אתה אומר שהוא מדבר כבר 11 שנה על רפורמות. זה לא סותר לדעתך את הסיפא "רק עכשיו זה רלוונטי"?
נ"ב: למיטב ידיעתי, הימין זועק כבר מעל עשר שנים שצריך לטפל במערכת המשפט.
ש"עולה לו בדמים" לאשר הריסת בתי מחבלים.
בס"ד
אלא מה, כמו כל דבר בחיים, כאשר משהו נהיה מאיים יותר על אם מסוים, אז וודאי שהוא יתעסק בו יותר. כמו בקורונה, לדוגמה. כולנו (אני מקווה) נזהרים ברמה הכללית, אבל ברגע שזה פוגע במשהו מהסביבה שלנו אנחנו נזהרים יותר וכל הגישה שלנו משתנית.
אותו הדבר כאן, מבחינתי היה צריך לתקן את מערכת המשפט כבר לפני שנים, כי אני נמצא באוכלוסייה שנפגעת מהמערכת לא מעט. לעומת זאת, יש אנשים שהתעוררו רק בשנים האחרונות ויש את נתניהו שברגע שזה הגיע גם אליו גם הוא התעורר. אז אתה אומר "למה הוא התעורר רק שה נוגע אליו" אני לעומת זאת אומר "מזל שהוא התעורר גם אם זה באיחור משמעותי וכעת זה הזמן לתקן".
אגב, כך היה גם עם כחלון. הרי עד לפני שנה וחצי הוא היה המגן הראשי של מערכת המשפט. בכל פעם שהיה ניסיון לגעת במערכת, כחלון היה זה שנעמד על הרגליים האחוריות במטרה לעצור את זה. אבל לקראת סוף הקדנציה, שהיה משהו שנגע גם אליו, אז גם הוא פתאום התחיל להשמיע קולות אחרים. לצערנו, זה טבעם של האדם והמטרה שלנו היא לנצל את זה ברגע שזה מתחיל לגעת באנשים נוספים שעד כה היו מתנגדים למהלכים.
בנוגע ליתר הדברים -
אני ממש לא מסכים איתך שכל העליהום הזה להציל את נתניהו. קח לדוגמה את התחקיר שפרסם אתמול אבישי גרינצייג בגלובס. גרינצייג, למקרה שאתה לא עוקב, ממש לא חוסך ביקורת מנתניהו והוא נהיה שנוא הביבסטים, אך כאר הגיע לידיו מסמכים שמוכחים טיוח מצד המשטרה בתיקי נתניהו, אז הוא מפרסם.
אבל אם כבר אה רוצה לדבר על שפורות, אז בוא נדבר על אביעד גליקמן, גיא פלג, ברוכי קרא ורביב דרוקר שביום שני האחרון הלכו לישון מאוד מוקדם ולקח להם 24 שעות להתעורר. גם כבר שהם התעוררו הם כמובן לא עסקו בשאלות הרבות שהעלה עמית סגל, אלא כמובן המשיכו להילחם את מלחמתה של הפרקליטות. אם אלו לא שופורות, אז מה אתה כן מגדיר שפורות?
וזה מביא תוצאות בדמות הסכמי שלום או נורמליזציה עם איחוד האמירויות ועם בחריין. לפי הדלפות פה ושם גם מרוקו בדרך.
בכל הכבוד, חאן אל אחמר היא בשוליים של השוליים של יהודה ושומרון ואם וכאשר תוחל ריבונות, גם היא תהיה בפנים.
באותו עניין, נתניהו הוא איש פוליטי ועושה מה שטוב לו פוליטית. פינוי חאן אל אחמר עכשו ירגיז את מדינות העולם כאשר הוא דוהר על הסוס המדיני, ומאידך לא יביא לו אפילו מצביע אחד נוסף ביהודה ושומרון. גם אלה שהצביעו לו בפעם הקודמת מסתמן שהפעם יצביעו לבנט. אז סבבה, כשבנט מלך הסקרים יהיה ראש ממשלה הוא יפנה בתמיכת לפיד, גנץ, והמשותפת.
נתניהו רוצה להחקק בדברי ימי ישראל כמי שהביא שלום אזורי עם מדינות האזור, ולא בתוך המדינה פנימה, כי אין לזה סיכוי בטווח הנראה לעין. נראה שהוא משיג את מבוקשו חרף מאמצי כל אלה שמפזרים לו מסמרים בכביש.
לעניין הריבונות ביו"ש, קראתי עשרות מאמרים מגזריים מדוע התכנית של טראמפ ונתניהו היא אסון ליהודה ושומרון, וכולם חיזקו יותר ויותר שעובדים עלינו בעיניים. עכשו כשהיא נפלה באופן סופי כטענת אלה, והוקפאה זמנית, כטענת אחרים, קמים כותבי המאמרים הנ"ל ומייללים על מר גורלה של ההתיישבות היהודית.
אבל לעזאזל, אתם באיוולת שלכם הבאתם את זה עלינו.
בעניין הכלכלי צפויה מדינת ישראל להנות מפירות השלום עם מדינות האיזור. בליכוד הפנימו שמתיישבי יו"ש כבר לא איתם, ואת התוצאות נראה בחודשים הקרובים. כי נתניהו עושה מה שטוב לנתניהו, מנגד מצופה מבנט שיכתוב ספר איך מזניקים את יו"ש. זה חשוב יותר מן השאלה איך מנצחים את הקורונה.
נוסיף גם את זה, נתניהו היה מת להעלות את כל ערביי יהודה ושומרון על משאיות ומטוסים ולהעיף אותם מכאן, עם זאת הוא חושב שזה לא מעשי. אולי ימתין לקרוא ספר בעניין זה שיכתוב מיודענו מלך הסקרים [צ].
....הציבור לא בוחר בהם שוב ושוב.
.... בעבר לפני פסטיבלי השלום מפם והמפדל יכלו לעבוד ביחד והיתה אחדות מתוך סכנה קיומית. זכינו גם לאחדות העם וגם להרחבת גבולות ארץ ישראל. קבוצי השומר הצעיר ישבו על אדמות של כפרים ערבים נטושים ללא יסורי מצפון.
בגין כמנהיג אופוזיציה האמין בשתי גדות לירדן באמת ובתמים אבל חבריו הליברליים הביאו עלינו את הנהנתנות והכל השתנה.
מרדכי שאל אותך מה הופך אותם לאנשי ימין בהשקפתם, ואתה כרגיל לא עונה לו, אלא חוזר על עצמך כת'ליט שבור. לחזור על שקר לא הופך אותו לאמת.
בס"ד
בניגוד לכתבי החצר של מערכת המשפט, ברדוגו יודע להעביר ביקורת מימין על נתניהו והליכוד. כמי שמאזין כמעט כל צהריים (אגב, סתם לתושמת ליבך, אומנם ברדוגו משדר חמישה ימים בשבוע, אבל רק ארבעה מתוכם בחמש אחה"צ ויום שישי זה בבוקר), אז זה קורה לא מעט בכלל.
ישראל לא בודקת הכי הרבה (מקום שישי בבדיקות לנפש), והיא גם לא המדינה עם הכי הרבה חולים (מקום 13 בחולים לנפש).
מיכאלצהחורבן מתקרב? תתבייש לך.
אתה תומך בשחיתות של מערכת המשפט ומתלונן על שחיתות של נתניהו...
אבל האופציות האחרות יותר גרעות
לא שאנחנו חותמים על כל ערך שלהם. הרבה מתפיסת 'בני ישראל' שלהם, עברה דרך התרגום של הנצרות-הפרוטסטנטית על עיוותיה.
…. מתי תבינו שאנחנו מתגרים במעצמה שבראשה עומד הפכפך שלא חושב פעמיים לפני שהוא מחליט לעשות מעשה.
אתם עוד תביאו עלינו את החורבן ומרד בר כוכבא ביחד. אתם סכנה לכל יהדות העולם כולל העם בישראל.
ימי בין המיצרים הבאים עלינו לרעה רק מחזקים בליבי את גודל הסכנה .
בעזרת השם אני אהיה בחגים בארץ . רק שלא יבטלו לי את הכרטיס בגלל השטויות שהמנהיגים שלך עושים.
ודרך אגב אני מכיר ההסטוריה שאתה מנסה ללמד.
רוב האמריקאים לא יודעים או לא רוצים לדעת את זה.
את החורבן הביאו ברי-קמצא כמוך, שהעדיפו להיות נגד אחייהם ולרקוד מה יפית מול הגויים. אנחנו גמרנו עם הגלותיות.
האבות המייסדים של ארצות הברית שאבו מן היסוד היהודי התנכ"י, ועלה רעיון לאמץ את השפה העברית, שירד מן הפרק בשל דלילותה של השפה העברית באותם הימים. כנגדה עלתה הצעה להפריד את המדינה מהדת, מכל דת, והיא התקבלה בסופו של יום.
כך ואחרת, לארצות הברית של אמריקה אין שפה רישמית, ונכון להיום האנגלית אינה שפה רשמית. העברית נפסלה כאמור, והיא אולי עוד תשוב.
שטרות הכסף בארצות הברית נושאים עד היום שם שמיים, ולא בכדי.
הבעיה בארצות הברית היא נחילי הארבה הפרוגרסיבי שמשתלטים עליה 24/7, ואם לא די בכך הם מקבלים חיזוק מן השרץ הקפלניסטי המקומי שמכסה את עין הארץ, ומתפשט במהירות האור אל מעבר לאוקיינוס.
אם מטרת הגעתך ארצה היא בהשראת המרגלים מפרשת שלח, אז במטותא, השאר במקומך. לא מעוקצך ולא מדובשך.
הוא טעה?
הטעו אותו?
אבל, בהנחה ש, כלומר אם, ואני מתכוון להתנות את הדברים שלי באופן ברור, אכן ייחתם הסכם כניעה ללא אף שפן בכובע או טריק בשרוול אזי הייתי אומר שמישהו שם עוד כמה דברים במטוס הקטארי שטראמפ קיבל במתנה.
העובדות לגבי איראן לא השתנו, ההשלכות של כניעה לאיראן הן הרות גורל על המערב כולו, על אמריקה, על ישראל, על המחשבה האילאסמית, על המסקנות של סין ושל רוסיה (וגם של צפון קוריאה), על העולם הערבי - הכל נשאר זהה, אז מה קרה לטראמפ? המישור הרוחני "לב מלך ביד ה'" אבל במישור הארצי זה נראה לי דבר פרסונלי לחלוטין כלומר שתלוי במשהו שקשור בטראמפ עצמו.
אבל כמו שפתחתי ואמרתי: מניסיון רב חודשים למדני שאין סיבה לרוץ רגליים להרע ולפטפט את עצמנו לדעת על ההתנהגויות של המלך שחזל התלבטו עליו אם הוא חכם או טיפש.
אם היה מפציץ אותם 24/7 עד שיתחייבו לשמור על מיצרים פתוחים, האמינות שלו היתה מרקיעה לשחקים במקום יורדת לטמיון
הוא אוכל עכשו את מה שבישל, וגם אנחנו.
ובעיקר אנחנו.
