עזרה מההוריםרסיס אמונה
נעזרות?
אם כן- איזה סוג?
כלכלית/אוזן קשבת/בייביסיטר/יום בשבוע שהם באים וכו
אשמח לשמוע תדירות..
נעזרת מכל סוגי העזרהבתי 123
לפעמים כלכליתאם כל חי

מממנים דברים ספציפיים שבא להם לתת

יכול לנוע בין עשרות אלפים למימון תואר שני

ועד 500 ש״ח מענק חופש וקורונה

אני מעריכה את זה מאוד. למרות שבתחומים אחרים כמעט ואין סיוע.

כן בטחכבתחילה
כלכלית בעיקר.
לא נעים לי להגיד את כל הדברים שהם משלמים

גרים רחוק מאד מהם אז פחות בייביסיטר.
תמיכה נפשית- מלאבאורות
מתייעצים איתם על הכל. בעיקר עם שלי, בעלי פחות פתוח עם ההורים שלו.
תמיכה כלכלית- פחות. היו תקופות שנעזרנו נקודתית (קנית רכב למשל).
בייביסיטר- מידי פעם כשנתקעים(יוצא גג פעם בחודש, לרוב פחות). בחופשות בערך אחת לשנה.
נעזרת לפעמיםציפור מתוקה
אמא מאוד מעורבת בחיים שלי וממש תומכת
עם אבא אני לא בקשר😔
אם אני צריכה עזרה עם התינוק אחד האחים מגיע לשמור עליו, לא קורה הרבה

עוזרים כלכלית מידי פעם


עזרו כלכליתאנייי88
כשהתחתנו כדי לקנות בית.

היום יש הרבה שזקוקים לעזרה יותר מאיתנו.
מעבר לזה ממש מעט!
אבל אין כמו משפחה!
בעיקר עזרה טכנית, והרבה!מק"ר
ההורים שלי אנשים מקסימים של נתינה.
כלכלית לא יכולים לעזור כמעט בכלל, אבל עוזרים המוןן טכנית ונפשית
בטח המון כל הזמןחגהבגה
נפשית- מאוד מאוד. משתפת המון ומתייחסת.
כלכלית- גם לא מעט
בייביסיטר, עוזרים בשמחה כשצריך, זה קורה אולי פעמיים בשנה...
לקח לי זמן להבין ולהעריךקרונפלקס עם חלב
מה שאמא שלי יכולה לתת.
וזה תמיכה כלכלית.
שנים חיפשתי אוזן קשבת ותמיכה נפשית. ולא היה.
היום אני מבינה שאמא שלי, שגדלה באירופה אחרי השואה, לא קבלה כלים רגשיים ולכן אין לה גם מה לתת בנושא הזה.
אבל היא נותנת מה שהיא יכולה בתחום הכלכלי וגם עוזרת עם הילדים.
עכשיו למשל, אחרי הלידה, היא לקחה לי את כולם לארבעה ימים כולל שבת ופינקה להם את הצורה.
אני באמת מודה להשם על אמא שלי ⁦❤️⁩
(אבא נפטר).
כל הכבוד לך על צורת ההסתכלות♡כי לעולם חסדו
לא הרבה. יותר עוזרתמיואשת******
כשהיינו זוצ להורים שלי עוד היה כח ומדי פעם היו שומרים כשיצאנו לחופשים והיה ממש כיף
היום רחוק מזה
עזרה כלכלית קיבלנו גם בתחילת הדרך ומודים עליה עד היום.
פה ושם כן מקבלים מתנות ומודים מאד אבל לא משהו קבוע שבונים עליו.
היום אני יותר בעמדת העוזרת מארחת דואגת וכו.


נםשית לצערי אף פעם לא היו הכתובת למרות אהבה רבה
המון...הבוקר יעלה
כלכלית נפשית בייביסיטר... ב"ה זכינו
לצערי לא הרבה. הם כבר מבוגרים ואני לא הבת היחידה....אמהלה

אבל כשהם יכולים הם בהחלט עוזרים במשלוחי אוכל

או בעולם שלפני הקורונה בפעם ב... לשמור על הילדים כדי שנוכל לצאת...

לא הייתי אצלם שבת כבר מסוכות נראה לי

ולא ביקרתי מפורים- קורונה...

אבל בטלפונים יומיום.

מסייגת שבהריון של התאומות הם עזרו לי בצורה בלתי רגילה

הם היו היחידים שידעו (גם ההורים של בעלי)

והייתי צריכה המון עזרה טכנית ונפשית (ביקורים דו שבועיים אצל הרופא+שמירה+חרדה וכו'...)

אבל כמה חודשים אחרי הלידה זה הפסיק...

עזרה כלכלית משני ההורים לרכוש בית בתחילת הנישואים.קרן-הפוך
עזרה מהסבתות להגיע לשמור על ילדים חולים, כדי ששנינו, בעלי ואני, נוכל ללכת לעבודה, במקרים של מחלות שנמשכות יותר מכמה ימים בודדים.

עזרה רבה מאוד מהסבתות אחרי לידות.

עזרה מההורים שלנו, של שנינו, לשמור על הילדים בסופי שבוע וחופשות ולאפשר לנו לצאת לנופשים.
הסבתות שלכם או של הילדים?רינת 29
של הילדים. התכוונתי אמא שלי ואמא שלו.קרן-הפוך
אוזן קשבת לא, אבל קשר משפחתי וחם עם הרבה אהבה כןרעותוש10
כלכלית בשביל השוטף בכלל לא, אנחנו לא תלויים בהורים

כשהיינו זוג צעיר בעלי היה אברך וחמי סגר עם אבא שלי כבר בוורט שכל צד יעזור 5 שנים לזוג אברכים, הורינו גדלו על עזרה מדור לדור ככה שהם רצו והסכימו, אחרי שנתיים כבר ביקשנו שלא ועמדנו על הרגליים

אבל מעבר לשוטף כן- נותנים מתנות לילדים, מזמינים לשבת בנדיבות, יוצאים לנופש משפחתי מורחב אבא שלי מתעקש לשלם (אנחנו יותר נותנים יד נגיד בלמצוא את הצימר, לארגן תפריט ופעילויות להביא מנגל וכו) מבחינת ההורים שלנו זה העיקר ההתגייסות שלנו לא הכסף

מהצד השני פחות מתנות אבל כן מזמינים ושולחים אותנו עם שקיות פירות וירקות חזרה הביתה, בעלי ואבא שלו בקשר מאוד קרוב אז יוצא הרבה שאנחנו ביחד שבתות, מלווה כסף מאבא שלו, לוקחים רכב לכמה שעות, הם באו לעזור לנו לעבור דירה או לשפץ את הבית

בייבי סיטר ועזרה עם הילדים ממש לא יוצא וזה בסדר גמור מבחינתי-
אמא שלי כמה התעייפה וקשה לא לחשוב אפילו על לשמור על ילדים (לפעמים בשבת אבא שלי מוציא את הילדים לסיבוב חצי שעה)
חמותי כנ"ל לא התעייפה אבל יותר מעניין אותה דברים אחרים מאשר ילדים כרגע.
הייתי שמחה לעזרה, לצערי לא מקבלתאנונימית לרגע1
(מרחק פיזי) חוץ ממתנות פה ושם שגם עליהם אני מודה ממש!
אבל זה ממש תלוי בנתוניםנועה נועה
אצלנו נניח הסבתות משני הצדדים היו עוזרות בשמחה ממש עם הילדים בשוטף, רק שאנחנו בחרנו לגור רחוק... אז בפועל: עזרה כלכלית מסוימת יש, כולל נניח לקחת אוכל מההורים אחרי שנמצאים שבת. עזרה טכנית בשוטף אין בגלל המרחק, אבל יש בחופשים ולפני לידה בעיקר מהצד של בעלי שהם צעירים וגמישים יותר וגם יש הרבה רווקים עדיין. גם נפשית, כמובן כל אחד מאיתנו עם סוג הקשר שלו מול ההורים שלו, אבל בגדול אנחנו משתפים ונתמכים.
ההורים חושבים שהם עוזריםאמאשוני
בפועל לא ממש..
לפעמים כן. אבל הרבה פעמים מה שאנחנו צריכים לעשות בתמורה גובר על התועלת.
לדוגמה השבוע אמא שלי באה לשמור על הילדים,
וזה יצא ביום שדווקא הייתה לי בייביסיטר,
ואם הבחורה הייתה באה הייתי יוצאת לעבודה ב9,
אבל לאמא שלי זה היה מוקדם מדי.
קבענו ב10 הגיעה 10:30,
דיברה איתי ושאלה שאלות עד 11:00
בעלי ממילא היה אמור לחזור ב12:30
אבל היא לקחה את הילדים אליה כי יותר קל לה לשמור עליהם שם, אז בעלי נסע אליהם ועל הדרך עזר לה בכל מיני דברים שהיא ביקשה
ככה שבמאזן הכולל- לא עזר ולא הפריע.

א-ב-ל
וזה אבל גדול!!
ההורים מרגישים שהם עזרו וזה קורה פעם בכמה חודשים וזה חשוב לי מאוד מאוד לתת להם את ההרגשה שהם עוזרים (הם עוזרים יותר לנכדים אחרים)
ואני רוצה שישקיעו גם בילדים שלי..
שהילדים שלי ירגישו מושקעים ואהובים...
ולכן כל עוד זה לא מפריע לי ממש אני הולכת על ה"עזרה" הזאת.
לפעמים יש להם רעיונות שבאמת עוזרים.
(נגיד שנה שעברה הם לקחו את הבכור שלנו עם בני דודים בנים בני אותו גיל לספארי לילה, הבנים ישנו אצלם והייתה חוויה יוצאת דופן)

גם מהצד של בעלי זה דומה. נגיד השבוע אבא שלו ביקש מבעלי שיבוא לעזור לו באיזה משהו פיזי וזה היה בזמן שבעלי היה עם הילדים אז הוא השאיר את הקטנות עם אמא שלו לכמה שעות (יותר מדי לטעמי אבל לא משנה)
חמותי הרגישה שהיא עזרה לנו מאוד מאוד אבל האמת שאיך בדיוק זה עזר לנו?
זה היה נחמד והכל לילדות, ואפילו יש לנו קישוט מהמם לסוכה, אבל עזרה בשבילנו קשה לקרוא לזה כי זה היה עזרה בשביל שבעלי יוכל לעזור לאבא שלו...

חוץ מזה, אמא שלי אוהבת לעזור עם תינוקות שזה נחמד כי אפשר לצאת להתאוורר קצת
ויש לה רקע רפואי אז היא תמיד כתובת לטלפונים לחוצים כאלו ומפעילה קשרים לטובתנו (נגיד המנתח של הבת שלי הוא בכיר מאוד ולא מטפל במקרים פשוטים כמו שלנו אבל בשביל הרוגע שלנו וכטובה לאמא שלי הוא הסכים לנתח אותה ולקבל אותה לביקורת והתייעצות לפני ואחרי הניתוח)
שזאת עזרה שאי אפשר להפריז בחשיבותה...

אז אם התכוונת גם לדברים כאלה אז זה בהחלט בונוס משמעותי.

והעיקר לזכור שההורים גידלו אותנו והיום כהורים בעצמנו אפשר להבין כמה השקעה מטורפת זאת.
רק לחשוב על זה ולהשתחוות בפניהם כל יום.
נעזרים כלכליתחצילוש
בהורים שלי באופן קבוע, בהורים של בעלי כשמתאפשר להם. אברך וסטודנטית... בע"ה מקווים כמה שיותר מהר לעמוד על הרגליים ולא להצטרך. רגשית נעזרת בהורים שלי מאוד מאוד. ב"ה!!
כן, ההורים שלו עוזרים בעיקר כלכלית ושלי נפשיתאנונימיות
כשהייתי חולה עזרו גם בקניות ובישולים
ביביסיטר ההורים שלי. היא עוד קטנה אז זה לא חופשות אבל בהחלט ביום...
כמעט ולא נעזריםחיכיתי חיכיתי
וגם לא נעזרנו בעבר.
גרים במרחק של שעה נסיעה מכל צד, הורים לא ניידים כך שאין עזרה בכלל עם הילדים בשוטף.
כשנוסעים לשבת הסבתות משתדלות לבלות קצת עם הילדים, לספר סיפורים וכדו'
כלכלית אין להם ולא היתה להם את האפשרות לעזור, אז מרגע שהתחתנו אנחנו מסתדרים עם מה שיש.
נעזריםכן אני
כלכלית- הרבה
וגם בנסיעות

לא בייביסיטר, לא גרים לידינו
ההורים שלי עושים הרבה בייביסיטרחדשה,,
גרים מרחק הליכה ממני
אצלנועובדת השם
כלכלית בכלל לא מאף צד.
מהצד שלי הרבה עזרה טכנית - אוכל באמצע שבוע,
בייביסיטר וכו'...
מהצד של בעלי אין עזרה - גרים רחוק ונפגשים פעם בחודש וחצי לשבת....
לא הרבה.נשימה ארוכה
כלכלית לא. (גם להפך, יצא לנו גם לעזור)
בייביסיטר- בגדול לא. הייתה תקופה קצרה עם משהו שאילץ אותנו לשים כמה פעמים בגלל עניין דחוף אבל חוץ מזה לא קרה (גם לא גרים קרוב) אבל שני הצדדים היו עושים בשמחה אם היינו מביאים אליהם.
נפשית- לא ממש. אנחנו לא באותו ראש ואין להם ככ כלים לזה.
שבתות- שני הצדדים יארחו בשמחה. בפועל קורה יותר בצד אחד ושם גם תמיד מציעים לקחת אוכל הביתה.
בצד השני- שמחים לקנות דברים קטנים, אם מוצאים משהו במבצע טוב קונים לנו גם, בשמחה תיקוני בגדים...

בקיצור רצון טוב ונכונות משני הצדדים אבל לא תמיד יכולת.
לא על בסיס קבוע בכללאני זה א
כלכלית-ההורים שלי עם יכולת לעזור אבל לא נעזרים בהם באוםן קבוע בכלל רק אם צריך משהו גדול או חס ושלום חירום נבקש מהם..כן מדי םעם מפנקים בדברים קטנים מעצמם וזה כייף ממש.
נפשית לא ממש לצערי וביביסיטר רק כשצריך ואין ברירה אני מבקשת לרוב הם יסכימו אבל לא גרים קרוב בשביל שזה יהיה יומיומי..
ההורים של בעלי לא ממש עוזרים בשום תחום אבל אנחנו גרים ביחידה בחצר שלהם אז נראה לי נחשב עזרה כלכלית אבל ביביסיטר ממש לא גם כשמבקשים זה לא בראש שלהם בכלל..
לא ככ...ליד ה'
לפעמים עוזרים קצת כלכלית בצרכים חד פעמיים... נדיר שעוזרים יותר
גם וגם וגם וגם ב"המאוהבת בילדי

ההורים שלי מדי פעם נותנים מעטפה...

בייביסיטר כשהם בבית, ואם לא, אז חמותי,

מכל הסוגים כל הזמן

וזה לא ברור מאליו בכלל.\תודה לה' שיש הורים והם יכולים ורוצים לעזור 

(הגיסות הרווקות קצת פחות...)

אנחנו עוזרים להםשושנית78

מבחינה כלכלית אנחנו הרבה יותר מסודרים מההורים, אז כאן דווקא אנחנו אלה שנותנים להם

תמיכה נפשית גם אני זאת שנותנת לאמא שלי שבוחרת לפרוק את כל משא החיים באוזניי...

וטכנית לא ממש משהו קבוע, לפעמים שולחת את הילדים לשעה שעתיים אחהצ, אבל ממש לא בונה על זה. 

ואוו! מדהימה!!!קרונפלקס עם חלב
בגדול לאטארקו
אוזן קשבת בנושאים מסוימים לפעמים(יותר התייעצות טכנית)
במקרים חריגים בייביסיטר(למשל כשעברתי ניתוח הבן שלי היה אצלם. סביר שגם כשאלד הם יעזרו בימים שאחרי, זה לא ממש באופק כרגע..)
כלכלית הם גם לא משופעים, ההורים של בעלי נתנו לנו הלוואה נקודתית לטווח רחוק אבל לא מתנה..
אממ זהו?
כשאנחנו באים לשבת הרבה פעמים לוקחים אוכל שנשאר..
לא מזמן היה כאן שרשור על צורך בעזרה מההורים. השרשור הזה רק מהריון ולידה
שהרוב בהחלט נעזרים בהורים ולא כמו שכתבו כמה וכמה נשים בשרשור ההוא
אולי יש גם כאלה שלא נעזריםהמקורית
וגם בפה בשרשור חלק כתבו שלא נעזרים ממש. גם אם מעט
ואגב,בשרשור ההוא שאני די זוכרת השיח היה על הציפייה לעזרה ולא על העזרה בפועל וזה שונה.
ובלי שום קשר לדעתי אין מקום להשוואה כי כל משפחה היא שונה והעזרה שניתן או לא ניתן לתת היא מכל מיני סיבות אינדיבידואליות

העובדה היא שיש המון שנעזרים בהורים.הריון ולידה
השרשור ההוא היה על עזרה כבסיס קבוע ביום יוםמיואשת******
אם תקראי פה בעיון אמנם הרבה יותר ממה שחשבתי נעזרים , אני ממש נפעמת! אבל הרב לא על בסיס יומיומי או שבועי קבוע.
אני חושבת שזה קשור גם לחתך גיל של הפורום נדמהבתי 123
לי שהרוב פה משפחות צעירות בתחילת הדרך שעוד אחד מבני הזוג לומד ועדיין לא מבוססים אז בודאי שהרוב פה מעידות שנעזרות בכסף או בייביסיטר
אני לא לוקחת שום עזרה מהם כמובן מאליו אבל היו לי חיים הרבה יותר קשים לולא העזרה
נרה ליש זה קשור יותר לאוכלוסיה מאדר לגילמיואשת******
אני לא מכירה מציאות כמו שמתוארת פה בהרבה הודעות, לא אצלי ולא אצל בעלי, ולא קשור לגיל. ונשמע לי גם שהרסה לוקחות את זה כמובן מאליו. ובאמת השרשור הזה גורם לי לרצות לטלטל קצת בנות ולצעוק להן באוזן שהן לא מבינות בכלל כמה הן זכו. אני די בהלם האמת, נשמע כאילו לכולן יש הורים רוטשילדים עם טונות זמן פנוי. אני מכירה הורים רגילים שעובדים במשרות תובעניות ואין להם זמן לעשות בייביסיטר בצורה קבועה
אמא שלי באמת לא עובדתמק"ר
זה משנה את התמונה...
ומה שנוח איתה זה שהיא ישירה. אם לא מתאים לה או אין לה כוח היא אומרת. לכן ה מאוד נוח לבקש ממנה, את יודעת שהיא תגיד את האמת.

ומעריכים מאוד מאוד וכל תקופה מביעים את הערכתנו.
אני בכלל לא חושבת שזה קשור דוקא לאוכלוסיהבתי 123
אני מכירה המון משפחות צעירות כמעט כולם נעזרים במידה זו או אחרת בהורים
אם זה בעזרה קבוע או חד פעמי לרכישת דירה
ובנוגע לבייביסיטר זה באמת קשור לפניות של ההורים
אם את הקטנה במשפחה וההורים כבר פנסיונרים יש להם יותר זמן לעזור
מה זה לא...מיואשת******
אם את הקטנה במשפחה וההורים פנסיונרים אין להם כח לשמור על ילדים קטנים ואת הכסף הם צריכים לשמור לעת זקנה לטיפולים רפואיים שלא נדע.
ב"ה ההורים שאני מכירה משכנות חברות משפחהבתי 123
דוקא הורים פנסיונרים מאוד אוהבים לעזור ולהיות עם הנכדים נותן להם עוד כוחות ומרץ.
ברור שזה תלוי וכל מקרה לגופו
והעניין של הכסף לא קשור לגיל ולזה שצריך לשמור לזקנה יש כאלו שיש להם לעזור ויש כאלו שאין להם.
אם אתם קניתם בית בעשר אצבעות אשריכם היום המחירים לא הגיוניים אני לא מכירה אף זוג צעיר שקנה בית בלי עזרה מההורים או ירושה מאחד הצדדים.
נו, זה בהחלט אוכלוסיהמיואשת******
אנשים שגרים בפריפריה בדכ גרים שם כי לא היו להם הורים לעזרה. זה אוכלוסיה.
פנסיה היום זה בגילאי שבעים. אלא אם כן את מדברת על פנסיה מוקדמת. בגילאי 70 פלוס להחליף טיטול ולרוץ
אחרי ילד בן שנתיים בגינה לא מותאם לכוחות בדכ. וגם עת
זקנה נראה יותר קרוב. מה זאת אומרת יש כאלו שיש להם ויש כאלו שאין להם? גם אלו שיש להם אם הם מגיעים לגילאים מתקדמים מבינים שפיליפיני ובית אבות חס ושלום זה דברים שצריך לשמור להם מלא כסף. גם מי שיש לו. שלא תדעי כמה זה עולה גם אחרי החזרים למינהם. מי שיש לי גם לזה וגם לתת לכל הילדים שלו התחלה לדירה אז בעיני הוא רוטשילד. ואני שמעתי שאיכשהו במגזר החרדי אנשים עושים את זה לא מובן לי איך אבל אצל חברות סביבי רובנו קונים בעשר אצבעות ואם יש מתנה מההורים זה נפלא אבל זה בסכומים של עשרות אלפים ולא מאות. אז זה אולי בתשע אצבעות ולא בעשר... אבל עדיין רב האצבעות שלנו 😆
דבר ראשון לא לכל משפחה יש 10 ילדיםבתי 123
וכן יכולים לעזור ולא מדברת על עזרה בקניית בית היום בקושי גומרים את החודש וגם מעט כסף זו עזרה גדולה
ובנוגע לגיל פסיה בגיל 70 זה היום אבל הנשים שיצאו בשנים האחרונות הפנסיה היא בגיל 63-65 תלוי בשנת הלידה
ואני רואה פה בסביבה הורים מבוגרים ואפילו סבתות שעוזרות ממש בשמחה
מה שרואים משם לא רואים מכאןמיואשת******
קודם כל, דיברת על עזרה בקניית בית בהודעה הקודמת אז עניתי בהתאם.
דבר שני לגבי מה שאת רואה, בשמחה זה הרבה פעמים ממש לא. אני מכירה המון הורים שעוזרים בלית ברירה. הילדים לוחצים, הכלות, לא נעים, הן גמורות, הן חולמות לנסוע לחול ולחופשים ובמקום זה נותנות כסף לילדים ושומרות על נכדים יכו, יש חלק שנעשה בשמחה ויש חלק לצערי די גדול שנעשה מהרגשת לא נעים וחוסר ברירה. חבל שילדים לא מספיק מודעים לזה ולא מספיק רגישים לזה. ממש קשה לי לפעמים לראות אשה שגדלה ילדים ועבדה קשה כל החיים ועכשיו לא נעים לה לומר שהיא רוצה לנוח ולהנות והיא שוב מחליפה טיטולים (מדברת על עזרה קבועה או רבה, לא על חד פעמי פה ושם)
בקיצור, זה שאת רואה את זה זה מפעים ומקסים וזה שזה בשמחה.... לא הייתי חותמת על זה
מסכימה לגמרי ומכירה מקרוב כמה כאלההמקורית
נראה לי שהציפייה לעזרה הזו מההורים צריכה קצת לרדת כי באמת הלחץ הסמוי /גלוי מציב אותם לפעמים בעמדה מאוד לא נוחה
🤣🤣אנונימית לרגע1
סליחה על החטטנות את כמובן לא חייבת לענות קניתם דירה לבד?
אצלנו המצב הוא שלא נראלי שיש צד שיכול לעזור בזה, יש כמה חסכונות שאחד הצדדים חסך והחסכון עומד על כמה עשרות אלפים ..
בקיצור מה שרציתי לשאול הוא איך עשיתם את זה? באמת שאשמח לדעת
אמממיואשת******
אאוטינג 😁
אז לא יכולה לענות לך, אבל בעיקר הרבה סייעתא דשמיא. אנחנו זוג מבוגר. עשינו השקעה משתלמת בתור זוג צעיר והיתה עלית מחירים מטורפת שלא ידענו מראש שתקרה.
אם לא, היינו גרים היום בפריפריה
לא כזה אאוטינג אתם זוג יחסית מבוגרבתי 123
לגילאים שיש פה גם אחותי קנתה בית היום באותו איזור זה פי 2.5
ולגבי פריפיריה רק שתדעי שהיום אפילו שם רוב הזוגות לא יכולים לקנות המחירים מטורפים
ממש לא נכון. מכירה כמה זוגות שקנו בשנה האחרונהמיואשת******
חצי מליון זה משהו שזוג יכול לעמוד בו עם משכנתא כמובן בפריסה ארוכה. וכן. יש דירות בצפון במחירים האלו. לא ענקיות ולא חדשות אבל דירות נחמדות. מכירה שלוש זוגות שקנו עכשיו.
הם קנו וגרים שם או להשקעה?בתי 123
הייתי רוצה לגור בצפון אבל לבעלי לא תהיה עבודה שם
גרים..מיואשת******
אכן עבודה בפריפריה יותר קשה. יותר נסיעות גם. בהחלט לא פשוט וקל. אבל אפשרי
הכל עניין של בחירה בחיים אבל את לאבתי 123
יכולה להשוות בין מי שהתחתנה לפני שנים כשעוד היה אפשר לקנות בית
לבין משפחות צעירות שיכולות רק לחלום על זה
יש לי הרבה חברות בצפון ואבל השכר שלהם גם בהתאם והכסף שהן משלמות על נסיעות למסגרות של הילדים כבר היו יכולות לקנות בית נוסף
אני באמת לא מבינה מה זה קשור מה אני יכולה להשוותמיואשת******
אני אמרתי שאסור לעזור??? מי שיש לו בכיף!!
אבל מי שאין לו לעזור לילדים בסכומים כאלו איך זה משנה בכלל מה הזוג יכול או לא יכול ומתי הם התחתנו וכמה עולה להם נסיעות?
יכול להיות להם הכי קשה בעולם אבל אם להורים איי כסף
לעזור אז אין.
ואם יש והם חושבים שיותר חשוב לשמור אותי לעת זקנה מכל מיני סיבות אז זה החלטה שלהם וזהו.
מה מצב הזוג או הדירות בשוק פשוט לא רלוונטי במשוואה. אני לא כל כך מבינה מה זה משנה, באמת.
אולי לא הובנת נכון אבל גם ממניבתי 123
וגם מעוד תגובות פה ..
נשמע ממך כאילו את לא מבינה איך נשים פה חושבות שאי אפשר בלי עזרה.
אז מנסות להסביר לך למה ההפרש בגילאים ובשנים מביא לעובדה שהיום באמת אין הרבה ברירה אלא להעזר בהורים.
אלא אם כן לא הבנתי אותך נכון אס אני מתנצלת
דיברת על דירה בפריפריה אז תדעי שבעלי עובד קשה ואני מנסה לעבוד כמה שאני יכולה ועדיין לא היינו יכולים לקנות בית גם לא בחצי מליון

