איכשהו יש אפשרויות יותר טובות לניסוח לענ"ד.

אפילו להוסיף את המילה אופי ספרדי, זה נשמע לי משמעותי בצורה חיובית..

אולי זה רק אני שמגזים.

יש כאלה שאומרים את זה, לגבי עדה מבין האשכנזים?

הרבה "בזכות" השואה, ואכמ"ל

אצל החסידים אולי זה באמת יותר בולט. (חלוקה בין הונגרים לפולנים למשל)

אצל מלא!!

אצל אשכנזים זה היה פעם, היום זה נכחד.

"הוי אלוקי הוי אלוקים
סמן לי דרך לחיים 

אתן מתנה רוצה רק אותה"

• יפיפייה. רק שתיהיה רזה בלונדינית עם עיניים כחולות
• משכיל/ה. העיקר שיהיה לו/לה תואר שני
• קרבי. העיקר שיהיה לו תעודת לוחם

כמו שאני ארצה מישהו עם רמת משכל דומה

ורמה דתית דומה

והשקפת עולם דומה.

אני רוצה מישהו עם מנטליות דומה.

למה זה לא לגיטימי?

רק שלא תמיד זה אומר על המנטליות...

במגזר החרדי למשל בשל החשיבות של השמירה על "מסורת בית אבא" נשמרת הרבה פעמים גם המנטליות. (כמובן שעם הזמן וההטמעות במחברה הישראלית זה הולך ומטשטש, אך עדיין ישנם פערים)

רק שיש לי חשש שחלק גדול מהענין הוא גם "מה המשפחה תגיד"...(שזה קיים גם אצלי, אני לא אומר, רק שנוטה להתעלם)

ואני חרדית אגב.

לכתוב ביידיש?

ואני לא מבינה יידיש.

יש ספרדים שלמדו כל החיים במוסדות אשכנזים וישיבות אשכנזיות, ומתייחסים אליהם כספרדים בעולם השידוכים.

מה ההסבר לכך?

מה לא מובן במה שכתוב?????????.

לבית יש השפעה רבה.

אפשר להתווכח אם שמרנות עדתית היא חיובית או שלילית ויש צדדים לכאן או לכאן.

אי אפשר להתווכח שקיימים פערים מנטליים בין העדות במגזרים מסויימים ואין כל קשר בין זה בין גזענות.

אם לא המוסדות והישיבות הללו?

בייניש, תטעם תרגיש תבין...

בין אחים שלך האשכנזים לבין בעלך את רואה הבדלי מנטליות? או בין אחיינים מהצד שלך אשכנזים לאחיינים מהצד שלו ספרדים? מאוד קשה לי להאמין

כמו שיש הבדל תהומי בין אמא שלי לאמא ישראלית מצויה, אבל אנחנו שנולדנו בארץ לא קיבלנו מזה כלום ושום דבר

לגבי פסק הלכה. זה בדיוק מה שאני אומר. אלה כל ההבדלים בימינו

אגב לא ממש הבנתי מה המשמעות של המיקום של ברכת המזון. וגם אם יש הוא פשוט נשמר מפעם

אצלנו אין שום הבדל במנטליות בין דודים/בני דודים אשכנזים וספרדים

את הרמיזה שלך על המיקום של ברכת המזון אני הבנתי בתור:

אשכנזים- מברכים כל יום- יש לחם בכל יום ופחות בעיות כלכליות.

ספרדים- מברכים פעם בשבוע- יש לחם פעם בשבוע ובעיות כלכליות אבל שומרים את המעט כדי לכבד את השבת.

ובכלל כמעט בכל ההשוואות שאני ראיתי בין אשכנזים לספרדים אני מרגישה שמוציאים את הספרדים יותר טוב.

המקופחים לעומת המקפחים, החמים לעומת הקרים, מכבדי המסורת לעומת אלה שבועטים בה או סגורים בה, האוכל והמנגינות נחשבים יותר טובים אצל ספרדים.