לא בטוח שהיה עוזר להפציץ אותם בלי הפסקה כי הם עקשניים, אבל כן היה צריך להתכונן יותר טוב לאפשרות שהם ינסו לחסום את הורמוז
להבעיר את שדה הנפט של אחת המפרציות ואיימו להבעיר את כולם.
הוא היה צריך במכת הפתיחה להשמיד את הגרעין עם הרבה אמהות של כל הפצצות ולא עם כמה בודדות. ואז מההלם הם היו יורדים על ארבע. אבל הוא פחד. הם איימו לפגוע במתקני ההתפלה של המפרציות ושכולם ימותו מצמא. אי אפשר לנהל מלחמה כשאתה מפחד מהאויב ולא מוריד לו את האאש. והראש פה זה הגרעין, לא הנפט.
אבל טראמפ ההפכפך התהפך פעם נוספת.
כמו סטייק.
אבל האמין שמאורע כזה ייצר קואליציה של המערב, דהיינו נאטו תצטרף, והמפרציות יואילו לעזור.
נאטו לא רצתה לשלוח אפילו שולות מוקשים שלא לדבר על לאבטח ספינות.
והמפרציות, עצרו אותו מתלקוף והתחיחו לשלם מליארדים פרוטקשיין לאיראן. זה הרס את הסנקציות והסגר שהוא יצר.
לא נותרו לו הרבה ברירות לפתוח את הורמוז. אם היה מפציץ את האי חארג האיראנים כבר הודיעו שיפציצו את שדות הנפט של המפרציות. והוא נבהל - הוא מצא את עצמו בעמדת הדביל שהרס את כלכלת המערב, ורצה להחלץ מזה בכל מחיר. והאיראנים גבו את כל המחיר.
אחרי שאמרנו את זה, מסכים שאיך שהדברים נראים נכון לכרגע - טראמפ נשבר וויתר על כל מה שהציג כקווים אדומים בוהקים.
הרושם הוא שהוא עם כל זה שאינו פוליטילקלי-קורקט כמו יריביו במפלגתו ומחוצה לה, הוא עדיין חושב בראש מערבי-חילוני-מודרני, ולא העריך נכונה את כח העמידה של אומה בת שלושת אלפים שנה ועם אמונה דתית פונדמטליסטית. כמי שכבר עשה כמה עסקאות מוצלחות בחיים - היה ברור לו שאחרי שערפנו את רוב ההנהגה ופגענו להם קשה בכלכלה, הם יבינו שהצעד ה'הגיוני', הוא להסכים ל'עיסקה' בתנאים שלו. ממילא, אין צורך והצדקה לגרום שם הרג מיותר והרס שיגרום לאזרחים התמימים לרעוב.
בגלל זה הוא עצר, פעמיים, את המתקפה כשהם היו קרובים לקריסה במחשבה שעכשיו הם יסכימו לעסקה, מה שיותר אלגנטי מבחינתו מלהשמיד מדינה (אגב, בדיוק כמו שעיסקת החטופים הראשונה הגיעה כשחמאס היו על סף קריסה ולוחמים שלהם סירבו להלחם. לולי הלחץ הציבורי המטורף בנושא - הנצחון המוחלט בעזה היה מגיע בסביבות חנוכה תשפ"ד). הוא רק לא לקח בחשבון את כח העמידה שלהם. יותר מזה, המצור על הורמוז היה גאוני - הם כל יום דיממו מאות מליוני דולרים, עוד כמה שבועות היו קורסים כלכלית. רק ששוב מתברר שהמערב השבע פחות מסוגל לעמוד בעליית מחירי הדלק, מאנשי האמונה (המעוותת) כשהם רעבים ללחם.
ביום שתרד הפקודה להסיג את הכוחות בחזרה לאמריקה.
אבל אם נהיה כנים, אחרי 39 פעמים שהוא איים בחודשיים האחרונות ולא עשה כלום, אני כבר נוטה להאמין שטראמפ הגדול הוא הרבה יותר קטן ממה שיש בחלון הראווה.
אבל גמו שאכן כבר אמרתי, קל לפטפט. מניסיון העבר אי אפשר ללמוד כלום, מהכתבלבים השונים אפשר ללמוד פחות ממה שאפשר ללמוד מהניסיון, ולכן נותרנו רק עם תחושות ומשאלות לב.
לעניות דעתי
כי הייתה אפשרות להמשיך עם המצור עוד חודשיים. הכלכלה העולמית הייתה נקלעת למיתון? היה יכול להפציץ גשרים כמו שאיים והכל היה נראה אחרת.
ברור שרק הורמוז מעניין אותו, אבל היה יכול להלחם קצת יותר. בלי מגפיים על הקרקע.
אבל אז היינו מודים לטראמפ המשיח ואמריקה הגדולה שהצילו אותו
בקיצור, זאת הסיבה:
"אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידנו, אשר בך ירוחם יתום".
לא ברור לי למה את מחליטה בשביל עם שלם איך הוא תופס את המהלכים בעולם. תחליטי בשביל עצמך בלבד. את כנראה היית אומרת שאלוקים לא שותף להצלחה ולניצחון.
אל תדברי בשמנו.
את מחליטה בשביל נציגי הציבור הדתיים והחרדיים שיש בממשלה.
את מחליטה בשביל המוני חוזרי בתשובה ומתחזקים במהלך 3 השנים האחרונות.
את מחליטה בשביל אלפי חיילים שמבקשים ציציות לפני שיוצאים לקרבות.
את מחליטה בשביל ציבור דתי וחרדי ענק.
על סמך מה את מחליטה את הקביעות ההבליות האלה?!
לא הבנת אותי בכלל.
אם טראמפ היה פותר לנו את בעיית איראן ברור שהיינו אומרים שהוא שליח ה'.
אבל הוא בגד בנו.
במה ההתחזקות ולבוש הציצית סותר את מה שכתבתי? ערב הגאולה יש שיבה אל ה'. וכן. אנחנו במצב שאין לנו על מי להישען חוץ מהקב"ה. הוא מזריח מאות מליארדים לאויב הכי חזק חזק שלנו שמקיף אותנו סביב עם הפרוקסי שלו, והם כולם צוהלים ושמחים, רק אנחנו שואלים להיכן נלך ונבוא.
איך זה שכל פעם אנחנו שוב פעם אוכלים את מה שטראמפ וביבי מספרים לנו דרך התקשורת בכזאת תמימות?
כמה פעמים האמנו שהם רבו והם בכאסח ואז פתאום תקיפה מטורפת באיראן עם שיתוף פעולה מדהים בין טראמפ לביבי?
כמה פעמים היינו עוד שנייה בהסכם ואז קרה משהו מפתיע ובלתי צפוי?
עובדים עלינו ומסובבים אותנו דרך התקשורת
כל מה שיש בתקשורת קחו בערבון מוגבל
הזהרתי מפני הג'ינג'י האמריקאי אבל לא הקשיבו.
אמרו לי שהוא איש עסקים מצליח, ועניתי שהמצליח הזה, בעיני עצמו, פשט רגל 4 פעמים.
נחמה פורתא, שהוא פחות גרוע עשרות מונים מהאנטישמית השחורה קמלה שחולקת את חייה עם יהודי מתבולל.
הוא לא מקורי, וקדם לו שארל דה גול הצרפתי שברח כמו שפן מאלג'יריה אחרי התקוות הגדולות שתלו בו הבוחרים הצרפתיים.
קדם לו גם אהוד ברק, החייל המעוטר ביותר בצ.ה.ל, וחברו הקרוב ושותפו של ג'פרי אפשטיין, שברח מלבנון.
קדם לו גם אריאל שרון שברח מגוש קטיף אחרי שגירש משם עשרת אלפים מתיישבים פטריוטים.
המסקנה הראשונה היא: ארור הגבר אשר יבטח באדם...
המסקנה השניה שמשתלבת עם הראשונה: ולא תקיא הארץ אתכם...
ב- 29 בנובמבר קיבלנו מנדט מהאומות המאוחדות להקים מדינה יהודית! בארץ ישראל. מדינה יהודית, ולא דמוקרטית, ולא מדינת כל אזרחיה, ולא מדינת פרוגרס קפלניסטית.
בשנותיה הראשונות של המדינה נפנפנו כל הזמן בקלף: המדינה היהודית היחידה בעולם, וזה עבד. אבל מאז זרמו מים רבים, וההגדרה יהודית נשארה במסמכים הרישמיים למראית עין בלבד.
זקני צפת מתקשים לזכור מתי פסק בג"ץ שמדינה יהודית היא ערך בפני עצמו, כאשר ערכים אחרים נסוגים ממנו.
אולי הגיע הזמן להכריז איסטרטגית שמערכת הבחירות הקרבה תוקדש לביצור יהדותה של המדינה, ולא לקידום אג'נדות להטביות, ובתי זימה על זחלי טנקים.
ומי שמתעקש לחיות במדינה חילונית דמוקרטית בדווקא, מוזמן להתחפף מכאן, ולתקוע יתד בצרפת או באיטליה, או בכל דמוקרטיה אחרת, וכאלה לא חסרות בעולם. הרחב.
מומחי הבטחון שלנו הסבירו שישראל היא מעצמה אזורית שבמידת הצורך תגן על המפרציות מפני איומיה של אירן.
מסתבר שלא דובים ולא זבובים, תכלית ההתחמשות שלהם היתה ועודנה כדי לתקוף את ישראל מתי שהוא.
גורמי הבטחון שלנו האמינו ועודם מאמינים שהיריבות בין הסונים לשיעים יכולה לשרת את ישראל, ועתה הוכח שלא כן הדבר.
האם יופקו אצלנו לקחים? חליווה כבר לא יסע לאילת על חשבון בטחוננו, אבל מחליפיו ימשיכו לנסוע.
ישראל הפסידה במלחמה.
לא יאומן.
צבא הרבה יותר חזק בפער מהאחרים.
אלפי הרוגים, מעל מאה אלף פצועים בגוף ובנפש.
שנתיים ו-8 חודשים.
400 מיליארד שקל.
ואחרי כל זה - הפסד בכל הזירות.
הכל בגלל ביבי.
טראמפ נתן לפחות 3 פעמים אישור לביבי גם לעשות הגירה מוחלטת וגם "לפתוח
את שערי הגהנום", ומה ביבי עשה - כלום. אפילו לא שם אתר אינטרנט
שכל עזתי יוכל להרשם כדי להגר משם.
לבנון - היו הרבה הזדמנויות לכבוש הרבה יותר או לפגוע בתשתיות, ומה ביבי עשה - כלום.
הוא גם טען למרבה הטיפשות שצריך קודם חמאס ואז חיזבאללה, במקום לתקוף אותם מההתחלה
ובגלל ההחלטה הטיפשית הדבילית הזאת הוחרב כל כך הרבה מהצפון.
יהודה ושומרון - הטרור פורח ומתעצם ולא השתנה שום דבר אסטרטגית.
סוריה - משטר יותר גרוע.
תימן - הכל עומד על תילו ומתחמש יותר.
ברחבי הארץ - מאות אלפי נשקים בלתי חוקיים.
השם של ישראל ניזוק בצורה קשה מאד ברחבי העולם.
ועוד אינספור נזקים עקיפים אחרים.
והכל בגלל הנרקסיסט ביבי שהדבר היחיד שמניע אותו זה רק להיות בשלטון וחוץ מזה כלום ושום דבר.
עכשיו איראן יחכו טיפה עד שטראמפ יעוף, ואז בשיטת הלאט-לאט שוב פעם יעלו על המסלול לגרעין,
לעשרות אלפי טילים בליסטיים, לחימוש מואץ של כל הפרוקסים הישנים וחדשים ועוד.
יש פה גם את הונאת ה-30 שנים האחרונות. ביבי כל הזמן מכר שהוא מי שיטפל בגרעין, והוא נכשל
כשלון חרוץ. איך אמרו בנט ולפיד כשהחליפו אותו - הם פתחו את המגירה כדי לראות מה ביבי עושה
בנושא ומה מצאו במגירה - כלום.
פשוט אפס מוחלט טוטאלי. דיבורים דיבורים, כריזמה כריזמה, אבל מתחת לכל, במבחן התוצאה,
במבחן המעשים - כלום ושום דבר. אויר חם ותו לא.
… ההתייחסות שלך למהלך העניינים הוא נובעת בכוונה ומסיבות פוליטיות.
ההנהגה המדינית לאורך כל התקופה בזבזה לשווה השגים צבאיים. צה"ל התעשת מהר מאוד ממחדל השביעי באוקטובר בניגוד להנהגה המדינית שהוליכה אותנו מדחי אל דחי.
כנראה שאתה ושכמותך ימשיכו לדבוק בהנהגה הקיימת למרות כשלונותיה. אוי ואבוי לנו אם אתם תיצגו את רוב העם בבחירות הבאות עלינו.
ישראל ניצחה בכל החזיתות, ניצחון יותר גדול מששת הימים. אנחנו בקווים יותר קדמיים ממה שהיינו - בכל החזיתות. צה"ל יושב בכתר החרמון, בכל הקו עד היבוק, כותש לקמח את הכפרים השיעיים עד הליטני וגם מצפונו. גם בעזה, רוב הרצועה בידינו ובדרך להפוך לטיילת. הגרעין האירני נסוג עשרות שנים אחורה, צבא סוריה על הטילים ששנים הפחידו אותנו מהם - הושמד. מטוסי חיל האוויר עושים בשמי אירן כבשלהם, גם בלי תיאום אמריקאי.
נכון, יש עדיין אויב, גם אחרי ששת הימים היה אויב. חודשים ספורים אחרי ששת הימים, פרצה מלחמת ההתשה. אבל מכאן ועד 'הפסדנו' - נו שויין.
שנפתלי בנט, שהקים ממשלה שכדברי ליברמן 'לא תוכל לעסוק בביטחון', שבנט שהתפאר שנגד עמדת גורמי הביטחון הכניס עשרות אלפי מרגלים, סליחה פועלים, מעזה, שמינה את הכושל רונן בר ולא הטיל ווטו על מסירת השטחים ללבנון ועל הפויילישטיק של מינוי הרצי רגע לפני הבחירות - לפחות ישתוק.
איראן משתקמת כבר עכשיו. זה לא שהמתחרים של ביבי משמאל, כולל בנט הנוכל, טובים ממנו, אבל הוא ימין גרוע, חלש ותבוסתני.
(לממשלה של בנט הייתה הצלחה אחרת)
ישראל נלחמת באויב הערבי מיום הקמתה עם הפוגות קצרות מועד פה ושם.
מלחמה זו תמשך קרוב לוודאי גם ב- 80 השנים הקרובות.
כי ראשי מערכות הבטחון בכל הזמנים מבינים את המזרח התיכון כמו שפותח שרשור זה מבין את ביבי.
לצד כל כשלונות ראשי מערכת הבטחון, יש מקום מפואר להתעלמות מהזגזגנות של הג'ינג'י האמריקאי ההפכפך דולנד טראמפ.
וגם לא נגרע חלקה של האופוזיציה המופקרת שלנו שמוציאה דיבתנו רעה בכל אתר ואתר.
Join the adventure in Space Wave and test your reflexes. I love this game because it keeps me entertained while improving my reaction speed.
להערכתי, נתניהו וטראמפ מתואמים ביניהם עד הפרומיל האחרון, כולל מה בדיוק טראמפ ידליף לברק רביד. אבל אם כשיטת @איתן גיל שמאמין שהאמת היא מה שמפרסם רביד - עוד יותר טוב, נתניהו והממשלה הבהירו שהם דואגים עצמאית לבטחון ישראל ולא מקבלים הכתבות מהבית הלבן.
בין אם כאפשרות הראשונה - משחקי 'השוטר הטוב והשוטר הרע' מול אירן עובדים. אבל גם אם האפשרות השניה, כרגע התוצאה היא שטראמפ דורש מאירן לא להגיב.
אם לא יגיבו, שברנו את משוואת הדחיאה=תקיפה מאירן, אם כן יגיבו - הפרו את הוראת טראמפ.
איראן כן יגיבו וטראמפ יגיד להם סבבה עכשיו תחזרו למו"מ, ובמקביל טראמפ יתקשר לנתניהו וידרוש לא לתקוף בחזרה
בסופו של יום -עם טראמפ, או בלעדיו- האחריות על בטחון ישראל, מוטלת רק על ממשלת ישראל.
היו כבר תקיפות שנתניהו ביטל לדרישת טראמפ
מודה, בשונה מהערכותי עד לרגע זה - הרושם הוא שטראמפ אכן נשבר ונכנע (עדיין מקווה שזה חלק מתרגיל הונאה מתוחכם וכבר היו תקדימים משמעותיים בשנה וחצי האחרונות, אבל קשה לראות זאת).
אבל בזאת תבחן ממשלת ישראל! בסופו של יום, מי שאחראי לשלום ובטחון ישראל - זו רק ממשלת ישראל, שצריכה לשקול מה נכון לישראל. ייחסי חוץ הם אחד השיקולים, אבל לא השיקול היחיד וממש לא השיקול המכריע.
ההכרזה של שר הביטחון מהבוקר - חשובה ומאוד וכדאי מאוד שגם רה"מ עצמו יגיד בקולו דברים דומים. מדינת ישראל אינה חלק מההסכמות והיא צריכה, עם או בלי נשיא ארה"ב, להלחם על שלומה, בטחונה ושגשוגה.
לממשלת ישראל קוראים בנימין נתניהו. ומה לעשות שהוא די זקן, אבל מאז שהיה לפוליטיקאי, לא הצטיין בכישורי משילות. אז יהיה עוד סבב, עוד שיחה טלפונית לקקנית עם טראמפ, ואז בבחירות השמאל חלילה יגרוף את כל הקופה.
ולו כדי להביך את השלטון "המרכזי" (עלאק) בלבנון.
או אז ישראל תחזור לתקוף מכוח הזכות להגנה עצמית.
וגם, לא פוסל אפשרות שטראמפ החדש יארגן פגישה בין נתניהו לנשיא לבנון, כדי להסיט את דעת הקהל מהזגזגנות המופקרת שלו.
כרגע נראה שעצרו את הפעילות, מקווה שלפחות לא ניסוג מהכפרים שצה"ל נמצא בהם
ששינה את פני המאבק ברוע העולמי (ונצואלה, איראן וכו'. שנפילתן גם תחליש את סין) והביא לשלום אזורי נרחב, אבל במקום זה הוא בחר בפוליטיקה קטנה ובלבזות את ראש ממשלת השותפה העיקרית של ארה"ב במאבק מול הרוע הזה. כרגע נראה שמה שיזכרו ממנו זה הרבה דיבורים, התקפלות מפוארת, מזרח תיכון ישן והסכם שאפילו עד סוף הקדנציה שלו לא החזיק מעמד.
העובדות הן שטראמפ החדש נמצא בריצת אמוק להסכם עם אירן בתנאי אירן. אמת, הייתי רוצה שהאמריקאים יכתיבו הסכם כניעה וההנהגה האירנית תחתום עליו ותעזוב את המדינה או תוצא להורג.
האירנים כנגדם מבינים דבר או שניים, ומפעילים את חיזבאללה נגד ישראל, כדי לסכסך בין ישראל לאמריקה שכאמור מתחננת להסכם.
מה צפוי לנו, האירנים יגיבו על התקיפה בדאחיה, וישראל תגיב באירן אחרי חתימת "הסכם" עם טראמפ החדש. או אז אירן תבטל את חתימתה, ומדינת ישראל תהיה הכבש שיעלה לעולה.
לגבי משחקי השוטר הטוב והרע, זה ריאלי בפוליטיקה הפנימית שלנו, אבל לא מול טראמפ החדש והטיפש.
המשך יבוא.
אבל מה שכתבת על טראמפ מדויק למרבה הצער.
בגד בנו ומסכן את קיומינו כאן ומזרים לאוייבים שלנו מאות מליארדים, בשעה שאנחנו תלויים בארה"ב לאספקת מיירטים ונשק. מי שלא מבין את עוצמת הבגידה חי בחלום
במובן מסויים דונאלד טראמפ הוא אריאל שרון. אם תרצי, דונאלד שרון ואריק טראמפ. שניהם שווקו כתקוותו הגדולה של הימין הישראלי ושניהם אכזבו כל אחד בדרכו.
השמאל הקפלניסטי רוכב על מבוכת הימין, ורגע השיא שלו יהיה אם יוכרז על חיסול מדינת ישראל. הילת.
לפעמים הוא ממש מרגיש כמו טרול מיומן.
זה לא דף מסרים, זה כאילו ספר מסרים.
אני יכול לדמיין אותו מכתיב לאחרים את המתקפה היומית ברשתות החברתיות.
אבל בארגז הכלים שלך נמצא רק מוצר אחד- סמוטריץ', וגם אותו תפסיד בחודשים הקרובים
כתבתי כמה פעמים בפורומים אחרים. האם עובדה חשובה זו מוסיפה לי ניקוד בעיניך.
ספרתי כשלושים פורומים, כן ירבו. אז מה? האם אני חייב להוכיח נוכחות בכולם.
ולמה הריון ולידה, או בישולים ומתכונים, ושאר ירקות, אמורים לעניין אותי, ומה אני יכול להוסיף לשיח שמתנהל שם.
תכל'ס, עשה טובה. הנח לי.
לך תמכור פיתות עירקיות...
ותמיד, תמיד, תתעסק במה שאתה מבין בו באמת.
וסיג לחכמה שתיקה.
גם אויל מחריש, חכם יחשב.
טראמפ הוא עסקן גס רוח וכסיל שאת אבחנותיו הרפואיות נדע אחרי שיעזוב את הבית הלבן. קרבות כלובים במסיבת יום ההולדת שלו מעידים על האיש יותר מכול. נתניהו הוא סתם ימין חלש המפטפט את עצמו לדעת, מאז 1996. לא צריך לחפש הגיון בשיגעון ובחוסר משילות. יהיה הסכם עם איראן, ביבי יפסיד בבחירות, וטראמפ ישמח לקדם "הסכמי שלום" עם הפלסטינאצים כדי לקושש את פרס נובל לשלום.
