"אשרי אדם מפחד תמיד".. זה חלק מהחיים.

אתה יכול לשאול אותה אם אתה צריך לפחד

אם היא תענה "לא בטווח המיידי", זה יקפיץ כנראה את הקשר.

אם היא תרצה להסביר למה כן, זה יתן לך כיוונים חדשים.

אם היא תברח, פתרת את הבעיה

ואתה באמת חושב שסתם ככה בתוך קשר כדאי לשאול דבר כזה? 

לא יודע.. לא נראה לי מקרין טוב על הקשר.

ברור שצריך לפעול בהגיון. אבל מצד שני כדאי לדעת שיש אופציה כזאת ולשאוף אליה.

כשזה יהיה אפשרי, ובדרך אפשרית, אז שואלים. ברור שלא לפני

אבל זה שאין לו יותר מה להגיד, זה עדיין לא אומר שהוא לא צודק

אלא זה מן הסתם בגלל שאחרי שהוא הסביר את עצמו הגיעה מחשבה שהצליחה למצוא שהוא טועה.

אני שואל מה המחשבה הזאת...

היום עלתה לי מחשבה של "בחיאת מקסימום שתלך, יש עוד בחורות" וזה קצת עזר האמת.

אולי יש משהו יותר רציני? 

הפחד שלנו הוא כמו ילד קטן שצריך יחס. הוא לא צריך הרגעה רציונאלית. ולכן כשנותנים לו את הצומי שהוא צריך, הוא פשוט מתמזער ונעלם.

ואם הוא לא נעלם, אפשר פשוט להחזיק אותו. ולצעוד איתו יד ביד. זה על אותו עקרון.. ברגע שיש לו מקום, הוא כבר לא משתלט.אפשר לחיות איתו. להתקדם איתו. ליצור איתו קשרים.

ובסוף לקפוץ איתו יד ביד למים. (ולהטביע אותו)

בהצלחה

אצלי פחדים עוברים רק על ידי שכל. 

אם אני אתן לו מקום בלי לסתור את הטענות שלו הוא פשוט ישאר כדי להרוס לי את החיים.

לפעמים זה טוב שמדברים עליו, כדי להכניס אותו לפרופורציה

או כדי לראות שאנחנו לא היחידים וזה תופעה מוכרת. 

אבל סתם ככה הוא לא נעלם לבד פתאום כי נהייתי חבר שלו.  מניסיון כואב תאמיני לי.

אם כן תלחם בו רציונאלית.

(ואם הוא רציונאלי אני מאמינה שזה לא פחד, אלא חששות שיש סברא הגיונית שהם יתגשמו, או מחשבות אובססיביות)

אתה כותב שהוא לא נעלם כי נהיית חבר שלו. אין לי מושג איזה מן חברות יש לכם, אבל שוב, אם מדובר על פחד משתק, על רגש הפחד, אז דמיון מודרך מהסוג הנ"ל ממש עוזר.

כשתהיה לי סבלנות אולי אכתוב באריכות יותר. אבל היסוד הוא, להרפות. להפסיק להלחם. לתת מקום.ולא להיות כל הזמן עם יד על הדופק ולבחון את מדד הפחד. זה מועיל מאד.

מרוב ששמעתי הערות וגערות בחיים, 

המוח שלי לבד מזהיר אותי שכל מילה שאוציא מהפה או מעשה שלא הכי יתאים לשני

כנראה יביא תגובה כועסת... זה טראומה. 

העניין הוא שכל פעם בשעת מבחן - זה יוצא החוצה ותופס שליטה על המעשים והדיבורים

אז כן, זה פחד די משתק.

יש לך עצה איך מפרקים?? 

אני אשמור את מה שכתבת... יפה מאד.  

וגם לא קראתי את התגובות שאחרי, אבל לפי מה שכתבת כאן, אני חושבת שיש מקום לטפל, ולא לחפש פתרונות של זבנג וגמרנו. 

הפחד הזה יכול לגרום שמראש לא אאפשר לי להיפתח לאנשים מחשש לאבד את מה שנפתחתי אליו 

אומרים מה שבא להם, עושים מה שבא להם, לא מוותרים על הרצונות שלהם.

שתהיה גם הבחורה הכי יפה בעיניהם. הם לא יתרפסו לרגע...