זה לא מה שאמרתימיואשת******
אני לא מבינה את הרעיון של ״אין ברירה״ כי לפעמים אין ברירה אחרת כי אם לא להיעזר במי שאין לו לעזור.
אבל מה שבאמת אמרתי זה שנראה לי פה בשרשור שנשים לוקחות את זה כמובן מאליו שהורים עוזרים (למשל כשאומרים אין ברירה כי אפ להיעזר בהורים זה לצאת מנקודת הנחה שיש להם לעזור., כלומר מובן מאליו שהם יעזרו. זה מה שאני לא מבינה)
סהכ אמרתי שמרגיש לי שלא מספיק מעריכים את זה מהתגובות פה כי זה ממש ממש לא מובן מאליו. והדברים אמורים לא רק לגבי עזרה כלכלית אלא גם פיזית כמו בייביסיטר וכו.
זה שאת מתייחסת לנושא כאילו ההורים עוזרים כברירת מחדל והבחירה של הזוג אם להיעזר או לא בהתאם ליכולות שלהם זה ממש צורם
קראתי שוב עכשיו והבנתי משהומיואשת******
אני אמרתי שזה קשור לאוכלוסיה. אני חושבת שהבנת ממני שאני מדברת על אוכלוסיית הזוגות הצעירים. ממש לא לזה התכוונתי. התכוונתי לאוכלוסיית ההורים שיש להם כסף לעזור. וזה מה שהתכוונתי שבאוכלוסיה מסוימת יש להורים ויש אוכלוסיות שאין בהם.
אז מה שאני התכוונתי שהיוםבתי 123
זה לא שזה מובן מאליו פשוט חוסר ברירה רוב הזוגות הצעירים גם אם עובדים קשה לא גומרים את החודש.
וגם הורים שאין להם ממה עדיין נאלצים לעזור (לא כולם אבל המון). וחברות שלי שבאמת אין מי שיעזור לעזרות ברווחה או בחסדים.
ואם אני חושבת על אחותי נגיד אז זה כאילו אותו דור אבל הבדל עצום ופער דורות אדיר בעניין הכלכלה.
ואני לא חושבת שמישהי פה לא מעריכה מספיק בטוחה שכולן מעריכות ומודות
זה נורא בעייניoo
לקחת מהורים שאין להם. וזוג צעיר שאין אצלם משהו חריג, שלא גומר את החודש זה נטו התנהלות כלכלית לקויה
התגובה שלךבתי 123
מאוד לא יפה
דבר ראשון אף אחד לא אמר לקחת ההורים נותנים באהבה גם אם הם לא עשירים ולא דיברתי על כל מקרה אלא על הרבה זוגות שאני מכירה
ותדעי שהמון זוגות שעובדים קשה לא גומרים את החודש ואין קשר להתנהלות כלכלים לקויה.
כמו שאמרתי הכל עניין של בחירה ואף אחד לא לוקח שום דבר מאליו וחוץ מזה שמן הסתם מדובר על עזרה לתקופה מסויימת עד שיתבססו הילדים יגדלו יסיימו לימודים וכו כל אחד והסיפור שלו
עלות המחייה בארץ פשוט מטורפת
יש לי שאלה עשית תואר? מי שילם לך על הלימודים?
לא עשיתי תוארoo
וכדי לשדרג את המשכורת שלי למדתי בערבים במקביל לעבודה קשה במשך היום
עלות המחיה ממש לא מטורפתחולת שוקולד
ההוצאות הבסיסות של זוג צעיר בלי ילדים או עם ילד אחד יכולות להיות מאוד נמוכות יחסית, מעבר לזה זה כבר מותרות, אני לא מזלזלת בצורך במותרות אבל זה לא בסיסי
לא רציתי להמשיךבתי 123
להגיב פה אבל אם היית קוראת את התגובות שלי היית רואה שממש סילפו את דברי כמובן שדיברתי על משפחות עם כמה ילדים שעוד בשלב של לימודים של אחד מבני הזוג או עד שיתבססו בעבודה וכו.
סליחה שאני נדחפת.בת מלך =)
אבל לדוגמא. אנחנו זוג צעיר+ילד.
משרה מלאה שלי בתור מורה=שכר מינימום.
בעלי סטודנט בתואר קשוח.
בימים היחידים ה"פנויים" שלו. (מוצש ובשישי) הוא עובד.

מעון + שכר דירה
עולים כמו המשכורת שלי..
(לא מפרטת עוד מחשש לאאוטינג)

יש כמובן עוד אוכל, מים, חשמל ועוד הוצאות משתנות.

זה ממש לא נטו התנהלות כלכלית לקויה.
כיום המצב הכלכלי של זוגות צעירים הרבה יותר קשה מבעבר.
גם אני מורה ובאמת המשכורת לא משו...רק להודות
בשביל זה יש שיעורים פרטיים. אחלה כסף
תלוי אם את מורה לימודי או תיכוןבת מלך =)
מה המקצוע שלך..

ואיזור מגורים.
וביקוש.
מזדהה ממשאביול


עם זה דווקא אני לא מסכימהבוקר אור
כן. לא לוקחים אם אין. זה ברור. אבל יש לי הרבה חברות שהם אברך וסטודנטית לדוגמא,שמתנהלים ממש בצמצום והכל ובכל זאת לימודים ומעון ואוכל ושכר דירה עולה הרבה מאוד
ואם שניהם סטודנטיםחצילוש
וצריכים לגור יחסית קרוב לאוניברסיטה, ומשלמים לעצמם על התואר, ושכ"ד, ואולי גם מעון, והבעל קורע את עצמו בשמירה בלילות? אם אין להם מי שיעזור להם סביר שלא יגמרו את החודש.
ממש לא בהכרחאביול

כל זוג וההתנהלות שלו. לא אומר שההתנהלות לקויה. יוקר המחיה כאן הוא באמת גדול.

אני ממש לא מבינה איך אפשר לומר כזה דבר בכללמיואשת******
מה זה הורים שאין להם נאלצים לעזור? חוצפה איומה. אז הולכים לנקות חדרי מדרגות. למלצר. להיות משלוחני פיצות . ובטח שלא יושבים להיות אברכים. או שלא מתחתנים ועובדים קודם.
אין מציאות כזו שהורים שאין להם נאלצים לעזור. אין. ומי שלוקחת מהורים שאין להם בעיני היא פושעת ממש. ולא, לא ארכך את מילותי.
זוהי תרבותoo
נוראית. מכירה אותה מקרוב
מאחלת לכן שבחיים לא תדעובתי 123
מה זה להזדקק לעזרה שבת שלום
מאחלת את זה לכולןמיואשת******
אבל באמת לא מבינה אותך. אם להורים אין, אז הם נותנים ואז הם צריכים עזרה. ואת מאחלת שלא להזדקק לעזרה. איך את מיישבת בין שתיהם?
ומה עם הילדים שעדיין בבית ועכשיו אין להם כי נתנו לעזור לאחותם לקנות דירה? למה דירה זה חוסה בכלל? אפשר לגור גם בשכירות. ולמה ההורים צריכים להיות במתח כלכלי בחובות ומשכנתאות ועצבים וריבים ליד הילדים שעוד בבית כי לאח הגדול צריך לעזור?
אני יודעת מה זה להזדקק לעזרה. תאמיני לי. עשיתי עבודות לא נעימות כשהייתי צריכה. להורים שלי לא היה. יזהו. פשוט לא מבינה מה הקשר. גם לבנק תבואי ותגידי אני זקוקה לעזרה תביאו לי? אז למה להורים שאין להם זה בסדר לקחת?
את שמה לב שאת פוגעתבתי 123
וממשיכה אני מקווה שאת נהנית מזה
הוצאת את דברי לגמרי מהקשרם בהצלחה לך
לא, אני ממש לא שמה לבמיואשת******
מה פוגע במה שכתבתי? את אמרת דברים, אני שואלת אותך שאלות עליהם. אם הבנתי לא נכון אז תגידי. מה פוגע פה?

את כתבת ״הורים שאין להם נאלצים לתת״
אולי ההגדרות שלנו של ״אין להם״ ו״נאלצים״ שונות. בבקשה את מוזמנת להסביר. ממש לא רואה פה שום מקום שפגעתי בך במיוחד שגם בשום מקום לא אמרת מה את עושה ולא דיברתי עלייך אישית. לא מבינה ממה נפגעת.
תגובה מעולה בעינייפסידונית


ברור שלא לוקחים מהורים שאין להםחצילוש
אך הורים שאין להם גם צריכים להיות יותר תקיפים.. ההורים שלי ב"ה במצב כלכלי טוב מאוד ונותנים ביד רחבה ומרצון, בלי שאפילו ביקשנו. ההורים של בעלי נותנים מרצונם (גם בלי בקשה מצידינו) מדי פעם כשמתאפשר להם, והרבה פחות. כי יש להם הרבה ילדים צעירים בבית, וזה בסדר גמור. לא חושבת שזוגות כופים את ההורים לתת. לפחות לא בכמות של "תופעה כזאת"
מדגישה בשביל הקוראותחצילוש
אנחנו זוג צעיר מאוד. אני סטודנטית ובעלי אברך.. ברור שבעתיד (שיהיה כמה שיותר קרוב בע"ה) גם מההורים שלי לא נצטרך לקבל. לא חושבת שזה בריא להיות נתמך לטווח הארוך. שבת שלום!
אפפ אפפפחגהבגה
צפון זה לא פריפריה!!
תנוח דעתך.. הן לא מתכוונות לחיפה באומרן "פריפריה", חגה!השם בשימוש כבר
אלא יותר לאזור קרית שמונה.
תראי לי דירה בחיפה בחצי מיליון... אין דבר כזה.
כמו שכשכותבים "פריפריה דרומית"
אין הכוונה לאשקלון למשל, אלא יותר לאזור אופקים דימונה ירוחם.
לדעתי. 🙂
טוב, נו, בסדר...חגהבגה
לידיעתך, ירושלים היא גם פריפריה לערכים מסוימים של פריפריה מיואשת******

כן כן, היא נכללת במלגת פריפריה לחיילים משוחררים למשל.

המילה פריפריה לא עלבון בעיני, אוהבת צפון והלוואי ויכולתי לגור בפריפריה הזו....

חחחח זה הכל בצחוקחגהבגה
כל מקום בארץ ישראל הוא יקר וקדוש!
חצי מליון בצפון?! איזה צפון? 😁אנונימית לרגע1
גם בפריפריה הדרומיתהמקורית
טבריה למשלמיואשת******
תפתחי יד 2 תראי דירות 3 חדרים בחצי מליון- 600 אלף.
ויש עוד.
לא דיברתי לא על דירות חדשות ולא על דירות גדולות. אבל יש בהחלט. מי שאין לו עזרה אז אין לו. מסתדר עם מה שיש.
וזה גם ממש בסדר לדחות את קנית הדירה לשלב הבא.סופי123
זה מה שאנחנו עשינו. כזוג צעיר למדנו עבדנו וחסכנו. רק לפני שנה קנינו דירה, וגם, ברור לנו שזו לא דירת חלומותינו ובהמשך נרצה להתקדם. ממש לפני הרכישה קיבלנו בתודה סכום מסוים מכל צד, אבל גם אם לא היו נותנים זה לא היה משנה את ההתנהלות שלנו ולא את גובה המשכנתא שלקחנו
אני חושבת שזה יותר מתי מתחתניםחגהבגה
זוג שמתחתן בגיל 19-20 וישר יש ילדים, לא דומה לזוג שמונע ולא דומה לזוג שמתחתן בגיל 25 ולא דומה בכלל לזוג שמתחתן בגיל 30.
ויש שוני גם באורח החיים של הזוג. אם הבעל אברך/עובד..
המצב של הזוג לא קשור למצב של ההוריםמיואשת******
אם להורים אין אז איך זה קשור מתי הזוג מתחתן? לא לגמרי הבנתי.
ובכלל מענין אוצי כל מי שההורים עזרו לה בפרנסה ובקנית דירה, איל אתן מתכוננות לעשות את זה הלאה לילדים שלכן?
נגעת בנקודה רגישהרינת 29
באמת כנראה שלא נוכל לעזור לילדים שלנו באותה מידה. הייתי מאד רוצה לפתוח חסכון רציני שיהיה להם לעזרה בקניית בית אבל עד היום זה לא הסתייע. רק עכשיו (אחרי עשר שנות נישואין) אנחנו עוברים לדירה משלנו שחסכנו אליה כל שקל. גרנו רק ביחידות דיור קטנות, לא נסענו מעולם לחו"ל ובכל זאת... המחירים היום בשמיים לעומת מה שהיה בתקופת ההורים שלנו. גם השעות שאנחנו עובדים הן הרבה יותר מטורפות מההורים שלנו, העולם השתנה. מניחה שיש לנו היום גם הרבה מותרות שלא היו להורים שלנו.
נכוןחגהבגה
אבל זוג שמתחתן בגיל 30 ומפרנסים את עצמו מצויין- גם אם להורים שלו יש מה לתת, פחות יסתייעו.
וזוג שמתחתן צעיר, ולהורים אין מה לתת, יצטרכו להסתדר, כמו שאמור להיות כש מתחתנים.
פנסיה לנשים זה גיל 62רינת 29
ולגברים 67. יש כאלה שיוצאים לפנסיה מוקדמת.
לרוץ בגן שעשועים זה באמת קשה אבל אפשר סתם לשמור על ילד בתוך הבית.
ואלו שעוזרים לקנות בית- לא מדובר במיליון דולר אלא בסכום שביחד עם חסכונות של הזוג ולפעמים עם עזרה מהצד השני משתמשים בו כהון ראשוני כדי לקבל משכנתא. הרבה הורים חסכו לזה מהיום שהילדים נולדו. פעם גם קיבלו ריביות הרבה יותר גבוהות מהיום כך שהחסכון מאד השתלם. כנראה במשפחה שאין הרבה ילדים זה יותר קל.
מי שיכול זה נהדר ומקסים. רק תעריכו את זה מאדמיואשת******
סהכ אמרתי שלא כולם יכולים וזה מפעים בעיני שכל כך הרבה נעזרות פה. אני בכלל לא מכירה את המציאות הזו. אולי זו תרבות אמריקאית של לעבוד קשה בעשר אצבעות ולא לבחול בשום דבר בשביל להשיג מה שצריך. לא יודעת. בכל אופן מי שיכול זה נהדר ואני מקוה שגם אני אוכל .
אם כבר דיברנו על תרבות לדעתי זה שורש העניןרעותוש10
סבתי עלה לארץ והתייתמה מאבא בגיל צעיר, אמא שלה ואחים שלה עזרו אחד לשני כמו חמולה בגידול הילדים (כסף לא היה)

אבא שלי קיבל הרבה עזרה מהוריו קצת בכסף והרבה אירוח בשבתות וחופשות ובגדים לילדים (היה אברך)

אבא שלי כיום יש לו ממה לתת (ממש לא רוטשילד אבל עבד קשה וחסך הרבה שנים)
החלום שלו לעזור לילדים שלו ! אני פחות צריכה עזרה אבל כן מקבלת מתנות כי אנחנו עצמאיים אבל למשל אח שהוא אברך אבא שלי עוזר קבוע
(כמובן שאני מעריכה את המתנות וגם עוזרת להורים עם המתבגרים שלהם ועם עוד עניינים שאני מבינה בהם יותר מהם)

זה התרבות עליה גדלנו... אז כל עוד יש ממה לתת והזוג מקבל ומעריך ולא "בונה" על זה בשביל לחיות (זה תוספת עוזרת אבל אפשר לחיות בצמצום בלי זה)
זה מעולה בעיני..

סבתי גם שמרה על נכדה כדי שבתה תקים עסק, הבת שלה שמרה על נכדים בגן שהקימה כדי שהבת שלה (הנכדה) תלמד מקצוע מכובד באוניברסיטה (היא סיימה בהצלחה והיום מרויחה טוב)
נכון זה בהחלט גם תרבותמיואשת******

ולא התרבות שאני גדלתי בה אם כי מאד רוצה כן לעזור יותר לילדים שלי בעתיד ומקווה שיהיה לי ממה.

אני בעיקר דיברתי על מי שאין לו. באמת אין לו. ומה זה לקחת ממי שאין לו. שזה בעיני נוראי.

שנזכה כולנו להיות מהעוזרים ולא הנעזרים

אבל הרבה פעמיםאמאשוני
ההורים שאין להם ירצו מעצמם לעשות הכל כדי לתת לילדים שלהם.
כנראה באמת עניין של מנטליות.
כשלסבתא שלי לא היה כסף לתת לי מתנה (לא זוכרת לרגל איזה אירוע) כי הכסף שלה היה במזומן לדברים ספציפיים (שאר הכסף התנהל באפוטרופוסות)
היא פשוט הורידה את שרשרת הזהב מצווארה והביאה לי...

ואבא שלי כל החיים אמר שאם יצטרך הוא ישן עם החיות במשק כדי לממן לילדים שלו לימודים אקדמיים כדי להבטיח להם עתיד שבו יוכלו לעמוד על הרגליים. (ההורים שלי לא חלמו ללמוד באוניברסיטה כי להורים שלהם לא היה אפשרות לממן לימודים אקדמיים אז מבחינתם לממן לנו תואר היה פסגת חלומותיהם)
ב"ה כשאנחנו הגענו לגיל הזה הם כבר היו במצב כלכלי יציב למדי אז אמנם עשו ויתורים כדי לממן
אבל כשאחים שלי הגדולים נרשמו ללימודים הם היו צריכים לחסוך ביום יום כדי לעמוד בזה (זוכרת בתור מתבגרת שגרה בבית עד כמה הצטמצמנו)

מה שמצחיק, שהגישה הזאת שלהם גרמה לי דווקא לאמץ את הגישה שלך של לבנות את החיים ב10 אצבעות לגמרי לבד.
וגם כשלארוחת ערב היה מרק וסלט, וחילקתי את האוכל חצי חצי עם בני הקטן,
וכשהוא ביקש תוספת הלכתי לישון רעבה, לא ביקשתי עזרה....
וגם אם היו מציעים הייתי מסרבת (הקו האדום ממנו ידעתי שכן אעזר זה אם הילדים שלי ילכו לישון רעבים...)

אבל בהחלט יכולה להבין את מי שגדל באווירה כמוני והיום נותן להורים לעזור לו גם כשלהורים עצמם אין.
(לא מדברת על שימוש בכסף למותרות אלא כדי לסגור את החודש)

יש לי מלא סיפורים על התקופה שהייתי מדריכה בסניף של שכונת מצוקה, בבתים של החניכים שלי היה עוני. פשוט עוני.
עם זאת היו אנשים כ"כ חמים וכל היום חושבים על אחרים..
זוכרת מקרה מצמרר שנכנסתי לביקור בית ובדיוק האמא התיישבה לאכול,
וכשנכנסתי הגישה לי את הצלחת שלה וממש סירבתי אבל היא התעקשה שלא נורא וזה בשבילי..
בושות. פשוט בושות.
וזה ממש לא היה בשביל הרושם או משהו משפחה כזאת תמימה של פעם...
אז אם ככה עם זרים ק"ו שעם הילדים שלהם.

היה מקרה גם של משפחה שלפי הרישומים שלנו לא היו במצב כלכלי מחפיר (יחסית לשכונה) ושמעתי שיחה בין בבת המתבגרת (חניכה שלי) לאמא שלה.
האמא נתנה שטר לילדה ואמרה לה לקנות חולצה חדשה הבת התעקשה שיש לה מהבת דודה מלא בגדים יפים והיא רוצה לקנות חולצה לאמא,
ושתיהן משכנעות אחת את השניה למה השניה צריכה בגד חדש...
שמעתי את השיחה ולאחר מכן חפרתי קצת יותר במצב הכלכלי וגיליתי בור שחור עמוק שפוספס ע"י הרווחה...

קיצר, זה טיפה יותר מורכב מאיך שזה נשמע... יש מצבים שבהם לקחת מההורים גם כשאין להם זה לתת להם טעם כהורים. דווקא בגיל שהם הופכים להיות "פחות רלוונטיים" בחיי הילדים שלהם כי הילדים עצמאיים.
אני רוצה לחדד לך ולכולן שכתבתי מהצד של "לקחת"מיואשת******

ולא של "לתת"

העברתי ביקורת אך ורק על מי שלוקח מההורים במצב שהוא יודע שאין להם. ברור שאם הורים יכולים רוצים לתת זה משהו אחר (ובמצב הזה רק דיברתי על זה שצריך מאד להעריך את זה )

נראה לי שאולי לא הובנתי נכון

לצערי יצא לי להכיר אנשים שדורשים מהורים שאין להם לתת. ויצא לי להכיר הורים שמכרו דירה בשביל שהילדה שלהם תגור בדירה יפה וחדשה והם בעצמם שוכרים איזה חור. וזה מצב נוראי בעיני.

ברור שהכל מורכב וכו. 

אבל באמת התייחסתי רק למי שבא בדרישה לקבל דברים. 

מסכימה איתך ממש! כנראה שמכיריםבתי 123
סיטואציות כאלו של ממש ניצול זה באמת נראה אחרת.
ובאמת הדגש הוא לא לקחת שום דבר מאליו ולהודות ולהודות
טוב זה באמת נשמע אחרתאמאשוני
לא שמעתי אף פעם על זוג שבא בדרישות לכסף. לא משנה מה מצבו ומה מצב ההורים...
המקרה היחיד שאני יודעת שזה מקובל זה בוורט בעולם החרדי.
שגם שם צריך להכיר מקרוב כדי לשפוט אם זה הגיוני או לא.

קטע לגבי הסיפור על הדירה, מכירה מקרה דומה ממש על אמא שמכרה את הבית כדי לעזור לבת שלה לעבור לדירה יותר גדולה בזמן שהבעל אברך ויש להם צפופים קטנים וגדולים,
וכשהבעתי תמיהה על הסיפור התברר שהאמא כל חייה חלמה שבעלה יהיה אברך
אז היא סוג של מגשימה את החלום דרך הבת שלה...
אבל שוב, זה סיפור על אמא שרצתה לתת, סתם הצחיק אותי הדמיון בסיפור...
מסכימה לגמרירעותוש10
ההורים לא חייבים לנו כלום

זאת נקודת הבסיס ממנה צריך לצאת כל זוג לחיי הנישואין

מה שמקבלים ? לדעת להודות ולהעריך.

אני רואה שאצל מי שאין הרבה כסף זמין יש כאלה שמאוד עןזרים עם בייבי סיטר שזאת עזרה שווה מפז הרבה יותר מכסף מזומן (אם טוב להם וסומכים על ההורים)
אף אחד לא התווכח עם זה שיש הרבה שנעזריםהמקורית
גם אם זה לא בכסף אז בייביסיטר או שיחת נפש או לא יודעת מה.. לא משנה
מצד שני יש כאלו שלא כלכך נעזרות
ושוב, זה לא מה שמשנה באמת.
נראה לי מהניסוח שלך שאולי זה קצת מפריע לך שיש הענות כלכך גדולה ופירוט לשרשור הזה של עזרה מההורים לעומת השרשור הקודם שאמרו שזה לא משהו שהוא מחייב המציאות או דבר שהוא מובן מאליו.
אז שוב, אחזור לנקודה העיקרית מבחינתי - האם רובנו נעזרות בהורים? וודאי. כמו שאמרתי מי בכסף מי בבייביסיטר ומי בהכל ברוך השם. הנקודה היא שזה לא הופך את העניין למובן מאליו ומשהו שצריך לצפות לו בכל מקרה שהרי יש גם כאלו שזה לא הנורמה אצלן או שמקבלות הרבה פחות מאחרות. אף אחד לא חייב לנו ולכן אם אישה שקוראת את השרשור הזה ולא עוזרים לה אז נכון זה יכול לבאס כי הרוב נעזרות אבל זה לא אומר שההורים שלה חייבים לה
ואגב בשרשור ההוא היה מדובר במישהי שעברה לגור רחוק מההורים מבחירה. אז עם כל הכבוד לדעתי לא ניתן לצפות לעזרה יותר מדי אם ההורים רחוקים ואין אפשרות כלכלית להעביר מעטפות כמו מישהי שגרה ליד ההורים ותוכל להיעזר בהם לבייביסיטר.
אולי אלה שלא נעזרות לא ממש הגיבו כאןמחי
חוץ מזה שמדובר כאן על כל מיני סוגים של עזרה, כולל נפשית, ולא ראיתי אף אחת שכותבת על בייביסיטר יומיומי/דו שבועי.

יכולה לומר שאנחנו כמעט לא נעזרים. ההורים שלי גרים רחוק אז טכנית לא שייך, וההורים של בעלי קרוב אבל הם עסוקים מאוד. תמיכה נפשית, התייעצות, שיחות טלפון - בכייף לשני הצדדים ואני מאוד מעריכה את זה, אבל נראה לי שאת מתכוונת בעיקר לעזרה טכנית, אז לא.

לא אומרת שאף פעם לא נעזרים, אחרי לידות הם נרתמים יותר ב"ה, בחופשות לפעמים, ההורים שלי יכולים להפתיע עם מעטפה או מתנה יקרה, אבל זה ממש לא קבוע, לא משהו שמצפים לו או בונים עליו, ובגדול בונים את החיים שלנו בלי לבקש מהם עזרה. כשצריך בייביסיטר מוצאים מישהו בתשלום, כמעט לא משאירים את הילדים אצלם.
אני לא חושבת שיש סתירהבוקר אור
אפשר וכדאי וכיף להיעזר אם ההורים רוצים ושמחים בזה.
צריך להתנהל בצורה שלא חייבים להיעזר בהם ולא לסמוך עליהם. ואם הם כן עוזרים בכל דבר קטן אז להעריך מאוד.
אצלנו ההורים עזרו בשכר דירה בשנה הראשונה. מאז- פינוקים מידי פעם, יצאנו איתם לנופש, לפעמים לוקחים אוכל אחרי שבת אבל אין משהו קבוע. בייביסיטר כשהתינוקת היתה קטנה עזרו יותר, עכשיו בחצי שנה האחרונה כמעט שלא
הם היו שמחים לשמור עליה יותר וכל הזמן מבקשים אבבל בפועל גרים רחוק.יכול להיות ששנה הבאה ישמרו עליה יותר אם יתאים ויסתדר להם. אבל - אנחנו ממש לא תלויים בזה. ובעז"ה נסתדר גם אם להם לא יתאים והם לגמרי אומרים אם נוח להם או לא
גרים יחסית קרובאמא גם

אז מדי פעם אם בא לאמא שלי היא מפנקת אותנו באוכל מבושל או עוגה. שזה כיף. 

בייבייסיטר כמעט ולא (למרות שזה כאילו מתבקש כי גרים קרוב,אבל נראה לי שהם לא מעוניינים ושזה די קשה להם לשמור על ילדים שובבים,אז לעתים רחוקות רק אם ממש צריך)

עזרה כלכלית - מדי פעם נותנים מתנות גדולות לנו או לילדים ובתחילת הנישואין לקניית בית. 

מצד חמותי,גם, אם ממש נבקש ונצטרך היא תעזור בשמירה על הילדים אבל לא כל כך מעוניינת בזה. 

גם מצדה כלכלית עזרה בתחילת הנישואין ובקניית בית. 

ההורים שלנו כבר בפנסיה ולא עובדים. אבל עסוקים בענייניהם ואין להם כוחות לדעתי. אז זה קצת מבאס אולי שלא מעוניינים לעזור עם הילדים כל כך, כי באמת יש לי חברות שאמא שלהן באה אליהן קבוע פעם בשבוע לעזור עם הילדים. אבל אני לגמרי מבינה,כי ילדים קטנים זה באמת קשה. והם את שלהם עשו איתנו כשגדלנו. הלוואי ואני אתנהל אחרת עם הנכדים,אבל מי יודע אולי גם לי לא יהיה כוח. 

וגם,אם כבר קורה לעתים רחוקות ששומרים על הילדים ,אז זה ישר אומר שעות על שעות מול מסכים (אצל שתי הסבתות). אפילו לקטנטנים,אז האמת שזה גם די מבאס. 

ותכלס זה שאמא שלי מדי פעם מבשלת משהו,ובעיקר סביב לידות,זה ממש ממש עוזר. וממש צ'ופר גם לילדים שאוהבים את האוכל של סבתא.

