----
וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא
יוֹם רְצוֹן-תְּשׁוּקָה וְשִׁמָּמוֹן אֵין קֵץ.
וְאָנֹכִי הָלֹךְ אֵלֵךְ, תָּהֹה אֶתְהֶה וְלֹא יִרְאוּ.
וְאָנֹכִי אֶבְרַח בְּחֶרֶשׁ, סוֹד גְּאוֹן־לִי, מִן הָעֵדֶר
וְקוֹל דְּפִיקוֹת שָׁעוֹן יְהִי לִי לְרוֹעֵץ.
וְאָנֹכִי אֶדְמֶה שַׁלְוָה בַּמַּהְפֵּכָה בְּתוֹךְ הַסֵּדֶר.
וְאָנֹכִי סָגוֹר אֶסְגֹּר וְאֵין לִי מַחַט וְאֵין חֹד
וְקוֹל אֶשְׁמַע וְלֹא אֶרְאֶה בִּנְפִילַת הָעֵץ.
וְאָנֹכִי אֶשָּׂא עֵינַי, הִנֵּה שָׁמַיִם יָסְפוּ עוֹד.
וְאָנֹכִי אֶנְשֹׁם שֵׁנִית בְּלֹא שְׁרִיקַת הַחֵץ.
----
