תמיד שאני הולכת עם בעלי ואנחנו רואים נשים לא צנועות זה צובט לי בלב רק שלא יסתכל רק שלא יסתכל ואני מסתכלת עליו לראות אם הוא מסתכל עליה ונראה לי הוא מבין שאני בודקת אותו

וזה באמת הורס את היציאות 

תכלס לא בטוח שרק מפריע לנו זה שיראה נשים לא צנועות אלא גם שמסתתכל על עוד בנות ואז ישווה אותם אלינו.

אצלי זה גם שמסתכל על בנות צנועות וכאילו בוחן אותם 

אני יודעת שאני מושלמת בעייני בעלי וטוב לו איך שאני נראית אבל עדין זה צובט לכל אחת לא?  

מלא פעמים יש נשים לא צנועות. במיוחד בקיץ. אבל גם ברחוב, וגם בעבודה וגם. לא יודעת. לא אישיו אצלי.

זה ניסיון נורא לאיש,אני מאד משתדלת לא להיכנס למקום של חוסר צניעות.

נגיד בחופש הלכנו הרבה לים ושם יש הרבה נשים לא צנועות אז מה עושים?

קודם כל כשרואים הרבה אז האמת מתרגלים ולא שמים לב

חוץ מזה זה ענין שלו ובעיה שלו.

כמובן אם זה מפריע לך זוגית אז הכי טוב לדבר על זה ולשמוע מה הוא חושב בנידון

אבל למי שלא חי בעיר \שכונה חרדית ולא זז ממנה, תמיד יהיו נשים לא צנועות. בקיץ בנות ישראל נוסעות באוטובוס בלבוש כמעט ים... וגם הולכות ככה לעבודה לצערינו הרב.

אותי זה לא מענין במיוחד. איך הוא מתמודד עם זה 

וזה נכון אין מצב לא לראות את זה היום כי זה בכל מקום בטרוף

עושה זה מילה שלא קשורה לפה. הוא לא עושה כלום. חושב? הוא חושב מלא דברים כל יום. אין לי מושג מהמון מהם.

עבודת ה שלו? היא שלו. שמחה שהוא מתחזק בה. אבל היא שלו.

אבל בהחלט הוא אחד ואני לא יודעת מה לכולם עובר בראש

ובכל זאת, כל החילונים מסתובבים ככה יומם ולילה והם מצליחים לנהל שיחות בריכוז וגם לעבוד אז כנראה שכן יש אלמנט של הרגל בכל דבר.

זה בסדר שתהיה הסתכלות שונה, סה"כ אמרתי שלדעתינו יש אלמנט של הרגל. זה שהם מחפשים ריגושים בסרטים (הכללה שחבל"ז אבל נעזוב את זה) זה רק אומר שנכון, הם התרגלו. 

מן הסתם יש הבדל בין מי שאברך כל היום ולא רואה נשים לא דתיות, ובין מי שעובד, נוסע, הולך עם אשתו לקניון ורואה סרטים. נכון. תלוי מה נקודת ההתחלה שלך ולאיפה אתה שואף

אבל מי ששואף לעלות בקדושה שילך למסעדות באיזור חרדי ולא יתנסה בניסוי הזה. הכי פשוט לא?

בכל אופן, סליחה שאני אומרת, פחות נעים לי לנהל דיון כזה עם אנונימי

1.ב"ה בעלי לא אדיש אלי.

2. אשה שיוזמת יחסים לא אומר שבעלה אדיש אליה זה חוסר הבנה במיניות לחשוב כזה דבר

3. נראה לך שכל החילוניים אדישים לנשותיהם?

4. נכון, לא תמיד מבינה מה עובר לנשים\גברים אחרים בראש. משתדלת לעזור ולהסביר מה שאני כן מבינה, להביא נקודת מבט אחרת, ולא אמרתי בשום שלב בשרשור שמה שמישהי אחרת מרגישה או עובר לבעלה בראש הוא לא תקין או לא בסדר או לא מובן. נתתי נקודת מבט שלי. נא לא להשליך מזה על חיי האהבה והמין שלי. תודה רבה.

