אני יתחיל.. אמנם התינוקת שלי עוד לא עברה אצלי כל כך הרבה... אבל הדבר הכי נורא שקרה לה זה שיום אחד שמתי להנאתי מסכה לבנה על הפנים וחיכיתי שתתייבש, ושכחתי. פתאום אני קולטת אותה מביטה עלי בעיניים קרועות לרווחה, ואיך שהסתכלתי עליה היא תכף הקימה צרחות אימים נוראיות. מתוך אינסטינקט באתי להרים אותה ולחבק אותה והיא מסכנה נבהלה עוד יותר וכמעט איבדה את הנשימה מתוך צרחות. הנחתי אותה ככה צורחת ורצתי לאמבטיה לשטוף את זה. כשחזרתי היא עוד לא כל כך האמינה והמשיכה לבחון אותי במבט כזה של חוסר הבנה. מסכנונת.
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
סקר קשה: מה העוול הכי גדול שעשיתם לילד שלכםשירק
זה שירשור בעייתי...שלה שוב
למה?
כי אנחנו אנשים, ובתור אחת שנמצאת עם ילדיה בבית, ההתקלויות והפשלות הם כמעט יומיומיות, ולכולנו יהיו כל הזמן,
הדבר הדווקא חשוב בעיני הוא לא לתת דגש לפשלות זה רק מעצים אותם, את רגשי האשם, ואת חוסר הבטחון שלנו בתור הורים. הכי כדאי בעיני זה להתעסק בכמה אנחנו בסדר, כי נראה לי שהיום הורים מלקים את עצמם כל הזמן ברגשות שאפילו הילדים קולטים את זה, ואז באמת יש בעיות חינוכיות...
אבל, מכיוון שלכל דבר יש שני צדדים, ואם זה ממש מנחם מישהי לשמוע קריזות וטעויות של אחרים (יש בזה משהו...)
אז הנה:
באתי הביתה ונכנסתי למקלחת, והנה מישהו שפך על המכונה יוד חום בכתמים, ניסיתי לשפשף- לא יורד, יצאתי לסלון והתחלתי לצעוק על הילדים מי התעסק עם יוד במקלחת, זה ממש מסוכן. שטפתי אותם (במילים...). אחרי כן בלילה- ראיתי שהדוד למעלה מטפטף איזשהו חומר בצבע חלודה...
יש לי עוד המון. טעויות הן לא משהו נדיר אצלי. זה מה שעלה לי ראשון.
אם יהיה לי עוד הברקות אכתוב.
מסכימה עם הבעיתיות..אבל בכל זאת..אמא קטנה
פעם אחת ביתי ישנה לה,ואני ובעלי יצאנו לערוך שולחנות ל7 ברכות..בערך רבע שעה לא הינו בבית,במחשבה שהיא ישנה מעולה.
מסתבר שלא כך היה...וכשחזרנו ראינו אותה צורחת בטרוף.!!!
ואח"כ היא פשוט לא רצתה לרדת מהידים...עד שהרדמנו אותה,הייתי מניחה אותה בעגלה והיא היתה ישר מתעוררת בבכי...ככה איזה כמה ימים טובים עד שנרגע לה...
איזה הורים "מזניחים"...
מסתבר שלא כך היה...וכשחזרנו ראינו אותה צורחת בטרוף.!!!
ואח"כ היא פשוט לא רצתה לרדת מהידים...עד שהרדמנו אותה,הייתי מניחה אותה בעגלה והיא היתה ישר מתעוררת בבכי...ככה איזה כמה ימים טובים עד שנרגע לה...
איזה הורים "מזניחים"...
זה לא ממש עוול, אבל זה היה ממש לא יפה...אנונימי (פותח)
הבת שלי הקטנה ,שנה ושבע, ראתה זבוב מת במסדרון ופחדה לעבור לידו, אמרתי לה שתעבור ושאבא מחכה לה, היא עוברת בשיא הזהירות, פחדה שהוא יעשה לה משהו, ובשניה שהיא עברה לידו לא התאפקתי ועשיתי עשיתי "בזזזזז...", מסכנה איך שהיא קפצה... ואני ממש לא האמנתי על עצמי...
ואני...טל תלתל
עושה אמבטיה לקטנה ומחזיקה אותה עם הפנים כלפי מטה. פתאום היא החליטה לבדוק את גובה מפלס המים בעזרת פרצופה דווקא... כשקלטתי שהיא נחנקת שלפתי אותה החוצה והמשכתי להחזיק אותה צורחת מעל המים במקום לחבק אותה חזק חזק. להגנתי אומר שלא היו לי עוד חולצות נקיות ללבוש באותו היום, ולבושתי אומר שזה מה שעבר לי בראש כשהבת שלי מבועתת מהמאורע. 
גם לה לקח כמה ימים לחזור ולהנות מהאמבטיות שלה.
מצטרפת למסתייגות אבל גם למספרותיוקטנה
אוף יש כל כך הרבה, למרבה הצער שלי 
וקשה לי מאוד לחלוק, אבל בכל זאת...
וקשה לי מאוד לחלוק, אבל בכל זאת... כשבתי השניה היתה תינוקת, נתתי לה לבכות הרבה מבלי לעזור לה גם ביום, וגם בלילה
גם ביום, וגם בלילה ומוסיפה על כל הדברים החכמים שהמסתייגות שמעלי אמרו - רגשות אשמה מונעים מאיתנו להתפנות ללקיחת אחריות, ועל כן מונעים מאיתנו ללמוד וגם לתקן.
אוי הצחקת אותי ישיחנה...veredd
מסכנונה! אבל האמת שזה קצת חמוד... לא נורא קצת חוש הומור. לא יודעת מה הדבר הכי נורא שעשיתי... נראה לי שהייתי יותר מדי פרנואידית עם אוכל והייתי ממש דוחפת לו אוכל שהוא היה קטן... ועד גיל ממש מאוחר הוא היה פשוט לא אוכל כלום חוץ מהנקה. אני עדיין מרגישה מזעזע מזה.
בכל מקרה, יוקטנה, אני לא יודעת אם קראת את הספר "לאכול להתפלל לאהוב", אבל יש שם קטע מקסים שבעצם אמר שרגשות אשמה גורמים לנו להרגיש שאנחנו מתפתחים ונאורים מבחינה מוסרית, ובכך פותרים אותנו מלעשות משהו בנידון. מאוד דומה למה שאת אמרת... הספר די מזעזע, אבל המשפט הזה תפס אותי. הזכיר לי את הטענות של גדי טאוב כלפי השמאלנים. ותחשבו על זה ככה, אנחנו כאמהות מרגישות אשמה כ-ל הזמן! מאז שהגעתי למסקנה הזאת, עשיתי החלטה שאני- לא מבזבזת זמן על רגשות אשמה! היום לא הספקתי לסדר את הבית? אז מה! ננקה מחר! היום הקטנטן לא אכל כ"כ טוב? אז מה! מחר נכין לו סעודות מלכים! היום הייתי צריכה ללמוד ולא הייתי איתו כל היום? אז מה! שנחזור נלך איתו לפארק ונעלה על כל המתקנים ונשחק תופסת!
שמעתי על הספריוקטנה
אבל הוא לא מהז'אנרים שלי (מתח, מדע בדיוני...). אז את אומרת שלא הפסדתי הרבה? 
תודה!
תודה!מאמצת לעצמי את הגישה שלך. מעולה!קרנלהאור
אוף, אני שונאת להיזכר בזהשיקמה
נכנסתי לשרותים וסגרתי את הדלת, ראיתי שהבן שלי מנסה לבוא אחרי, וכשסגרתי את הדלת הוא התחיל לבכות. כשגמרתי את עניני שם (בלי להזדרז במיוחד או משהו) יצאתי. מצאתי אותו עומד ליד הדלת, והאצבע הקטנה שלו תקועה בין הדלת למשקוף. לא יודעת מי בכה אח"כ חזק יותר.
וואי מסכנ/ה! צמרמורת רק מלקרוא את זה!נווה מדבר
אוי גם לי זה קרה...יוקטנה
אם זה מעודד אותך (אותי לא )
)בטח שאותך לא...שיקמה
אותי כן, אבל. אם לאמא האולטימטיבית זה קרה, אז אצלי זה בסדר 
פחחח...יוקטנה
לא שומעים את הצרחות שלי על הילדים באינטרנט
(זה שאני מתנסחת היטב בכתב, לא אומר כלום על כישורי האימהות שלי... 
)
)אוי אוי! מזעזע לדמיין את הסיטואציה. מסכנון הוא,קרנלהאור
וכאב לב עליך 
לי בטח היה לוקח כמה זמן להתאושש....
אגב, שירק- הזכרת ליveredd
כשהקטן שלי היה ממש פצפון, הושבתי אותו לידי בעגלה, בזמ שהתאפרתי. כששמתי אייליינם בתוך העין הוא התחיל לצרוח!! לא נתן לי לעשות את זה! עד שהבנתי למה הוא נבהל...
היום, הוא כבר עוזר לי להתאפר, לוקח דברים מהמזוודה ומבקש גם לעצמו קצת... פעם הוא צבע בטעות את הפנים שלו בשחור... הוא היה נראה כמו חתלתול מתוק.
הזכרת לי? הזכרתן לי...שלה שוב
מכל מה שמישהי כאן כתבה היתה לי אסוציאציה למשהו שקרה גם לנו...
האצבע שנתקעה?
פעם נסענו ברכב בשעות הלילה עם הילדים. באמצע הנסיעה האמצעית התחילה לצרוח חבל"ז, מכיוון שזה משהו די שגרתי אצלה, המשכנו לסוע עד שנמצא מקום נוח לעצור (יש לנו רכב גדול) - כשהואלנו בטובנו לעצור גילינו שהיא שיחקה עם הקליפס של הכיסא בטיחות והוא פשוט תפס וצבת לה את עור הירך...
האמבטיות שהחליקו...הצרחות של התינוקת שהנקתי ונשארה עם אבא שלה לבד בלי יכולת להושיע...
ועוד.
נשמע מזעזע במצטבר...
יש הרבה נבחר אחדאנונימי (פותח)
שלום לכולם,
יש לי סיפור יותר מצחיק מעצוב
אחרי שבעלי התגייס הבת שלי היתה בת קרוב לשנה
והיו לי כל הזמן הזיות על כל מיני דברים בבית ובינהם כמובן גם עכבר
כל לילה לפני השינה שמעתי קולות מוזרים של עכבר
זה היה בתחילת השבוע ובעלי היה אמור לחזור רק בסופו
אז הלכתי לקנות מלכודת עכברים של דבק
שמתי אותה מתחת למקרר עם חצי בסקוויט
למחרת אני שומעת את הבת שלי צורחת אני רצה מהר למטבח
ומגלה אותה עם היד דבוקה למלכודת...
לקח כמה ימים עד שלא נצפה זכר לדבק
וכמובן שבסוף התברר שהרעש היה מדלת חורקת של השכנים
והיא בסך הכל רצתה בסקוויט..
עכשיו זה קצת משעשע לחשוב על זה, אז לא ממש היה ככה..
חשבתי הרבה ביני לבין עצמידבי חיה
מה נחשב עוול שעשינו לילדינו. הגעתי למסקנהה שחלק מהדברים שנכתבו פה הם פשוט מחוסר תשומת לב או ממש "תאונה", אבל מה שעושים או מזלזלים מתוך עצלות.. זה כבר עוול.
אז אני אתרום עוד סיפור זוועה: שהילד נרדם במיטה של אבא, והתעצלתי לשים לו כסא ליד המיטה שלא יפול... ואז אחרי שעה/שעתיים אני שומעת בום והוא נפל! אוף. איך שנאתי את עצמי באותו רגע!
תמיד כואב לי הלב על זה מחדש -טלי10
אם אני מנסה לחשוב על דבר שבו ציערנו את הילדים שלנו, והיו לצערי מקרים כאלו.
הדבר שהכי כואב לי, בזמן שהם תינוקות קטנים, ואנחנו איתם בנסיעה, והם צורחים,
ועוצרים כדי לנסות להניק וזה לא עוזר ואין ברירה וממשיכים לנסוע הביתה, תוך כדי זה שהם בוכים. זה דבר שתמיד שאני נזכרת בו הוא צובט לי את הלב..
שזה יהיה ה"עוול" הכי זוועתי בחיים שלכן 
קרנלהאור
פתחת שירשור ממש מסקרןקרנלהאוראחרונה
אבל רמות כאב הלב שבו, חצו אצלי את הסף ההתמודדות.
רוצה להוסיף את העוולות שלי... אבל.... דןרש ממני כוחות שאינם בנמצא כרגע..
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות