ואני גר לבד ויודע יופי לבשל ולבכס

לדברים יותר עמוקים מלהרכיב דברים שאיש מקצוע יכול לעשות

כולנו צריכים שיאהבו אותנו כמו שאנחנו, ואת צריכה מישהו שיאהב אותך פחות תלויה בו בדברים כאלה

ביצת קינדר כ'הרכבתי משהו' (: אבל אממ, בהחלט מרשים! 

-צוחק-

אני מאלו שחושבים שרוב הדברים שנשים עושות, הן יבצעו טוב יותר מגברים

וזו בדיוק הסיבה, מדוע הן צריכות לעשות את זה.

כביסה

כלים

החתלה

הרכבת דברים

בישול ואפיה

אין, פשוט הכל.

כל הכבוד על היוזמה.

באמת הייתי חושב כך הייתי סותם. (:

לגמרי בעד שיוויון והגבר צריך לעזור, לתמוך ולהכיל בכל מה שרק אפשר.

אני סתם מהתל.

וסומך על הכישורים של חיות ללא עוררין. (: 

אני רואה את הפרסומת לזה בראש- 

נשים: עולם ללא גברים

עולם:   מתנדנד

שאר כוכבי הלכת: /ידפרצוף/

אבל באמת- בדרכ מוצרי הרכבה עצמית מתנדנדים, לא משנה מי מרכיב.

אם את רוצה מוצר חזק,

לפני הצמדת המשטחים או הברגת הברגים, מורחים גם דבק נגרים. <במוצרי עץ>

בפועל אף אחד לא עושה את זה, אולי מאותה סיבה שאם החיים שלנו מתנדנדים

ואנו לא טורחים להדביק, אז מי אתה רהיט שתזכה לכך.

במתכת, זה יתנדנד לנצח ומדי כמה חודשים צריך לחזק.  

ותשלח לה הודעה. תציע לה שתיפגשו. יש לי הרגשה שאתה ממש מבוקש כעת בקרב בנות הפורום

האטורי האנזו- זה רק נראה יקר. 

אני יודע שזו דמות מטופחת עם מראה נוצץ וערימות של בלינג בלינג

אבל זה לא כך. זו דמות רדודה וחסרת

מעצורים שלא פעם מסבכת אותי. אל תטעה.

ואני די בטוח שכולם כאן נחמדים לכולם ומבוקשים באותה מידה,

ועם כמה שהייתי רוצה לעוף על עצמי, הפעם זה לא קשור אלי.

והתא שלי כמעט ריק מהודעות, אעפ שקבלת הקהל היא עד 4:00 בבוקר.

ההודעה היחידה שקיבלתי היתה- ניצלת 75% מנפח הגלישה.

אז לסיכום:

האטורי האנזו: 

רמת אמינות: בכל שבע שניות בעולם נמכרת שברולט

רמת אמינות: 'מיד נתפנה ונעמוד לשירותכם'

רמת אמינות: 'אני לא רעבה'

רמת אמינות: המנהלת: 'אז אני אעשה את זה קצר, רק מספר מילים'

רמת אמינות: אבי ביטר עם חולצת מדריך כושר

רמת אמינות: 'בשקף הבא זה יהיה ברור יותר'

רמת אמינות: 'אני אקח רק ביס קטן'

בגדול, בנאדם משכמו ומטה שהבינוניות מושכת אותו.

עד כאן לגבי הפורום הזה.

באינסטה.. כל הכתוב כאן בהיפוך. אבל זה אינסטה, אתה יודע.  ובחיי שאין לי מושג מה העניין בלדעת אם קמתי בבוקר

ואיך שותה את הקפה שלי. אנשים, לך תבין.

<סתם, אתה רואה? הדמות עושה את זה שוב! אין לי ביקוש בשום מדיה> 

<אם כי בטיקטוק.. טוב, סותם>

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.