ונראה לי בגלל שאת ההשוואות האלה עושים ספרדים (המיעוט שעדיין חי באכלו לי שתו לי קיפחו לי) כי אשכנזי שיעשה כאלה השוואות בעד אשכנזים יחשב לגזען, וזה לא מרגיש ששמים את אותו הכלל על ספרדים.

סליחה

אלא אם כן אני אוכלת סנדוויץ' באמצע שבוע (מה שדי נדיר),

וכבר קרה לי שקבלתי רגשות אשמה שאני כזאת גויה שמברכת רק בתוך המסגרת של סעודת שבת כשכולם עושים את זה, וכהוכחה יוצא לי אוטומטית "רצה והחליצינו" ו-"מיגדול".

עד שהבנתי את החוסר היגיון פה.

לברך ברכת המזון בכל יום לא קשור לרמת דתיות.

לא חייבים לאכול לחם כל השבוע

רוצים לכתוב משהו, תכתבו, איזה מידע מעבירות שתי נקודות?

במיוחד שאחר כך כתבתם באמת משהו.

אני חיה במשפחה מעדה מסוימת. שני הגיסים שלי מעדה אחרת, והמשפחות שלנו ושלהם חברות ממש טובות.

אמא שלי פי אלף יותר דומה לעדה של גיסי מהעדה שלנו, ואחים של גיסי יותר דומים לעדה שלי.

ככה שנראלי זה ממש תלוי משפחה..

בבית שלנו מתפללים את כל הנוסחים, אוכלים אוכל ישראלי וחוץ מ3 או 6 שעות אין לזה ביטוי...

אז אולי בדור קודם יש, וסבא וסבתא זה הבדל אבל כל השאר אני לא רואה שום הבדל היום.

בעיקר גם תלוי אולי איפה גדלים... למי שגדל בפריפריה/מקומות מאוד עדתיים לכיוון מסוים אז זה יורגש.

מי שגדל ביישוב/עיר מרכזית כלשהי, זה פשוט לא יהיה אישיו אצלו ולא יורגש בכלל..

אולי זה גם קצת הבדל מאז שאת התחתנת להיום..

טוב אל תקומו עלי פה.

כמו שהסברתי, בחברה שמרנית יותר מטבע הדברים גם הבדלי המנטליות נשמרים. ואני לא רואה סיבה להתכחש להם.

ברגע שבחברה מסויימת יש חשיבות לשמירה על מסורת כפי שהיא היתה מדורי דורות. ממילא השמירה על המסורות השונות משמרת את ההפרדה בין העדות השונות, ממילא יש פחות חיכוך, ולכן גם הפערים מיטשטשים פחות והמנטליות נשמרת. ושוב, השמירה הזו היא לא ממקום גזעני. אלא מתוך הבנה של החשיבות של שמירה על חיבור לשורשים ועוד כהנה וכהנה.

ולכן הם פחות פתוחים להיות מושפעים מהצד השני.

ולכן נשמרת המנטליות.

וכמו שחתולה אמרה, אין טעם להתכחש לזה....

אני לא חושב שאצל כל אחד ענייני עדה תופסים מקום. בפרט אצל מי שגדל בחברה שבה כל נושא העדות מטושטש.

וגם אצל מי שזה תופס מקום, לא תמיד הוא מעדיף את העדה שלו. [מכיר כאלה].

מצד שני,  אני מסכים שמי שזה תופס מקום אצלו, ומתכחש לזה, מסבך את את עצמו, ואת מי שהוא פוגש, שלא לצורך.

יש בדיחות על פולנים וקינאה בהונגרים, אבל כששואלים לעדה "אשכנזי" זו תשובה מספיקה.

במיוחד שלא היו לאורך ההיסטוריה הבדלים תרבותיים וגנטיים משמעותיים בין אשכנזים.

עכשיו תנחשו איזו אשכנזייה אני.

קינאה בהונגרים? דווקא לפי מה שאני מכיר (בדיחות יידיש מלפני מאה שנה וכו') ההונגרים הם הכי אלה שאף אחד לא מקנא בהם. אבל לא נפתח פה ויכוחים על זה.

ובפרט בין יהודי אזור גרמניה [יקים] למזרח אירופה [אוסטיודן], אבל זה כבר הספיק להתטשטש.

כמו עיראקים,מרוקאים,פרסים,טריפוליטאים,טוניסאים,מצרים,חלבים וכ,,,אם שכחתי איזה עדה מתנצלת,

עכשיו יש גם אצל האשכנזים,כמו רומנים, הונגרים,גרמנים,צ'כים,וכ,,

אולי ממש טיפה, אבל זה לא מספיק בשביל לפתח סטראוטיפים עדתיים כמו אצל עדות המזרח.

זה הסימן שיש הבדלים.

על אמא פולניה זה לא  נחשב, זו פשוט העתקה של הסטראוטיפ על אמא יהודיה בצרפת ובאנגליה וארה"ב, שינו את זה פה כי לא כל היהודים אותו דבר, אבל עדיין רוצים להכליל אז לקחו קטגוריה יותר ספציפית.

האבא ביקש רק לא מרוקאים אבל הוא כן רצה רק ספרדי,ועוד מקרה שאני יודעת שהורים חיפשו לחברה אחרת שלי רק אשכנזי אבל לא רומני למה אני עד עכשיו לא מבינה.

או לחפש מישהו באותה רמה (אולי לעלות בגיל).

או לחפש מישהו שמבחינתו השפעה זה גם לתת לבחורה את ההרגשה הנוחה להיות מי שהיא ולא לצמצם את עצמה.

אבל קודם כל כדאי לברר עם עצמך לאיזה סוג או סוגי הובלה את מתחברת, ואז בבירורים לבדוק אם זה סוג ההובלה שהבחור גם מתחבר אליו.

כי סופו של דבר בזכות הסיפור שלי זה מתבטא בכל התחומים, שזה באמת יכול להיות מבהיל.. כי אני גם מאוד עצמאית.

אבל שזאת נקודה שחוזרת הרבה, שהבחור מרגיש שאני יותר ממנו (לא משנה הגיל) וגם בעשייה.

בסוף יש לי את ההשפעה שלי, בתחומים שאני שייכת אליהם ונראה לי שהאיש יכול להביא את עצמו לידי ביטוי ולהשפיע.

וכן להוביל, אבל הנקודה הזאת לא הכי ברורה לי- איך זה בא לידי ביטוי?

ועקרונית אני לא חושב שההגדרה היא הובלה אלא נתינה. 

אבל אני מסכים שבד"כ בנים מחפשים הובלה אקטיבית (למרות שנתינה פסיבית יכולה להיות לא פחות חזקה. כגון לדעת להקשיב באמת ולתת מקום).

טוב הפעם זאת באמת דעה חתולית זמנית.

אני חושב שכל הסיפור הזה של גברים "משפיעים" ו"מובילים" מעניין אך ורק את מי שזה מעניין אותו.

ולדעתי האישית זה זיבול מוח עצום שמעולם לא הבנתי אותו.

בכל פעם שיש דיון סביב "קבלה/נתינה" כו' אני מתקשה להבין איך זה בא לידי ביטוי בפועל ואיך הביטויים האלה אמור לעזור למערכת היחסים להיות טובה יותר.

כאילו לא יודע, אם אני נפגש עם בחורה, אף־פעם לא עובר לי החשבון בראש האם אני "מוביל" אותה או "נותן" לה או "מקבל" ממנה. לא יודע אני לא טיפוס לא נותן ולא מקבל לא מוביל ולא מובל אני פשוט מגיע עם עצמי לפגישה. ואני בעד שהבחורה תגיע עצמה. ואם כיף לנו ומגניב לנו אז מצוין. ואם לא אז גם מצוין.

אם יש בחורים שנבהלים מכך שאת מוצלחת מהם כלכלית/אקדמית או בוגרת יותר רגשית אז... מוזמנים להיבהל? את רוצה בעל תינוקי ותחרותי? להעמיד פנים שאת "מובלת" (השם יודע מה זה אומר בכלל) בשביל משחקי אגו כלשהם? לכל החיים? או שכל הסיפור זה קלישאות קרינג'יות של מי משלם במסעדה? לא יודע ההובלה היחידה שאני מכיר זה הובלה יבשתית הובלה ימית והובלה אווירית ואני גם ממש טוב בלהוביל דברים מכל הסוגים.

גבר ראשי תיבות ג"ומלי חסדים ב"יישנים ר"חמנים לא שום קלישאות מאצ'ואיסטיות זאת דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית. אנשים קראו קצת קבלה ראו שם זכר משפיע נקבה מקבלת זהו נהיו מקובלים אלוקיים ומחילים את זה על מערכות יחסים עם אנשים.

עכשיו שוב אם יש אנשים שמאוד מעניינים אותם משחקי התפקידים האלה (ואני מכיר) אז לבריאות להם אם כי ממה שראיתי וחוויתי היצמדות לארכיטיפים האלה לאו דווקא מניבה תוצאות מדהימות או משהו. הכי כיף להיות דינמי/ת ולהיות את/ה.

אבל ברגע שזה הדבר שהפך להיות הכי רווח בחוץ, זה מה שאנשים מחפשים.

בסוף אני כן יודעת שיש לי כלי לקבל ואני יודעת מה אני רוצה להרגיש, אז עדיין לא הבנתי (בכלליות) מה הכוונה שגבר רוצה להיות המוביל.. נראה לי שאת חלקם זה פוגש במקום תורני, שאני בגלל הסיפור שלי מאוד בחרתי בתורה ולכן הייתי גם מאוד צריכה ללמוד ולברר- וגם היום.. אם יש לי שאלה שמעסיקה אותי, אני אברר אותה. גם על הצד ההלכתי ואני יכולה להגיע מולהבת על זה לפגישה.

סתם מניחה פה שאני לא חושבת שזה הופך אותי ל'גברית' או כל מיני דברים כאלה, בסוף האיש מביא את התורה שלו והאישה מביאה את התורנ שלה. ולא ממקום פמיניסטי, אלא באמת ממקום של בחירה.

הבירור שלי זה מה הכוונה שגבר אומר שהוא רוצה להרגיש 'משפיע' או על כל הדיבורים שבאחרים מדברים.. כי באמת לכל אחד יש את התפקיד שלו ואני לא חושבת שבא לי להיות המשפיעה של הבית, בא לי שגם בעלי יהיה משפיע.. ביחד..

ואני וודאי אהיה אני, זה הכי טוב. והכי מדוייק. והכי שמח.. 

לא יודע מי זה "אנשים".

וכמו שאת רואה, בכלל לא ברור מה זה אומר "להוביל".

להתחתן עם גבר אין פירושו שאסור לך יותר לברר שאלות רוחניות, לקבל החלטות, לדחוף לכיוון מסוים, לעמוד על שלך, להשפיע כו', אחרת זה ממש עצוב.

כגבר (ביולוגי לפחות) אין לי בעיה לבקש עזרה והרבה וגם לעזור והרבה. לפעמים אני חלש ולפעמים אני חזק. לפעמים יש לי מצב רוח ולפעמים אין לי.

החכמה הגדולה, לדעתי,  היא לא להיצמד לכל־מיני ארכיטיפים מצחיקים של אבירים ונסיכות אלא להיות דינמיים ולשתף פעולה ברמה האינדיבידואלית, את לא מתחתנת עם אנשים, אלא רק עם בן־אדם אחד.

ויש לי תיאוריה, שאיני בטוח לחתולין בנכונותה, אבל זה מה שאני חושב.

ביסודו של דבר (חוץ מהרקע ההיסטורי/תרבותי, רק ברובד הפסיכולוגי) הרעיון הזה של גברים משפיעים נשים מקבלות בא מתוך נקודה מסוימת של חוסר ביטחון והבנה של המקום שלנו במערכת יחסים. במיוחד בציבור הדתי, שעד החתונה (אלא אם פרק ב') אינו מנוסה כלל במערכות יחסים זוגיות, לכן כל מה שאפשר לעשות זה לדמיין. ומדמיינים על־סמך...? זה הרבה יותר קל להיצמד לאיזשהו תסריט כללי שגברים צריכים להיות ככה ונשים צריכות להיות ככה, מאשר לשהות בהווה, עם האינדיבידואל שמולי, וליצור דינמיקה מורכבת ודינמית שאינה מתוארת בפשטות על־ידי קלישאה. הגבר שמולך אינו "גבר קוסמי" כשם שאינך "אישה קוסמית", גם אם הרבה יותר קל, ברמת הדמיון, להתייחש לזה ככה.

עכשיו כשגבר כזה נכנס למערכת יחסים, הוא חושב לעצמו: איך אני הופך ל"נראה"? חשוב? איפה המקום והתפקיד שלי בכל זה? במיוחד אם זאת אישה חזקה שמחה ומאירה. אבל מה בעצם זה אומר? שצריך אישה חלשה, לא בטוחה, מבולבלת וכבויה, כדי שלגבר יהיה מקום להראות שהוא חשוב ו"נצרך"? הלא שתי הנחות היסוד גרועות, אנחנו רוצים לצאת מנקודת מוצא של אישה שדווקא יש לה אור כוחות ועוצמות (כל אחת בדרכה שלה – לאו דווקא ארכיטיפ נשי), וביחש לגבר, הלא המרדף אחרי אגו, חשיבות, "נראות" ו"to be needed", אינו אלא חוסר ביטחון עצמי, חוסר הכרת ערך העצמי, חסרה פה נקודת המוצא שיכולים לאהוב אותי גם ככה –או מוטב, שמערכת יחסים אינה תן וקח, קבלה־נתינה, שאהבה אינה פונקציה של כמה צריכים אותי וכמה אני מרשים, אלא מבנה כיפי שבוחרים לבנות ביחד.

זה מה שאני חושב.

זה מזכיר לי את הקטע ש"צריך" להחמיא לגברים שהם חכמים ונבונים וחזקים.

גבר יקר: אם אתה באמת חכם, יגידו לך את זה.

אם אתה יודע את כל הש"ס ישר והפוך, 8 שפות, בקי בפילוסופיה מערבית ומזרחית, בעל דוקטורט בספרות הולנדית, המצאת את התרופה לסרטן, אנשים בהכרח יתהלבו ממך.

אבל אם אתה לא, אז אתה לא. לא בקטע מכבה פשוט אי־אפשר לשבת כל הערב על הספה בטיקטוק ולגרד את הבטן ולצפות שיחשבו שאתה מדהים.

וכנ"ל לגבי הובלה.

אם אתה באמת מוביל, סוחף, בעל כישורי שיחה מהפנטים, מצחיק, החלטי, אסרטיבי: ממילא אתה מוביל גם בלי "לנסות" או "לרצות" להיות כזה. ואתה גם לא תצטרך בחורה חלשה או לכבות אף־אחת כי כמנהיג אמיתי אתה יודע הפוך לחזק ולשתף פעולה ולעבוד ביחד.

ואם אתה לא, ואתה "מנסה" "להשפיע" בזה שאתה מכבה בחורה (=פחות מתעניין בדעתה, רוצה להיות "השליט הבלעדי" => ויש כאלה), לא רק שזה רעיל זה גם קרינג' ברמות.

בסוף ממה שאני מכירה זה פשוט להיות את, אבל כן להראות גם את הצד הנשי שלך.

לא רק כמה את מוכשרת/ עצמאית/ מוצלחת/ אנא עראף.

אלא גם להראות צדדים ברגש שלך.

ובסוף לתת לגבר את המקום שלו...

לא עצמאית, וכו'. כי אם את מחפשת וחפצה בקשר, אז יש בך

חוסר מסויים, נכון? הזדקקות למשהו, לא? בזה את מן הסתם

לא עצמאית, חזקה, שופעת אורות....

ולתוך זה ייכנס האיש שלך.

ואולי תחת העצמאית וכו', יש איזה חשש מתלות, מקרבה,

מללכת לאיבוד בתוך מישהו?

וזה מעלה לי עוד נקודה..

מה אם לי לוקח יותר זמן להיפתח על הצדדים האלה? לא ממקום של הצגת שלמות ח"ו וכן לשתף דברים, אבל לאט לאט.. במיוחד שיש הרבה מורכביות מהעבר

בסופו של דבר, כל אדם זקוק למרחב שבו הזהות האישית שלו מקבלת ביטוי, ושם הוא מרגיש בעל ערך ושייכות. 

בעולם הדייטים והזוגיות, כשלגבר יש את המקום הבטוח שלו — להביע דעה, להחליט ולהוביל (בלי שזה מונע כמובן מהמקום שלך להוביל ולהחליט יחד איתו) — הוא מרגיש הרבה יותר בנוח. כשהוא לא מרגיש מאויים על המקום שלו, הוא פחות יחשוש לפגוש את ה"עוצמות והאור" 

שזה אגב נשמע מדהים להיות מלאי עוצמה ואור

ואם את שואלת אותי, הקטנה שבאלפי מנשה, את לא צריכה להיפתח מייד, בסוף תעשי הכל בקצב שטוב לך, איך שהלב שלך מנחה אותך.

אם את חוששת שגברים יבהלו שאת לא מספיק נשית כי הם יראו את העוצמות והאור החיצוני שלך, את יכולה להראות את הנשיות שבך בדברים קטנים, לתת לעצמך להתרגש מדברים פשוטים, לדבר על רגשות באופן כללי (לא דווקא על דברים אישיים אם קשה לך, אפילו על איך את אוהבת X ולעשות Y פשוט מרגש אותך והאחיינים שלך זה Z וכו')

זו דעתי האישית, מאחלת לך את כל האושר שבעולם💖

העניין במשפיע ומושפע לא קשור בעוצמות והאור. להבנתי הדוגמה הכי טובה לקשר האידיאלי בשבילך הוא הקשר של יצחק ורבקה. בכל הפסוקים עולה שרבקה המובילה ויצחק מובל. יצחק אבינו כמובן עשה את זה מתוך מידתו, שהיא גבורה. שזה די אירוני כשאת אומרת שהבחורים מגבילים אותך, כי עניינה של מידת הגבורה היא הגבלה ולכן כנראה אותם בחורים חסרים אותה. כי כנראה שהגבורה היא על עצמו ולא על אחרים.

מנגד כשרבקה ראתה את יצחק בפעם הראשונה היא נפלה מעל הגמל. לא מתוך פחד, אלא מתוך יראה. יראה במובן של הערכה והכרת העלול בעילתו.

ודווקא בקשר של יצחק ורבקה מצאנו אינטימיות שלא מופיעה אצל אף זוג אחר בתנ"ך.

ובמקומות אחרים יש גם מקום לגבר להיכנס. 

סתכלי סביבך אני בטוחה שתמצאי נשים עוצמתיות ומלאות אור שהיו כאלה גם טרם התחתנו. 

האמת שאין לי באמת מושג גם לעצם השאלה וגם לא מכיר אותך באמת

אבל בכל זאת משתף כמה מחשבות שעברו לי בראש

עוד לפני הפרקטיקה, בעמדה הנפשית של האחריות והעצמאות (שם רגע את הגודל בצד)

נראלי צריך הרבה הקשבה ויושר פנימי, כמה האחריות והשליטה וההובלה הם משהו שהוא באמת את או שזה משהו שהחיים אילצו אותך לקחת כי לא היה ברירה אבל אולי זה משהו שהוא לא טבעי לך ואולי יעשה באמת טוב ללמוד לשחרר אותו לאט לאט

אני באמת לא יודע ולא מכיר אותך

אבל אם זה משהו שהוא באמת את אז נראלי את פשוט צריכה להמשיך להיות את...

30 יום לפני שנולדת היה איזה מישהו שהכריזו שמתאים לך ובסוף את תמצאי אותו ויהיה לכם טוב ביחד כמו שאתם בלי להשתנות למשהו שאתם לא

אבל אם זה משהו שאת מרגישה שהוא לא בהכרח את אלא החיים גלגלו אותך לזה פשוט

אז שווה בעיניי לעבור תהליך של חיבור עצמי והקשבה פנימית כדי להבין יותר מי את ומה את באמת רוצה לעצמך

וממילא איזה סוג של גבר את מחפשת ואיזה סגנון זוגיות יהיה לכם

האמת עכשיו שחושב על זה זה יכול להיות גם שילוב של שניהם
 

אין לי באמת מושג אם מה שכתבתי בכלל רלוונטי אלייך וגם זה לא כ"כ פרקטי אבל פשוט משתף מה שעבר לי בראש 

בכל מקרה המון בהצלחה בכל התהליך

שיהיה בטוב ובבהירות בעזרת השם

את צריכה להיות בטוחה בעצמך, להביא את עצמך כפי שאת באמת למסע הזה של חיפוש הבחור שלך.

כי אם זו את, ממילא הבחור שלך אמור להתאים לך כמו כפפה ליד. הוא אמור להתאים למי שאת.

זה כל כך ברור מאליו כשאנחנו חושבים על זה.

בדרך כלל בלבול בנושא הזה נובע מאיזה דיבור שמישהו אמר לנו, אולי אימא או חברה. אולי מישהי שלחוצה כבר שאת תתחתני.

אבל את חייבת ללכת עם עצמך עד הסוף ולמצוא את החתן שלך.

הוא בטוח מחכה לך והוא רוצה שתהיי את.

גם בצורה לוגית אם נחשוב על זה שניה - הרי בסוף זה מי שאת. אם תשחקי אותה לפני החתונה [או תצמצמי את עצמך, זה מילה מכובסת ללשחק אותה] בסוף בחיים האמיתיים זה יתגלה. ואז יהיה פער ביניכם.

את צריכה להיות מי שאת וככה לחפש חתן.

אני מרגיש שמה שמטריד אותך זו השאלה האם יש מקום לאישה מוארת ומנהיגה בחיי הנישואין?

זה באמת שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. אני חושב שמי שיכול לענות עליה זה זוג שעבר את התהליך הזה, זוג שהאישה היא המשפיעה בבית וזה טוב להם [יש הרבה שלא סובלים את זה].

מה שברור שאת צריכה לבוא איך שאת. לחפש חתן לעצמך האמיתי, לא לאיזה בובה בחלון ראווה.

תצייני את זה בכרטיס כדי שיגיעו אלייך רק דמויות רלוונטיות

אם את "גדולה" על מישהו זה אומר שהוא "קטן" עלייך, וזה בסך הכל אומר שזה לא הזיווג המתאים.

לפי מה שאני מבין, כשמדברים על תפקידי בני הזוג מתכוונים לתאר מציאות סטטיסטית ולא להחליט איך האופי של כל אחד כפוי לבוא לידי ביטוי. בסופו של דבר, אמנם הופכים לבית אחד ומקימים ישות משותפת חדשה וברית וכו' - הכל נכון ואני לא מזלזל חלילה גם לא לרגע, אבל אין לשכוח שעדיין נשארים כאן גם שני אינדיבידואלים וזה דבר שיש לזכור.

