אני רוצה לרוץ אליך,
להקלט בזרועותיך הפתוחות.
נפשי משתוקקת לסלול לעצמה נתיב
בתוך אי הבלהות בו היא טמונה.
אבא.
עזור לי! מתחננת אליך!
תמשה אותי מהבור אליו נכנסתי בעצמי.
פשוט תן לי מקום לברוח אליו!
לברוח אליך.
אני רוצה לרוץ אליך,
לספר לך, לבכות את כל מה שעברתי בדרכי
אך נפשי משתהה, נשמתי מתייסרת.
אני אוהבת אותך.
אתה היחיד בעולם שתבין את מצבי.
היחיד בעולם שאוהב אותי!
לא משתמש בי.
אוהב.
רק אתה.
אז למה? למה אני מנועה מלשוב אל צור מחצבתי?
מי יניע את גופי שקפא?
רק עיניי מתרוצצות - חסרות אונים,
תרות אחר נקודת מוצא אפשרית.
אני רוצה לצעוק אליך
אך משהו במיתרי נשחק.
דמעותיי המלוחות רק זורות עצמן על פצעי.
אסוף אותן אליך!
הפוך אותן לדמעות של תשובה.
אבא!
התרחקתי ממך! נשברתי.
בבקשה, עזור לי לבנות עצמי מחדש!
לשוב אליך.
אני אוהבת אותך.
)))

