אני רוצה להעלות נקודה חשובה. אשמח מאוד לתגובות ואם יתעורר פה דיון אמיתי.
אני חושב שיש לפורום שתי סיבות עיקריות למה הוא לא ממריא:
דבר ראשון בגלל שכל השירים/קטעים שמתפרסמים פה הם שירי קושי/ כאב/ תסכול/ משבר וכדו'. יש לזה מספר אפקטים שמקשים על הפורום. דבר ראשון אין לך אפשרות לבקר שיר כאב כי כיוצר אתה מכיר את הקושי לפרסם שיר אישי שנוגע במקומות החשופים וכל ביקורת עלולה לפגוע שם במקומות הכואבים האלה. בנוסף, זה יוצר מעין כבדות בפורום, לטעמי הפורום הפך קצת לזירה לתמיכה רגשית (אני לא רואה שום דבר רע בתמיכה רגשית אבל השאלה אם זה הפורום והמקום המתאימים לכך). הנגזרת השלישית של ז'אנר הכאב היא שכשאדם כותב שיר/קטע לאו דווקא כיצירה המקדשת את האסתטיקה והליריות כי אם כאמצעי פריקה וביטוי עצמי אזי הוא לא חוסם את עצמו מלהעלות את היצירה במיידי וזה מוביל לבעיה השנייה:
ההצפה של הפורום בשירים. מרוב שירים לא רואים את היער, כל יום עולים עשרות שירים חדשים מה שלא מאפשר דיון אמיתי ובונה על השירים. לדעתי זה נובע מהסיבה הקודמת שבגלל שהשירים הם מצעי ביטוי רגשי ולא נתפסים (בעיני הכותבים) כאומנות אזי אנשים מרשים לעצמם להעלות גם שירים בינוניים ומטה של עצמם כי מייד אחרי הכתיבה האדם בטוח שהשיר שלו הוא הדבר ושהשיר מושלם (התחושה מוכרת לי מעצמי) ורק אחרי יום-יומיים הוא מסוגל להסתכל על השיר ולומר- "השורה הזאת לא נשמעת טוב", "הדימוי הזה צורם קצת", "עדיף להחליף את המילה הזו במילה אחרת". וכך אנחנו מקבלים שירים פחות טובים. התוצאה של שירים פחות טובים היא השטחיות של התגובות "וואי איזה מהמם" "איזה יפה ונוגע ללב" ו"נמרחתי מדמעות" זה לא תגובות מועילות. זה אחלה תגובות לתמיכה רגשית אבל לא לשיפור השירה שלנו (ואני מאמין למקווה שכל מי שנמצא כאן רוצה להשתפר). ככל שיהיו פחות שירים כך התגובות עליהם יוכלו להיות מועילות ומפרות יותר.
ומותר גם לכתוב שירים שמחים, יצירה לא חייבת (היא אמנם יכולה) לצאת מתוך כאב.
מוזמנים לחלוק עליי.
אני פרקתי את כאבי. תמכו בי...
