הייתי בוחן את עניין הצניעות בכללי, אבל אם היא כן שואפת לאותו כיוון תורני רוחני כמו שלי, עוד חור באוזן לא משנה לי

דעתי האישית בלבד - בתודעה שלי אני חי בחברה שבה זה ממש לא מקובל ולכן ארגיש פדיחה לצאת ברחוב עם מישהי שנראית כך.

חוץ מזה אין לי שום בעיה עם זה.

מספר עגילים באוזן-מעיד על רמה דתית או לא? - לקראת נישואין וזוגיות

הגיוני מאוד להחליט לא לשים נזם אם זה נתפס בקרב האנשים שהיא מחפשת כבעייתי רוחנית, שכן יש לה רצון להתחתן ויש לה רצון לשים נזם, ומסתבר שאחד מהרצונות יהיה חשוב יותר על פני השני.

בתור בן לא מבין בזה בכלל. גם אם תשימי שלושה עגילים.

אין בזה הרי שום בעיה עקרונית.

אממה, גם ללכת עם כובע ליצן אין בעיה, אבל זה מעיד....

אז אומרים כאן שהיום זה כבר לא מעיד - אם ככה - סבבה.

אבל ממה שאני מכיר אני חושב שעדיין יש רמת דוסיות מסויימת שזה לא מקובל בה.

ואז שוב חזרנו לכך שזה מעיד.

אבל אם אשתי רוצה להציע לחברים שלי חברות שלה, אני יודע שאין טעם להעביר את זה הלאה אם לאותן חברות יש נזם.

החברים שלי פוסלים על זה...

אני כבר לא יכול להיות מופתע מכלום

זה כבר עניין דתי

(או שמא קראת בטעות "שגברים פוסלים" במקום "שפוסלים גברים"?)

שאלה של מה מקובל בחברה. מי שרוצה להשתייך לחברה מסוימת מתלבש בהתאם למקובל.

זה יכול להיות חברה דתית, יכול להיות חרדית, יכול להיות כת השאלים.

וזה יכול להיות ג'ינס, נזם, או כובע צילינדר

ולכן "עדיין שוללים על זה" - לא טענה הגיונית. כל עוד קוד הלבוש המקובל לא כולל את זה, הגיוני לשלול.

יש חברות שבהן אין קוד לבוש

יש חברות שמתנגדות מהותית לקוד לבוש

ויש אנשים שרוצים להשתייך לחברה שיש בה קוד לבוש ולהיות "ההוא שמתלבש מוזר" - אם מרצון או כי לא אכפת להם

אם היא רוצה גבר שיסכים להתחתן איתה, היא צריכה להתאים את עצמה לקוד הלבוש שלו

כל אחד יכול להיות בזוגיות מי שהוא, יש מקום לעשות שינוי בשביל הצד השני, לא טוב למחוק את הצד הראשון.

כמעט כל אשה מתאימה את הלבוש שלה כל הזמן לסביבה שהיא נמצאת בה

יש לאשה כמה אפשרויות:

1 להתלבש בצורה מפדחת ולקוות שהבחור ירצה אותה בכל מקרה, ואז אחרי שהוא יגיד "וואו את מדהימה אני מוכן להתחתן איתך אפילו שפדיחה שיראו אותי עם מישהי שמתלבשת ככה" - להגיד "אני אפילו באה לקראתך ואפסיק לעשות פדיחות"

2 להתלבש בצורה שלא מתאימה למקובל ולקוות לטוב (כלומר לבחור שפשוט לא אכפת לו)

3 להבין שלבוש מסוים יכול להפריע לבחור, ולכן לא להתלבש ככה לפני שהיא מוודאת שהבחור שרוצה אותה ושהיא רוצה אותו בסדר עם זה.

האופציה השלישית נראית לי הגיונית. אולי מוזר, אבל כזה אני. האופציה השניה אני יכול לקבל. אבל הראשונה - בהצלחה עם זה

בנים.. יש לי שאלה בכנות |ג'קט ג'ינס| - לקראת נישואין וזוגיות

בהתחלה הדיון היה על ג'קט ג'ינס לבנות, ואחר כך דובר שם גם על מכנסי ג'ינס לבנים.

לא משהו אידיאלי לדעתי. 

אבל לא הייתי אומר פגם רוחני - נשמע לי מאד מוגזם. פשוט לכל אחד יש קצת רצונות שצריכים בירור.

אם אני אשלול? ברור שלא!

אפילו על מכנסיים אני לא שולל, אולי זאת בחורה שאוהבת את התורה והלב שלה בוער להתחזק. 

תכונה חשובה ביותר, במיוחד שמדובר בדבר שולי שאין איתו שום בעיה רוחנית והלכתית אלא עניין של נוהג חברתי (שכן בעבר וודאי שהיו הולכים עם נזמים...)

שורה תחתונה, אם הייתי חושב שהקשר מתאים אז לא הייתי מייחס לזה משהו שלילי... 

לכתוב חור שני או נזם זה נחמד אבל לדעתי ההבדל הגדול הוא פחות אם יש חור אלא איך מסתובבת האם זה עדין או מאוד מושך צומאת לב ... 

יש בנות שאיך שהן ילבשו עגיל שני זה יראה קצת יותר 'זול' ויש כאלה שזה יוסיף להן חן בעדינות ונזם גם 

 תודה לכל מי העונים(:
 

כנראה הייתי פוסל על נזם, חור שני לא יודע, תלוי...
בלי חורים הכי טוב, אבל נשמע לי שאין ברירה ממש.