אי אפשר לכבות את עצמנו, אפשר רק לשנות או לעבוד על המידות מתוך תהליך ארוך שהמניע שלו הוא רצון. אבל לא נשמע שה"בעיה" שלך מצריכה שינוי, ולא נשמע שאת רוצה לשנות (ובצדק). את רק רוצה להתחתן, ובשביל זה הצעתי היא רק להמשיך לחפש עד שתמצאי את מי שמתאים עבורך.

שגברים מפחדים מנשים חזקות. זה לא נכון. וחוץ מזה, מה שגבר מחפש זה לא "להוביל", הוא מחפש שהאשה תעריך אותו ושתתייחס לדעות ולשאיפות שלו ברצינות.

למה אני אומר שזה לא נכון שגברים פוחדים מנשים חזקות? כי גברים דווקא מאד מעריכים מישהי שמסוגלת להתסדר לבד, שלא תלותית, שמעריכה את עצמה. אלא שאם האשה באה עם התנגדות ופוחדת לאבד שליטה, או להכנס למחויבות רגשית, זה עשוי להתרגם בטעות ל"אשה חזקה" וזה לא נכון, זו אשה עם פחד מאינטימיות, וזה מה שגברים לא אוהבים.

איך לתת מקום בלי לצמצם את עצמך. זה שיעור גדול לחיים  מהניסיון שלי המפתח להכל הוא בהקשבה קודם כל לעצמי לבדוק שאני מתקשר עם הצד השני במינון נכון שגורם להתפתחות ולא לסגירה. לאט לאט כשלומדים את זה מצליחים יותר

הדבר השני ולא פחות חשוב הוא לשים את זה על השולחן לתווך את זה לצד השני בעדינות במילים טובות וברורות

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

אני 1.60 וסבא שלי כמעט 2 מטר וגם השני ויש לנו מלא גבוהים במשפחה

די עם הבולשיט .

דבר שני תגיד תודה רבה ,בחורה גבוהה מאוד מעל 1.80 זה לא הדבר הכי נשי שקיים אלא אם כן היא מיוחדת 

ולא הייתי חושבת שאגב 1.90 זה יפה לגבר

לא ראיתי בחורה אחת שרוצה 1.90

תגיד תודה שהיא רוצה אותך..

סורי אבל אתה חי בסרט רע

ועוד חושב שהיא הבעיה נו

אין תגובה

ראיתי שקיבלת תגובות קצת קשות...

אני לא דן אנשים לפחות משתדל...וזה גם לא משנה אם זה נכון או לא כרגע אתה חווי קושי גדול.אני אישית חושב שאפשר לפתור את זה במענה הוגן...מאשר בהלוכיח....

כמדומני שדווקא גובה הוא מורכב מהרבה הרבה גנים מהעבר ולכן אפשר לראות הורים גבוהים וילדים נמוכים ולהפך כיון שזה משא גנטי של דורות רבים.

מצד שני כיון שאתה מאוד גבוה אתה דוקא צריך לראות בזה נקודה שמאפשר לילדיך להיות גבוהים גם אם אשתך לעתיד לא תהיה כזו גבוהה...

עכשיו לגופו של עניין יכול להיות שאתה מפספס משהו גדול...

כאן נכנסת נקודנ של אמונה בה' יתברך....

העתיד לא מבטיח לאף אחד שום דבר...

מצאת בחורה טובה נעימה המתאימה לך....למה לא להתעסק בנסתרות...

זרוק את השל שלך...תחווה את החוויה ואת האמונה...

חזל אומרים דברים גדולים על הנושא אשה לשם שמיים...

אז כמובן שאתה חייב לאהוב אותה ולא לעשות לה טובה אחרת גם אתה וגם היא חלילה מאוד בסכנה...

אבל הכוונה של לשמיים שמיים זה מתוך חיבור פנימי...

אני בטוח שמי שעושה מעשה שכזה כמובן מתוך שלימות לא מצוך טובה....

יזכה גם לילדים מבורכים מאוד...