כמה דברים שחשוב לשיםלב אליהם בהחלטת החלטות:
1. לפעמים בחיים אנו נמצאים במצבים בהם הפחד מנהל אותנו. הבילבול מנהל אותנו.
זה מאוד אנושי וטבעי לפחד
אבל כן כדאי לפעמים לעצור ולחשוב עםפ עצמנו האם הפחד הזה לא משתק אותנו?
האם הפחד הזה לא מנע או מונע מאיתנו לחוות דברים טובים?
להשיג דברים שאנחנו רוצים?
להתקדם בחיים?
אם התשובה נוטה להיות חיובית אז צריך לעבוד על זה.
אם לא מצליחים לבד, אפשר ללכת לאיש מקצוע.
מטפל טוב ידע לעבוד איתך על הפחד ולפרק אותו לגורמים, לראות איפה השורש שלו ולאט לאט לצאת ממנו ולהתגבר עליו.
זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.
תביני מה בדיוק מפחיד אותך?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם תבחרי בX?
מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תבחרי בX?
מה יקרה?
ומה עוד יכול לקרות?
ואיך את תהיי?
ומה יקרה לך?
ואיך את תרגישי?
ומה זה אומר עלייך לדעתך?
ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.
האם יש כיווץ בגוף?
איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?
האם הגרון נחנק? יש דמעות?
אולי אין בכלל כלום?
תני לעצמך להרגיש.
תהיי שם.
אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,
תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.
תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.
וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.
אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.
חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.
זה באמת מפחיד.
יש החלטות שהן בהחלטת בעלות משמעות עצומה לחיים
והחלטה שמשפיעה כ"כ על החיים היא בהחלט מפחידה.
ואז גם הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע
כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?
גם פחד מאובדן
עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול
אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא יכולים לחוות את הטוב והעוצמות שיש בעולם ובחיים לעולם.
את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?
או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?
זו בחירה רק שלך.
אחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.
ואז-
כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת ההחלטה - לזנוח את
כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.
ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.
להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.
לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו
- לבנייה.
להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-
ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.
2. דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה-
קודם כל - את כבר ודאי יודעת, אבל בכל זאת חשוב שוב להזכיר - לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
לנסות לעשות רשימה של יתרונות למול חסרונות
ולראות מהם סדרי העדיפויות שלי
מהם הערכים שלי
מה יותר חשוב לי
מה פחות חשוב לי
מה אני מוכנה להפסיד
מה אני לא מוכנה להפסיד
מה חשוב לי להרוויח
מה לא קריטי לי להרוויח
וכן הלאה
ושוב - בידיעה ברורה שכל מה שלא נחליט יש לו גם את הרווח שלו וגם את ההפסד
3. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.
ממה הוא מפחד בעצם?
האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך החלטה מסוימת גורמת לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?
מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?
מה קורה בתרחיש הזה?
מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?
האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?
האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?
מה כן עשית או לא עשית בגללו?
מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?
ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?
תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.
מה את רואה שם?
מה היה שם באירוע הזה?
איך הרגשת שם?
איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?
נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.
מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?
מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?
מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?
4. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,
שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון *האמיתי* יותר של האדם.
אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדי ממה שהחלטת מחר - שזה יבוא עלייך "מלמעלה" ללא יכולת בחירה שלך - ויקחו לךאת הדבר הזה שאותו החלטת והוא לא יהיה לך יותר כלל.
מה תרגישי אז?
שהרווחת?
או שהפסדת?
את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך בשלמות.
3. עוד דבר עיקרי שיקבע שיקבע האם ההחלטה תהיה נכונה או לא
זה *את* והבחירה שלך באותה החלטה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום להחלטה להצליח!
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולכים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בכל תחום החיים, ניקח לדוגמא את תחום בחירת בן/בת הזוג:
אנשים בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בהחלטה מחדש,
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר ושלמות במקום בו את נמצאית.
5הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,
ולא רק לשכל.
שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.
אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.
אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,
הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,
אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם ההחלטה הזו טובה ונכונה לך או לא,
*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.
6. חשוב לזכור שלכל אדם שיש לו מטרה, רצון, שאיפה וכו' - ישנם שני רגשות עוצמתיים שמלווים אותו בזה,
האחד הוא התרגשות גדולה
והשני הוא פחד.
האדם מתרגש מצד אחד מהחידוש והממה שאותה חוויה/בחירה תעניק לו, אך מן הצד השני הוא מפחד - כי זה שינוי עבורו.
ואנחנו בנויים כך שהתת מודע שלנו לא אוהב שינויים, לעיתים שינויים נחווים אצלנו במוח כאיוש ממש.
לכן מצד אחד להקשיב לפחד ולענות לו כמו שפירטתי בסעיפים קודמים,
ומהצד השני אפשר לנסות לחזק את הרצון.
לשאול את עצמך למה מלכתחילה בחרת מה שבחרת?
מה טוב בהחלטה הזו?
מה עוד טוב בה?
מה את מרגישה שאת בתוך הבחירה שלך?
וכן הלאה.
7. הספק.
אני קוראת לו אבי אבות הטומאה. הספק הזה.
אוך!
זו פשוט אחת המכות הכי גדולות של הדור הזה!
כ"כ הרבה אנשים ונשים טובים ויקרים כ"כ אכולים מכף רגל ועד ראש בספק הזה,
בחששות, בפחדים, בספקות, במה היה אם ומה היה קורה אילו...
וכל החיים שלהם יכולים להיהרס רק מהספק הזה!
לא סתם צווינו למחות את זכר עמלק שנטע בישראל את הספק הארור הזה!
הבשורות הטובות הן, שאפשר לעבוד על זה!
ושעם עבודה אמיתית ועמוקה וטובה - אפשר להגיע בהחלט לבהירות, לשלמות, לחיבור.
לדעת שהמציאות שלנו - תלויה הרבה מאוד בהתנהגות שלנו, שתלויה הרבה מאוד במחשבות שלנו ובפרשנות שלנו את המציאות!
לדעת שהרבה פעמים בכוחנו לשנות את המציאות שלנו ממש, לחיות חיים שלמים של סיפוק, אושר ודאות ובהירות,
ליצור לעצמנו מציאות נבחרית ולא מציאות נכפית מלאה בספקות.
אחד (מני רבים) מהכלים להגיע לכך,
הוא לזכור שבכל החלטה שהייתה לנו בחיים - פעלנו והחלטנו לפי *ארגז הכלים והידע שהיה לנו באותה תקופת זמן נתונה*
מה שזה אומר,
שאז, כאשר החלטץ מה שהחלטת -
זו הייתה בחירה אמיתית!
לא סתם בחרת זאת!
באמת באמת חשבת והרגשת כך!
זו הייתה המציאות ואלו היו הכלים שלך *אז*.
לכן את לא יכולה לשפוט את הבחירה שלך עכשיו, בכלים של עכשיו, שלא היו לך אז... זו לא חוכמה...
אז עשית בדיוק מה שראית לנכון!
אז להעיף את הספק הזה לעזאזל!
בהצלחה רבה רבה 
