לא נעים לי לשאול שוב אבל לפי מה שאני מבין - לא לפסול בגלל דבר זה בפגישות הראשונות, לאחר הפגישות, כשרואים שיש התאמה בדברים אחרים - לקבוע כמות פגישות קדימה בכדי לתת לפגישות לנוע יותר בזרימה ולא בפחד שאולי אומר משהו לא נכון או אעשה משהו לא נכון ולמחרת הצד השני ירצה להיפרד.
כמובן שזה על פי מקורות והדרכת רבותיו וכו' (יש מערך שיעורי זוגיות שלם, לא אפרט מידי אך לעניין מה שכתבתי פה ^ : זה מבוסס על מסכת אבות פרק ה' משנה ט"ז :
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה.
ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.
איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר.
ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דוד ויהונתן."
אהבה שתלויה בדבר - יש לו/לה כסף, רכב, עבודה טובה, מראה טוב וכו' = זאת אומרת לא אכפת לי מבן/הזוג.
אכפת לי מעצמי ושיהיה לי טוב. (בדרך כלל דברים חיצוניים כמו הדוגמאות שכתבתי)
אמנון ותמר - אמנון
התאהב (לא אהב!) בתמר וחשק בה.
"וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר
וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד:
ברטנורא : אהבת אמנון ותמר - מפני יפיה:
{ד} "וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הֲלוֹא תַּגִּיד לִי וַיֹּאמֶר לוֹ אַמְנוֹן אֶת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹם אָחִי אֲנִי
אֹהֵב:"
מלבי"ם : ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בבקר בבקר, שמחכמתו הכיר בו כי חולה אהבה הוא,
וזה ממה שראה שהוא דל ורזה בכל בקר בקומו ממטתו שכן יהיה לחולי חלי החשק, והוכרח לגלות לו מצפוניו (=סימני התאהבות)
ואז לאחר המעשה :
{טו} "וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן
שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וַיֹּאמֶר לָהּ אַמְנוֹן קוּמִי לֵכִי:"
מה, מה קרה?
איפה האהבה שלך כלפיה? לא יכולת לישון, לא לאכול...
ככה זה באהבה שתלויה בדבר...בטל הדבר בטלה האהבה.
אהבה שאינה תלויה בדבר - כוונת חז"ל בדבריהם היא שאהבה אמיתית היא אהבה הנובעת לא מאגואיזים וחיפוש טובת הנאה אלא מקשר עצמי ומהתחברות לדבר שאינו נועד לתועלת זמנית של האדם, אלא משום שהדבר שאנו אוהבים הוא דבר שאנו אוהבים אותו מפני שאנו מרגישים שהוא חלק מאיתנו.
כשמאוהבים - לא רואים את החסרונות של השני. והדבר יבוא ככאפה לפנים לאחר החתונה כשהרגש נרגע, זה יקרה. לחלק אחרי שבוע לחלק חודש ולחלק חצי שנה אבל זה יקרה וזה טבעי וזה בסדר גמור.
אהבה זה משהו שבונים. אף אחד לא מתחתן עם אדם מושלם, העניין הוא שיהיה מצע שעל גביו יוכלו לעמול ביחד בבניין הזוגיות ויבנו בית עם יסודות חזקים.
לא שחסרות כאפות, יהיו. וזה גם בסדר גמור. (בפגישות אנחנו משתדלים להיות בשיאנו, דבר שלא קיים אחרי החתונה)
צריכים להיות מודעים ולעבוד על המידות כמה שאפשר בכדי להגיע לנישואין בשלים.
דוד ויהונתן - שמואל א' י"ח א': "וַיְהִי, כְּכַלּותוֹ לְדַבֵּר אֶל-שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; ויאהבו יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ".( = אהבת נפש {פנימית} ולא אהבת גוף {חיצונית})
שמואל א' י"ט ו' : "וַיִּכְרות יְהוֹנָתָן וְדָוִד, בְּרִית, בְּאַהֲבָתוֹ אותוֹ, כְּנַפְשׁו"ֹ.
לאחר מותו של יהונתן בשדה הקרב נושא דוד את קינתו ובה הוא מבכה את שאול ויהונתן, ואומר בשמואל ב' א' כ"ו: "צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאוד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים"
תמוה קצת שזה הביטוי שדוד משתמש בו הלא כן ?
אפשר ללמוד מפה שכמו שאהבה בין בעל לאישה היא אהבה שאינה תלויה בדבר (אהבה אמתית, לא התאהבות) כך גם היחס בינו לבין אבשלום היה. אהבה ללא תלות.
מזכיר קצת את יעקב ובנימין "ונפשו קשורה בנפשו"
אהבת הורים לילדים זה דבר לא מוסבר.
גם כשהם לא מקבלים ממנו תמורה וגם כשאינו מקשיב ומתפרע – אוהבים אותו.
זו אהבה שאינה תלויה בדבר. לא משנה מה קורה – לא מפסיקים לאהוב.
לסיכום :
להיות פתוחים ולקבל גם את השונה מכפי שחלמנו, העיקר שיש מצע טוב שעליו נוכל לבנות בית נאמן בישראל עם יסודות חזקים (של אהבה שתלך ותתחזק עם הזמן בזכות המידות הטובות שיש בנו)
לדעת לעשות הפרדה בין העיקר לבין הטפל (אחרי הדברים שנרשמו פה, אתן לכם להחליט לבד)
לא להסתנוור מהתאהבות ובמידה וכן מתאהבים לקבל יעוץ של צד שלישי ואם אתם לא בטוחים אם אתם מאוהבים תעשו טבלת יתרונות וחסרונות בבן/בת הזוג – אם אתם לא מצליחים למצוא חסרונות או כמעט ולא - אזי כנראה שאתם מסונוורים.
וכמובן לעבוד על המידות, ולהתפלל על כך.
ותבטחו בה'.
"שומר פתאים ה'", "הבוטח בה' חסד יסובבנו", "גם זו לטובה" אלו לא רק סיסמאות !
בהצלחה רבה לכולם, וחזק וברוך.
"רבי חנניה בן עקשיה אומר..."