יש גברים מיניים יותר ויש מיניים פחות

בדיוק כמו תיאבון באוכל יש יותר ויש פחות

יש בעלים שאוהבים את האישה שלהם והם בריאים פיזית ונפשית

ועדיין קצת חלשים בקטע הזה

ולכן את לא אומרת כמוני

י

לא מראות להם תוספת אהבה 

ויש לזה מקור מנשים בדור של מצרים נראה לי

אני כבר לא זוכרת

אולי מדריכות כלות בפורום פה יכולות להוסיף

וכתוב גם בגמרא שאשה שמתקשטת לכבוד בעלה כדי למשוך אותו זוכה לבנים צדיקים

אז נראה לי שהגישה שלך לא כל כך נכונה

איך זה מתקשר לך ?

שגם את רוצה ומשתוקקת אליו ולא רק הוא אליך!!

נראה לי יש בעיה לאישה לבקש מפורשות מבעלה אלא רק ברמז יכולה והרמז הוא להתקשט בפני בעלה איך שאוהב וככה הוא אמור להבין

זה ברור שאישה צריכה גם לעשות את זה מידי פעם...

למה החלטת שרק הגבר חייב ליזום ולאישה לא?

מי החליט שזה הדרך הכונה לא מצליחה להבין אותך...

זה קשה אנחנו רוצות לשמור עליו לפעמים מגיעה אידה כמעט ערומה ואת מתה שלא יסתכל אבל מה לעשות לגבר זה לא כמו לאישה יש להם את היצר הזה להסתכל על נשים וזה עושה להם משהו בפנים אין מה לעשות 

ואנחנו גם רוצות להרגיש שרק אנחנו בראש שלו זה הטבע של האישה

זה נכון זוגיות מבוססת על אמון אבל מה לעשות אנחנו בני אדם ויש יצרים 

ומי שכן מסתכל ומתקשה בזה? זה לא עניין של חוסר אמון זה עניין של פתיחות. אם בעלה מתקשה בזה והיא שמה לב והוא יודע איך עניין להתעלם כי יש בנינו אמון מלא וגם לא לגרום לה להרגיש לא בנוח כי זה דבר לגיטימי..

לא הכל שחור לבן

כמובן שזה יפה מאד לעזור לבעלך אם זה מה שטוב לכם כזוג.

הבעיה שאנחנו התרגלנו לזה וזה פחות משפיע עלינו 

אבל לגברים זה משפיע

אבל קשה לשמור עליהם וזה לא התפקיד שלנו

צריך להתפלל 

כי אני לא מרגישה ככה

אולי אני צריכה לחכות בסבלנות אני נשואה פחות משנה...

יש עדיין את ענין חוסר הנוחות והקשר העדין בינכם והביטחון העצמי.

מבינה אותך ממש.

תשתדלו לצאת מלכתחילה למקומות שאין בהן נשים כאלו מסעדות שהרוב דתיים וזה.

וכן, עם השנים לדעתי האישית זה פחות מפריע מבחינה אישית.

מבחינת שמירת העיניים שלו והצדיקות שלו, כדאי לעבוד על זה ולזכור שזה שלו. בכל תחום במצוות. אם הוא מבקש את עזרתך מעולה, ואם לא, אז לא. זה שלו לגמרי.

הבעיה שמפריע לי שהוא מסתכל גם על נשים צנועות

ויכול להגיד לי יואו הבגד הזה יפה וכוי באמת מעניין אותו יופי ויד לו טעם בלי קשר אבל זה מעצבן אותי כל פעם מחדש 

אולי עם הזמן זה יעבור מקווה... 

אני אישית חשבתי בתור בחורה שעם בעלי אני לא ילך לא רוצה שיהיה במקומות האלה 

אבל מה לעשות שהוא רוצה ללכת איתי אני יגיד לו לא? 

אין מצב הוא בוגר ויודע מה הוא רוצה 

וכן אפשר לדבר עם בעלך פעם בזמן שקט ונעים על זה שלא נעים לך שהוא אומר על בחורות אחרות- איזה בגד יפה יש לה. לגמרי מובן . תגידי לו שיגיד- עלייך הבגד הזה יראה יותר יפה

ובגדול, שיעזור לך לבחור בגדים מקולבים ולא מבחורות ;) 

ולדעתי כיף ונחמד ללכת ביחד לכל מקום. מתוק מצידו שהוא רוצה לבוא ולהיות איתך

ואם זה מאד מפריע לך ואת לא רוצה לדבר איתו עדיין אז תנסי לקנות באינטרנט בינתיים ולצאת איתו למסעדות במקומות דתיים ולטיולים בערב שיותר חשוך... בחכמה 

אני חושבת שאדבר איתו על זה בשבת זמן טוב לשיחות נפש..

נראה מה יגיב

אעדכן אתכן....

זה נכון שגבר לא הולך ברחוב ורק רואה אישה אז ישר נדלק עליה וגורם לו להוציא  זרע וכוי.

אבל זה משפיע וזה לא להמשיך הלאה כמו שרשמת  כי העין מתרגלת ואחרי זה זה כבר ניהיה לו טבעי 

והוא לא רואה בזה בעיה 

בקיצור כוונתי שזה כן בעיה לגברים לראות נשים לא צנועות 

מפריע לך שאבא שלך רואה ברחוב נשים לא צנועות?

אם כן, אוקי.

אם לא, אז לקבל את זה שזה לא באמת מפריע לך מבחינת קדושה ושמירת עיניים, אלא מפריע לך כי זה בעלך והוא מסתכל על אשה אחרת- שזה מאד מובן! שלא תביני לא נכון, אבל לא להלביש על זה מצוות וקדושה, אלא להכיר את מה שמפריע לך כמו שהוא ולהתמודד עם זה.

וזה נכון אם אבא שלי יסתכל אני יגיד וואלה לא מתאים לו וחבל שמירת עיינים וכוי ..

אבל לא ברמה של בעלי מכמה הבטים 

דבר ראשון הקדושה של בעלי חשובה לי מאוד כי זה גם משפיע עלי ולא כמו אצל אבא שלי שהוא גם ככה מעלי מבחינה רוחנית וזה אבא אבל בעל זה חיים משותפים גם מבחינה רוחנית אם הוא יורד גם אני יורדת וככה גם בעליה לכן חשוב לי הקדושה והשמירת עיינים שלו כי זה הקדושה שלי

דבר שני נכון מפריע לי ולא רק מבחינה רוחנית אלא גם שמתסתכל על נשים אחרות ואז כאילו רואה עוד אופציות ויכול לדרוש ממני ללכת ככה וככה ולהראות בצורה מוסימת ולא באלי 

מבינה ??

אמרתי לך כבר קודם שמבינה אותך. 

פשוט חשוב בעיני למקד מה מפריע לך הכי ולפי זה לנסות לטפל בזה

אני חושבת שקיבלת המון נקודות מבט שונות ורעיונות טובים, והכי טוב שתחשבי מה הכי מפריע לך, איך מתאים לך לדבר איתו על זה. ובע"ה לעלות הלאה

בעיני מה שהכי חשוב זה לא לתת לו הרגשה שאת "משגיח" שלו, ועוקבת אחרי מי שהוא מסתכל עליה וכו, זה יוצר הרגשה מאד לא נעימה מבחינה זוגית ויוצר גם אנטי. 

תתנהלי בזהירות ובחכמה ובטוחה שתצליחי להגיע למה שמתאים לכם יחד כזוג

בהצלחה!

תדעי שזה שהוא אומר לך בחופשיות - הבגד הזה יפה וכו, זה מראה שיש לו ביטחון מלא בזה שאת בוטחת בו, אם את מבינה מה אני מתכוונת 

כלומר לא עולה בדעתו שזה יגרום לך לקנאה, אחרת לא היה אומר לך, ולמה הוא בטוח שאת לא מקנאה? כי ברור לו שאת יודעת שרק את הכי חשובה לו והוא משוגע עליך

אם היה איזה שמץ של השוואה בראש שלו הוא לא היה מרגיש נוח לומר לך כלום.

אין לי ספק שהוא משוגע עליך ויהיה בהלם לשמוע שזה מפריע לך מרב שברור לו שאת יודעת שהוא חושב שאת הכי יפה מכולן 

שאני חושבת על זה אז נראה לי את ממש צודקת 

הוא אומר את זה יותר בקטע שבאמת מעניין אותו בגדים יופי וכוי

ולא שאני יקנא בזה אני באמת בטוחה הוא עם לב זהב ואכפת לו מה אני מרגישה

בקיצור מחכה לשתף אותך מה יגיד כבר... 

אי אפשר להכליל לפי הגבר שכל אחת מכירה

יש ספקטרום רחב שנחשב נורמאלי

או מזיז את הכסא עם הגב אליה ככה שאני לא מבקשת... אם לא היה עושה מעצמו אכן הייתי מבקשת. זה התפקיד שלי לעזור לו..

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅

אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

לק"י

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.

ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

לק"י

למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

לק"י

לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.

מזל טוב!!!

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

לק"י

אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות