סקר קשה: מה העוול הכי גדול שעשיתם לילד שלכםשירק
אני יתחיל.. אמנם התינוקת שלי עוד לא עברה אצלי כל כך הרבה... אבל הדבר הכי נורא שקרה לה זה שיום אחד שמתי להנאתי מסכה לבנה על הפנים וחיכיתי שתתייבש, ושכחתי. פתאום אני קולטת אותה מביטה עלי בעיניים קרועות לרווחה, ואיך שהסתכלתי עליה היא תכף הקימה צרחות אימים נוראיות. מתוך אינסטינקט באתי להרים אותה ולחבק אותה והיא מסכנה נבהלה עוד יותר וכמעט איבדה את הנשימה מתוך צרחות. הנחתי אותה ככה צורחת ורצתי לאמבטיה לשטוף את זה. כשחזרתי היא עוד לא כל כך האמינה והמשיכה לבחון אותי במבט כזה של חוסר הבנה. מסכנונת. 
זה שירשור בעייתי...שלה שוב
למה?
כי אנחנו אנשים, ובתור אחת שנמצאת עם ילדיה בבית, ההתקלויות והפשלות הם כמעט יומיומיות, ולכולנו יהיו כל הזמן,
הדבר הדווקא חשוב בעיני הוא לא לתת דגש לפשלות זה רק מעצים אותם, את רגשי האשם, ואת חוסר הבטחון שלנו בתור הורים. הכי כדאי בעיני זה להתעסק בכמה אנחנו בסדר, כי נראה לי שהיום הורים מלקים את עצמם כל הזמן ברגשות שאפילו הילדים קולטים את זה, ואז באמת יש בעיות חינוכיות...
אבל, מכיוון שלכל דבר יש שני צדדים, ואם זה ממש מנחם מישהי לשמוע קריזות וטעויות של אחרים (יש בזה משהו...)
אז הנה:
באתי הביתה ונכנסתי למקלחת, והנה מישהו שפך על המכונה יוד חום בכתמים, ניסיתי לשפשף- לא יורד, יצאתי לסלון והתחלתי לצעוק על הילדים מי התעסק עם יוד במקלחת, זה ממש מסוכן. שטפתי אותם (במילים...). אחרי כן בלילה- ראיתי שהדוד למעלה מטפטף איזשהו חומר בצבע חלודה...
יש לי עוד המון. טעויות הן לא משהו נדיר אצלי. זה מה שעלה לי ראשון.
אם יהיה לי עוד הברקות אכתוב.
מסכימה  עם הבעיתיות..אבל בכל זאת..אמא קטנה
פעם אחת ביתי ישנה לה,ואני ובעלי יצאנו לערוך שולחנות ל7 ברכות..בערך רבע שעה לא הינו בבית,במחשבה שהיא ישנה מעולה.
מסתבר שלא כך היה...וכשחזרנו ראינו אותה צורחת בטרוף.!!!
ואח"כ היא פשוט לא רצתה לרדת מהידים...עד שהרדמנו אותה,הייתי מניחה אותה בעגלה והיא היתה ישר מתעוררת בבכי...ככה איזה כמה ימים טובים עד שנרגע לה...
איזה הורים "מזניחים"...
זה לא ממש עוול, אבל זה היה ממש לא יפה...אנונימי (פותח)
הבת שלי הקטנה ,שנה ושבע, ראתה זבוב מת במסדרון ופחדה לעבור לידו, אמרתי לה שתעבור ושאבא מחכה לה, היא עוברת בשיא הזהירות, פחדה שהוא יעשה לה משהו, ובשניה שהיא עברה לידו לא התאפקתי ועשיתי עשיתי "בזזזזז...", מסכנה איך שהיא קפצה... ואני ממש לא האמנתי על עצמי...
ואני...טל תלתל
עושה אמבטיה לקטנה ומחזיקה אותה עם הפנים כלפי מטה. פתאום היא החליטה לבדוק את גובה מפלס המים בעזרת פרצופה דווקא... כשקלטתי שהיא נחנקת שלפתי אותה החוצה והמשכתי להחזיק אותה צורחת מעל המים במקום לחבק אותה חזק חזק. להגנתי אומר שלא היו לי עוד חולצות נקיות ללבוש באותו היום, ולבושתי אומר שזה מה שעבר לי בראש כשהבת שלי מבועתת מהמאורע.
גם לה לקח כמה ימים לחזור ולהנות מהאמבטיות שלה.
מצטרפת למסתייגות אבל גם למספרותיוקטנה
אוף יש כל כך הרבה, למרבה הצער שלי וקשה לי מאוד לחלוק, אבל בכל זאת... 
כשבתי השניה היתה תינוקת, נתתי לה לבכות הרבה מבלי לעזור לה גם ביום, וגם בלילה  
ומוסיפה על כל הדברים החכמים שהמסתייגות שמעלי אמרו - רגשות אשמה מונעים מאיתנו להתפנות ללקיחת אחריות, ועל כן מונעים מאיתנו ללמוד וגם לתקן
אוי הצחקת אותי ישיחנה...veredd
מסכנונה! אבל האמת שזה קצת חמוד... לא נורא קצת חוש הומור. לא יודעת מה הדבר הכי נורא שעשיתי... נראה לי שהייתי יותר מדי פרנואידית עם אוכל והייתי ממש דוחפת לו אוכל שהוא היה קטן... ועד גיל ממש מאוחר הוא היה פשוט לא אוכל כלום חוץ מהנקה. אני עדיין מרגישה מזעזע מזה.
בכל מקרה, יוקטנה, אני לא יודעת אם קראת את הספר "לאכול להתפלל לאהוב", אבל יש שם קטע מקסים שבעצם אמר שרגשות אשמה גורמים לנו להרגיש שאנחנו מתפתחים ונאורים מבחינה מוסרית, ובכך פותרים אותנו מלעשות משהו בנידון. מאוד דומה למה שאת אמרת... הספר די מזעזע, אבל המשפט הזה תפס אותי. הזכיר לי את הטענות של גדי טאוב כלפי השמאלנים. ותחשבו על זה ככה, אנחנו כאמהות מרגישות אשמה כ-ל הזמן! מאז שהגעתי למסקנה הזאת, עשיתי החלטה שאני- לא מבזבזת זמן על רגשות אשמה! היום לא הספקתי לסדר את הבית? אז מה! ננקה מחר! היום הקטנטן לא אכל כ"כ טוב? אז מה! מחר נכין לו סעודות מלכים! היום הייתי צריכה ללמוד ולא הייתי איתו כל היום? אז מה! שנחזור נלך איתו לפארק ונעלה על כל המתקנים ונשחק תופסת!
שמעתי על הספריוקטנה
אבל הוא לא מהז'אנרים שלי (מתח, מדע בדיוני...). אז את אומרת שלא הפסדתי הרבה?  תודה!
מאמצת לעצמי את הגישה שלך. מעולה!קרנלהאור
אוף, אני שונאת להיזכר בזהשיקמה
נכנסתי לשרותים וסגרתי את הדלת, ראיתי שהבן שלי מנסה לבוא אחרי, וכשסגרתי את הדלת הוא התחיל לבכות. כשגמרתי את עניני שם (בלי להזדרז במיוחד או משהו) יצאתי. מצאתי אותו עומד ליד הדלת, והאצבע הקטנה שלו תקועה בין הדלת למשקוף. לא יודעת מי בכה אח"כ חזק יותר.
וואי מסכנ/ה! צמרמורת רק מלקרוא את זה!נווה מדבר
אוי גם לי זה קרה...יוקטנה
אם זה מעודד אותך (אותי לא )
בטח שאותך לא...שיקמה
אותי כן, אבל. אם לאמא האולטימטיבית זה קרה, אז אצלי זה בסדר
פחחח...יוקטנה
לא שומעים את הצרחות שלי על הילדים באינטרנט
(זה שאני מתנסחת היטב בכתב, לא אומר כלום על כישורי האימהות שלי... )
אוי אוי! מזעזע לדמיין את הסיטואציה. מסכנון הוא,קרנלהאור
וכאב לב עליך
לי בטח היה לוקח כמה זמן להתאושש....
אגב, שירק- הזכרת ליveredd
כשהקטן שלי היה ממש פצפון, הושבתי אותו לידי בעגלה, בזמ שהתאפרתי. כששמתי אייליינם בתוך העין הוא התחיל לצרוח!! לא נתן לי לעשות את זה! עד שהבנתי למה הוא נבהל...
היום, הוא כבר עוזר לי להתאפר, לוקח דברים מהמזוודה ומבקש גם לעצמו קצת... פעם הוא צבע בטעות את הפנים שלו בשחור... הוא היה נראה כמו חתלתול מתוק.
הזכרת לי? הזכרתן לי...שלה שוב
מכל מה שמישהי כאן כתבה היתה לי אסוציאציה למשהו שקרה גם לנו...
האצבע שנתקעה?
פעם נסענו ברכב בשעות הלילה עם הילדים. באמצע הנסיעה האמצעית התחילה לצרוח חבל"ז, מכיוון שזה משהו די שגרתי אצלה, המשכנו לסוע עד שנמצא מקום נוח לעצור (יש לנו רכב גדול) - כשהואלנו בטובנו לעצור גילינו שהיא שיחקה עם הקליפס של הכיסא בטיחות והוא פשוט תפס וצבת לה את עור הירך...
האמבטיות שהחליקו...הצרחות של התינוקת שהנקתי ונשארה עם אבא שלה לבד בלי יכולת להושיע...
ועוד.
נשמע מזעזע במצטבר...
יש הרבה נבחר אחדאנונימי (פותח)
שלום לכולם,
יש לי סיפור יותר מצחיק מעצוב
אחרי שבעלי התגייס הבת שלי היתה בת קרוב לשנה
והיו לי כל הזמן הזיות על כל מיני דברים בבית ובינהם כמובן גם עכבר
כל לילה לפני השינה שמעתי קולות מוזרים של עכבר
זה היה בתחילת השבוע ובעלי היה אמור לחזור רק בסופו
אז הלכתי לקנות מלכודת עכברים של דבק
שמתי אותה מתחת למקרר עם חצי בסקוויט
למחרת אני שומעת את הבת שלי צורחת אני רצה מהר למטבח
ומגלה אותה עם היד דבוקה למלכודת...
לקח כמה ימים עד שלא נצפה זכר לדבק
וכמובן שבסוף התברר שהרעש היה מדלת חורקת של השכנים
 והיא בסך הכל רצתה בסקוויט..
עכשיו זה קצת משעשע לחשוב על זה, אז לא ממש היה ככה..
חשבתי הרבה ביני לבין עצמידבי חיה
מה נחשב עוול שעשינו לילדינו. הגעתי למסקנהה שחלק מהדברים שנכתבו פה הם פשוט מחוסר תשומת לב או ממש "תאונה", אבל מה שעושים או מזלזלים מתוך עצלות.. זה כבר עוול.
אז אני אתרום עוד סיפור זוועה: שהילד נרדם במיטה של אבא, והתעצלתי לשים לו כסא ליד המיטה שלא יפול... ואז אחרי שעה/שעתיים אני שומעת בום והוא נפל! אוף. איך שנאתי את עצמי באותו רגע!
    תמיד כואב לי הלב על זה מחדש -טלי10
אם אני מנסה לחשוב על דבר שבו ציערנו את הילדים שלנו, והיו לצערי מקרים כאלו.
הדבר שהכי כואב לי, בזמן שהם תינוקות קטנים, ואנחנו איתם בנסיעה, והם צורחים,
ועוצרים כדי לנסות להניק וזה לא עוזר ואין ברירה וממשיכים לנסוע הביתה, תוך כדי זה שהם בוכים. זה דבר שתמיד שאני נזכרת בו הוא צובט לי את הלב..
שזה יהיה ה"עוול" הכי זוועתי בחיים שלכן קרנלהאור
פתחת שירשור ממש מסקרןקרנלהאוראחרונה
אבל רמות כאב הלב שבו, חצו אצלי את הסף ההתמודדות.
רוצה להוסיף את העוולות שלי... אבל.... דןרש ממני כוחות שאינם בנמצא כרגע.. 
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך