Orit Sapaniאורית ספאני(מומחית לשפת התינוקות,ויועצת שינה)
עזבו קורונה. היא משנית.
הפרידה בשער הגן היא חלק קטן יחסית בעניין, אם מוצאים פתרונות יצירתיים למרות המגבלות.
אנחנו חיים בתרבות שמטשטשת לנו הרבה מהאינסטינקטים, אבל הילדים שלנו עדיין שם חזק כשהם בגיל הרך. ובטבע שלנו, העולם הוא מקום לא בטוח לילדים רחוק מההורים.
יש משהו שפועל אינטנקטיבית במצב שמרגיש לנו לא טבעי, או לא נכון עבורנו -
מערכת ההשרדות.
המערכת שרוצה שנברח, נלחם או נקפא. כדי לשרוד.
זה לא אומר שהפעוט לא יכול להנות בגן. אבל זה גם לא אומר שהוא רוצה שהוריו יעזבו.
הבחירה אם להכניס פעוט למסגרת לא תמיד תלויה בנו. גם כשכן, האפשרות יכולה להיות הדבר הנכון מבחינת ההורים. אולי גם מבחינת הילד.
רק כדאי שנזכור, שהסיטואציה ההתחלתית מנוגדת לאינסטינקט של הילד להיות קרוב למקור הבטחון, להתרחק מזרים ולדבוק במוכר.
ריכזתי מקבץ טיפים, ברוח התודעה הזו, שהם חלק מהמדריך שלי להסתגלות קטנטנים למסגרת. (אפשר לפנות אלי לקבלת המדריך המלא).
⭐️ זמן - הסתגלות היא תהליך שהקצב שלו הוא אישי. את מכירה את הילד שלך ואיך הוא מגיב לשינויים. כל שינוי הוא ערעור, גם אם הוא טוב. כדאי להתחיל את התהליך כבר עכשיו.
⭐️ סדר יום - נסי להכניס הביתה שגרה דומה למה שקורה בגן
⭐️ מוכרות - עוזרת להסתגלות. להראות לו את הגן לפני ימי הקליטה (במידת האפשר), אפילו את הדרך שתעשו לשם. אולי את הדברים שתקחו לגן, כמו תיק שבחרתם יחד. לפגוש ילדים שיהיו בגן אם אפשר, ולקרוא להם בשמם. מה שיכיר ביחד אתך, יהפוך לסביבה בטוחה יותר עבורו כשתפרדו בימי הקליטה.
⭐️ זכרונות טובים - לאפשר לפעוט לשחק במשחקים בגן יחד אתך, כדי שחוויה טובה ממך תצרב ותשאר בגן. אפשר להשאיר יצירה משותפת כלשהי במגירה שלו. להתייחס לקישוטים למשל, עוזר לפעוט לקבל את המקום ולהתחיל לפתח אליו תחושת שייכות.
⭐️ סביבה מזמינה - להראות לו את כל פינות הגן: איפה ישחק, יאכל, ישן, יתרוקן / יחליפו לו חיתול
⭐️ הכרות עם הגננת בגובה עיניים - לאפשר לגננת לדבר אתו כשהוא עליך / שתיכן מתכופפות לגובה עיניו. לא לדבר עליו מעל ראשו.
⭐️ אישור - להפגין חיבה ואינטראקציה חיובית עם הצוות בגן - הפעוט מקבל מסר של לגיטימציה ואמון, מעין אור ירוק להתחיל לסמוך עליהן
⭐️ האצלת סמכויות - להגיד לילד בפני הגננת - הגננת תשמור עליך בגן. היא תעזור לך כשתרצה לשחק, לאכול, לישון ולהתרוקן. ואם תתגעגע ותרצה חיבוק, הגננת יכולה לחבק אותך. את המפגן הזה אפשר לאמץ כטקס מעכשיו ובכל פעם שמגיעים לגן.
⭐️ מוכנות - להראות תמונות מהגן שצילמת אתו. אפשר ליצור ספרון מלווה בסיפור בשילוב תמונות של הילד. עוזר מאוד מניסיון, גם בהסתגלות הראשונית וגם במהלך השנה.
📘אפשר לרכוש ממני ספר בהתאמה אישית.
בימי ההסתגלות
⭐️ להגיע לגן מוקדם - כששקט עדיין ולגננת זמן להתייחסות אישית
⭐️ הכלה - בפרידה האמתית לקבל את הצער והחשש שיכולים להופיע. לתת שם לרגש שעולה עוזר יותר מאשר להכחיש או לתת לילד הרגשה שמשהו לא תקין בהתנהגות שלו. גם אם זה גורם לו לבכות יותר, תוכלי לנחם אותו, מה שיעזור לו יותר מאשר אם תשאירי אותו עם משהו שהוא לא מבין ולא יכול להכיל לבדו.
⭐️ להפרד עם תקווה - בלי הבטחות שווא: במקום להגיד - יהיה לך כיף כאן, אפשר לדייק - אתה לא רוצה שאמא תלך, אני מבינה. אני גם אתגעגע. אבל אני יודעת שישמרו עליך כאן כשאני לא נמצאת, וידאגו לך כדי שתוכל להנות בגן.
כמה זמן לאפשר פרידה בכל פעם? קשה לקבוע. את שם ואת מרגישה. רק חשוב לשים לב לא להכביד על הילד עם הקושי שלנו. לפעמים קשה לנו לראות שהילד כבר מסוגל.
⭐️ אמא חוזרת: החלק הקשה הוא להסביר לילד שהוא לא ננטש. הגיל של חרדת הזרים עוד מקצין את החרדה. אבל בתהליך נכון ובהרבה הקשבה אפשר לעזור בכל גיל, בהתאמה לקצב ההסתגלות שלו.
אפשר לתת משהו שיסמל - אמא חוזרת. למשל לתת לו משהו שלך שישמור עליו בשבילך עד שאת חוזרת לאסוף אותו (שימו יחד במגירה)
⭐️ הדרגתיות להפרד לזמנים קצרים בהתחלה ולהאריך בהתאם לתגובה של הילד.
⭐️ רציפות: חפץ מעבר - יעזור לילד להביא משהו לגן שיסמל את הקשר אליך או לבית.
⭐️ הפגשות בחיבור: כשאת אוספת את הילד מהגן בסוף היום, יכול להיות שיבכה. להתייחס לזה בבהלה או חומרה עלול לשדר לילד - משהו לא בסדר. נסי להרגיע ולחבק. סביר שהוא צריך לפרוק את מה שאגר. צאו מהגן בחוויה חיובית שגם כשקשה אפשר לפרוק ולצאת בטוב.
⭐️ דברי עם הגננות על היום שעבר עליו בגובה העיניים שלו. והנה עוד הזדמנות לשדר כמה את סומכת עליהן. לא רק בשביל הילד, גם בשבילן.
בבית אחרי הגן
⭐️ כדאי לשמור על פעילות רגועה בסביבה הביתית האינטימית.
⭐️ חיבוק חיבוק חיבוק - עוזר להטענה מחדש של משאבי נפש
שיעזרו לו ביום המחרת
⭐️ רגרסיה בהתנהגות, שינה, בדפוס האכילה או ההתרוקנות - טבעיים וחולפים. במיוחד אם מגבירים נוכחות הורית וזמינות רגשית בהקשבה, סבלנות והכלה 💖
בהצלחה ❤️
עזבו קורונה. היא משנית.
הפרידה בשער הגן היא חלק קטן יחסית בעניין, אם מוצאים פתרונות יצירתיים למרות המגבלות.
אנחנו חיים בתרבות שמטשטשת לנו הרבה מהאינסטינקטים, אבל הילדים שלנו עדיין שם חזק כשהם בגיל הרך. ובטבע שלנו, העולם הוא מקום לא בטוח לילדים רחוק מההורים.
יש משהו שפועל אינטנקטיבית במצב שמרגיש לנו לא טבעי, או לא נכון עבורנו -
מערכת ההשרדות.
המערכת שרוצה שנברח, נלחם או נקפא. כדי לשרוד.
זה לא אומר שהפעוט לא יכול להנות בגן. אבל זה גם לא אומר שהוא רוצה שהוריו יעזבו.
הבחירה אם להכניס פעוט למסגרת לא תמיד תלויה בנו. גם כשכן, האפשרות יכולה להיות הדבר הנכון מבחינת ההורים. אולי גם מבחינת הילד.
רק כדאי שנזכור, שהסיטואציה ההתחלתית מנוגדת לאינסטינקט של הילד להיות קרוב למקור הבטחון, להתרחק מזרים ולדבוק במוכר.
ריכזתי מקבץ טיפים, ברוח התודעה הזו, שהם חלק מהמדריך שלי להסתגלות קטנטנים למסגרת. (אפשר לפנות אלי לקבלת המדריך המלא).
⭐️ זמן - הסתגלות היא תהליך שהקצב שלו הוא אישי. את מכירה את הילד שלך ואיך הוא מגיב לשינויים. כל שינוי הוא ערעור, גם אם הוא טוב. כדאי להתחיל את התהליך כבר עכשיו.
⭐️ סדר יום - נסי להכניס הביתה שגרה דומה למה שקורה בגן
⭐️ מוכרות - עוזרת להסתגלות. להראות לו את הגן לפני ימי הקליטה (במידת האפשר), אפילו את הדרך שתעשו לשם. אולי את הדברים שתקחו לגן, כמו תיק שבחרתם יחד. לפגוש ילדים שיהיו בגן אם אפשר, ולקרוא להם בשמם. מה שיכיר ביחד אתך, יהפוך לסביבה בטוחה יותר עבורו כשתפרדו בימי הקליטה.
⭐️ זכרונות טובים - לאפשר לפעוט לשחק במשחקים בגן יחד אתך, כדי שחוויה טובה ממך תצרב ותשאר בגן. אפשר להשאיר יצירה משותפת כלשהי במגירה שלו. להתייחס לקישוטים למשל, עוזר לפעוט לקבל את המקום ולהתחיל לפתח אליו תחושת שייכות.
⭐️ סביבה מזמינה - להראות לו את כל פינות הגן: איפה ישחק, יאכל, ישן, יתרוקן / יחליפו לו חיתול
⭐️ הכרות עם הגננת בגובה עיניים - לאפשר לגננת לדבר אתו כשהוא עליך / שתיכן מתכופפות לגובה עיניו. לא לדבר עליו מעל ראשו.
⭐️ אישור - להפגין חיבה ואינטראקציה חיובית עם הצוות בגן - הפעוט מקבל מסר של לגיטימציה ואמון, מעין אור ירוק להתחיל לסמוך עליהן
⭐️ האצלת סמכויות - להגיד לילד בפני הגננת - הגננת תשמור עליך בגן. היא תעזור לך כשתרצה לשחק, לאכול, לישון ולהתרוקן. ואם תתגעגע ותרצה חיבוק, הגננת יכולה לחבק אותך. את המפגן הזה אפשר לאמץ כטקס מעכשיו ובכל פעם שמגיעים לגן.
⭐️ מוכנות - להראות תמונות מהגן שצילמת אתו. אפשר ליצור ספרון מלווה בסיפור בשילוב תמונות של הילד. עוזר מאוד מניסיון, גם בהסתגלות הראשונית וגם במהלך השנה.
📘אפשר לרכוש ממני ספר בהתאמה אישית.
בימי ההסתגלות
⭐️ להגיע לגן מוקדם - כששקט עדיין ולגננת זמן להתייחסות אישית
⭐️ הכלה - בפרידה האמתית לקבל את הצער והחשש שיכולים להופיע. לתת שם לרגש שעולה עוזר יותר מאשר להכחיש או לתת לילד הרגשה שמשהו לא תקין בהתנהגות שלו. גם אם זה גורם לו לבכות יותר, תוכלי לנחם אותו, מה שיעזור לו יותר מאשר אם תשאירי אותו עם משהו שהוא לא מבין ולא יכול להכיל לבדו.
⭐️ להפרד עם תקווה - בלי הבטחות שווא: במקום להגיד - יהיה לך כיף כאן, אפשר לדייק - אתה לא רוצה שאמא תלך, אני מבינה. אני גם אתגעגע. אבל אני יודעת שישמרו עליך כאן כשאני לא נמצאת, וידאגו לך כדי שתוכל להנות בגן.
כמה זמן לאפשר פרידה בכל פעם? קשה לקבוע. את שם ואת מרגישה. רק חשוב לשים לב לא להכביד על הילד עם הקושי שלנו. לפעמים קשה לנו לראות שהילד כבר מסוגל.
⭐️ אמא חוזרת: החלק הקשה הוא להסביר לילד שהוא לא ננטש. הגיל של חרדת הזרים עוד מקצין את החרדה. אבל בתהליך נכון ובהרבה הקשבה אפשר לעזור בכל גיל, בהתאמה לקצב ההסתגלות שלו.
אפשר לתת משהו שיסמל - אמא חוזרת. למשל לתת לו משהו שלך שישמור עליו בשבילך עד שאת חוזרת לאסוף אותו (שימו יחד במגירה)
⭐️ הדרגתיות להפרד לזמנים קצרים בהתחלה ולהאריך בהתאם לתגובה של הילד.
⭐️ רציפות: חפץ מעבר - יעזור לילד להביא משהו לגן שיסמל את הקשר אליך או לבית.
⭐️ הפגשות בחיבור: כשאת אוספת את הילד מהגן בסוף היום, יכול להיות שיבכה. להתייחס לזה בבהלה או חומרה עלול לשדר לילד - משהו לא בסדר. נסי להרגיע ולחבק. סביר שהוא צריך לפרוק את מה שאגר. צאו מהגן בחוויה חיובית שגם כשקשה אפשר לפרוק ולצאת בטוב.
⭐️ דברי עם הגננות על היום שעבר עליו בגובה העיניים שלו. והנה עוד הזדמנות לשדר כמה את סומכת עליהן. לא רק בשביל הילד, גם בשבילן.
בבית אחרי הגן
⭐️ כדאי לשמור על פעילות רגועה בסביבה הביתית האינטימית.
⭐️ חיבוק חיבוק חיבוק - עוזר להטענה מחדש של משאבי נפש
שיעזרו לו ביום המחרת
⭐️ רגרסיה בהתנהגות, שינה, בדפוס האכילה או ההתרוקנות - טבעיים וחולפים. במיוחד אם מגבירים נוכחות הורית וזמינות רגשית בהקשבה, סבלנות והכלה 💖
בהצלחה ❤️
