איך סולחים למישהי שפגעה בי מאד?מיואשת******

מישהי ממש פגעה בי. וזה לא חד פעמי, אלא עוד פגיעה פה ועוד פגיעה שם. הכל באותו נושא

לא יכולה לחשוף כי זה כזה סיפור הזוי שזה אאוטינג בטוח.

בואו נגיד שאין פה שתי צדדים, כל מי ששאלתי חשב שזה ממש לא נורמלי, אני התנהגתי נורמלי ביותר והיא יצאה עלי משום מקום. ושוב ושוב.

עכשיו זהו, גמרתי לנסות ליצור קשרים. החלטתי שאין ביננו קשר וזהו. לא מוכנה להיפגע שוב ושוב ואין סיבה. היא לא חשובה לי ולא אחוש בחסרונה.

אבל אני כן רוצה לסלוח. 

מאד

אני בתקופה מורכבת כלכך, מחפשת זכויות. זה לא קטנוני לרצות לסלוח רק בגלל שאני צריכה זכויות נכון?

אבל איך. איך. 

היא גם לא תבקש סליחה, היא טיפוס שנמצאת בצמרת הברוש שלה כבר עשרים שנה. 

והאמת אין לי ענים בבקשת הסליחה, היא לא תגרום לי להרגיש יותר טוב. עצם השיחה איתה תעצבן איתי, לא בא לי שיחה שבה היא מסבירה לי למה בעצם היא בכלל לא אשמה והיא התנהגה בסדר ובעצם זה שנפגעתי זה באשמתי (כן, זה הטיפוס)

אז אני רוצה לסלוח. בלי שהיא תעשה משהו.בתוך הלב שלי. לסלוח.

אשמח לעזרה

קחי דף ועטסיה
ותכתבי בו אני סולחת לזאת וזאת למרות כל מה שעשתה מחילה שלמה
תאמיני לי זה משחרר
אני סולחת לאנשים לא בגלל שמגיע להם סליחה!
אלא בגלל שהם כאלו לא חשובים בעיני וכאלן קטנים שלא מגיע להם בכלל להיות בראש שלי!!!! מי הם שאני אבזבז עליהם כוחות ואנרגיה הם לא שווים את זה
אני רוצה את כל האנרגיה במחשבות שלי לבזבז רק על אנשים שאני אוהבת על דברים שישמחו אותי לא על דברים שיצערו אותי
ביום שהבנתי שבעצם יש מספר שנים לאדם לחיות ויש יום שמכיל 24 שעות סהכ אז למה שאיזה מטומטם או מטומטמת שלא שווים את זה יתפסו לי לי חלק מהחיים????
רק השבוע היה לי משהוא מטורף ואם היית שומעת איך דיברתי בערב שלא מענין אותי ואני על העיקרון יעשה כך וכך היתי באמווקקק מטורף וזה גם משהוט שקשור לנזק שעשו לנו שזה עולה כסף היתי בטירוווףף
פתאום בבוקר קמתי ואמרתי רגע היא???? היא תגרום לי להיות חולה להיות בצער??? לא מענין אותי הכסף בכלל כמה שיעלה העיקר שהיא תעוף לי מהראש לא שווה אפילן דקת מחשבה או צער למרות הנזק הכספי והכבוד והגאוה והכל שיורדים לפח וכל מה שידברתי בלילה וזה היה נצרך לעוד כמה אנשים שאת כןלם התססתי נגדה שבאש ובמים נראה לי את הכוון .
זה רעיון. אני אנסה את זהמיואשת******
לא קראתי הכלבת 30
אבל פעם היה לי מקרה כזה.
מישהו שפגע בי פגיעה מאוד קשה, לדעתי עד היום, יותר מעשר שנים אחרי, יש לי רושם מהפגיעה הזאת.

מה שעזר לי זה שבסופו של דבר ניסיתי להתחזק בעובדה שגם זה מה', וככה בעצם לנטרל אותו מהסיפור. וניסיתי להבין מה ה' מנסה להגיד לי בזה ניסיתי להתבונן לתוכי בכנות ולראות מה יוצא לי מכל הדבר הזה, ואחרי שמצאתי (מודה, קצת בדוחק), נקודה או שתיים, אז התחלתי להתייחס אליהן כאל דיבור של ה' אלי
ואז ממילא היה לי פחות אכפת ממנו, ויכולתי לסלוח.
אבל.
א. לא סלחתי לו סתם ככה. יצא שהייתי איתו איפשהו וידעתי מראש שכך יהיה. כתבתי לו מכתב ארוך שבו פרטתי את כל מה שהוא גרם לי ואיך הוא גרם לי את זה ונתתי לו לפני שהלכתי.
הוא אפילו לא התקשר. רק כתב הודעה שהוא לא ידע ומבקש סליחה. ולא עניתי לו.
רק אחרי תהליך עם עצמי מול ה' הרגשתי שאני יכולה לסלוח ולפני יו''כ כתבתי לו שסלחתי.

ב. אני מאז תוהה לגבי משמעותה של הסליחה. כי כן, סלחתי. אבל אם אני אראה אותו ברחוב אני אברח לצד השני במהירות. לא רוצה לראות אותו או לשמוע עליו בשום צורה שהיא מעכשיו ועד מאה ועשרים.
אז אולי לא סלחתי?
או שכן סלחתי אבל הרושם בנפש נותר? לא יודעת.
מנסהאמא ל6 מקסימים
אולי תלמדי עליה זכות,
שהיא לא אשמה כי ככה היא רגילה/ככה חינכו אותה/היא לא רואה אף אחד ממטר/היא בכלל לא מודעת לזה שאת פגועה, או כל דבר אחר.
לשכנע את עצמך שגם אם את ממש נפגעת ובצדק, היא לא האשמה.
ועוד משהו, הזמן עושה את שלו. אני יודעת שזה משפט מעצבן, אבל זה אמיתי. היה לי גם דבר דומה שכאב לי במשך שנים, וכל פעם שראיתי את אותה חברה לא הצלחתי לישון בלילה, אבל אחרי כמה שנים הכל נרגע, וכבר לא כאב לי לראות אותה ואנחנו שוב בקשר.
תודה. בטוחה שהזמן יעזורמיואשת******
אבל רציתי לסלוח עכשיו.
משהו שעוזר מניסיוןבדויה123

לקחת דף ולכתוב עליה נקודות זכות אפילו הכי הכי קטנות 

תודה, ניסיתי את זהמיואשת******
אמנם לא על דף אבל נאמתי לילדות שלי כמה היא אשה טובה מטבעה והכל (זה פגע בעקיפין גם בהם אז שוחחנו על זה וניסיתי להיות מכילה וחיובית..)
ניסיון מאתגר..פיצלוש לשאלה
אני חושבת שזה בסדר להגיד בפה מלא "אני כועסת עליה והיא פגעה בי אבל מרפה ומשחררת." יש מקום לתת לכאב ולפגיעה.. אם רק מנסים ללמוד עליה זכות זה יכול לגרום לעוד יותר מלחמה פנימית בינך לבין עצמך.. כי הרי נפגעת ובצדק
אולימתואמת

את צריכה להתמקד דווקא בהעצמת עצמך?

לכתוב את כל הנקודות שבהן היא פגעה בך והקטינה אותך - וכנגדן לכתוב את תשובת המשקל האמיתית, את הנקודות הטובות שבך, שמוכיחות כמה היא לא צודקת.

עשיתי משהו דומה לפני שנים (בתור נערה), וזה ממש הפך לי את כל ההסתכלות. התחזקתי בעצמי, ופתאום גם ריחמתי על זו שפגעה בי, שמסתכלת בצורה קטנה כזו על העולם... אז לא בטוחה לגמרי שזה יעזור במקרה שלך, כי את מתארת מישהי שמטבעה נמצאת בצמרת, אבל אולי קצת...

 

ויש גם תרגילים בדמיון מודרך - כשהייתי נערה הייתי בסדנת מודעות עצמית כזו, ואחת ההרפיות שעשתה לנו המנחה הייתה "הרפיית הסליחה". היא הוציאה אח"כ גם דיסק עם הקלטות של כל ההרפיות/התבוננויות שלה, אבל לא יודעת אם הוא קיים למכירה גם היום...

בכל-אופן, אם זה מעניין אותך - אני יכולה לנסות לברר.

תודה! דוןקא אין לי בעיה על עצמי בכללמיואשת******
ב״ה! פעם הייתי בנקודה הזו מולה והיום כמו שאת אומרת אני מרחמת עליה (וגם חושבת שהיא לא נורמלית כל כך אז עוד יותר מרחמת)
אבל יחד עם זאת יש בי כעס שאני לא מצליחה לנקות ממני. זה ממש מתסכל. כאילו בשכל אני מבינה הכל ובלב עדיין יש כעס
אהה... אז זה באמת נטו עניין של רצון לסלוח...מתואמת

וזה קשה כל-כך - שאני מעריצה אותך שאת בכלל מצליחה לחשוב על זה...

אל תעריצי... קודם שאני אצליח 🙊מיואשת******
עצם הרצון מעורר הערצה...מתואמת


תודה ❤️מיואשת******
את כותבת שהיא לא כ"כ נורמליתאמא ל6 מקסימים
אז זאת אומרת שזאת הסיבה שהיא פגעה בך.
עבדתי במקום עם מנהלת שלדעתי היתה לה בעיה נפשית: תמיד צעקה על כולם, כולם היו לא בסדר, מי שעשה טעות -היה פשוט מסכן, ולא משנה כמה הטעות היתה קטנה ולא משמעותית, וכו' (תיארתי את המצב ממש בלשון המעטה).
וכשהייתי נפגעת ממנה, הרואה חשבון שעבד איתי אמר לי: היא חולת נפש. תחשבי שאיזה משוגע ברחוב היה פוגע בך, היית נעלבת? יש לה בעיה, לך אין בעיה! אין לך מה להיעלב
נכון, אני לא נעלבתי. אבל גם לא מצליחה לסלוחמיואשת******
נשמע הגיוני? או שאני מדברת שטויות ואם לא מצליחה לסלוח אז עדיין נעלבתי?
וואוווווו קרה וקורה לי גםאנונימית לרגע1
אצלי אפילו הסבו את תשומת ליבה והיא מתעלמת לחלוטין וממשיכה כרגיל🙄

לי עזר להבין שמה ששלה - שלה, וזה שהיא פגעה בי זה רק מפחית ממנה, ולא ממני. חיזקתי את הטוב שבי, את מה שיש ואין ולמדתי להסתכל על עצמי בעין טובה ולא ביקורתית. חיזקתי את הבטחון
ככה פיתחתי שריון
הבנתי שהחיצים שבאים מבחוץ לא יחדרו
וגם אם כן, זה ממש לא כמו שהיה בהתחלה
זה הדבר היחידי שעזר לי להתנתק ממנה ולתת לכעס ולכאב לדעוך..

ממש מבינה אותך ושולחת לך הרבה חיזוקים 💐💐
תודה רבה. אני מרגישה שעברתי את התהליך הזהמיואשת******
שאת מתארת. באמת.
אני לא פגועה
אבל גם לא מצליחה לסלוח.
אוף איתי
ברור.. אני גם לא מאה אחוז סלחתי לצעריאנונימית לרגע1
אבל אני כן מרגישה שזה לא כמו בהתחלה
הכעס לאט לאט מתפוגג
וזה בסדר גמור, ולגמרי טבעי
העיקר שאנחנו מכוונות לשם ⁦❤️⁩
אולי לנסות לרחם עליה שככה היא מתנהגת?Ginger

אחרי הכל את סולחת לה בשביל להתפטר מהמשא הזה של הפגיעה קודם כל 

וזה לטובת עצמך ממקום אגואיסטי לגמרי

להסתובב עם עלבון זה מעמסה על החיים 

והיא בטח לא שווה את זה 

עם הזמן כבר יותר קל לסלוח גם בשבילה ממקום יותר טוב 

נשמע שלאישה הזו יש בעיות נפשיותמצפה להריון.
אז תגידי לעצמך שהיא לא רעה בכוונה תחילה, אלא יש לה בעיה נפשית, והיא הקורבן ואת בסדר
לי קרו מצבים עם אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית וכל פעם ניסו להקין אותי ולפגוע בי, לקח לי המון זמן לדעת שהם הבעיה ולא אני...
לפעמים אנחנו לא בשלים לסלוח וזה בסדרסופי123
לפעמים עוברות שנים ומשתנה הפרספקטיבה ומשהו משתחרר ופתאום מרגישים שסלחנו ועבורנו הלאה בלי להתאמץ על זה. את הרי לא מאחלת לה רע אני מניחה. את פשוט פגועה. זה נשמע לי רגש שהנפש צריכה להתמודד איתו בקצב שלה. (גם ביהדות הרי יש עניין של ריצוי, סליחה היא לא חיוב אוטומטי)
נכון נכון, זה כנראה הבעיהמיואשת******
אבל אני רוצה לסלוח וכמו שאת אומרת , לא בשלה
מקווה שאצליח להבשיל יותר עד ראש השנה
קחי ת'זמן עד יום כיפור...בת 30
וואי.חדשה ישנה
את נוגעת עכשיו בנקודה מה זה רגישה אצלי..
אני מבינה אותך מאוד מאוד.
גם אני במקום ממש דומה.
משהי פגעה בי מאוד, לא יכולה לסבול אותה,
כשאני רואה אותה בא לי להקיא,
אבל,
אני לא יכולה לשאת את המחשבה שאני לא סובלת מישהו.
אני לא בנאדם שונא. .אפילו קשה לי לכתוב את המילה הזאת..

מה שקצת עוזר לי לסלוח בכל זאת,
שאני חושבת כמה כמה כמה עוונות יש לי... גוועלד / אללה-יסטר -לבחירתך.
ואני אומרת לעצמי - הצילו. אם הקב''ה יבחן אותי על פי עוונותיי זה אבוד מראש. פשוט אבוד.
אבל הקב''ה ברוב רחמיו סולח לי שוב ושוב, גם כשאני לא מבקשת סליחה,
ואם הוא יראה שאני סולחת, גם הוא יסלח לי על פשעיי..

חיבוק על הסיטואציה שעברת איתה . אני יודעת כמה זה כואב .
תודה רבה! כיוון מחשבה חשוב מאד עזרת לימיואשת******
אני חושבת שתנסי לראות את זה הפוךרויטל.

הכוונה שאת היית פוגעת שאת היית רוצה שיסלחו לך,עכשיו דווקא שקשה

דווקא שלא נוח כן לרחם וכן לסלוח בעזרת השם יהיה לך שנה טובה ומתוקה

לך ולכל משפחתך אמן.

זה גם כיון מחשבה ממש טוב. תודה!מיואשת******
פעם הייתה לי שיחה על זה עם רב מחנך אלוףאמאשוני
הוא הבין את המקום שלי לגמרי כמו שתיארת
אבל פשוט הצליח להפוך את כל הסיפור מנקודת מבט אמונית ולמה ה' הוביל אותי בדרך הזאת.
למה הייתי צריכה לפגוש אותה.
מה זה תרם לי בחיים (אצלי זה היה מקרה של מישהי שקנאה בי בקטע אובססיבי וירדה לחיי אז הוא הסביר לי שהייתי צריכה את זה כדי לזהות מתי אנשים פוגעים בי וללמוד להתרחק מהם..)
למה בנקודת זמן המאוד מסויימת נותק הקשר
מה זה עושה לי בלב שהסיפור הזה עדיין לא מאחורי
ומה אני צריכה לעשות כדי להמשיך הלאה.

הכל הכל מנקודת מבט אמונית של אני, ה' והניסיון.
מאוד עזר לי שהוא שם אותה, בתור אדם, במקום שולי בסיפור מבחינה הזאת שהיא הייתה רק השליחה ותו לא.

הייתי נותנת לך בשמחה את הטלפון שלו הוא רב מדהים אבל כבר לא מלמד בנות אז נראה לי פחות מתאים
אבל יש רבנים נוספים שיכולים להיות כתובת לדעתי.

אה, ובשום מצב הבחורה לא הייתה חלק מתהליך ההחלמה שלי.

וכמובן שיכולתי לעבור את התהליך הזה רק אחרי הרבה מאוד זמן של ניתוק היחסים. שאני כבר הייתי במקום אחר בחיים.

הרבה כוחות והלוואי שתתרפאי מהסיפור הזה במהרה!!

(אגב כשלא הרגשתי מספיק בשלה להתמודד עם זה, וממש שנאתי אותה, פחדתי שהשנאה הזאת תגרום למשהו, אז אמרתי לה' בבקשה תראה כמה קשה לי, בבקשה אל תשפוט, תן לי את הזמן שלי, יום אחד אוכל להתמודד עם זה. כרגע רק תחבק אותי)
לוקחת את משפט האחרון שלך בשתי ידיים! 💕מיואשת******
קודם כל, את מדהימה!קמה ש.
בס״ד

(ידענו את זה כבר, כן? )

כתבו לך כאן דברים נפלאים. פשוט מי כעמך ישראל. איך כל אחת תורמת מניסיונה. איך כל מי שמגיבה כאן בעצם מספרת שגם היא עשתה-עברה תהליך כדי לסלוח למישהו. איפה יש עוד עם עם כל-כך הרבה נשים שכל-כך חפצות להתנקות מטינה / פגיעה / רגשות שליליים כלפי מישהו אחר שפגע בהם? אשרינו שזכינו. א ש ר י נ ו ש ז כ י נ ו.

כמה נקודות וכיוונים שעולים לי:

* את יכולה לשים את האצבע על מה בדיוק מעכב אותך מלסלוח?

* מה זה בעצם לסלוח, בשבילך? את יכולה לתאר בדיוק איך את תרגישי ביום שתגיעי לסליחה השלמה שאת שואפת אליה?

* בעקבות לשאלה הקודמת. האם יתכן שלמעשה כבר סלחת לה? ומה שנשאר זה דברים כמו זהירות וצורך להיות עם גבולות כשאת נאלצת להיות במגע איתה?

* אפשר להגיד לקב״ה ״ה׳, אני מנסה לסלוח לה. אני עושה את שלי, אתה רואה את ההשתדלות שלי, אפילו סיפרתי כך וכך לבנות שלי על האשה הזאת, אפילו פניתי לפורום לעצה, אני לא מאחלת לה שום רע, להיפך, אנא תחשב לי את זה כסליחה גמורה, ואם נותר מה לנקות עוד, אנא ריבונו של העולם, אתה *שעושה שלום במרומיו*, תעשה שלום עלינו ותנקה את מה שנותר״.

* אפשר להתפלל על האשה הזאת. זה דבר ממש מדהים לעשות, בשבילה, בשבילך, בשביל הזכויות של עם ישראל.

* אם את בקטע של תהליכים עמוקים, ממליצה מאד על שיטת העבודה (The Work) של קייטי ביירון (Katie Byron). שיטה מטורפת. [אפשר לגגל עליה, יש הרבה סרטונים שלה ברשת. אם כי, באופן אישי, רק כשקראתי את הספר הבנתי באמת איך זה פועל ואיך ליישם בעצמי].

בהצלחה יקרה!❤️


תודה רבה יקרה כתבת המון דברים חשוביםמיואשת******
אני צריכה לחשוב על זה.
אני חושבת שסלחתי לה הרבה, אבל יש פה גם נקודה שבעלי רותח עליה (כמו שאמרתי הפגיעה שלה השליכה על הבנות גם ומי שפוגע בבנות שלו הוא הופך מחתלתול מצוק לאריה זועם)
וקשה לי כי הוא חוזר וחוזר על כמה שהיא לא בסדר ובעצם הפגיעה שלו מפריעה לי לצאת מזה
אני מניחה שאני רוצה להשתחרר ממנה יותר מהכל. אנסה להסביר
עד הפעם האחרונה הפעולות שלי שהיו קשורות אליה היו מתוך רצון לרצות אותה.
מעכשיו ש... זהו אני לא מתחשבת בה יותר, אני מרגישה שעברתי למקום של- הפעולות שלי יהיו בדווקא נגדה כי היא התנהגה אלי כך? גם אני אתנהג איך שמתאים לי.
אבל זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה לפעול מתוך מקום נקי לגמרי, שלא אכפת לי מה היא עשתה או לא עשתה אני אפעל כמו שאני חושבת לנכון. וזה מאד קשה. אני פשוט מרגישה שבגלל שאני לא סולחת, בגלל שיש לי בלב כעס, זה משפיע על התורה שאני מתנהגת ואני לא רוצה שהיא תהיה ולו גרם בעלת השפעה עלי. אני רוצה להתנתק לגמרי
תודה 💗קמה ש.
בס״ד

לגבי בעלך - יש מצב לגייס אותו גם במסע הזה שאת עושה?

או לפחות להסביר לו בשיחה מלב אל לב מה השאיפה שלך ולמה זה כל-כך חשוב *לך*? רגשית. רוחנית. בריאותית.

יש אפשרות לבקש כטובה ממנו שהוא יעזור לך במסע שלך ולפחות לא יחזור על זה שוב ושוב ושוב?

אם הוא זקוק לפרוק פה ושם, זה משהו והגיוני שאת, בתור אשתו וחברתו, תהיי כאן בשבילו. אבל אם מדובר במן ״הרגל״ כזה שהוא פיתח לדבר ככה עליה בלי הרבה בקרה (מתוך הפגיעה הגדולה שהוא חש, או משיקולים של ״הגנה״ על הבנות) - אז זה משהו קצת אחר, ויכול להיות שאם תסבירי לו מהלב את המקום שלך הוא יסכים להיות עם יותר תשומת לב?

*

לגבי מה שציינת, אודות פעולות שלך שבדווקא נגדה, בעקבות כל מה שעברת איתה, חשבתי להציע לך כיוון.

את אומרת ״אני רוצה להגיע למקום בלי רבב של כעס, וככה אוכל לבחור בחירות נקיות ברמת המעשה״.

אולי אפשר לנסות לפעול הפוך. לחזק את המקום של *מה את עושה למעשה* (על פי אמות המידה של התורה, ההלכה, המוסר), גם אם עדיין לא הכל נקי לך בלב.

סליחה גמורה זה משהו קצת אמורפי ולא בטוח שאפשר לדעת בקלות מתי אנחנו מגיעות לנקודה הזאת.

אבל התנהגות, עשיית מעשים, פעולת פעולות - אלו דברים שאפשר למדוד יותר בקלות. אז אולי תשימי שמה את הפוקוס. איפה שהחיים מכריחים אותך לפעול ביחס אליה, תנסי לגייס את כל היושרה, המצפן הפנימי והמוסר שלך ולפי זה לפעול. מה את אומרת?

אולי אפילו יהיה לזה אפקט של ״אחרי המעשים נמשכים הלבבות״....?


ברכה והצלחה יקירתי 💞
בטוחה שהקב״ה ופמליית מלאכיו גאים בך מאד על העבודה שאת עושה.

נהנתי לקרוא את התשובהאני מושלמת
את יודעת מה שם הספר?
תודה רבה יקרהקמה ש.

בס''ד

 

יש לה כמה ספרים. הספר בו היא מלמדת את השיטה נקרא ''לאהוב את מה שיש'' (Loving What Is).

יש לך אפשרות לסלוח בלב אבל בכל זאת לנתק איתה קשר?בתי 123
או שהתכוונת שאת רוצה להיות איתה בקשר
פעם שמעתי שכל עניין של פגיעה ועלבון זה מהקב"ה האדם הוא רק השליח אם זה לא היה מגיע ממנו זה היה מגיע ממשהו אחר אז ממילא אין מה לכעוס עליו
הלואי שנהיה בדרגה כזו 🙂
זה מה שאני מנסה לעשותמיואשת******
ניתקתי. אבל לא מצליחה לסלוח בלב
אולי הזמן יעשה את שלובתי 123
אני רק לומר לך שאת מדהימה!!מק"ר
תודה. הלוואי... 💕מיואשת******
לנסות אולי לחשוב על זה שהיא ממש מסכנהבתאל1
שהיא כזאת.... כי ככה אנשים לא סובלים אותה. גם אם חיצונית אולי כן..
ממש לרחם עליה...
אולי זה יעזור קצת
אויש, חיבוק!תוהה לי
אני פשוט מרחמת על אנשים שיכולים ככה לפגוע ואין להם יכולת להתנצל. מרחמת על איכות החיים שלהם ועל הרמה הנמוכה של הקשרים הבינאישיים שלהם, על נסיבות החיים שהובילו אותם להיות כאלו ועל ההשלכות השליליות המרובות של ההתנהגות שלהם.
בסוף הרי לך יש לב ענק ורגיש ולכן את נפגעת, שזו גם מעלה בפני עצמה, שיש לך רגשות ויכולת להפגע ורגישות גבוהה, והיא, צריכה הרבה עזרה..
וואי. כמוני כמוך מיואשת.פשיטא
יש אשה אחת שפגעה בי מאוד מאוד. ממש, כשהיא הייתה אחראית למשך תקופה (כמה חודשים) על פרוייקט כלשהו שעבדתי בו, ואפשר לומר שהיא פעלה מתוך יחסי מרות. והיא דאגה לקמט כל תחושת הצלחה אצלי, ולומר בבוטות ועם אף למעלה כל מה שהיא חושבת עלי.
ב"ה, עם עזרה ועם התקדמות החיים ואנשים מדהימים שפגשתי, הצלחתי לשקם את האמון בעצמי.
עד היום אני מתמלאת חלחלה מלהיזכר בה, ואין סיכוי שהיא תבקש סליחה.
אני מחכה להתבשל בעצמי עוד קצת, ולשלוח לה מייל עם כל מה שקרה לי, ומה שהתגלגל מאז, ולבקש ולהתחנן שלא תעשה לנשים אחרות את מה שעשתה לי. ולגרום לה להבין שהיא עשתה לי נזק גדול. לא יודעת אם זה יכול להועיל, אבל אני חייבת לדעת שאני את שלי עשיתי.
וכל זה היה רק כדי להגיד לך שאני כ"כ מזדהה עם המקום שלך. ואת אלופה שאת רוצה לסלוח, אני עדיין לא בטוחה שאני רוצה לסלוח לאישה הזאת...
וואו נשמע קשה. חיבוק לך!מיואשת******


לקחת לעצמך זמןאמא גם
לא להכריח את הסליחה
סליחה זהה תנועה בנפש שאי אפשר להכריח

דוקא הייתי מציעה לקחת את את הזמן לכאוב את זה
אפשר כל יום לשבת ולכתוב לעצמך כל מה שכואב (על דף שתזרקי לפח אחר כך)
ושוב ושוב ושוב ,לתת לכאב לצאת ולהיות
אחרי זה זה מקבל איזשהו עיבוד אחר ואפשר לפעמים לסלוח מבפנים
מכתבהריונית ותיקה
ואחר כך לשחרר.
אפשר גם לקחת את המכתב לים ולקרוא בקול ולאחר מכן לקבור בחול או לזרוק למים , הטקס מאד עוזר לשחרר את הכעס והים מרפא ומרגיע....
בהצלחה
רק רוצה להגיד שריגשת אותי בפוסט הזהקרונפלקס עם חלב
תודה יקירה 💕מיואשת******אחרונה
מה אפשר להכין מהערב לקופסאות אוכל של הילדים?אוהבת את השבת

אשמח לשיתופים מה עושות אצלכן

 

 

לארוחת בוקר או צהריים?יעל...

אנחנו תמיד מכינים בערב,  זה כלכך יעיל ונוח

ומאפשר בוקר רגוע.

שמים הכל כרגיל, וזה מלכה במקרר

בוקר. סנדוויצים מהערב? נראלי הילדים שלי לא יאכלואוהבת את השבת
הם די ברררנים ... 
כן, אננו גם מכינים מהערב, סנדוויצים והכלכורסא ירוקה

הם לא אוכלים את זה קר, תחשבי שזה מחכה להם במינימום שעתיים בתיק מהרגע שהוצאת מהמקרר אז זה פושר ואין באמת הבדל אם זה הוכן בערב או בבוקר.

את יכולה לעשות ניסוי, לעשות את זה יומיים שלושה בלי לספר להם ולראות אם היה הבדל באכילה כשהם לא יודעים 

אפילו לחם שהוצאתי מהמקפיא ומרחתי כשהוא כבר הופשראוהבת את השבת
אני רואה בצהריים שהם לא ככ אכלו כי זה פחות טעים מלחם טרי..
וואו הם אניני טעם ברמה גבוהה אצלךכורסא ירוקה

וכנראה אמא שלהם שומרת על סטנדרטים

שיתחילו לקום מוקדם ולהכין לעצמם חח

כן הם ממש.. באמת הם מסןגלים לאכול 2 ביסיםאוהבת את השבת
ולהשאיר בקופסה ..
איזה ממרחים הם אוהבים?רקאני

ממרח כמו שוקולד או חמאת בוטנים לא צריך מקרר בלילה

ואז את מכינה בערב עם לחם טרי ושומרת על השיש במקום מוצל ובתוך שקית אטומה

זה יוצא ממש כמו להכין בבוקר

 

אין ככ ממרחים שאוהבים לצעריאוהבת את השבת

בכללי זה לחם מטוגן או צ'יפס בתנור או תפו"א בתנור או לחם זעתר או שוקולד או ריבה


יש ממרחים שהם אוהבים אבל אוכלים רק בבית אם אני משהו למסגרות לא אוכלים

נגיד טונה. אבוקדו, טחינה, חומוס, קוטג'


טוסטים אחד אוהב

לחם מטוגן בלי בעיה לשים במקררבתאל1

אין מצב להכין לחם מטוגן על הבוקר.


וזה כל האופציות כולן?

מה עם גבינות כלשהן? 

גם אנחנו מכינים מהערב, זה ממש ממש מקל!!!אמא לאוצר❤
בבוקר זה סיוט ומוסיף ללחץ
סנדוויצ'ים וקופסת צהרים למי שלוקח.מנגואית
את הפרי/ירק חותכת בבוקר


גם לעצמי מכינה סנדוויצ' בערב לפני וכנל צהריים כשצריכה

אני לא מכינה בערבהשם שלי

מכינה בבוקר תוך כדי ההתארגנות.

בדרך כלל טוסטים.

ומצרפת מלפפון, תפוח חתוך

אנחנו מכינים הכול בערב (ארוחת בוקר ופרי)מצפה88

נשמר מעולה. גם הירקות והפירות.

הילדים שלי אוהבים בעיקר ממרחים וגבינות, היו פעמים שהכנו גם חביתה ערב קודם והיה בסדר. 

מה בסנדוויצ'ים למשל? מעניין אותי איזה ממרחים אם מתאוהבת את השבת
לך לפרט..


למרות שאצלנו אחת אסור חלבי והשני לא אוהב

אני מכינה פעם בשבוע בצק ומכינה פיציות, פוקצותשופטים
לחם עם זעתר, לחם שום שומרת במקפיא, הילדים שולפים לבד בבוקר. 
תודה! אני לא ככ במצב לאפייה עדיין...אוהבת את השבת
גם שלי לא אוכלים לחם מהמקרר, אבליום שני

פסטה בלי כלום, קוסקוס בלי כלום הם אוכלים!

אפשר לשים מהערב עם כפית .

אוכלים הכל

מעניין.. אבל בביס מבקשים להביא כריך וחשוב להם להקשאוהבת את השבת

להקשיב להוראות

אז הם לא מסכימים שאשים דברים שהם לא כריך


אבל זה רעיון למדי פעם אולי..


מה עוד את שמה מהערב?


גומר אותי כבר הלחץ בבוקר

בד"כ לא מכינה מהערב, רק בגדים...יום שני

אבל כן שוטפת קופסאות ערב קודם.

קשה לי עם הבקרים. עמוס.

לפעמים הגדולים כבר מכינים לעצמם כריכים בבוקר.


כשאני מכינה ערב קודם פסטה זה תמיד עוזר לבוקר להיות יעיל יותר.


איפה שאנחנו גרים יש כל מיני אלרגיות ורגישויות לילדים אז הצוות לא מכוון דווקא לכריכים, כי אי אפשר לשים כל ממרח... אפשר להביא כל אוכל שלא מכיל את האלרגנים

תודה רבה!!אוהבת את השבת
הכל בגדוליעל מהדרום

לק"י


לאחרונה, טוסטים אני מארגנת מהלילה ושמה בטוסטר בבוקר.

אבל גם את זה הייתי מכינה מהלילה.

איזה דברים חוץ מטוסטים?אוהבת את השבת
להכין טוסטים מראש ולהכניס בבוקר זה גאוני
אפשר גם טוסט קוטגאמאשוני
אם אוהבים, לפזר קצת זעטר בפנים.
חביתות. אפשר טיפה לחמם אם רוציםיעל מהדרום
פעם בשבוע מכינה סיר של ביצים קשות ואז זה שניהאמא לאוצר❤

להוסיף לקופסא וזה מעולה הם ממש אוהבים אצלי

בייגלה/דגדגים/קרקרים

זיתים שלמים בלי גרעין/תירס גמדי ממש הולך אצלינו

מלפפון/גזר לפעמים אוכלים

תמר..


מבחינת סנדוויץ' גבינה לבנה/שמנת/חומוס/ ממרח זיתים/טחינה... לפעמים שמה במקום סנדוויץ' 3 פריכיות אורז

רעיון טוב הביציםאוהבת את השבת
שאר הדברים שכתבת הם לא אוהבים לצערי..


בעבר אהבו יותר דברים ונהיו בררנים

באסה! הביצים זה מעולהאמא לאוצר❤

קל להכין מראש

ילדים ממש אוהבים

וזה תוספת חלבון לארוחה..

אני רוצה לכתוב משהו על הבררנותיום שני

כשהייתי ילדה היה לי מאוד קשה עם הכריכים לבית הספר, לא אהבתי את מה שהוכן מראש (בבית אכלתי כמעט הכל, רק לא אהבתי כריכים שחיכו עם הממרח שעתיים...).


 

ההורים שלי לא נאבקו איתי, הם ניסו למצוא פתרונות. לפעמים לקחתי פיתה בלי כלום.

אני ממש מודה לאמא שלי על זה - בהסתכלות לאחור היא הייתה יכולה להכריח אותי לקחת מה שכל האחים שלי לקחו, וזהו.


 

בית הספר מזמן לילדים שלנו כל מיני אתגרים - לימודיים, חברתיים ועוד

חבל שהאוכל יהיה אתגר נוסף.

כמובן שגם ההורים ממהרים לעבודה, לעמוד שעות ולהכין קופסאות מעוצבות מרגיש לי לא מציאותי ולא נכון

אבל כן למצוא את עמק השווה

ובעיני לא נורא שייקחו הרבה ממרח שוקולד או ריבה או משהו מתוק אחר לבית הספר, ואת האוכל הבריא אתן להם בבית...

מעניין, תודה! אני ממש מנסה לכוון למה שאוהבים אבלאוהבת את השבת
זה כן לוקח מלא מאמץ אז מנסה לפשט ולהקל


וגם לפעמים הם אוהבים משהו יום אחד ופעם אחרת לא

ממש...לפעמים אוהבים ולפעמים לאיעל מהדרום
לק"י


לא שיש לי אינטרס לשים מה שלא אוהבים, אבל לפעמים הם אוכלים ובעצם כן אוהבים.

מזכיר לי גם סיפור שקרה ליחושבת בקופסא

אני הבכורה בבית, ומגיל מאוד קטן הייתי אחראית על הסנדוויצ'ים בבית. אבל פעם אחת התעצלתי או שכחתי והכנתח לאחי סנדוויץ עם ממרח שהוא לא אהב.

אני הייתי בכיתה ג והוא היה בכיתה א.

באותו היום בשיעור שאחרי הפסקת 10 המחנכת שלו קראה לי לצאת מהשיעור, והביאה אותי, כנראה בתור "המבוגר האחראי" כשהיא נוזפת באח שלי על כך שהוא לא אכל את הסנדוויץ' למרות שאחותו הגדולה כל כך השקיעה.

אני ממש זוכרת בברור את המשפט "אתה תאכל כל מה שהיא נותנת לך, גם היא תשים לך אבנים בסנדוויץ!".


לא יודעת אם יש כאן מסר חינוכי, זאת תקרית שזכורה לי ממש טוב. כנראה בגלל שמאותו רגע עד היום אני חושבת שזה מאוד מוזר להתיחס לילדה בכיתה ג' כאיזו דמות סמכות שהוא צריך לכבד, וגם די לא נעים לי כי באמת הגיוני שהוא לא יאכל משהו שהוא לא אוהב, ועוד חטף על זה צעקות.(עד היום הוא די בררן, אבל הוא יותר נפתח עם השנים).

וואו, לא נעים בכלליום שני

ותראי איך את זוכרת את זה אחרי הרבה שנים!

בכלל אוכל קשור לזכרונות, לגעגוע...


 

מצרפת תגובה ארוכה שכתבתי פה פעם על אוכל-


 

מוסיפה משהו על אוכל, בית וגעגוע...

 

הורים חייבים לתת גבולות

אמהות חייבות לשים בפרופורציות

בית זה לא מסעדה

בררנות אצל ילדים יכולה להגיע למצבים מוגזמים.

הכל נכון.

הכל בריא, מתוך מחשבה.
 

אבל, גם ללב יש מקום.

תנשמו עמוק ותחשבו על סבתא שלכן... רוב הסיכויים שתיזכרו באיזה מאכל או עוגה שרק היא ידעה להכין הכי טוב בעולם.

אוכל קשור לבית, לחום לתמיכה והכלה.

כמה כוח יש בקערת מרק שהוכן באהבה בסוף יום קשה.

כמה פעמים אני לא מצליחה לדבר אל הילדים שלי בנחת כמו שהייתי רוצה

לשחק איתם, להקשיב להם

כמה טעויות אני עושה

כמה עובר עליהם ואני לא יודעת

או מרגישה משהו והם לא מספרים

או מספרים, אבל לא באמת הבנתי

 

ולפעמים אני יכולה להכין להם אוכל שהם אוהבים

שוב ושוב ושוב

את האוכל שהם אוהבים

או "לזרום" איתם כשיש משהו מזין, בריא נהדר - שלא מתחשק להם, סתם בלי סיבה

ולהכין משהו אחר, סתם בלי סיבה.

ולהעביר להם מסר, בלי מילים

שאני פה. והם חשובים ורצויים.

לא תמיד, אבל לפעמים.


 

כשהיינו נשואים צעירים ראיתי את חמותי מכינה כל פעם לשבת מאכלים מיוחדים לפי הילד שמגיע

(ותמיד האוכל שלה מושקע גם ככה) חשבתי לעצמי "איזה פינוק מוגזם".

היום אני אומרת, "ה' תן לי קצת מהתבונה והכוח שלה לפנק את הילדים ושהם ירצו לבוא תמיד".

יש הבדל ביןבתאל1

אוכל בבית לבין אוכל לביהס . אלה זכרונות אחרים.

אוכל מבושל ואוכל של שבת תמיד עושה זכרונות ילדות.


בתור מורה אני רואה את הילדים האלה שלא אוכלים כי שמו להם משהו שהם לא אוהבים... משדלת לטעום בכל זאת אבל באמת זה קשה.

מצד שני יש גם הגזמות של הילדים... לא אוהבת בפיתה רק בלחם ואבא שם לי פיתה... דייי תאכלי את הבפנים וזהו..

אני במשך כמה שניםרקאניאחרונה

אני חושבת כיתות ג-ד-ה

הייתי זורקת קבוע את הסנדוויץ לפח בלי שאף אחד ישים לב

האמת אני בעצמי לא מבינה למה

זה היה רק דברים שאני אוהבת 

אבל באמת עד היום אני בררנית מאוד

ויש לי בעיה עם מרקמים וטעמים חזקים

בעיקר מארגנתהתלבטות טובה

דואגת שכל הבגדים והתיקים מוכנים

הקופסאות נקיים. מפשירה בהם כבר את הלחם. אם רוצים טונה, מכינה מראש בקערה קטנה ואז זה רק למרוח בבוקר.

לחם מטוגן מכינה מראש ומחממת קצת במיקרוגל בבוקר. טוסט מכינה רק להכניס לטוסטר.

ירקות כן חותכת להם כבר בקופסא. פירות כמו תפוח שמה כמה טיפות של מיץ לימון.

ממרח כן שמה בבוקר.

סתם טיפ לגבי פירות העץ חתוכיםממתקית

לחתוך בלילה, להשרות במים בתוך קערה.
בבוקר הם לא ישחירו...
לגבי ויטמינים וכו...מן הסתם נהרס.

 

כריך עם ממרחיםמולהבולה
ממרח טונה, טונה עם מלפפון חמוץ ומיונז,סלט ביצים,חביתה,שוקולד,ריבה,גבינה עם זיתים,חומוס עם מלפפון חמוץ,גבינה בלי כלום בתוספת מלפפון או עגבניות שרי
שרשור עוגיות מוצלחות🍪אמא לאוצר❤

יאללה תזרמו

כל אחת כותבת פה את המתכון הכי טוב וטעים שלה, ועדיפות גבוהה גם קל 😅 לעוגיות מכל הסוגים

בריאות טעימות מיוחדות רגילות פרווה וחלביות....


המטרה שרשור ששווה לשמור לעת צרה כדי לשלוף מתכון טעים ומוצלח🙂‍↔️


עוגיות מגולגלות שהכי קל להכין ותמיד יוצאות מעולה✨אמא לאוצר❤

מתחילה🤍

באמת מתכון קל שכיף להכין ביחד עם הילדים

אין פה איפה לפשל!


עוגיות מגולגלות:

בצק-

להרתיח כוס מים וכוס שמן

לכבות את האש

להוסיף 1 אבקת אפיה

ו 4 כוסות קמח


ללוש כשחם עד קבלת מרקם אחיד, לחלק ל3 חתיכות ולרדד למשטח.


מילוי- ממרח תמרים/ממרח שוקולד/נוטלה/ להכין מילוי כמו של עוגת שמרים (קקאו שוקולית שמן)

אפשר להוסיף בפנים עדשים או סוכריות בשביל הילדים, התלהבות מובטחת😅


למרוח, לגלגל, לחרוץ כמעט עד הסוף בלי להפריד ...

לאפות על 180 טורבו ל10 דקות בערך


כשיוצא מהתנור לפזר אבקת סוכר וכשמתקרר לחתוך


בתאבון!! יוצאות מושלם🙂‍↔️

שומרת לי ואוסיף בהמשך בעז"האחת כמוני
מקלות שוקולד צ'יפס פרווהראשונית
וואי יש לי כמה מעולותואילו פינו

עוגיות שקדים מושלמות!

2 כוסות קמח

100 גרם אבקת סוכר

100 שקדים טחונים דק

כוס שמן

מערבבים ויוצרים עוגיות ביד , למעוך קצת כי הצורה נשמרת שלא יישאר ככדור

אפיה של 10 דקות בערך 180 מעלות

 

 

 

 

בתמונותואילו פינו


חיתוכיות שוקולד צ'יפסואילו פינו

כוס סוכר חום כהה

חצי כוס סוכר לבן

חצי כוס שמן

3 ביצים

כפית תמצית וניל

לערבב

2 ורבע כוסות קמח

חצי כפית אבקת אפיה

חצי כפית סודה לשתייה


2 חבילות שוקולד מריר קצוצות דק (שוברת עם מערוך כשהחבילה סגורה, הכי קל) או שוקולד צ'יפס

לערבב

לשטח בידיים רטובות על נייר אפיה

לאפות כחצי שעה-40 דקות על 180

לחתוך לריבועים עם סכין חדה כשיוצא מהתנור ולחכות קצת שיתקרר. 

מה שבחתימה שלייעל מהדרום
עוגיות קוואקר טחינה וגם דובשניותשמש בשמיים

עוגיות קוואקר טחינה- 

כוס קמח

כוס שיבולת שועל

כפית אבקת אפיה

שליש כוס שמן

ביצה אחת

שתי כפות טחינה גולמית

2/3 כוס סוכר 

 

ללוש הכל ביחד ליצור עוגיות ולאפות בחום בינוני 15-20 דקות.

 

ודובשניות של מתכונים בעשר דקות, אני מחליפה את הדבש בסוכר וקצת מים יוצא מעולה, עוגיות קינמון במרקם מושלם דובשניות - עוגיות דבש לראש השנה

 

יואוו עוקבת לשמור לי את כל המתכוניםםכנה שנטעה
אחלה שרשור 😎
אלפחורס פטנטיהלומה..

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

200 גרם (כוס וחצי) קמח

250 גרם (כוס וחצי + 4 כפות) קורנפלור

10 גרם (שקית) אבקת אפייה

120 גרם (3/4 כוס) סוכר

2 ביצים

3 כפות ברנדי או חלב

קליפה מגוררת מ-1/2 לימון (לא חובה אבל מוסיף)

1/2 כפית תמצית וניל


לעבד את הרכיבים עד לבצק אחיד אפשר במעבד מזון/ מיקסר או ביד. לגלגל לגליל ארוך, לעטוף בניילון נצמד ולהקפיא חצי שעה- שעה.

לחתוך לעיגולים ולאפות 180°  10-13 דקות.

כשהתקררו למרוח ריבת חלב ולצפות בקוקוס 

כדורי אלפחורס של עוגיונטיהלומה..

250 גרם ביסקוויטים

300 גרם ריבת חלב


שוברים את הביסקוויטים מערבבים עם ריבת חלב. מגלגלים לכדורים ואז בקוקוס.

קל מהיר מפתיע וטעים😃

בלי שמנת מתוקה?מרגרינה
בלי. יצא מצויןיהלומה..
חיתוכיות פצפוצי אורזיהלומה..

200 גרם שוקולד מריר, חלב או לבן

3 כפות טחינה גולמית או חמאת בוטנים

3 כוסות פצפוצי אורז או קורנפלקס


ממיסים את השוקולד עם הממרח, מערבבים היטב לתערובת אחידה.

מעבירים לתבנית אפיה חד פעמית ומקפיאים לפחות 45 דק- שעה.

חותכים ריבועים 

רעיון מעולה לשרשור! עוקבתבית פרטי
המתכון שעל השוקולד צ'יפס של אופנהיימר(אהבת עולם)
עוקבת ואוסיף בהמשךואני שראחרונה
הוא נולד!!!!! ברוך ה'!!!!!גלויה

זה לא תינוק אמיתי, אבל כן פרוייקט שהבשיל המון זמן:

 

הספרון שלי מודפס!!!!!!!! חסדי ה'!!!!! 

 

חפרתי עליו פה המון, עודדתן אותי וחיכיתן איתי... תודה יקרות!! 

 

למי שלא מכירה - אני עברתי מסע, הייתי גרושה צעירה בלי ילדים, ב"ה היום אני נשואה ואמא לשני מתוקים.

 

הספרון הוא מילים ושירים שכתבתי במסע, חלק גם פה בפורומים...

 

רציתי להוציא אחרי החתונה את השירים על הבדידות עד לחתונה, אבל בעלי החכם אמר: זה צריך לצאת ממקום של משפחה. 

 

ואז ב"ה ההריון של פוצונת (6.5) והלידה הפלאית שהיתה תיקון כ"כ גדול...

 

והורות והתמודדות

 

והריון של פוצון (4)

 

ועבודה והתלבטויות

 

והנה עכשיו זה קורה!! ברגע האחרון נכנסו 2 שירים מההריון של פוצון, כנראה שזה חיכה עד שבכל יבשיל....

 

תודה ה' 

 

תודה לבעלי 

 

תודה לכן!

 

מוזמנות לברך פה (רק ברכות בפורום...)

 

פרטים - בפרטי. (כותבת באישור @יעל מהדרום )

 

אוהבת 

 

נגה

 

מלכה! מזל טוב!שיח סוד
תודה רבה!!גלויה
וואו! בשעה טובה ❤️כתבתנו
איזה הריון ארוך זה היה...
תודה!!גלויה

אכן.... הריון עודף

 

כל הכבוד! בשעה טובה!אן אליוט
תודה!גלויה
איזה יופי!מכחול

כל הכבוד שהתמדת ולא התייאשת, אפילו שזה היה הריון ארוך במיוחד....

את מוכשרת ממש, והשירים שלך הם ממש השראה. תודה שאת חולקת אותם עם העולם!

תודה!!גלויה

תודה רבה!!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
בשעה טובה! חלומות נועדו להתגשם!!דיאן ד.
וואוו איזה יופי! בטח מלא סיפוק עכשיו ❤️❤️💚נפש חיה.אחרונה
מתי חוזרות לנהוג אחרי לידהחנוקה

אולי זה שאלה קצת משונה ורק אני ככה

נוהגת עד רגע הלידה בכיף ובשמחה בלי קושי

אחרי הלידה מאבדת כל בטחון עצמי

מרגיש לי לא תקין לנהוג. כאילו האינסטינקטים קצת מעורפלים עדיין.

כמה זמן אחרי לידה זה סביר לנהוג?

או שאין דבר כזה וזה באג שלי?

אני ממש ממש מבינה אותך!!!לפניו ברננה!

יודעת בדיוק על מה את מדברת.

אני גם הרבה יותר מפחדת ולחוצה על הנהיגה של בעלי אחרי לידה.. ולנהוג בכלל זה הזוי.

אני חזרתי לנהוג בערך 3 שבועות אחרי הלידה, באין ברירה בגלל שהרכב שלנו היה קטן מדי אז בעלי נסע בתחבצ. זה היה קשה נורא. וסיימתי את הנהיגה מותשת...

זה היה בתקופת החגים, נסענו ככה כמה נסיעות ארוכות אחת אחרי השניה.. זה היה מאתגר ממש. התינוק ישן רוב הזמן.. אבל אני הותשתי מזה וכל הנהיגה הייתי דרוכה מאוד כי ידעתי שאם לא אהיה דרוכה אעשה טעויות..

מתי שאת מרגישהEliana a

כמו שכתבת

לוקח זמן לחזור למוד

אולי שבועיים הייתי אומרת 

בגדול כמעט מידדיאט ספרייט

אולי לא בשבוע הראשון כי הכל עוד רגיש והכל וגם לא תמיד יוצאת מהבית בכלל.

אבל אח"כ כשצריך איסופים וטיפת חלב נוהגת כרגיל. 

אני נהגתיoo

בחזור מבית חולים

וגם בהלוך עם ירידת מים

(ככה זה כשלבעל אין רישיון)

אבל זה היה קשוח

אז מבינה על מה את מדברת

דומה גם אצלנושושנושי

מהבית חולים חזרנו במונית.

לברית של השני נהגתי, הרגיש לי בסדר. 

כמה ימים אחרי בתוך הישוב.. שבוע וחצי אחרי לטיפתואילו פינו

חלב.. ומאז לפי הצורך..

אבל מבינה את הקושי..

נהגתי לברית בתוך הישובנעה1987
אני נהגתי חזור מבית החוליםשלומית.
אבל נראה לי שפשוט מתי שאת מרגישה ביטחון... באמת אין כללים 
מבינה אותך גם!! בסוף חודש תשיעי הרגשתי ככהאוהבת את השבת

ממש הודיתי לה' שלא עשיתי תאונות

כמובן נהגתי רק קרוב לבית אבל עדיין..

הרגשתי ככ לא איתנו..


ועדיין, גם אחרי, לא ככ ארצה לנהוג..

הראש שלי ממש לא חזר לעצמו

מרגישה קשישה, באמת..


בקיצור תרגישי את עצמך 

לטיפת חלב הראשונה😅השקט הזה
אין לי בעיה עקרונית לנהוג אחרי לידה.. בדכ טכנית פחות יוצאת מהבית מייד אחרי אז לוקח כמה ימים עד שנוהגת ובדכ זה נסיעות קצרות
שבועיים וחצישמ"פ

עם בעלי על הקו שמדבר איתי כדי להסיח את דעתי מהעניין

חשבתי שאני היחידה ככה איזה כיף לגלות שלא

אני חזרתי אחרי חודשפרח חדשאחרונה

והרגשתי שאני לא לגמרי מפוקסת

זה היה מפחיד ממש

ולא קשור לעייפות

לא יודעת להסביר

מה אתן עושות שהרצפה קפואה מלזחול עליה? שיח סוד

בת 9 חודשים כל היום מטיילת בבית,

יוצאת בשניה מגבולות השטיח (הענק יש לציין חח)

יש חימום בבית ושמה לה שתי שכבות, אבל היא מתקררת לי כל פעם. לא רוצה לשבת בלול לשחק…

יש עוד פיתרון שלא ניסיתי?  

ללמד אותה לעמוד 😅דרקונית ירוקה
אני שמתי שתי שכבות עבות וזה הספיק. אפשר להוסיף עוד גופיה אם את רוצה
להביא משחקים מעניינים לשטיחדרקונית ירוקה

ולשבת שם גם את.

כנראה לא יעזור לאורך זמן, אבל יתן קצת.

אולי לנסות סוג אחר של חימוםחנוקה

נניח אצלי במזגן הרצפה נשארת קפואה

מניחה שעם הסקה/רדיאטור זה יותר טוב

והאמת?

חולמת על חימום תת רצפתי

וואי אני באותה דילמה, רק לשים על הבטןחולמת להצליח
שלי עוד קטנה בת שלושה חודשים ואני רוצה לשים אותה על הבטן אבל הרצפה ממש קרה
בגיל הזהחנוקה

אפשר לשים על הבטן בעריסה

בעגלה

על מיטה בהשגחה

על שטיח...

הבעיה כשהם ניידים

שמים כמה שכבותאיזמרגד1אחרונה
נניח שמיכת צמר, לא רכה שהתינוקת לא תשקע בה מקופלת כמה פעמים. או משטח פעילות עבה.
תחושת "כשלון" סביב חווית לידה והנקהנטועה

ילדתי לא מזמן בן בריא ומתוק.

הלידה נתקעה אז סיימתי בקיסרי חירום וזו הייתה לי חוויה ממש קשה, גם הניתוח עצמו וגם ההתאוששות. מרגישה "כשלון" שלא "הצלחתי" ללדת רגיל, שסתם חתמתי על טופס הסכמה לניתוח ודפקתי לעצמי את כל הלידות הבאות. שלא מספיק הקשבתי לעצמי ולגוף שלי, שרצתי לעשות זירוז בהמלצת רופאים כמובן אבל לא חשבתי יותר מדיי על הסכנות שזה עלול להביא כי ההריון כבר היה לי קשה וכבד ובעצם באשמתי הכל נגמר בניתוח.

הבן שלי היה צריך השגחה נשימתית (נזקק לחמצן בדקות שאחרי הלידה) למשך כמה שעות, ואני הייתי בהתאוששות מהניתוח, ככה שנפגשנו רק 4 שעות אחרי הלידה. אניעם מיעוט חלב רציני, וגם בלידה הקודמת היה לי מיעוט חלב משמעותי והצלחתי להניק הנקה חלקית בלבד ורק עד גיל 3 חודשים בהרבה דם יזע ודמעות. הפעם יש ילד גדול בבית, ההתאוששות מקיסרי קשה בהרבה מלידה רגילה (עבורי לפחות) ואני גם סטודנטית עם תקופת מבחנים בפתח ומרגישה שגם "להתאבד" על ההנקה פשוט גדול עליי. מצד אחד רוצה להפסיקב מצד שני מרגישה אמא גרועה, פשוט כשלון. כל התפקידים הנשיים שלי לא באים לידי ביטוי, לא מצליחה ללדת, לא מצליחה להניק. אני יודעת שזה מחשבות סתם ואפשר להיות אמא טובה גם עם תמל וגם קיסרי זאת לידה, אבל לא מצליחה להרפות מהמחשבות האלה. הן מלוות אותי וזה גם תוקע אותי מול ההנקה כי אני לא מצליחה להחליט לכאן או לכאן וכרגע סתם במצב ביניים מעצבן, וגם רגשית - פשוט לא מצליחה לשחרר את זה. מרגישה שממש הלידה הייתה עבורי חוויה טראומתית וכאילו בא לי לשחרר ולהתקדם הלאה. שנינו בריאים ומרגישים טוב ב"ה, יאללה תשחררי יש מלא נשים שיולדות בקיסרי והכל טוב. אני אעשה עיבוד לידה בע"ה אבל ילדתי ממש לא מזמן וזה עוד מוקדם גם בשבילי וגם ממה שהבנתי מנשות מקצוע.

אני לא יודעת מה אני רוצה לקבל, נירמול? הבנה? חיבוק? עזרה לוותר על ההנקה? עידוד "להתאבד" על זה? אין לי מושג. אני נורא מוצפת וחשבתי שהזמן יעשה את שלו. אמנם אני כבר פחות בוכה וקצת פחות הורמונלית חחח, אבל זה עדיין מלווה אותי יותר ממה שהייתי רוצה. אז אשמח פשוט לשמוע מה שיש לכן לומר 💜

 

והיי לכל מי שזיהתה, התלבטתי אם מאנונימי או כאן אבל תכלס גם מאנונימי מי שמכירה את הסיפור תזהה אם טרם אמרת לי שעלית על הניק שלי, אשמח שתגידי לי באישי או דרך המנהלות אם לא מתאים לך להזדהות. תודה 💜 

אהובה אני יכולתי לכתוב את הסיפור הזה במקומךחנוקה

לפני כמה שנים

זה לא פשוט

במיוחד בהצפה ההורמונלית של אחרי לידה

זה נורמלי

אימהות מגיעה עם מצפון מפותח

ניתוח קיסרי בהול הוא חויה קשה וטראומה שנצרבת בגוף (יש לי שריר בגב שנתפס כל פעם כשאני מדברת על הלידה הזו, ועברו כמה שים)

ולא להצליח להניק זה גם קשה

מה אני מציעה לך?

לדבר לדבר לדבר על זה. זה עוזר לשחר. אפילו סתם בקפה עם חברה.

יש פודקאסט מקסים שנקרא לידה כמסע, הוא מדבר בפרק הראשון על חויות הצלחה וכשלון סביב הריון ולידה,

למדתי שם ביטוי נפלא 'הדבר הטוב הבא' 

בכל רגע יש את הדבר הטוב הבא. וכמסתכלים מתוך הרגע הזה הנתון הדבר הטוב הבא קורה לנו

במקרה של מצוקה של תינוק- הדבר הטוב הבא הוא ניתוח

במקרה של תינוק שרעב- הדבר הטוב הבא הוא תמל.

ברוך השם שאנחנו בדור שיש את כל האופציות האלה!!

אני ממליצה לך גם לעשות עיבוד לידה

ולתת לעצמך את הזמן והמרחב

לחבק את עצמך

ולהיות בסביבה תומכת

זה ההבדל בין לצאת מז לבין חלילה ליפול מזה לדכאון

ועוד משהו לגבי הקיסריחנוקהאחרונה

הלידה אחריו היתה ההכי טבעית שלי

בלי חתך

בלי ואקום

בלי זרוז

והיתה מושלמת!

אמנם היה ניטור כל הזמן אבל מוניטור אלחוטי שלא הגביל אותי

והיה מושלם..

נשמע מאוד מציףדרקונית ירוקה

לגבי ההנקה, זה לא הכל או כלום. עם הבן שני שלי הנקתי בתוספת בקבוק עד גיל שנה וחצי (וגם אז הפסקתי רק בגלל אילוץ רפואי, לא כי נגמר החלב).

אם תרצי אוכל לפרט לך מה עשיתי

וואו "כל התפקידים הנשיים שלי לא באים לידי ביטוי"?ירושלמית במקור

אהובה את נשית בגלל אלף תכונות נשיות ולא בגלל אופן הלידה...

מי בכלל קבע שללדת, ובטח באופן מסויים, זה "נשי"? מה זה בכלל "נשי"?  יש כל כך הרבה דרכים לזה...

בכל מקרה בתור מי שעברה לידה מדהימה והניקה למרחקים, אני סבורה ש"תפקיד נשי" לא קשור להנקה או ללידה...גם "תפקיד אמהי" לא קשור.

התפקוד האמהי אם כבר הוא בקשב לילד וביכולת שלך לספק לו בטחון וכלים לעולם. והנשיות בכלל רחוקהה מזה עוד יותר... יש אמהות שעבורן לידה והנקה הורסים בעיניהן את הנשיות. אפשר להיות נשית בזוגיות, בעבודה, בחוגים ותחביבים...


את כל כל הרבה יותר מזה.


ואם כל זה לא שכנע אותך - בעיני, ה"תפקיד" אם כבר של הנשיות/האמהות היה בדיוק מה שעשית - להקשיב בעיתות לחץ ומצוקה לגורמים המנוסים שהשם נתן להם ידע וכלים שעוזרים לנו לקבל החלטה, שבמקרה שלך היו הגורמים ברפואיים ואת ידעת שזה מה שיעזור לך לעזור לתינוק שעומד לצאת ולהיות האמא הכי טובה - וב"ה הוא יצא חי ובריא! אז זה לגמרי בזכותך!!!

קודם כל מזל טוב וחיבוק על התחושות🩷השקט הזה

את לא כישלון!

אימהות זה הרבה מעבר ללידה והנקה.

זה לגדל את הילד, לאהוב, לחנך, לחבק, להכיל, לקום בלילה, לדאוג שלא ישן, לדאוג שישן טוב מידי, להיות מלאת מצפון על זה שאת לא נותנת לו מספיק וכו' וכו'.


גם לגבי הלידה- המטרה של הלידה היא תינוק ואמא בריאים! ואת עשית את ההחלטה הנכונה של לחתום על הסכמה לניתוח כי בזכות זה יש לך תינוק מתוק.

🫂יעל מהדרום

לק"י


אני גם ילדתי את הגדול בקיסרי חירום. והביאו לי אותו רק אחרי כמה שעות.

ב"ה הלידות הבאות היו רגילות. אל תחשבי גרוע כבר הלאה... חוץ מניטור רציף, אין מניעה ללדת רגיל בעז"ה.


וכמובן שאין פה שום סיבה להאשים את עצמך. לא עשית כלום לא בסדר, ב"ה שיש ניתוח כדי ללדת תינוק בריא ושלם.

וגם אם בבית חולים אחר אולי זה היה נגמר אחרת, זה כבר היה.


ומזל טוב!! שתרוו ממנו הרבה נחת!

קיסריoo

לא בהכרח דופק לידות נוספות

אצלי היה קיסרי בראשון והשאר רגילות


לגבי הנקה

לפעמים הנזק גדול על התועלת

בעיניי רק הנזק הנפשי שהיא גורמת לך

לא שווה דקת הנקה


ילדים גדלים נהדר עם תמ"ל

ואף אדם הכי מומחה עלי אדמות לא יכול להבחין מה היתה התזונה בזמן שהיו תינוקות (או מה התזונה הנוכחית בזמן שהם תינוקות)


אם התוצאות לא ניתנות להבדל

זה אומר שהיתרונות של הנקה מזעריים ביותר

היתרונות של הנקה הם יותר מנטרה מאשר משהו אמיתי


(ותחסכו ממני תגובות

לא באה לפתח דיון

רק לענות ספציפית לפותחת)

שעווה באוזנייםהשם שלי

לפני שבוע הבת שלי התלוננה על כאבים באוזניים.

הלכנו לרופא והוא אמר שיש לה המון שעווה באוזניים, אז קשה לראות אם יש דלקת.

הוא נתן לה טיפות, ואמר שאם אין שיפור נלך לרופא אף אוזן גרון.

עד שקניתי את הטיפות עברו לה הכאבים, אז לא התחלתי טיפול.

בכל מקרה קבעתי תור לרופא אף אוזן גרון, ויש לה תור למחר.


אני מתלבטת אם לקחת אותה לרופא, או לבטל את התור.

הרופא יכול להוציא מייד את השעווה, או שצריך טיפול מקדים לריכוך?

יש בעיה להישאר עם שעווה באוזניים, אם זה לא מפריע לשום דבר?


התור דורש ממני לצאת מוקדם מהעבודה ולנסוע איתה לעיר בתחבורה ציבורית.

סדר גודל של 3-4 שעות.

שעווה באוזניים יכולה לגרום גם לירידה בשמיעהשמש בשמיים

אז כן כדאי להוציא כי יכול להיות שבינתיים כל עוד זה שם הילדה לא שומעת טוב. אבל לא יודעת כמה זה דחוף ולא יודעת איך הפרוצדורה להוציא ואם צריך טיפול מקדים.

תודההשם שלי

אם זה יכול לגרום לירידה בשמיעה, צריך לטפל,

אבל זה לא ממש דחוף.

בינתיים לא רואה בעיה בשמיעה.

בתור מישהי שקצת סובלת מזהחנוקה

בדרכ רופא יכול להוציא

אם המצב ממש קטסטרופלי הוא יאמר שאי אפשר לטפל וישלח לעשות סדרה של טיפול בבית קודם (לשים טיפות ממיסות)

לא יודעת מה הייתי עושה במקומך, אבל זה יכול לגרום לכאבים איומים פתאום ובזמינות התורים המקובלת של רופאי אאג אז לא בטוח שכדאי להמתין

תודההשם שלי

אני יכולה לקבוע תור לעוד שבוע וחצי-שבועיים.

ואז זה יהיה בזמן שיותר נוח לי, ולא תור בזמן היחיד שהתפנה.

זה עדיין ידרוש נסיעה וייקח כמה שעות, אבל זה יכול להיות ביום ובשעה שיותר נוחים לי.


אם יהיו לה שוב כאבים, הטיפות שהרופא נתן יוכלו לעזור? או משכחי כאבים?

כשהיו לה כאבים, זה לא היה מאוד חזק.

לבן שלי הוציאו במקוםניק חדש2
אבל לא היתה לו כמות אדירה. כן מכובדת.
בסוף דחיתי את התורהשם שלי

לעוד שבוע וחצי.

בתקווה שעד אז לא יהיה משהו שאני אצטער עליו.

ממליצה מאד להתחיל כבר מהיום לשים טיפות טבעיותאמהלהאחרונה

אוטיקון.

זה יגרום להוצאה של השעווה להיות הרבה יותר קלה ויעילה.

פעם הייתי אצל הרופא עם ילד והוא שלח לשים לשבוע את הטיפות ולחזור...

ד"א- זה גם יכול לעזור לשעווה פשוט לצאת לבד כי היא מתרככת מאד.

בקיצור כדאי ומומלץ. זה גם עוזר שלא תכאב האוזן

מישהי שלקחה אוטרגוסטן לתמיכה בהריון-בידיים פתוחות

זה עושה סחרחורות? אני קצת מוטרדת מזה כי יש לי כל יום נסיעה הלוך וחזור לעבודה..

מינון של טבליה 1 ביום

אם זהאין כמו טאטע!
בנטילה דרך הפה, זה בהחלט גורם לסחרחורות. לכן מומלץ לקחת רק בערב בצורה הזח. תבררי עם הרופא/ רוקחים
בנרתיק לא עשה לילפניו ברננה!
אבל כן הייתי נורא הורמונלית ורגישה ועצבנית בשבועיים הראשונים, עד שהתאזן.. 
לי לא עשה.שומשומונית
אני לוקחת בנרתיק, אז רק לילה רלוונטי מבחינתי, לפני השינה
זה עשה לי הרגשה נוראה !!פרח חדש

מין הרגשה של ריחוף וחולשה

אל תקחי בפה

שימי בנרתיק

ככה לא היו לי תופעות בכלל

בנרתיק לאשירה28
לא עשה לינעומית

ולקחתי 4 ביום

...נעומית
אבל לקחתי דרך הנרתיק ולא דרך הפה
תודה רבה לכולן!בידיים פתוחות
הרופאה אמרה לי דרך הנרתיק, אז מקווה שבאמת לא יעשה תופעות🙏
מנצלשת ... מתי קיבלתן הנחיה לקחת?שוקולד23
אני יומיים אחרי ביוץ. מאוחר לבקש?
אני לקחתי בהריון, בתור תמיכהשושנושי

האמת את מזכירה לי, גם בטיפולים לקחתי, אחרי החזרה

משהו כזה

לא זוכרת במדויק 

אני משבוע 19.. לא עונה לך על השאלה.לפניו ברננה!
לכאורה לפי המערכת ההורמונלית אז נשמע שיש למה לבקש. כי זה פרוגרסטרון ואת בדיוק בשלב שהוא עולה.
לי לא עשהשושנושי

אני מקווה שמשהו בכלל נשאר בפנים

הייתי מכניסה מלא נרות כל יום, לא זוכרת כמה. נראה לי 4

והיו לי מלא מלא מלא הפרשות!!! ככה שיש מצב שזה לא השפיע כי כלום גם ככה לא נכנס חח

זה עושה רק כשלוקחים דרך הפהפרח חדש
חחח לא.. ככה זה. הרבה הפרשות. אבל זה תקין.לפניו ברננה!
לא עשה לי סחרחורותמולהבולהאחרונה

אולי יעניין אותך