לגמרי. מחזק את ידיך.

אגב, אומרים "לשנינו". "לשתינו" זה כשמדובר בשתי בנות. בהצלחה!

רק קח בחשבון אם עברה שנה וחצי.. אולי היא בכלל לא רווקה

בהצלחה רבה! 

שווה לבדוק אפילו בשביל לשחרר

כדאי. מאוד.

ואם אתה אומר שזה נגמר בגלל סיבות שאינן קיימות כבר.

אז מצד אחד, כדאי שהיא תדע את זה. (כי אחרת - אם מבחינתה אתה לא יודע לעורר עניין או אנא עארף, וברור לה שאתה כזה - אז למה לה?)

ומצד שני, שלא תשמע מתנצל. אתה לא "מתחנן"...

אני מניח שהדרך הטובה היא דרך צד ג' שיאמר "מעצמו" כביכול, שכדאי לנסות שוב כי נקודות X Y Z השתנו לטובה בך.

יש סיכוי לך, תמורת כלום ושום דבר, להפוך את ה'לא' הזה ל'כן'...

למה שלא תעשה את זה?

הוא כבר שאל בעבר וקיבל תשובה שלילית.

יכול להיות ששאלה ישירה נוספת, תיתפס בצד השני כקצת מטרידה...

זה כמובן תלוי מי הבנאדם ומה היה אופי הקשר ובעוד כמה וכמה משתנים, אבל לעיתים בהחלט עדיף לפנות דרך צד ג'.

יש מליון סיבות למה לא ליזום, ורק סיבה אחת ליזום.

כמו שלך יש חששות, גם לה יש חששות. סביר מאוד שהיא לא פנתה אליך בגלל חששות.

ברגע שתציע לה - יכול להיות שהחששות שלה יעלמו. ויכול להיות שלא. אבל מה יש לך להפסיד??? תענה על השאלה הזאת.

חוץ מזה - הגיוני שהגבר ירגיש יותר בנוח ליזום מאשר הבחורה.

בעיקר שלא ציינת סיבה מהותית שבגללה הקשר נפסק

אלא יותר משהו פנימי - רגשי לא מוגדר.

השאלה היא:

א. איך לחזור חכם כך שלא תיכנסו שוב ללופ שהרגש בו נחסם?

ב. איך לשכנע אותה.

לכן, לחזור בלי להתיחס למה יהיה הפעם שונה - עלול להיות מאכזב, לא אפקטיבי וכואב יותר מלא לחזור...

אתה צריך, להבין מה הנק ' שהייתה חסרה לה

ומתוכה להציע לחזור.

נגיד, (דוג' בלבד - לא לקחת אישי)

היא הרגישה שאתה לא מפוקס ומסור , מה השתנה שאתה הרבה יותר תתמסר ויותר מפוקס על החיים.?

ולגבי - אם היה משה לא מוגדר אבל הרגש לא התפתח

הייתי ממליצה לך לפנות לפגישת אימון אחת חד"פ שתעזור לך לחשוף 

מה בעומק קרה שם. 

כי אם תדייק את הנק' הזו, תבוא פתוח ומשוחרר

ובלי מה שחסם אותך רגשית.  

(יש בערוץ שלי סרטון מפורט על זה, 
איך לדעת אם לחזור לבחור מהעבר זה נכון לי

נכתב לבנות, אבל זה אותו רעיון לבנים

פשוט ביקשו שלא אשים כאן קישורים שלי)

ה' עימך גיבור החיל! והרבה הצלחה. 

ואם הייתה רוצה אותך הייתה ממזמן חוזרת,תתקדם הלאה לדעתי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.