בשבילם
מחברת ועפרון או עט
זה כל עולמם
הם כותבים את חייהם
משלימים איתם
עושים שלום
עם כל חריטה
עם כל אכזבה
או כשלון
שמחה
או סתם יום רגיל כזה
סתם טוב
אין באמת סתם טוב
אני אוהבת את הרגישות שבהם
את היכולת לחשוף את עצמם
עד הסוף
לשים הכל על השולחן
בלי מחיצות
בלי מסיכות
אל דאגה
אנחנו דרך הזום
אני אוהבת בהם את הרכות
את הכניעה
את החוצפה
את הקבלה
אני אוהבת אותם מהלכים לצד ייצרם
הוא מכניע אותם לפעמים
והם אותו מידי פעם
אבל תמיד יש שם חיכוך
תמיד יש שם מלחמה
ותמיד הם יחשבו לגיבורים לו רק יכבשו אותו
ולו רק פעם אחת