אז כנראה שזה לא קשור לאמונה.

ניסיתי את הדרך של האמונה, זה כמו פלסטר, בלי עבודה פנימית מתישהו זה נופל ומגלים שהפצע קיים.

זה קשור. 

זה לא עניין של גבולות, לא שהם מזלזלים בבחורה או עושים דברים רעים.

הם פשוט לא מוותרים על האני שלהם בקשר. 

להשאיר רגע את האמונה בקב"ה בצד.

קודם להאמין בעצמי ולנטרל את הפחד מתגובות של אנשים.  אם כופר יכול גם אני יכול.

לא אמרתי שאמונה וביטחון זה לוותר על עצמי, אלא הפחד הוא שגורם לזה. 

אמרתי שאמונה וביטחון בלי עבודה טבעית מונעים את זה אבל רק לתקופה מוגבלת

למה לשים אותה בצד?

למה לשים אותה בצד? 

כי כשאין בסיס פנימי טוב האמונה משמשת לעצלנות וותרנות. 

מי שמאמין אז יש לו סיבה טובה לפעול למימוש האמונה בה הוא מאמין.

מי שלא מאמין יכול לשבת רגל על רגל, הרי ממילא אין סיבה לפעול. אם אין אמונה - אז בשביל מה כל הטרחה?

אולי כדאי לחשוב על המשמעות של המילה אמונה?

גם אם הוא חילוני וכופר.  

הרי אמונה בא-להים מוסיפה לך יעוד, חזון, מטרה, שליחות.

אם מישהו שלח אותך למשימה חשובה - אז בטח שהוא גם נתן לך את הכוחות לבצע אותה.

מה אני אגיד, הזיהוי עצלנות ואמונה, זה זיהוי לא נכון. זה בדיוק הפוך. 

נראה לי שכדאי לדעת את זה.

ואמונה בכך שגם לא תמיד אנחנו מרגישים כל מה שצריך להרגיש זאת גם אמונה טובה.

היא נותנת לנו מודעת למדרגה שלנו וממיא אנחנו יכולים להעלות ממנה.

גם אם הוא חילוני.  סתם אחד שלא אכפת לו להגיד מה שבא לו בלי חשש. 

עזוב את אמונה, חלאס.  לא עוזר לי, דרך ארוכה מידי, וגם לחילונים יש ביטחון עצמי.

אני מכיר יותר טוב ממך אנשים במצב הזה שאמרו להם אמונה אמונה והם ניסו ונשארו בלי כלום. 

זה מאד פוגע שבמקום לנסות לעזור מנסים להתפלפל איתך

אמונה בא-להים לא סותרת את האמון שאדם נותן בעצמו אלא היא מחזקת אותו. זה לא פשוט?

ותקרא את העריכה.

כנראה אני צריך מישהו שיותר מבין בנפש האדם.  התייאשתי ואין לי כוח לפלפולים.

תודה על הניסיון לעזור.

אני אתייעץ עם קרוב משפחה שלי

אמנם חילוני שונא דת, אבל הוא מדבר תכלס וקולע בול...

אני לא מחפש עכשיו דרגות של צדיק שלא חושש משום דבר..

נתחיל מלהיות כמו בנאדם נורמלי.

א. לא מרתיע, אולי יכול להקשות טכנית 

ב. יש לא מעט מדרשות שהבנות לומדות תורה ברצינות ואף ממשיכות לשנה נוספת במתכונת מסוימת ( הרובע, נשמת, מגדל עוז ועוד ועוד) 

אולי שווה לך לשקול לפנות למקומות בסגנון 

בהצלחה! 

תזכור שאתה צריך אחת מיוחדת ויחידה עבורך. 

אני כמובן מודע לזה שאני מחפש רק אחת, ואני בטוח שמי שתכיר אותי לא תפסול אותי על כך שאין לי ווטסאפ כי היא תבין שזה לא נובע מסגירות או צנזורה או משהו כזה, אבל כן יש לי חשש שזה ירתיע בחורות מלפגוש אותי, ויש בי מקום שגם מבין את זה, זה חריג מאוד בציבור שלנו, ואני חש את זה על בשרי בחיי היום יום שלי...

היא לא תתרגש מזה.

ואם כן בעיה שלההה

אל תתעסק במופלא ממך.

יש מספיק דברים שהם כן ברשותנו שיוצרים עומסים, חבל להתעכב על דברים שלא נתונים לשיקולנו

כמו שכתבתי, יש מיזמים קטנים, חלקם גם בישיבה שלי, שלא מצליחים להניב הצלחות משמעותיות, אלא רק משהו פה ושם. אני כמובן יורה לכל הכיוונים, אבל כרגע המצב לא נראה מזהיר במיוחד

לא חושב שיש תפיסה עדיפה יותר, אבל הגדרה מפורטת תעזור יותר מהגדרה אמורפית שכל אחד מתכוון משהו אחר.

גם נושאים כמו מציאות ה', תחיית המתים, עולם הבא, ביקורת המקרא וכו'. באופן כללי זו נקודת המוצא שלי בכל נושא שאני פוגש - להעמיק ולהגיע למסקנה עצמאית אם אני מאמין בזה ובאיזה אופן.

מדוע שדכנים זה דבר זר?

אגב. חכמת ההמונים אומרת ששידוך טוב באמת זה שידוך שמציע מישהו שמכיר אותך כגון אח או אחות שך אחד מהצדדים

ותגיד לחברים או בני בנות משפחה מה אתה מחפש

ותתקשר למספר טלפון שהכי נראה לך נכון להתקשר אליו,

יצא לי מזה פעם דייט אחד

אורות עציון, שבות רחל, דניאלי - שמרניים

נשמת, מגדל עוז - טיפה יותר פתוחים

אפשר גם לנסות את במדשרת בר אילן

במקומות שמרניים תבדוק אם הבחורה פתוחה מחשבתית כמו שחשוב לך.

במקומות יותר פתוחים בדרך יהיה יותר צורך לבדוק יותר את הדוסיות (אדיקות בשמירת מצוות וכו').

זאת גישה סטיגמתית להחריד, אבל כל עוד מבררים אין בעיה להשתמש בסטיגמות.

כאשר נפגשים עם בנאדם - אז כל הסטיגמות בטלות ומבוטלות. צריך לבוא נקי למפגש עם בנאדם. בלי דעות קדומות ועם הרבה סקרנות ומוכנות להיות מופתע.

ממש לא הייתי שמה באותה קטגוריה.. אורות עציון הרבה יותר פתוחים

ביחד עם שבות רחל הייתי שמה נגיד את הרובע. אורות עציון נחשבים די באמצע בים מגדל עוז לשבןת רחל נגיד

וגם חושבת שיש הרבה שלא לומדות במדרשות או לומדות קצת במקביל לתואר..

הייתי מחפשת באורות עציון או בנשמת, אבל לדעתי ממש לא כדאי להתקבע על העניין של מדרשות

שגרירים בלב למשל זה לא רק מדרשות, אבל אין כ"כ הצעות רלוונטיות שם.

כי זה פחות משנה לנושא הזה.

ולדעתי גם נייר לקמוס של הרבה אנשים. בעיקר כאלה שחיים שם.

אני מסוגל להבין את סיפורי בזבוז הזמן, אבל יכול להיות שזה באמת מקלקל לך כי בסוף ווטסאפ זה כלי עבודה. אישית אני הפרדתי את הקבוצות מהווטסאפ הרגיל שלי מאחר שאני גם צריך לחיות.

לא צריך לחכות ליכולת כלכלית כדי להקים בית.

ביחד עם ההקמה מגיע היכולת.

אחרת אתה מגיע לגיל 35 ומגלה שאתה עדיין 'חסר יכולת'

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

הזכרת לי את השיר של ליאור נרקיס.

שהוא מחפש חתולה מבית טוב

מניח שאתה מכיר.

אם לא. גלגל...

תשמע רק אחרי בין המצרים

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלו את הגוף שלה וחזל אומרים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

שזה מבחן..

בסוף מן הסתם כששואלים אותנו שאלה הצד השני כבר מגיע עם תשובה מוכנה.

דווקא יצא לי להכיר אנשים שהולכים עם תשובה לשאלה הזאת.

אני הייתי אומרת אברהם אבינו ושרה אימנו- כזוג. בסוף הם הדוגמה המוחשית לבית של הפצת תורה.. וכשזה הרצון, צריך מודל חזק.

ובכללי כל נושא השאלות וכו', זה בנחת.

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם