אני די בטוח שבדיוק אותם אנשים שהואשמו בזה משתייכים לאוכלוסיה שגם נגד גירוש, אולי רובם אפילו מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת והיו אומרים בדיוק כמוך אם הם היו קוראים מקרה דומה חלילה של נניח 30 עובדים זרים היו אונסים נערה בתל אביב.

אלה אותם אנשים שכשהחבר'ה הצעירים מקפריסין חזרו אחרי שהואשמו באונס של צעירה בריטית הם התקבלו בשירת "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך" כאילו היו גיבורי עם ישראל לדורותיהם.

אישה שהולכת לבית מלון לבד עם חברה ומשתכרת בחברת גברים זרים, לא יעזור כמה נצעק על קדושת מחנה ישראל, ככה חינכו אותה וככה היא בחרה לחיות.
הכללה גסה החילונים ימשיכו להתנהג כחילונים ולהזדעזע כל פעם בתמימות שמשהו כזה קורה, ואז ימשיכו עם אורח החיים הפרוץ. אחרי המקרה שקרה בקפריסין משהו השתנה? למרות שהם יצאו זכאים. 

התבהמות הולכת וגדלה בחברה הישראלית - חדשות בארץ

קחי לדוגמה את האירועים האלה:

06/08/2020 עלתה לטרמפ עם נהג "צעיר" והותקפה מינית כשביקשה לרדת – איים בסכין וניסה לחטוף אותה.

12/08/2020 אישום: "צעיר" שנכנס כשב"ח לאשדוד לחוף הים באשדוד ופגע מינית בקטינות יהודיות.

13/08/2020 נעצר "צעיר" העובד כמטפל בבית אבות – בחשד שתקף קשישה כבת 90

16/8/20 "צעיר" תושב בורוקין בן 42 נעצר לאחר אונס של אישה בת 41 בחניון של השוק העירוני בעיר פתח תקווה

16/8/20 "צעיר" מהשטחים נעצר לאחר ביצוע מעשה מגונה בקטינות בים בתל אביב

18/8/20 מסתנן ניסה לאנוס קשישה ברחוב חיים עוזר באמצע היום

למה כל המזועזעים לא הוציאו מילה מהפה שלהם על כל המקרים הנוראיים מהימים האחרונים? לא מילה, לא פוסט, לא ציוץ, כלום. כי זה לא מעניין וזה לא תופס כותרות. אבל ברגע שיש כדור שלג כל הפוליטיקאים המזועזעים מנסים לצבור הון פוליטי. 

מה יקרה מחר? כלום מצידם. האם יקציבו לזה זמן או משאבים אחרים? לא. 
ובמילה אחת: צביעות

לא הורגלנו עדיין במראות של 30 גברים על קטינה. אלה דברים שקורים בהודו, לא כאן.

מכאן הזעזוע.

"אישה שהולכת לבית מלון לבד עם חברה ומשתכרת בחברת גברים זרים... ככה חינכו אותה וככה היא בחרה לחיות" -

אתה טוען שהיא אשמה במה ש-30 גברים עשו לה?

"הכללה גסה החילונים ימשיכו להתנהג כחילונים" - לאנוס מישהי זאת התנהגות חילונית? ככה החילונים מחנכים את ילדיהם? לפחות שם לא משתיקים מקרים כאלה כמו שעושים בציבור הדתי והחרדי.

הלב שלי רועד. באמת.

כשסיפרתי לר"מ שלי בכתה י' מה עשה לי אדם מסוים*, הוא ענה לי "אם בחור גדול כמוך לא היה רוצה שייגעו בו, אז לא היו נוגעים בו".

אתה מחזיר אותי לתשובה הזאת שלו, ואני פשוט נחרד.

*כבר כמה פעמים חשבתי אולי לכתוב על זה בפורום, אבל תמיד התחרטתי...

כתבתי על זה עכשיו בשרשור חדש...

אנשים כאלה. אני מקווה שמאז פרקת למישהו אחר.

ואני ממש שמחה לשמוע שיש לידך אישה טובה וחזקה לפי מה שסיפרת פה פעם.

צריך פרטנר טוב לחיים לעבור את כל התהפוכות.

נכון שלא?

כי מי שאשם בפשע הוא רק הפושע. רוצח אשם ברצח. אנס אשם באונס ולא האישה.

למה זה כל כך מסובך.
האנס הוא היחיד, אבל היחיד, אבל היחיד (!!!) שאשם באונס

לא היית מדבר ככה אם זו הייתה הבת שלך 

כל הודעה כזאת זה אונס שני עבור הנערה הזאת.

גם אם היא ערומה

גם אם היא שיכורה כלוט

גם אם היא לבד

אין סיבה שמעל ל-30 גברים יאנסו אותה כשהיא מחוסרת הכרה.

וח'ברה די, הבן אדם כנראה לא הסביר טוב, בוא נלמד זכות וזהו.

כל אדם שפוי ברור שלא יצדיק אונס בשום מצב.

זה הסיפור שהכי זכור לי מהתנ"ך, אני זוכרת שכל כך הזדעזעתי, אם אני לא טועה זה היה משבט בינימין

ואח"כ התפלאתי איך הם ממשיכים להיות אחד משבטי ישראל.

הזוי מה שקורה היום, גורם לי יותר לסגור את הילדים. טוב שהם מודעים לכל הנושא

של הטרדה מינית שהסברתי להם עוד מגיל ממש קטן.

בהחלט כך, ה יעזור

ראי תגובתי והקישור ששמתי למטה (מאד ממליץ).

"ולמה זה לא אשמתה - כי לנסוע לאילת- מותר. להשתכר- מותר. לאנוס - אסור. אף אחד אף פעם. "

המשפט הזה הוא נכון ומדויק, ונראה לי שאין מי שחולק עליו (לפחות לא נתקלתי עד כה).

אז למה את תולה את זה במה שכתבת קודם- 

"אונס קיים באותם אחוזים גם בחברות בלי שום הפקרות מינית."

(משפט הנתון לויכוח מחקרי, והיכולת להוכיח אותו מאד בעיתי ותלוי אג'נדות, אבל נניח שהוא נכון)

ואם, רק נניח שהוא קיים יותר בחברות מתירניות, האם זו סיבה להאשים את הקרבן באונס?

נניח שיוכח שבקרב נערות שיורדות לאילת ושותות אלכהול יש יותר מקרים של תקיפה מינית (ויש לי חשד שזה אכן כך), האם זה מתיר את המעשה של האנס הנבזה?

את זו שתולה בין שני הטיעונים, ולא בצדק.

השאלה האם יכולים להיות גורמים שונים לאונס, לא אומרת שהקרבן אשם, וממש ממש לא מסירה אחריות מהתוקפן.

דוקא הקישור שאת עושה, בין העובדה שאין קשר סטטיסיטי בין פעולת הקורבן לתוקפן היא שמקשרת בין קשר סטטיסטי לאשמה.

צריך להפריד בין שני המשפטים שלך-

מה הם המקרים שבהם עלול יותר להתרחש אונס? האם זה כאשר שותים? האם זה כאשר יש צניעות מוגזמת, אולי הפקרות מינית? כדאי לשאול את השאלה, כדי להתמודד עם התופעה ולנסות להפחית אותה.

גם אם נאמר שיש יותר אלימות מינית כאשר שותים, עדיין זה ממש לא אומר שאסור לשתות, (וברור לגמרי שאין בכך להוריד כהוא זה מאשת התוקף)-

כשם ש(לי) ברור שמי שגר בחברון יש לו יותר סיכוי להיפגע באירוע לאומני. זה ממש לא אומר שאסור לגור בחברון, ובטח לא מוריד מאחריותו של הפוגע.

"ההתפלפלות" היא כיוון שאת חיברת את שני המשפטים-

המצב הטוב או הלא טוב, בחברות שמרניות, וזכותה של הנערה לעשותה כרצונה באילת בלי שיפגעו בה.

לא ראיתי שהמגיבה לפנייך חיברה בין שני המושגים.

אפשר ורצוי להתווכח או להוכיח מהי הדרך הטובה ביותר למנוע או להקטין את שיעור הפגיעות המיניות,

ועדיין להגיד שהמעשה שעשתה הנערה הוא תקין, ובטח ובטח שלא מוריד כהוא זה מאחריותם של הפוגעים.

אחזור שוב על הדוגמא-

יותר מסוכן לגור בחברון, זהו עניין סטטיסטי, ולא שיפוטי.

מי שפוגע במי שגר בחברון הוא תוקפן שצריך לבוא על עונשו, לא משנה בכלל האם זה מעשה אחראי או חסר אחריות.

האם לגור בחברון זה מעשה אחראי?

אפשר להתווכח, יש שיאמרו- הסיכון הזה הוא שווה את התועלת, או- האחריות של המדינה לדאוג שלא יפגעו באנשים שרוצים לגור בחברון. מאידך, יש שיאמרו שמדובר על מעשה חסר אחריות, שהמדינה לא צריכה לדאוג למצב שכזה.

ובנמשל-

לשאלה מה מעלה או מוריד את הסיכוי לפגיעה מינית יש תשובות מסוימות, ישנם מצבים שעלולים להיות טריגר לפגיעה מינית. (למשל: קהילה שלא מרחיקה ועושה שיימניג לפוגעים)

לדוגמא, אם יוכח שצריכת אלכוהול מעלה את הסיכוי לפגיעה מינית, האם זה אומר שאסור לשתות?

ממש לא.

יתכן שהמדינה צריכה לדאוג לשים שמירה יותר טובה במקומות ששותים בהם. יתכן גם שהשותים צריכים לשים לב יותר במקומות כאלה. זה עדיין לא אומר שאסור לשתות.

ההשתקה של כל עילה שמעלה את הסיכוי לפגיעה מינית כ"האשמת הקרבן", מרדדת את השיח, ולא מאפשרת להגן על הקרבנות. יותר מזה, במובלע, , ישנה הנחה שאם אכן למעשה מסוים יש השלכה על הסיכון להפגע, יש בכך אשמה על הקרבן, וממש לא חייב להיות כך.

כמו הודו למשל זה דווקא גורם לעוד יותר עבירות מין.

דווקא במקרה כזה, שבו סביר להניח שהנערה דברה אמת, כי הרי יש סרטונים, וקשה להאמין שהיא נתנה הסכמתה לזה, לכותרות כמו "נאשם מס' 29 בתור" אין מקום.

התקשורת צריכה לדווח, ולהמתין שהמשטרה תסיים את החקירה. 

לא לדווח 30 בכותרות ענק ואז בקול חלוש.. אולי 3.

כי 3 זה אסון, לא צריך 30.

את יודעת מה הכי גרוע? שהיו הרבה מאד מקרי אונס. ולא קבוצתיים. ואלו עוברים מתחת לראדאר של התקשורת. דיווח פה דיווח שם, וכל השאר הטלת רפש שרובו פוליטי.

עכשיו בנוגע לאלכוהול: גם אם שתתה עד עילפון צריכה לחזור הביתה בשלום.

ולאף אחד אין רשות לנצל את מצבה.

אבל אלכוהול ובני נוער חסרי גבולות, זה שילוב מסוכן. זה הכל.

או בכל המחאות.

זה ברור לכל אדם בר דעת שהמעשה הזה הוא אסור ונוראי, אין מי שחושב שהוא בסדר, אין עליו מחלוקת ציבורית.

ובכ"ז, (ואחרי הסתייגות שעוד לא התבררו הפרטים) חבורת אנשים חטאה וזה מעשה מזעזע בכל קנה מידה.

הארץ כולה סוערת, ובצדק.

השאלה האם מחאה שתצא בעיתון, או הפגנה שתצא לרחוב תמנע את הפגיעה המינית הבא.

באופן בסיסי, רבנים, ובכלל אנשים, יוצאים למחות ולהפגין בנושאים שהם במחלוקת- להביע עמדה כנגד דעה שיש בציבור מי שחושבים כמוה. וזה יכול להיות מימין ומשמאל, נגד רמ"מ שחשוד בשחיתות, נגד אוטובוסים שנוסעים בשבת או נגד מסירת שטחים בשביל שלום.

האם יש ערך למחאה על דבר שכולם חושבים כמוהו? בהחלט יתכן. אבל בד"כ לא על זה יוצאים למחאות ולהפגנות, וודאי רבנים לא כותבים על כך עצומות. המטרה של המחאות הללו מאד לא ברורה, וככל הנראה עניינו בכלל בקידום מטרות אחרות (כמו למשל הצורך ביום מאבק באלימות נגד נשים, למרות שאין מישהו שחושב שאלימות נגד נשים היא לגיטימית).

בשולי הדברים (זה לא נושא השירשור אבל נגררו אליו), חיפוש סיבות לגורמים שונים לאונס, ממש לא אומר האשמת הקרבן, ומאד מרדד את השיח. ממליץ על המאמר בקישור (לא ארוך)-

אחריות הקורבן - השילוח

(בקצרה-

כן, יותר מסוכן בשטחים, זה עדיין לא אומר שמותר להרוג את מי שמסתובב בשטחים, אבל בהחלט אומר שיש להחלטה לטייל או לגור באיזורים מסוכנים השפעה על הסיכון להיפגע (למרות שאפשר להיפגע גם בקניון בת"א). 

חוסר האפשרות לדון בגורמים שמגדלים סיכויים לפגיעה מינית , הוא מצער ולא מאפשר למצוא חיפוש פתרונות אמיתיים. לצורך הדיון, אם יוכח שצניעות קיצונית מובילה ליותר מקרים של פגיעות מיניות, זה עדיין לא אומר שלאישה אסור ללכת בצניעות קיצונית כרצונה, עלינו כחברה לדאוג לשלימות כל אדם, ובעיקר חסרי ישע, וכן להפך. אבל ההבנה מה התשתית שעל מצעה עלולה לצמוח פגיעה מינית היא חשובה בלי קשר, וחבל שכל ניסיון לדון בה מושתק בגסות)

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