לא יודעת אם לקרוא לזה עזרה. אבל יש קשר קרובסופי123
אנחנו מסתמכים עליהם מעט אם בכלל לבייביסיטר נניח, אבל חשוב לנו ולהם שהילדים יפגשו איתם הרבה אז נפגשים עם כל צד פחות או יותר אחת לשבוע. הרבה פעמים זה כולל גם ארוחות ערב נניח אז אפשר לומר שזה עזרה. כלכלית עזרו לנו ברכישת דירה. תומכים ונתמכים נפשית הרבה, ב"ה הקשרים טובים וקרובים.
אפילו שכבר הגבתיאני זה א
חשוב לי לחדד שבאמת חמותי לא עוזרת הרבה בכלל כי באמת כבר אין לה כוח ואני באמת מבינההאותה ובגלל שאני גרה קרוב ממש בחצר שלה אנינרואה איך קשה לה שגיסתי מביאההלה לשמור על הילדה וחצי מהפעמים אני עצמי עוזרת לה.
ההורים שלי בתור זוג יחסית צעיר לפני שחיתנו ילדים לא היו בעלי אמצעים היו תקופות לא פשוטות ולכן היום כשרווח להם הם פשוט שמחים לתת אבל כמובן שזה ממש לא על בסיס יומיומי אבל כן משמח ומרגחע לדעת שיש לנו גב כלשהו שאם חלילה נזדקק והלוואי שלעולם לא נזדקק..
ולגבי ביביסיטר הם מאוד אמיתיים אם לא מתאים להם הם אומרים אבל למשל שהבן שלי עבר ניתוח ולא היה מי שישמור כי בעלי לקח חופש אבל היה מוגבל בימים אז הם התגייסו .
ועוד משהו יפה שלמדתי מהם זה שהם באמת עוזרים לכל אחד כמה שצריך אבל לא על חשבונם וכן יודעים להגיד לא.
ולגבי דירה אנחנו נשואים מעל לעשור לאף אחד מההורים אין סכום רציני לתת לנו להון עצמי אבל להורים שלי כן יש יכולת לתת לנו הלוואה ולכן רק עכשיו אנחנו יכולים להתחיל לחשוב על קניה .
וממש לא מצפים שיתנו לנו ממה שאין להם
אצלנואביול
אנחנו רחוקים משני ההורים. אבל נעזרים בהם הרבה כלכלית
כןשירוש16אחרונה
לא ביום יום.
בצד שלי יש 2 זוגות הורים. ובצד של בעלי חש רק את חמותי.
אבא שלי ואישתו מאוד אוהבים לתת ולעזור. אם כי לא תמיד בזמנים הנכונים. (בא לכם לבוא למנגל הערב? שעה וחצי נסיעה כל כיוון בתחבורה ציבורית, תינוק שצריך לישון בזמנים קבועים ובעל שלא יוצא מהעבודה עד 9וחצי בערב...)
אבל באופן כללי עזרו לנו מאוד בדרכם שלהם. אם ברכישת מוצרים שונים לתינוק ואם בהזמנות לשבת.

אמא שלי ובעלה גם משתדלים מאוד לעזור. יש להם לב רחב יותר מהחשבון בנק אז משתדלים מאוד לגביל את הבקשות. (אם בכלל)
אימי לא האישה הכי בריאה בתבל אז אשתדל לא לבקש ממנה עזרה. גם לא כלכלית.

אבל הם עוזרים ונותנים המון. אומנם לא ביום יום אבל אם יש ארוע חריג הם שם והם עוזרים. (במהלך ההריון אושפזתי בבי"ח ביום שישי בבוקר בשל מקרה חירום. התקשרנו אל ההורים שלנו להודיע שאני מתאשפזת. חמותי איחלה לי המון בריאות ושבת שלום. אימי התחילה מרוץ של הכנת מוצרים לשבת, הגיעה אחרי כמה שעות עם שקיות מלאות באוכל, צלחות חד"פ לשבת, מפיות יפות, בקבוק מיץ ענבים, מפה לבנה וכ'ו.. יש לי ציליאק ולא רציתי לסמוך על המטבח המקומי).

אין לי ממש אוזן קשבת אבל זה בגלל אופי הקשר בינינו. פחות בגלל חוסר רצון לתת.
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


הזרעה על בסיס ביוץ טבעיליבא2

יעזור לי ממש לשמוע ממי שיודעת

מתי מתחילים מעקב?


אני יודעת לזהות את היום של הביוץ לפי הפרשות (תמיד אני צודקת כי שבועיים בדיןק אחרי מגיע המחזור)

השאלה אם להתחיל כשמתחילות הפרשות או ביום ה11 למחזור? הרופא לא כל כך הסביר לי.

תודה!

ממה שאני יודעתפצלושון

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

קודם כל בהצלחהעוזרת

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

אם את יודעת מתי הביוץ פחות או יותרפרח חדש

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

תודה רבה לכן! עונהליבא2

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

לא אבוד בכללפרח חדש
ההפרשות מתחילות כמה ימים לפני

בהצלחה

כן הרופא אמור להגיד לך מתי להתחיל מעקבחושבת בקופסאאחרונה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

איך אתן מתמודדות עם תגובות של הסביבה להריון צפוף?השם גדולל

חזרתי מהחופשת לידה לעבודה בהריון.. עדין לא עידכנתי כי יש לי עוד זמן...

אלד כשהרביעי שלי יהיה בן שנתיים וחצי.. יודעת שגם המשפחה תרים גבה..

בדר"כ לא מעדכנת אף אחד, פשוט רואים.. ועדין קשה לי לחשוב שהגל הזה צפוי להגיע...

זה הזדמנות נהדרתמדברה כעדן.

להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.


ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.

חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!

הלוואי ואצליח לשדר את זההשם גדולל

אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈

אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים

שמה עליהם פס. לא חייבת דין וחשבון לאף אחד!אמ פי 5

גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני

 

כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם

 

 

אשתדל ליישם את זה כשהגל הזה יגיעהשם גדולל
תדעי לך ותאמיני באמת שזאת ברכה גדולה!!.נפש חיה.

איזה שפע.

שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!

גידול קל ותהני!


א ש ר י י ך ! ! ! 

אמן תודה!השם גדולל
האמת זה חלום שליעוזרת

כל פעם שחוזרת מחלד

מלא מזל טוב

ברכה עצומה

פעם זו הייתה משאלת לב שליהשם גדולל

היום אני מרגישה שזה גדול עליי

לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים


שיחה עם רב/נית?מדברה כעדן.
להתחזק? 
אין לי רבנית שאני קשורה אליההשם גדולל
יש לנו רב אבל לא נעים לי לשתף.. בגדול אני יודעת שזה ברכה פשוט עכשיו שזה בהתחלה ואני בקושי מתפקדת קשה לראות את זה כברכה.. 
הייתי שםעכבר בלוטוס

כמה דברים שעלו לי

 

א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית

ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.

ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.

 

זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר

הם גם מתחילים לעזור

 

בהצלחה אהובה!!

הרביעי במעוןהשם גדולל
הקטן יצטרף בתחילת השנה עד 4 בע"ה. פחות מתחברת לבייביסיטר ב"ה יש לי ילדה בת 10 והיא עוזרת מידי פעם ועוד כמה בגילאי יסודי אבל הם היפרים וזה בעייתי לצפות מהם לעזור כמו שהייתי רוצה.. אבל תכף בעלי יוצא לחופש לחודש שלם ואעזר בו הרבהה
מתחזקים ביציבות פנימית..גם לי יצא לקבל תגובות הזויהלוואייי

הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי  עוד פעם?


והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?


אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)


היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..


והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)


למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי

גם אם את לא תכננת עכשיו הריון

את לא חייבת כלום לאף אחד

גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים

תהיי על מרומך

זה מה שה' זימן לך

ואת בסדר גמור

והשאר-י מחדדו


אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית

ישoo

תגובות של אנשים בכל מני נושאים

בלי קשר ספציפי להריון

זה יכול מאד להציק

ההתערבות במשהו פרטי

האנרגיות שזה מצריך

לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי


בפעם האחרונה שחוויתי את זה

חברה אמרה לי משפט יפה

'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'

כלומר התגובות שלהם

זה בעצם החוויה שלהם


אני בעיקר למדתי לא להסביר

לזכור שזה שלי ולא שלהם

אם בא לי לשתף אני אשתף

ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק

גם אם זה גורם לאנשים מבוכה 

האמת שגם אני שותקת המוןדיאט ספרייטאחרונה

ואני ממש ממליצה על זה.

בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.

אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.

למשל מקרה אמיתי:

שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?

אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט

האישה הולכת נבוכה


אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי מכירה את דר טטיאנה יוביץ כירורגית שד?מרגרינה
אודה לחוות דעת מנסיונכן 🙏
הייתי אצלהשמעונה
קצת קרירה, אבל נראתה לי מקצועית, הסבירה עצ מה שצריך לדעת וענתה לשאלות שלי
ממליצה מאןד.צריךעזרה:)אחרונה

נחמדה ומקצועית מאןד.

לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה 

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99

אולי יעניין אותך