והחשוב זה הזרבוב. כלומר ההרס היסודי שמבצעים עכשיו קבלני עבודות עפר. גם בדרום לבנון וגם בעזה. כל יום שעובר והורסים להם כפר, זה עוד מקום שהם לא יכולים לחזור אליו ונזק אמיתי.
אנחנו מכירים את הצבא שלנו שיכול ליסוג תחת פקודה פוליטית מממשלה פחדנית. אבל כפר שכבר נדרס ונהרס יהיה יותר קשה לשקם.
אז מה זה כפר בלבנון? בתוך שנה למפלצת שחתכת את ראשה יהיו שני ראשים.
(וגם להרוס)
היום פשוט הרסו את כל הכפר. כפרים כפרים. 3/4 מעזה כבר לא קיים היום. וכל כפרי קו המגע בדרום לבנון גם לא.
מפרשת השבוע לפרשת השעה: כוחה של מילה
פרשת השבוע מפגישה אותנו עם אחד הרגעים הדרמטיים ביותר במנהיגות של משה ואהרן. העונש הכבד שנגזר עליהם – שלא להיכנס לארץ ישראל – הגיע בעקבות חטא אחד מרכזי: הם הכו את הסלע במקום לדבר אליו.
המסר האלוקי כאן מהדהד לדורות: תמיד עדיף לדבר מאשר להכות.
גם כשנראה שמולנו עומד "סלע" קשוח, אטום, שאין שום סיכוי שיבין מילים או יקשיב לדיבורים – התורה מלמדת אותנו שאסור להרים ידיים (או מטה).
והכוונה היא לא רק להימנע מאלימות פיזית. דיבור נוקשה, צעקות, כעס והטחת האשמות – כל אלו נכנסים תחת אותה קטגוריה של "הכאה". השינוי האמיתי מגיע מתוך הסברה, סבלנות, ודיבור רך בגובה העיניים.
מימין לשמאל: מדברים בדרכי נועם
אנחנו במחנה הימין רוצים להשפיע, להוביל ולחבר. כדי לעשות את זה, אנחנו חייבים לשנות דיסקט. במקום להתווכח ולהתעמת, עלינו למצוא את הדרך לדבר אל אחינו מהשמאל בדרכי נועם ובדרכי שלום – בשפה שהם יוכלו וישמחו לשמוע.
איך עושים את זה בפועל? הנה שתי הצעות מעשיות (על קצה המזלג) לשינוי הטרמינולוגיה שלנו:
* להכניס ללקסיקון את המושג "עוטף יו"ש": בדיוק כמו שכולם מבינים את החשיבות של עוטף עזה, הביטוי הזה ממחיש בצורה גרפית וברורה שיישובי יהודה ושומרון הם השכפ"ץ שמגן על גוש דן ועל המדינה כולה.
* לאמץ את המשפט "אין ציונות ללא יהודים": אמירה פשוטה שמבהירה באופן מובן מאליו שלמדינת ישראל אין זכות קיום כבית לאומי ללא השורשים, המסורת והזהות היהודית שלנו.
יש עוד רעיונות רבים, אך בינתיים נתחיל מאלו. הצעד הראשון לשינוי פני המדינה מתחיל במילים שאנחנו בוחרים להוציא מהפה. בואו נדבר, לא נכה.
ימין ושמאל ואז תגיע עם הצעות ורעיונות.
הוויכוח בין הימין לשמאל בישראל בנוגע לעתיד יהודה ושומרון (יו"ש) הוא אחד מקווי השסע העמוקים והמשמעותיים ביותר בחברה הישראלית. המחלוקת אינה רק פוליטית או ביטחונית, אלא נוגעת בשאלות יסוד של זהות, היסטוריה, דמוגרפיה וצדק.
להלן ריכוז נקודות המחלוקת המרכזיות והפערים בתפיסות העולם:
## 1. הזכות על הארץ וההיבט ההיסטורי-דתי
* **תפיסת הימין:** רואה ביהודה ושומרון את ערש ההיסטוריה היהודית (שם נמצאים אתרים תנ"כיים מרכזיים כמו חברון, שילה, ובית אל). הזיקה לחבל ארץ זה נתפסת כזכות אבות היסטורית ודתית שאינה ניתנת לערעור. מבחינת הימין, ויתור על שטחים אלו הוא פגיעה בזהותה היהודית של המדינה ובזכותו הטבעית של העם היהודי על ארצו.
* **תפיסת השמאל:** אינו מכחיש בהכרח את הזיקה ההיסטורית, אך מציב במרכז את חשיבות המשפט הבינלאומי, ההכרה העולמית והצורך בפשרה. השמאל טוען כי מימוש "זכות האבות" על מיליוני פלסטינים החיים באזור גורר פגיעה מוסרית ודמוקרטית, ולכן יש להעדיף שיקולים פרקטיים של שלום וחלוקת הארץ על פני החזקה בכל חבלי המולדת ההיסטורית.
## 2. ביטחון לאומי ואסטרטגיה
* **תפיסת הימין:** השליטה הצבאית והאזרחית ביו"ש חיונית להגנת מדינת ישראל. השטח משמש כ"עומק אסטרטגי" וההרים שולטים על שפלת החוף ומרכזי האוכלוסייה (נתב"ג, תל אביב). הימין מזהיר כי נסיגה מהשטח תוביל להקמת "חמאסטן" בלב הארץ, בדומה למה שקרה לאחר תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, ותהפוך את ערי המרכז למטרות לירי רקטות יומיומי.
* **תפיסת השמאל:** המשך השליטה במיליוני פלסטינים הוא עצמו האיום הביטחוני הגדול ביותר, שכן הוא מייצר חיכוך מתמיד, טרור ומחייב השקעת משאבים צבאיים עצומים בהגנה על התנחלויות מבודדות במקום במשימות אסטרטגיות. השמאל מאמין שביטחון אמיתי יושג באמצעות היפרדות, קביעת גבולות מוכרים בינלאומית, והסדרי ביטחון קפדניים (כמו פירוז המדינה הפלסטינית העתידית ושליטה ישראלית בבקעת הירדן במסגרת הסכם).
## 3. האיום הדמוגרפי ודמותה של המדינה (יהודית ודמוקרטית)
המחלוקת כאן היא אולי החריפה ביותר, כאשר שני הצדדים משתמשים באותו טיעון – שמירה על עתיד המדינה – אך מגיעים למסקנות הפוכות:
* **השמאל מזהיר מפני "מדינה דו-לאומית":** לטענת השמאל, סיפוח יו"ש או המשך המצב הקיים יובילו לכך שבין הים לירדן יהיה רוב ערבי או שוויון דמוגרפי. במצב כזה, ישראל תצטרך לבחור: להעניק לפלסטינים זכויות הצבעה מלאות (ואז המדינה תפסיק להיות יהודית), או למנוע מהם זכויות (ואז המדינה תפסיק להיות דמוקרטית ותהפוך למדינת אפרטהייד). הפתרון מבחינתם הוא **היפרדות** לשתי מדינות כדי לשמור על רוב יהודי מוצק במדינה דמוקרטית.
* **הימין מציע פתרונות חלופיים:** בימין יש המפקפקים בנתונים הדמוגרפיים וטוענים שהשמאל מפריז במספר הפלסטינים ביו"ש. מעבר לכך, הצעות הימין נעוצות במנעד רחב: החל מסיפוח שטחי C בלבד (שבהם רוב יהודי מוצק) והשארת שטחי A ו-B תחת אוטונומיה פלסטינית, דרך מודלים של תושבות ללא אזרחות, ועד למודלים של אזרחות הדרגתית למי שיצהיר נאמנות. מבחינת הימין, הקמת מדינה פלסטינית היא איום קיומי מיידי, החמור בהרבה מהאתגר הדמוגרפי.
## 4. מפעל ההתנחלות ועתיד היישובים
* **תפיסת הימין:** רואה בהתנחלויות מעשה ציוני חלוצי, הממשיך את הקמת המדינה. היישובים נתפסים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. עמדת הימין הרשמית היא שאין לפנות אף יישוב או תושב יהודי מביתו, ושנוכחות אזרחית היא זו שמקבעת את האחיזה הביטחונית בשטח.
* **תפיסת השמאל:** רואה בהתנחלויות (ובעיקר באלו המבודדות, מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים) מכשול מרכזי לשלום ונטל כלכלי וביטחוני. השמאל שואף להקפאת הבנייה וטוען כי בעתיד יהיה צורך לפנות עשרות אלפי מתיישבים, או לחילופין לבצע חילופי שטחים כדי להשאיר את גושי ההתיישבות הגדולים (כמו גוש עציון או אריאל) תחת ריבונות ישראלית, תמורת שטחים מתוך הקו הירוק.
כל התורה (המדינית) על רגל אחת
ישנו כלל ברזל אסטרטגי שמוכיח את עצמו פעם אחר פעם: גם אם מדינת ישראל תסכים לעמוד בעמדת כניעה קיצונית – עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים – שונאי ישראל יגידו שזה לא מספיק, וארה"ב תלחץ שצריך להתפשר עוד.
אם תרצו, זוהי "כל התורה המדינית על רגל אחת".
המשוואה הזו מובילה למסקנה קיומית פשוטה: כדי שלא נמצא את עצמנו נדחקים לתוך הים, מדינת ישראל חייבת להחזיק בקו מדיני ימני, תקיף ונחרץ בהרבה. רק אם נציב קו פתיחה נוקשה ועקשני, נבטיח שגם לאחר "הפשרות" והלחצים מצד האמריקאים, עדיין נישאר עם שתי רגליים יציבות על הקרקע.
אשליית טראמפ וההתפכחות
במשך זמן רב היה מי שנטה לחשוב שדונלד טראמפ הוא סיפור אחר; שהנה מגיע נשיא שיהיה "יותר ציוני מהציונים" וייתן לנו גיבוי מוחלט ללא תנאים. המציאות, כפי שמתברר לכולנו כעת, הוכיחה אחרת. טראמפ השתנה לנו מול העיניים, והאינטרסים האמריקאיים והאישיים שלו שוב קדמו לכל מחויבות אחרת.
דווקא עכשיו, לנוכח השינוי הזה אצל טראמפ וההבנה שאפילו על ידידינו הגדולים ביותר אי אפשר להישען בעיניים עצומות, התובנה הזו מקבלת משנה תוקף: אנחנו חייבים להוביל קו ימני וריבוני חזק. ככל שנחזיק בעמדות פתיחה לאומיות מוצקות יותר, כך נגן על עצמנו טוב יותר מפני הלחצים הבינלאומיים שאינם פוסקים לעולם.
היינו מוצאים מעצמה אחרת שיש לה אינטרס לדריסת רגל באזור, שתעזור לנו.
אגב, עד תחילת שנות ה60 צרפת בכלל היתה הגב שלנו, לא ארהב.
תמיד בהיסטוריה עם ישראל מצא מעצמה שיהיה לה אינטרס לעזור לו (בבל בימי חזקיהו נגד אשור, מצרים, רומא נגד הסלווקים, הפרתים, בריטניה)