זה נשמע לי ככה - לעשות חור בגוף (נעזוב סיכוני דלקת וכדומה) כדי להיות יותר יפה. איכשהו לא מסתדר לי.

(יופי זה סובייקטיבי כמובן, אני מתקשה להאמין שזה מה שיעלה או יוריד למיועד, אולי יש כאלה, כנראה שיש, לי זה יעשה ההיפך)

(ונזם מבחינתי מרגיש כמו שלב אחד קדימה.)

כאן בן* חח וקשה לי עם זה (בקטע של מה נסגר אם זה יותר ברור) שעושים חורים בגוף בשביל יופי.

העיקר זה האופי, ולא היופי...

לא מזלזל, צריך ללבוש בגדים נאים וכדאי שהשיער לא יהיה קן וכדומה, אבל חורים בגוף..

שזה היה קיים גם בזמן חז"ל והם לא אמרו על זה כלום.. להיפך- כ"כ הלכות צניעות ושבת נכתבו על תכשיטים אלו ואחרים.

אז אולי אין בזה משהו בעייתי?

ואז זה היה פחות סטרילי

"יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות [נטויות] גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה יז ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה    יח ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים יט הנטיפות והשירות והרעלות כ הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים כא הטבעות ונזמי האף כב המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים כג והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים כד והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי כה מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב"

נוסף לזה, יש בעייתי הלכתית, יש בעייתי ברמת עולם התוכן שלך...

תבדוק על מה השקיעו חז"ל, לרוב זה הראשון נדמה לי (בהקשר שאתה מדבר עלי לפחות), אשמח לתיקון

דבר שלישי, כמובן, הרבה תלוי בדור, מה ישמע ומה לא, והאם יש דברים דחופים יותר לדבר עליהם... כך שאני לא בטוח שיש ראיה מדבריך בלי קשר לשאר הדברים שנכתבו

כנ"ל טבעות, זה לא חוסר צניעות בדיוק, הבנת למה אני מתכוון? זה חיצוני והלכתי ולמרות זאת...

1, אני לא משוכנע שהכוונה במטפחת לכיסוי ראש, ויותר הגיוני לי מההקשר לדברים שהם מוציאי עיניים.

2, בהחלט יש דורות בהם הלבוש מושפע, ויש מקומות ויש לכך התייחסות הלכתית, לא חושב שאפשר לשפוט בכל רמה את אימותינו הקדושות בנושא הזה. היחס לנשים היה שונה ועוד.

אגב בהקשר, אבסורד יהיה לשפוט את דור המדבר על כך שקיבלו ב"שיוויון נפש" כפי המשתמע מדבריך את יחסם לציווי התורה לעבדות...

לשיטתך, איך אתה מבין את הנושא אם כך, שמצויינים שם דברים שהם לא "בעייתיים"?
זה לכאורה תופס דווקא כיוון הפוך מרצון הנביא - כביכול "הנה תראו, הוא סתם נטפל אלינו, אוסר גם דברים מותרים לכולי עלמא, אז לא נקשיב לו".

*חוסר צניעות* מה הקשר לצרף את כל השאר..? למה זה כזה ברור לך?

יותר מזה, בעת של חוסר צניעות הנביא לשיטתך יאמר משהו על להוריד את המטפחות אם אומנם הן כיסוי הראש?!
איך אתה מבין זאת?

חוץ מזה לא ממש התייחסת ל2 הדברים האחרונים שכתבתי שם, אבל נניח שבת שלום וחודש טוב!

מעניין, קושיה לי עליה, יש בערך אם אני לא טועה משהו כמו 2-3 עבירות שמענישים על כוונה, ע"ז אחת מהן. (אולי גם מחשבת פיגול שזה לא בדיוק עונש חלק מהמספר)

אז אולי תגיד שנביא במקום אחר מהבחינה הזו, אני לא ממש בטוח.

חוץ מזה, כיסוי ראש לשיטתך אמור להיות הפך הפריצות, עדיין לא מסתדר.

נראה לי יעזור אם תציץ בתגובה שהגיב לי מבקש אמונה, יכול לסגור את העניין

המדרש כותב כך: (תנחומא, בראשית, פרק לד סימן ה')

ותצא דינה בת לאה
ילמדנו רבנו: מהו שתצא אשה בעיר של זהב בשבת?

רבנן אמרי: אף בחול אסור לצאת בהן לרשות הרבים, מפני שהעם מסתכלין בה ופגם הוא לאשה, שלא נתנו תכשיטין לאשה, אלא שתהא מתקשטת בהן לתוך ביתה.

מכיוון שחכמים אמרו שהקישוטים בכלל נועדו להתקשט בתוך הבית ולא כדי לצאת איתם החוצה

לא משנה על איזה קישוט תדבר.

סתם עכשיו עשיתי חיפוש מהיר של תמונות של נשים של רבנים גדולים.

כתבתי הרבנית קנייבסקי, הרבנית אליהו (של הרב מדרכי אליהו), והרבנית מגלית יוסף (של הרב עובדיה)

ושלושתן מצולמות בלי תכשיטים.. אפילו לא עגילים.

לא יודע מה הלכה היום, אולי בזמנם ההקפדה על הצניעות הייתה יותר רצינית. 

ואולי זה גם היום?

אשמח לדעת מה נפסק.

לא פגם רוחני ולא נעליים.

זה אפילו חמוד

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות