מאתמול?..' וכו'.

אני אישית חוויתי את זה כמאד מתסכל, וגם פוגע וכואב.

כמובן שלא פוגע אישית, כי אני באמת מבינה שמדובר בחוסר מודעות, והורים עסוקים ואין פניות להשקיע דקות בודדות של תשומת לב לאיך עבר היום על הילד היקר שלך,

אבל בכל זאת.

אז לפני שמאשימים את המנהלת, המטפלות, משרד החינוך וכו' וכו'-

הורים יקרים- תבדקו טוב טוב, תתעניינו, תבחנו, תדאגו ותוודאו שהילד שלכם נמצא באמת בידיים טובות.

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  

ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  

שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה

אם זה כך, אז על מה אנו נתבעים אחרי 120?

אם זה כך, מה יגידו בעלי תשובה שחזרו מעבר להרי החושך ועכשיו צריכים לשנות ה כ ל?

כדאי להצטרף לסדנא של הרב פנגר, או לשמוע אותו (הידברות) - באופן קבוע, יכול לעזור.

יהדות היא לא  אקזיסטיאליזם (לא אייתי נכון....)  נוסח קאמי ( לא דיברו כאן לפני זמן מה על בחירה חופשית....?) - יש אלוקים!

במהות - באמת לא, כפי שכתבו לפני, אבל הרגלים - כן.

"הכוח לשנות" - ברברה ברגר.

גם "התבוננות פנימית" - ד"ר יחיאל הררי. ביוטיוב

ויש מן הסתם עו ד המון חומר.

וחוצמזה "אין יאוש כלל"!

עד שליבך יתנגן - אלומה לב.

עד שליבך יתנגן , אלומה לב. ספר. לפי שיטת ימימה.

נפלא. (פונה לבנות ונשים משתתפות הקורסים שלה אבל מתאים לכולם). לדעתי.

לאחרונה נתקלתי בו

אולי אחרי זה אני ממש אפתח אותו