18:04
היום קמנו מוקדם, אני והמותק. בהתחשב בשבועות ארוכים של קימה בצהריים המוקדמות, אפשר לומר שניצחתי לבסוף .
רציתי ללכת איתו לים, אבל כשגזרתי לו את הציפורניים הוא בכה כל כך וגם ההסתברות שנלך היום לים גם ככה הייתה נמוכה, אז נשארנו בבית, בדירה הבניברקית חסרת החן.
עד לצהריים עשינו את הטיול היומי לסופרמרקט הענק , פגשנו עשרות פרצופים זהים וחזרנו עם כרעי עוף ופסטה. הכנתי את זה מהר - את העוף הכנסתי לטוסטראובן ואת הפסטה העמדתי על הסיר הקטן על הכיריים החשמליות שמוצבות על הדף שאמור היה לאכלס מייבש כביסה.
כשהאוכל היה מוכן מיי צוציק לא רצה לאכול כלום. אז נס שבאה האחיינית החמודה שלי ואכלה גם. וככה סחבנו יום נוסף כשהאחיינית שלי רואה סרט בפלאפון שלי ומנתקת על כל שיחה נכנסת, והילד שלי עסוק בלקטר ולבכות שכואב לו,
עכשיו אני יושבת על המדאכה שממול הבית של ההורים שלי, הלכנו לשם כדי לחפש את הילד שתמיד משחק עם הילד שלי בשבתות.
בסוף מצאנו ילד אחר , יותר חמוד אפילו. עכשיו הם משחקים בחול המלוכלך צמוד למדגרת היתושים, ותוך כדי שאני מתקתקת אני מתה לגרד את הרגליים
שלחתי את אחיינית שלי לקנות להם ארטיקים , האשראי לא עבר, נס שיש לי כמה שקלים בתיק.
18:27 הארטיק שלה נפל אז אני משאירה את המסך על ערוץ 7 פרוזה ונכנסת שוב למכולת , המוכר חביב במיוחד אומר לילדה קחי בחינם ואני בסוף קונה גם לעצמי ולחבר של הצוציק שלי המוכר אומר 3 ב10 ומקודם הילדה לא מימשה את זה
ואני מחייכת לעצמי מבסוטה על האנשים הנחמדים שפתאום פוגשים באמצע הדרך
חזרנו לזירת המשחקים והנה אני רואה מרחוק את פייגי, השכנה הרכלנית של ההורים שלי , היא מתקרבת אליי , בחיוך ענק אומרת מה נשמע
הנה הנה היא צועדת ממולי , עם שק ענק של סיפורים , זהו אני מסיימת פה כי כבר לא משעמם לי.
היום קמנו מוקדם, אני והמותק. בהתחשב בשבועות ארוכים של קימה בצהריים המוקדמות, אפשר לומר שניצחתי לבסוף .
רציתי ללכת איתו לים, אבל כשגזרתי לו את הציפורניים הוא בכה כל כך וגם ההסתברות שנלך היום לים גם ככה הייתה נמוכה, אז נשארנו בבית, בדירה הבניברקית חסרת החן.
עד לצהריים עשינו את הטיול היומי לסופרמרקט הענק , פגשנו עשרות פרצופים זהים וחזרנו עם כרעי עוף ופסטה. הכנתי את זה מהר - את העוף הכנסתי לטוסטראובן ואת הפסטה העמדתי על הסיר הקטן על הכיריים החשמליות שמוצבות על הדף שאמור היה לאכלס מייבש כביסה.
כשהאוכל היה מוכן מיי צוציק לא רצה לאכול כלום. אז נס שבאה האחיינית החמודה שלי ואכלה גם. וככה סחבנו יום נוסף כשהאחיינית שלי רואה סרט בפלאפון שלי ומנתקת על כל שיחה נכנסת, והילד שלי עסוק בלקטר ולבכות שכואב לו,
עכשיו אני יושבת על המדאכה שממול הבית של ההורים שלי, הלכנו לשם כדי לחפש את הילד שתמיד משחק עם הילד שלי בשבתות.
בסוף מצאנו ילד אחר , יותר חמוד אפילו. עכשיו הם משחקים בחול המלוכלך צמוד למדגרת היתושים, ותוך כדי שאני מתקתקת אני מתה לגרד את הרגליים
שלחתי את אחיינית שלי לקנות להם ארטיקים , האשראי לא עבר, נס שיש לי כמה שקלים בתיק.
18:27 הארטיק שלה נפל אז אני משאירה את המסך על ערוץ 7 פרוזה ונכנסת שוב למכולת , המוכר חביב במיוחד אומר לילדה קחי בחינם ואני בסוף קונה גם לעצמי ולחבר של הצוציק שלי המוכר אומר 3 ב10 ומקודם הילדה לא מימשה את זה
ואני מחייכת לעצמי מבסוטה על האנשים הנחמדים שפתאום פוגשים באמצע הדרך
חזרנו לזירת המשחקים והנה אני רואה מרחוק את פייגי, השכנה הרכלנית של ההורים שלי , היא מתקרבת אליי , בחיוך ענק אומרת מה נשמע
הנה הנה היא צועדת ממולי , עם שק ענק של סיפורים , זהו אני מסיימת פה כי כבר לא משעמם לי.
