לגבי השירים: דבר ראשון, אם מותר בפרטי, תשמעי באוזניות, זה כל כך קשה?

כמובן שיש הרבה מה להאריך על עצם העניין, ואם ראוי ויש איך לשנות זאת, אבל קודם כל שזה לא יהיה מלחץ חברתי או אי נעימות או צוות וכו'...  א' כל זה שאת יכולה לשמוע מה באלך באזוניות, אוקיי? אז מה מפריע?

לגבי התפילה: מותר לי לגלות לך סוד קטן? לכוולם קשה להתפלל, לכולם...

פעם שאלו את ר' שליימה זלמן אוייערבאך זצ"ל, מה נקרא אצלו יום טוב, והוא ענה "אני מאושר כשהצלחתי לכוון כל השמונה עשרה" תראי מה זה! גדול הדור, פוסק הדור, יהודי כל העולם משחר למוצא פיו, ראשי ישיבות, דיינים, רבני ערים, מנהלי בתי חולים, פרופסורים, ראשי מחלקות... יהודי שכבר שמונים שנה אין לו בעולמו אלא תורה ויראת שמיים - ועם כל זה - יום מאושר בשבילו זה שלא ברחה לו המחשבה בשמונה עשרה....

כי ככה זה, ככה הבריאה, קשה להתפלל.

מה עושים? יש כל מיני פתרונות.. וכולם נצרכים..

דבר ראשון - תתחילי בקטן, לא "וואי צריך לכוון כל התפילה", קחי לעצמך עכשיו שבועיים שאת מכוונת רק בברכת אבות, סגור? בשאר הברכות - לא להלחם. העבירה עלי. אוקיי? כמובן שאין כוונתי שבשאר הברכות לחלום "לכתחילה".. ולא שאם את מוצאת את עצמך חושבת על המילים מהר מהר תעבירי נושא בראש.. אלא שזה לא יהיה עול, המלחמה היא רק על ברכת אבות. גמרת אבות?ץ קדימ ה לזרום, מה שהצלחת לכוון- מעולה, מה שלא - לא קרה כלום, זה שלא שלא עמדת ביעד, כי מלכתחילה זה לא היה ביעד. זה לשבועיים הקרובים, סגור? אחר כך דברי איתנו מה הלאה...

דבר שני, להתחבר לתפילה, יש הרבה ספרים טובים שהיתן ללמוד/לעיין/לקרוא בהם, ועוזרים להתחבר לתפילה, מאוד. את תמצאי את עצמך בעקבותיהם נהנית בתפילה, מתרגשת, מתעלה....

דבהר שלישי ואילך - זה שיש כל כך הרבה עיצות איך להתחבר לתפילה ולהצליח בה, וכדאי שתנסי אותן, חלקן בוודאי יתאימו לך, הנה לך קישור חשוב: שרשור עצות לתפילה - צעירים מעל עשרים

את תראי שבסוף יהיה לך כל כך כיף וטוב בתפילה... כל כך תאהבי את זה... תזכרי שאמרתי לך....

מלא בהצלחה! את מסגולת, את חזקה ויכולה! תצליחי ותתעלי.

בשמחה.

כיף לשמוע שמועיל.

בדיוק בשבת ראיתי הלכות תפילה לנשים ורשום שם שעדיף להתפלל ברכות השחר והתורה שתי ברכות ראשונות של שמע ושמונה עשרה מאשר את כל התפילה אם ככה אני יתכוון יותר...

זה כמובן נכון. אבל זה לא בדיוק מה שאני אמרתי.

אני כתבתי ללכת בשלבים, גם בתוך מה שאת כן מתפללת. תתחילי בהחלטה לכוון בברכה ראשונה. כל השאר - בונוס. אחרי שבועיים מתקדמים קצת.. וכן הלאה.

בהצלחה!!

ואז הבנות מסתכלות עלי במבט עקום....

תודה על העידוד....

באמת קונפליקט...

את לא יכולה להמנע מלשיר בקול, או רק לזמזם, או לשיר רק את השירים ה"פחות בעייתיים"?

אגב, לגבי ה"פחות בעייתיים", אני מציע לך לשים לב לזה גם במה שאת אכן שומעת, יש שירים שבאמת שאין בהם בעיה, למרות שהם של זמרים לא דתיים, ויש שירים ש-איך נאמר.. פחות....

את יכולה לנסות להמעיט, בהדרגה, את השירים הבעייתיים. בלי קשר לחברה, אלא עם קשר לעצמך, לעולם הפנימי שאת רוצה לבנות, לרמה הרוחנית שלך, לקשר שלך עם ה'.

ובמקביל - לנסות למצוא שירים של דתיים, או סתם שירים "בסדר" שכן תאהבי, אני בטוח שתמצאי, יש היום כל כך הרבה מבחר ומגוון.. לא הגיוני שלא תמצאי לך, רק צריך לחפש ולשאול...

בהצלחה.

אפשר להוציא, מניסיון.. 

וגם כנ"ל, לזמזם, לשיר ממש בשקט.. לשיר כשאת לבד....

את לא חייבת לשיר דווקא בקול וליד בנות...

וגם - תכל'ס כל שיר שנכנס לראש דוחק שיר אחר, ולכן חשוב החלק השני שכתבתי - למצוא שירים אחריםש את נהינת מהם, ואפםילו בתוך הישרים המדוברים של הזמרים הלא דתיים - יש את אלו ש"בסדר"... תשמעי אותם הרבה, הם אלו שיתקעו לך... 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...